חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים: מדריך משפטי שלם
מורכבות חלוקת רכוש כאשר יש ילדים
גירושין הם תמיד הליך מורכב, ועל אחת כמה וכמה כשמעורבים בו ילדים. חלוקת הרכוש במצב של גירושין עם ילדים דורשת התייחסות לא רק לזכויות ולצרכים של בני הזוג, אלא גם לטובת הילדים ורווחתם.
למעשה, עצם קיומם של ילדים עשוי להפוך את חלוקת הרכוש למאתגרת יותר, שכן ההורה המשמורן (שאיתו גרים הילדים) נושא בהוצאות גדולות יותר לגידול הילדים לעומת ההורה השני.
לפיכך, כבר בתחילת התהליך חשוב להבין כיצד נוכחות ילדים משפיעה על אופן חלוקת הנכסים, ומהם הכלים המשפטיים להגן הן על זכויות ההורים והן על טובת הילדים.
כפתיחה, אלו הן כמה מהנקודות המרכזיות שיש לקחת בחשבון בחלוקת רכוש בגירושין עם ילדים:
*המסגרת החוקית: חוק יחסי ממון או הלכת השיתוף – תלוי במועד הנישואין ובמעמד (נישואין/ידועים בציבור).
*השפעת הילדים: נוכחות ילדים משפיעה על עיתוי הפירוק, אופן מכירת הדירה, והערכת צורכי ההורה המשמורן.
*פירוק שיתוף בדירה: ניתן לדרוש בכל עת, אך דחייה אפשרית כדי להבטיח סידור מגורים הולם לקטינים.
*מזונות ומשמורת: לא משפיעים ישירות על זכויות קניין, אך משפיעים על תזרים, עלויות ועל עיצוב ההסכם.
*איזון כלכלי: במקרים מסוימים, אפשרות לסטות מחלוקת רכוש חצי-חצי עקב פערי השתכרות או נטל גידול הילדים.
*זכויות האב: זכויות מלאות ברכוש – גם אם אינו משמורן; אפשרות לדרוש דמי שימוש או תשלום איזון.
*הבדלים בין ערכאות: בית הדין הרבני עשוי לשים דגש שונה על "טובת הילד" או נסיבות אישיות בבחינת החלוקה.
זכויות שוות לשני ההורים בחלוקת הרכוש המשותף
נקודת המוצא בחוק הישראלי היא שלשני בני הזוג – אב ואם כאחד – זכויות שוות ברכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין.
עקרון השוויון קובע כי כל עוד לא הוסכם אחרת, כל אחד מההורים זכאי למחצית מכל נכס משותף, בלי קשר לשאלה אצל מי נשארים הילדים או מי היה המפרנס העיקרי.
כך, לדוגמא, גם אם רק אחד מבני הזוג עבד והרוויח, בעוד השני נשאר בבית והשקיע את זמנו בטיפול בילדים ובמשק הבית – החוק רואה בשני ההורים כמי שתרמו במידה שווה לרכוש המשפחתי המשותף.
משמעות הדבר היא שאם בן זוג אחד ויתר על פיתוח הקריירה שלו כדי לגדל את הילדים, בעוד השני התקדם בעבודה – עדיין כל הרכוש שנצבר ייחשב משותף לשניהם.
במקרה כזה, ההורה שטיפל בילדים יוכל בקלות להוכיח את עצם השיתוף ולקבל מחצית מהרכוש המשותף, אפילו אם נכסים רשומים רק על שם בן הזוג השני.
חשוב להדגיש: משמורת הילדים כשלעצמה אינה עילה לפגיעה בזכויות הקניין של אף אחד מההורים. לאב ולאם זכויות שוות על הבית, החסכונות ושאר הנכסים שצברו יחד, גם אם הילדים גרים בעיקר עם אחד מהם.
**עם זאת, בעוד שהחוק קובע שוויון עקרוני, במציאות ישנם מקרים שבהם נוצר חוסר איזון לאחר הגירושין.
במידת הצורך, בתי המשפט אף ישקלו התאמות כדי להשיג צדק חלוקתי – איזון מהותי שמביא בחשבון פערי השתכרות או ויתורים שנעשו למען המשפחה.
