סרבנות גט: ההשלכות, הזכויות ומה לעשות נגד סרבני גט
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לסיים את הנישואים באמצעות מתן גט (מסמך הגירושין הדתי).
במצב כזה, בני הזוג נשארים נשואים מבחינה הלכתית וחוקית, למרות שהקשר הזוגי בפועל הסתיים.
תופעה זו ייחודית לדין הדתי בישראל ומהווה אתגר משפטי, חברתי ורגשי משמעותי.
ברוב המקרים מדובר בבעל המסרב לתת גט לאשתו, אך קיימים גם מקרים (נדירים יותר) של אישה המסרבת לקבל את הגט מבעלה.
סרבנות גט עלולה לכפות על הצד השני חיים בנישואים "על הנייר" בניגוד לרצונו, ולמנוע ממנו להמשיך הלאה בחייו.
נסביר מהי סרבנות גט, מה ההשלכות שלה, אילו זכויות וכלים משפטיים יש למסורבי/ות גט, ובעיקר – מה ניתן לעשות בפועל, צעד אחר צעד, כדי להתמודד עם בן זוג סרבן גט.
מהי סרבנות גט?
על פי החוק במדינת ישראל, הליך הגירושין של יהודים חייב להתבצע בבית הדין הרבני ועל פי ההלכה היהודית. המשמעות היא שגירושין ייכנסו לתוקף רק לאחר שבית הדין יאשר ויקיים טקס מתן גט – מסמך כריתת הנישואין שניתן מהבעל לאישה מרצונו.
הן הבעל והן האישה צריכים להסכים לגט: הבעל חייב לתת אותו מרצונו, והאישה צריכה לקבל אותו מרצונה, אחרת הגט אינו תקף (נקרא "גט מעושה").
סרבנות גט מתרחשת כאשר אחד הצדדים מסרב לקיים את הגט – כלומר, הבעל לא מסכים לתת גט, או שהאישה לא מסכימה לקבל גט.
כתוצאה מכך, בני הזוג אינם יכולים להתגרש פורמלית, גם אם חיי הנישואין התפרקו. במצב הנפוץ של בעל סרבן, האישה נותרת נשואה על הנייר ומוגדרת "עגונה" – אישה יהודייה הכלואה בנישואיה בלי יכולת להשתחרר מהם.
במצב ההפוך של אישה המסרבת להתגרש, הבעל הוא "מסורב גט".
חשוב להדגיש: סרבנות גט יכולה לנבוע ממגוון סיבות – לעיתים מתוך רצון של הצד הסרבן לשלוט, לנקום או לסחוט ויתורים מהצד השני, לפעמים עקב אמונה דתית עמוקה נגד גירושין, פחד משינויים בלתי הפיכים, או אפילו בעיות נפשיות שמקשות עליו לשחרר את הקשר.
יהיו הסיבות אשר יהיו, התוצאה היא סיטואציה מורכבת וכואבת הן מבחינה משפטית והן מבחינה אישית.
ההשלכות של סרבנות גט
השלכותיה של סרבנות הגט חמורות וקשות במיוחד עבור בן הזוג המסורב, זה שמעוניין בגירושין. למעשה, בן זוג הרוצה להתגרש ומוצא את עצמו כבול בנישואים בשל סירוב הצד השני, מאבד שלל זכויות יסוד אישיות:
אין אפשרות להינשא מחדש
אישה מסורבת גט אינה יכולה להינשא לגבר אחר כל עוד היא "אשת איש" על פי ההלכה וגם אם עזבה את הבית ואינה חיה עם הבעל, היא עדיין מוגדרת הלכתית כנשואה ולכן מנועה מלפתוח פרק חדש בחייה.
אותו עיקרון חל גם על גבר מסורב גט – הוא רשמית נשוי ולא יכול להתחתן שוב (במדינת ישראל נישואין שניים אסורים בחוק ללא גט), אם כי לגבי גבר ישנו פתח הלכתי נדיר לקבל היתר לשאת אישה שנייה במקרים קיצוניים. בפועל, בשני המקרים החיים הזוגיים "תקועים" ללא מוצא.
איסור על קשרים אינטימיים ויצירת משפחה חדשה
כל עוד אדם מסורב גט, הוא/היא מנועים מקיום יחסי זוגיות מלאים עם בן זוג חדש. לנשים מסורבות הדבר קריטי במיוחד – אם אישה תקיים יחסי אישות עם גבר אחר לפני קבלת גט, היא נחשבת לפי הדין הדתי כנואפת, ועשויה להפסיד זכויות ממוניות מהבעל (כגון מזונות אישה וכתובה.
חמור מכך, ילדים שיוולדו לאישה נשואה מגבר אחר ייחשבו ממזרים – פסולי חיתון לפי ההלכה היהודית
משמעות המעמד הזה היא שהילדים עצמם יהיו מנודים מלבוא בברית נישואין דתית בעתיד, מה שיטיל צל כבד על חייהם. כלומר, סרבנות הגט אינה רק פוגעת באישה בהווה, אלא עלולה להשפיע גם על ילדיה שטרם נולדו.
גבר מסורב גט אמנם אינו מוגבל הלכתית מליצור קשר אינטימי ולהוליד ילדים מיחסים חדשים (ילדיו לא ייחשבו ממזרים כי האישה שאיתם אינה נשואה לאחר), אך עדיין מצבו בעייתי: הוא ייחשב "נשוי" ואינו חופשי להינשא רשמית לאותה בת זוג חדשה, וילדיו לא יוכרו כילדים לנישואין. בנוסף, גבר במצב זה חווה חוסר אונים ודחייה דומה בכך שאינו יכול לסיים פרק חיים ולפתוח חדש.
מצוקה נפשית, חברתית וכלכלית:
סרבנות גט גורמת לפגיעה נפשית עמוקה – רבים מהמסורבים חווים דיכאון, חרדה ואובדן שליטה. ההתמודדות השוחקת עלולה להשפיע גם פיזית – בעיות שינה, לחץ דם ומתח תמידי.
חברתית, המסורבים סובלים לעיתים מבידוד וסטיגמה, במיוחד בקהילות דתיות.
בנוסף, המעמד המשפטי כ"נשואים" יוצר סיבוכים ביורוקרטיים – כמו קושי בהגירה, קבלת מסמכים רשמיים או גישה