כך למשל, אם אחד ההורים הקריב את התפתחותו המקצועית כדי לאפשר לאחר להתקדם בעבודה, יש סיכוי, בנסיבות מסוימות, שבית המשפט יעניק לו חלק גדול יותר מהרכוש או מפירות השתכרות עתידיים של בן הזוג, כדי למנוע פער כלכלי בלתי הוגן.
החוק בישראל לחלוקת רכוש בגירושין
שאלת אופן חלוקת הרכוש בעת גירושין תוכרע בישראל לפי שתי שיטות, בהתאם למועד הנישואין ואופי היחסים:
נישאו אחרי 1.1.1974: בני זוג שהתחתנו לאחר תאריך זה כפופים ל"חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973". חוק זה קובע הסדר שנקרא הסדר איזון משאבים, ולפיו כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין שייך לשני בני הזוג במשותף, ויחולק ביניהם בחלקים שווים בעת הגירושין.
עיקרון זה חל בין אם יש לבני הזוג ילדים ובין אם לאו. המשמעות המעשית: במועד פקיעת הנישואין (גירושין או פטירה), מעריכים את שווי כלל הנכסים המשותפים, ואם אחד מבני הזוג צבר יותר רכוש מהשני, הוא ישלם תשלומי איזון כדי להגיע לחלוקה של 50%-50%.
נישאו לפני 1974 (או לא נישאו כלל): על זוגות שנישאו לפני 1.1.1974, וכן על ידועים בציבור (בני זוג שחיים יחד ללא נישואים רשמיים), לא חל חוק יחסי ממון.
במקרים אלו תחול דוקטרינת הלכת השיתוף שנקבעה בפסיקה. לפי הלכה זו, יש להוכיח שהצדדים ניהלו אורח חיים משותף ומאמץ משותף בכדי שנכסים ייחשבו משותפים.
בפועל, לבני זוג נשואים מלפני 74 או לידועים בציבור, בתי המשפט לרוב מיישמים את חזקת השיתוף – ההנחה שכל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים הוא של שניהם, אלא אם יש ראיות הפוכות.
כאשר קיימים ילדים בתמונה, קל יותר לעמוד בדרישות ההלכה: בן זוג שוויתר על קריירה והתמקד בבית ובילדים, כמפורט לעיל, ממחיש בצורה הטובה ביותר "מאמץ משותף" ולכן הלכת השיתוף תחול ונכסיהם המשותפים יחולקו שווה בשווה.
פירוק שיתוף בדירת המגורים כשיש ילדים קטינים
אחד הנכסים המרכזיים בגירושין הוא דירת המגורים של המשפחה. זהו לרוב הנכס היקר ביותר, והוא גם טעון במטען רגשי מאחר שהוא מהווה את "הקן" של הילדים.
עקרונית, כל אחד מבני הזוג זכאי שלא ייכפו עליו להישאר שותף בדירה עם בן זוגו לשעבר. לפי סעיף 37 לחוק המקרקעין, אף אדם לא יכול להיות כבול לשותפות בנכס בניגוד לרצונו – ולכן כל אחד מבני הזוג רשאי לדרוש פירוק שיתוף בדירה בכל שלב, גם אם השני מתנגד.
בפועל, אם בני הזוג אינם מגיעים להסכמה מי ייקח את הדירה, בית המשפט יורה על פירוק השיתוף: הדירה תימכר, והתמורה תחולק בין הצדדים באופן יחסי לזכויותיהם בנכס.
לפני מכירה לצד ג', יש עדיפות (זכות קדימה) לכך שאחד מבני הזוג יקנה את חלקו של השני: לרוב תיערך התמחרות פנימית שבה בני הזוג מציעים הצעות מחיר, והמרבה במחיר רוכש את הדירה. מי שלא זוכה בהתמחרות ייאלץ לעזוב את הבית לאחר השלמת המכירה, ובית המשפט מוסמך לכפות עליו זאת אם יסרב.
אולם, התמונה מסתבכת כאשר בדירה גרים גם ילדים קטינים. החוק והפסיקה מכירים בכך שעקירת הילדים מביתם עלולה לפגוע ביציבות חייהם, ולכן יש התחשבות מיוחדת במקרה זה.
מסגרת החקיקה
סעיף 40א לחוק המקרקעין קובע שבמסגרת תביעה לפירוק שיתוף בדירת מגורים שבה גרים ילדים, מוסמך בית המשפט לדחות את ביצוע המכירה עד שיימצא לילדים ולהורה המשמורן סידור מגורים חלופי הולם.
בדומה, סעיף 6א לחוק יחסי ממון שנוסף בתיקון לחוק, מחייב את בית המשפט לעכב את מכירת דירת המגורים כל עוד אין פתרון מגורים מתאים עבור הקטינים וההורה המשמורן. הוראות אלו נועדו לשמור על טובת הילדים ולהבטיח שלא ימצאו את עצמם ללא קורת גג במהלך תהליך הגירושין.
בית המשפט, בשוקלו את עיתוי המכירה ותנאיה, מתחשב במצב הכלכלי של כל אחד מההורים ובצרכי הילדים, מתוך כוונה למזער את הפגיעה בילדים כתוצאה מפירוק השיתוף.
ההבדלים בין הערכאות השיפוטיות
בפועל, כאשר מתעורר הצורך למכור את הבית המשותף, קיים הבדל בגישה בין שתי הערכאות השיפוטיות: בית המשפט לענייני משפחה לעומת בית הדין הרבני .
באופן כללי, בתי המשפט האזרחיים נוטים לדבוק בכלל של "המרבה במחיר" – כלומר, לא לסטות מעיקרון המכירה למרבה במחיר, אך כן לממש את סמכותם לדחות את פינוי הדירה עד למציאת פתרון לילדים.
לדוגמא, בית המשפט עשוי לעכב את המכירה בפועל או את פינוי האם והילדים מהבית למספר חודשים, כדי לאפשר מעבר מסודר לדירה חלופית ופתרון מגורים סביר לילדים. במהלך עיכוב כזה, ייתכן שבית המשפט יחייב את ההורה הממשיך לגור בדירה (נניח האם והילדים) לשלם להורה השני דמי שימוש ראויים עבור ניצול חלקו בדירה, עד שהמצב יוסדר.
כך מאוזנת מצד אחד זכותו הקניינית של ההורה שעוזב לקבל פירות מנכסיו, ומצד שני מוגנת רווחת הילדים שלא ייזרקו לרחוב.
לעומת זאת, בית הדין הרבני עשוי לנקוט גישה שונה, המושפעת באופן ישיר יותר מעקרון טובת הילד. אם התיק נדון ברבנות, הדיינים יכולים להחליט שאם מעבר הדירה עלול לפגוע בילדים, הם יסטו מכלל ההתמחרות החופשית: ייתכן מצב שבו אפילו אם אחד ההורים הציע מחיר גבוה יותר עבור הבית, בית הדין יפסוק שהדירה תישאר בידי ההורה המשמורן (זה שמתגורר עם הילדים), משום שלדעת בית הדין שינוי מקום המגורים יזיק לילדים.
במילים אחרות, ברבנות טובת הילדים יכולה לגבור על השיקול הכלכלי הטהור – צעד שבית המשפט האזרחי לרוב ימנע מלעשות. בכל מקרה, חשוב להבין שגם אם המכירה מתעכבת או מוענקת עדיפות להורה המשמורן, אין פירוש הדבר ביטול מוחלט של זכות בן הזוג השני לקבל את חלקו בנכס.
חלוקת שווי הדירה תיעשה במוקדם או במאוחר – העיכוב הוא זמני ונועד לטובת הילדים. למעשה נקבע בפסיקה שחזקת הילדים אינה שוללת מבני הזוג את זכותם המהותית לפירוק השיתוף, אלא רק משפיעה על אופן העיתוי והביצוע של הפירוק.
*מוזמנים להיכנס למדריך שכתבנו על פירוק שיתוף בין בני זוג>>.
מזונות הילדים והשפעתם על חלוקת הרכוש
פן חשוב בגירושין עם ילדים הוא כמובן שאלת מזונות הילדים – התשלומים החודשיים שהורה אחד (בדרך כלל האב) משלם להורה המשמורן לצורך כיסוי צורכי הילדים.
באופן עקרוני, סוגיית המזונות נפרדת מחלוקת הרכוש: גם הורה שמקבל חלק גדול יותר מהרכוש המשותף עדיין זכאי למזונות עבור הילדים (משום שהמזונות הם זכות של הילדים עצמם), והורה שמשלם מזונות אינו מקבל בתמורה נתח רכוש גדול יותר.
עם זאת, קיימים ממשקים מסוימים בין שני התחומים, בעיקר בעת ניהול מו"מ לגיבוש הסכם גירושין כולל. כך, למשל, בני זוג עשויים להסכים ביניהם על Trade-off (התניה): חלוקת רכוש לא שוויונית תמורת הפחתה או ויתור על מזונות מסוימים.
ואולם, יש להיזהר: הסכם כזה יקבל תוקף רק אם אינו פוגע בטובת הילדים, ובית המשפט לא יאשר ויתור גורף על מזונות שהילדים זכאים להם.
*חשוב להבין את המסגרת החוקית של מזונות ילדים בישראל: לפי הדין העברי והפסיקה, עד גיל 6 חיוב המזונות הוא מוחלט על האב, ומגיל 6 ועד 18 שני ההורים חולקים בחיוב (לרוב לפי יחס הכנסותיהם, ובהתאם לחלוקת המשמורת בפועל).
כיום, כאשר יותר זוגות מנהלים משמורת משותפת, ישנה נטייה להפחית את נטל המזונות על האב, שכן מניחים ששני ההורים משתתפים באופן שווה בהוצאות הילדים. אבל במקרים רבים, במיוחד כשיש פערי השתכרות, עדיין יהיה לרוב האב חייב במרבית תשלום המזונות השוטפים.
**למידע מלא ועדכני על מזונות ילדים – לחצו כאן>>.
מדור הילדים
מרכיב משמעותי בתוך המזונות הוא מדור הילדים – כלומר השתתפות בעלות הדיור של הילדים. אם הילדים גרים עם האם, האב נדרש לספק להם קורת גג, בין אם על ידי תשלום חלק משכר הדירה של האם ובין אם בהשארת הילדים בדירה שהייתה בבעלות משותפת.
למעשה, אם האם נשארת לגור עם הילדים בדירה המשותפת עד מכירתה, ניתן לראות בכך סיפוק חלק מחובת המדור של האב, ולכן כאשר דנים בדרישת דמי שימוש מצד האב (דמי שכירות על חלקו בבית), בתי המשפט עשויים להתחשב בכך שחלק מהשימוש בדירה הוא לטובת הילדים שאביהם מחויב במדור שלהם.
כך נמנע מצב של "כפל חיוב" – שהאם תשלם לאב דמי שימוש מלאים ובמקביל האב יצטרך לשלם לה בחזרה מדור במסגרת המזונות. ואכן, הפסיקה מתווה לעיתים קיזוזים והפחתות בדמי השימוש בשל השימוש של הילדים בנכס. למשל, בפס"ד שניתן זה מכבר נקבע שאב יקבל דמי שימוש מהאם בניכוי חלק יחסי עבור מדור הילדים, בהנחה שהוא ממילא חייב להשתתף בשיכון ילדיו.
בין אם דמי השימוש מתקזזים ובין אם לאו, תמונת המצב היא שהורה משמורן שנשאר עם הילדים בבית נהנה זמנית מיתרון – הוא ממשיך להשתמש בנכס, בעוד ההורה השני ממתין לקבלת חלקו בכסף.
כדי לאזן זאת, במקרים המתאימים ניתן כאמור לחייב את ההורה המתגורר בנכס בתשלום חודשי להורה האחר עד למכירת הבית.
הוצאות גידול הילדים
מעבר לכך, כדאי לציין שהוצאות גידול הילדים יכולות להשפיע בעקיפין גם על החלטות חלוקת רכוש.
סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מסמיך את בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, לסטות מחלוקה שוויונית ולקבוע יחס אחר בהתחשב בין היתר ב"נכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות" של בני הזוג.
כך, אם לאחר הגירושין אחד ההורים יישא לבדו ברוב העול הכלכלי של גידול הילדים, ייתכן שזה ייחשב נסיבה מיוחדת המצדיקה פיצוי באמצעות הרכוש.
ואכן ראינו שגם חוק יחסי ממון וגם בתי הדין הדתיים מכירים באפשרות להעניק להורה המגדל את הילדים נתח מעט גדול יותר מהרכוש כפיצוי על העלויות שצפויות לו בגידול הילדים.
יש להדגיש: לא מדובר בשינוי דרמטי של הכלל (למשל לא להפוך את היחס ל-70%-30% ללא הצדקה ברורה), אבל ייתכנו התאמות מסוימות מעבר לחלוקה חצי-חצי, כאשר יש לילדים קטינים צרכים מיוחדים או כשיש פער כבד ביכולת הכלכלית בין ההורים לטובת הילדים.
הסכם חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים: להתגרש בחכמה
בשל המורכבות שתיארנו, במיוחד כשמעורבים ילדים, מומלץ מאוד לשקול הסכם גירושין כולל שיסדיר את כל ענייני חלוקת הרכוש בהסכמה, במקום להיגרר למלחמה מסובכת.
בהסכם כזה בני הזוג יכולים לעצב פתרונות יצירתיים המותאמים אישית למשפחתם. למשל, אפשר להסכים שהאם והילדים יישארו לגור בדירת המגורים עד שהילדים יגיעו לגיל בגרות, ואז הדירה תימכר וחלקו של האב ישולם לו – הסדר שמעניק יציבות לילדים אך גם מבטיח שהאב לא ייפגע כלכלית בסופו של דבר.
לחלופין, בני הזוג יכולים להסכים על איזון כולל: נניח שהאב יעביר לאם את חלקו בדירה (כלומר האם תקבל בעלות מלאה על הבית כדי שתמשיך לגור שם עם הילדים), ובתמורה יקוזזו או יופחתו תשלומי המזונות החודשיים שהאב חייב בהם.
אפשרות אחרת היא יצירת קרן חינוך לילדים: חלק מכספי הרכוש (מכירת נכס או חסכונות) יופרשו לחשבון נעול שישמש בהמשך למימון צרכי הילדים (לימודים, בר מצווה, חתונה וכו') – באופן זה גם הילדים "מקבלים חלק" מהרכוש בצורה שתבטיח את עתידם.
היתרון הגדול של הסכם הוא הגמישות: החוק אמנם משרטט קווים כלליים (כמו 50%-50%), אך הוא מאפשר לבני הזוג להסכים כמעט על כל הסדר אחר שירצו.
ניתן, למשל, להחריג נכסים מסוימים כך שיישארו בבעלות אחד הצדדים, או להפך – לכלול גם נכסים אישיים (כמו ירושה שקיבל אחד מהם) בתוך החלוקה המשותפת מרצון טוב. בני הזוג רשאים גם להסכים על שווי שונה לחלקם של כל אחד ברכוש המשותף (לדוגמה 60%-40%), אם זה מתאים לנסיבותיהם.
בכל הנוגע לחלוקת רכוש בהסכמה כיש ילדים בתמונה, מומלץ להסתייע בעורך דין מנוסה לדיני משפחה, שיוכל לצפות מראש בעיות ולהכניס להסכם סעיפים שיגנו עליכם.
למשל, לוודא שהעברת הדירה בין בני הזוג במסגרת הגט תהיה פטורה ממס (כפי שהחוק אכן קובע לגבי העברת נכס בהסדר גירושין – שהיא פטורה ממס רכישה ומס שבח), להגדיר מה יקרה אם אחד הצדדים מפר את ההסכם, ולקבוע מנגנוני יישוב מחלוקות עתידיות.
הסכם טוב יכלול את כל הנושאים הרלוונטיים – רכוש, מזונות, משמורת, חובות משותפים, חלוקת חסכונות, זכויות פנסיה ועוד – כדי לתת למשפחה כולה יציבות וודאות לאחר הפרידה.
זכויות האב בחלוקת רכוש בגירושין עם ילדים
אנו בוחרים להתייחס לסוגייה זו באופן מיוחד:
באופן טבעי, כאשר הילדים נשארים בעיקר עם האם לאחר הגירושין, אבות רבים חוששים שיגיעו לעמדת נחיתות בהיבט הכלכלי. אולם חשוב להדגיש: החוק מעניק לאבות גרושים זכויות מלאות ושוות לחלוקת הרכוש, בדיוק כמו לאם.
האב זכאי לחלקו בכל נכס משותף שנצבר במהלך הנישואין – בית, רכב, חסכונות, נכסי השקעה, זכויות סוציאליות ועוד – ללא תלות בשאלה מי קיבל משמורת על הילדים.
גם אם הילדים גרים עם אמם, אין זה גורע מזכותו של האב לקבל מחצית משווי הבית, למשל, או מכל רכוש אחר. למעשה, כפי שציינו, הן לפי חוק יחסי ממון והן לפי הלכת השיתוף, כל מה שנצבר בשנות הנישואין שייך לשניכם ויש לחלקו בשווה, למעט נכסים מוחרגים בחוק.
עם זאת, בפועל אבות מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בהליך חלוקת הרכוש עם ילדים. אחד האתגרים הנפוצים הוא הרצון הטבעי להגן על הילדים מכל טלטלה – רבים מהאבות מהססים לעמוד על זכותם למכור את הדירה או לפנות את האם והילדים ממנה, מחשש לפגוע ביציבות חיי הילדים.
בנוסף, לאחר הגירושין האב לרוב צריך למצוא לעצמו מקום מגורים חדש ולממן אותו, במקביל לתשלום המזונות, מה שיוצר לחץ כלכלי לא מבוטל. מצב זה עלול להביא חלק מהאבות לוותר מיוזמתם על חלק מזכויותיהם ברכוש, מתוך רצון "להשאיר הכול לילדים ולאם".
עצה חשובה לאבות היא לא לפעול בפזיזות ומתוך רגשות אשם. יש דרכים חוקיות להבטיח את רווחת הילדים בלי לוותר על מה שמגיע לך. למשל, אם הילדים ממשיכים לגור בבית המשותף עם אמם, אתה יכול להסכים לעיכוב במכירת הבית עד זמן מוסכם – אבל כדאי לדרוש מנגנון ברור למכירה בעתיד או תשלום תמורה חלקית בינתיים.
אפשרות אחרת: האם יכולה "לקנות" את חלקך בדירה ולקחת על עצמה את המשכנתא, כך שהילדים לא יצטרכו לעבור דירה ואתה תקבל את חלקך בכסף.
בכל מקרה, זכור שאתה זכאי לביטחון כלכלי משלך לאחר הגירושין.
נקודה נוספת שאבות צריכים להיות מודעים אליה: לעיתים, האם תטען שהיא זכאית לנתח גדול יותר מהרכוש משום שהיא הייתה המטפלת העיקרית בילדים. כאב, ייתכן ותיתקל בטענה ש"בלעדיי הילדים לא היו מקבלים טיפול, אפשרתי לך לעבוד ולכן מגיע לי יותר". כפי שתואר לעיל, החוק אכן מכיר בתרומת האם כעקרת בית ומטפלת, אך בדרך כלל לא יסטה מעיקרון החלוקה השווה אלא במקרים חריגים.
בתי המשפט עשויים למשל לקחת בחשבון פערי השתכרות משמעותיים או הקרבה יוצאת דופן של קריירה מצד האם, ולתת לה פיצוי מסוים (למשל באמצעות נכסי קריירה – שיתוף בערך המוניטין והכושר של האב שהוגדל בתקופת הנישואין).
עם זאת, אין מדובר בשלילת זכויותיו של האב ברכוש אלא בהתאמות שמטרתן להגיע לתוצאה צודקת יותר.
אם נבחן את פסיקות בתי המשפט לאורך השנים – מרבית הגירושין מסתיימים בחלוקה שוויונית של הרכוש, ואבות מקבלים בדיוק מחצית מהרכוש המשותף. רק אחוז קטן של המקרים מצדיק חלוקה לא-שווה, וגם אז הפערים לרוב מתונים ונובעים מנסיבות מוכחות.
ידועים בציבור: חלוקת רכוש להורים לא נשואים
המציאות המשפחתית כיום מגוונת, ויש לא מעט זוגות שחיים כמשפחה לכל דבר (כולל הבאת ילדים לעולם) בלי לערוך נישואין רשמיים. זוג במעמד ידועים בציבור שמתפרק, אינו כפוף לחוק יחסי ממון, אבל כפי שציינו לעיל חלים עליו עקרונות הלכת השיתוף והחזקת השיתוף.
בפועל, המשמעות היא שהידוע בציבור שתובע זכויות ברכוש צריך להוכיח כוונת שיתוף – למשל, להראות שהם גרו יחד כמשפחה, ניהלו חשבון משותף, הציגו את עצמם כנשואים, תכננו עתיד משותף וכו'.
כאשר לבני הזוג הלא-נשואים יש ילדים משותפים, זה כשלעצמו חיזוק משמעותי לטענת השיתוף: גידול ילדים יחד מעיד על מחויבות משפחתית וכלכלית, שמקלה על בית המשפט להסיק שהייתה הסתמכות הדדית ורצון לשיתוף כלכלי.
כך, ידועה בציבור המטפלת בילדי בן זוגה תוכל ברוב המקרים לטעון שחלה חזקת שיתוף בכל הנכסים שנצברו, אף אם לא נישאה לו פורמלית.
חשוב לדעת שגם ידועים בציבור יכולים (וכדאי שיקפידו) לערוך הסכם ממון או הסכם חיים משותפים, ממש כמו זוג נשוי. לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, ניתן לאשר הסכם ממון בין ידועים בציבור ולתת לו תוקף של פסק דין. בכך בני הזוג מונעים אי-ודאות במקרה פרידה.
בנוגע לילדים, יש לציין שהגנות החוק לטובת קטינים נוקטות בלשון "בני זוג". בתי המשפט נוטים לפרש זאת בהרחבה כך שיחול גם על ידועים בציבור עם ילדים, שהרי מטרת החוק היא טובת הקטין ולא לתגמל את מוסד הנישואין.
לכן, ניתן לצפות שגם בפרידת ידועים בציבור, אם הם חולקים דירה ויש להם ילדים, בית המשפט יפעיל שיקולים דומים וימנע מהשלכת הילדים מביתם באופן מיידי. בסופו של יום, המדיניות הכללית דוגלת בהשוואת מעמד הידועים בציבור ככל האפשר לזוג נשוי, במיוחד כאשר מדובר בהגנה על ילדים.
כמה עצות מעשיות בנודע לחלוקת רכוש עם ילדים:
*שימו את הילדים במרכז, אבל לא על חשבון עצמכם: בעת חלוקת הרכוש, בהחלט צריך להתחשב בטובת הילדים – למשל, לא למהר למכור את הבית מעל ראשם אם אפשר להמתין, או לשמור להם חסכונות עתידיים.
עם זאת, זכרו שגם לאחר הגירושין יהיו לשניכם התחייבויות כלכליות. אל תוותרו באופן בלתי הפיך על נכסים שמגיעים לכם כי "הילדים חשובים יותר". אפשר גם וגם – גם להגן על הילדים וגם לשמור על הזכויות שלכם. איזון נכון יבטיח שלילדים לא יחסר דבר, ובמקביל כל הורה יוכל לפתוח דף חדש מבלי לקרוס כלכלית.
*הכירו את זכויותיכם החוקיות ואל תהססו לממש אותן: הרבה טעויות קורות פשוט משום שאחד הצדדים לא הבין מה מגיע לו. אם החוק מקנה לכם זכות למחצית מקרן הפנסיה של בן הזוג – דאגו לממש זאת במסגרת ההסכם או הפסיקה.
אם יש נכס ששייך לכם מלפני הנישואין – וודאו שהוא מוחרג מהחלוקה. כל אחד מהצדדים זכאי לפי חוק לחצי מהרכוש המשותף, ואין סיבה לוותר על כך.
זכרו שגם כשיש ילדים, בתי המשפט בסופו של דבר יפעלו לפי כללי החוק ויאזנו את הנכסים ביניכם (עם התאמות קלות במידת הצורך לטובת הילדים). ידיעה ובטחון בזכויותיכם ימנעו ניצול ויביאו לתוצאה צודקת יותר.
*נצלו את האפשרות להגיע להסדר ידידותי: מלחמות בבתי משפט גובות מחיר כבד – כלכלי, נפשי, וגם פוגעות בילדים העדים לקונפליקט. אם ניתן לשבת יחד – בעזרת עורכי הדין או המגשר שלכם, ולגבש הסכם, עשו זאת!!
*התייעצו עם עורך דין מנוסה מוקדם ככל האפשר: עורך דין המתמחה בגירושין וענייני רכוש יוכל להדריך אתכם כבר מהצעדים הראשונים – מה כדאי או לא כדאי לעשות.
למשל, האם לעזוב את הבית ומתי, איך להגן על נכסים מפני הברחה, אילו מסמכים לאסוף כהוכחות, כיצד להתנהל בחשבון הבנק המשותף בתקופת הביניים, ועוד.
ייעוץ מקצועי שהמשרד שלנו מעניק ביום-יום חוסך ללקוחותינו טעויות יקרות. אנו רואים זאת בבירור ובאופן המוחשי ביותר שניתן.
עורך דין טוב ידאג לכל האספקטים (גם למה שנראה שולי) – כמו למשל, לוודא שהעברת נכסים במסגרת הגירושין לא תחויב במס, או שהיא תואמת את דרישות הגופים השונים (בנקים, חברות ביטוח, לשכת רישום מקרקעין וכו').
*שמרו על שקיפות וחוקיות בהתנהלות הכלכלית: בשום פנים ואופן אל תסתירו נכסים, אל תבריחו כספים ואל תבצעו פעולות חד-צדדיות ברכוש ללא ידיעת הצד השני. צעדים כאלה לא רק שאינם אתיים – הם גם עלולים לפעול נגדכם משפטית.
אם יתגלה שהסתרתם נכס, בית המשפט יכול להעניש בחלוקה לא-שוויונית לרעת המסתיר.
עדיף לברר מחלוקות רכושיות בגלוי ובהגינות, תוך הסתמכות על החוק, ולא לנסות "לקחת את החוק לידיים" – זה כמעט תמיד יסתיים בהפסד.
*זכרו שהגירושין יסתיימו – והילדים יישארו לנצח: בסופו של דבר, המטרה היא לא רק לחלק את הכסף, אלא גם לאפשר למשפחה, בצורה חדשה, להמשיך ולתפקד.
החלטות רכושיות צריכות להשתלב טוב בהחלטות על משמורת, זמני שהות ומזונות.
לדוגמה, אם אתם קובעים משמורת משותפת, אולי תוכלו למכור את הבית מהר יותר כי הילדים יהיו בשני הבתים לסירוגין; אם אחד ההורים מתכנן מעבר דירה רחוק, ייתכן שיהיו לכך השלכות גם על שווי הנכסים (עלות המעבר, מכירת בית בלחץ זמן וכו').
התייחסו לתמונה המלאה: ערכו תוכנית כלכלית לאחר הגירושין – כיצד כל אחד יעמוד על רגליו, איך יתחלקו הוצאות הילדים, מי יממן דברים חריגים (כמו שיעורים פרטיים, בר מצווה, רישיון נהיגה) והאם צריך להקצות לכך כספים מראש.
חלוקת רכוש עם ילדים – לסיכום:
חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים היא תהליך שדורש איזון עדין בין עקרונות משפטיים יבשים לבין מציאות חיים ודאגה לילדים. החוק נותן לנו מסגרת של שוויון והגינות – ועל גביה ניתן לבנות פתרונות המותאמים אישית לכל משפחה. גירושין, אף שהם טומנים בחובם משבר, יכולים להסתיים באופן שמאפשר לשני ההורים ולילדים לפתוח פרק חדש בחיים מתוך יציבות יחסית.
בעזרת ידע, תכנון מוקדם וליווי משפטי מקצועי, תוכלו להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורכם ועבור ילדיכם – תוצאה שתהיה צודקת, בת-קיימא, ומעבר לכל, אנושית.
**אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר, המבוסס על ניסיון עצום וידע מקצועי שיסייע לכם להתגבר על כל מכשול בדרך היעילה והחכמה ביותר.
עוד לעיונכם בנושא:
תביעת גירושין – מדריך מעמיק: השאלות, התשובות והפתרונות המשפטיים
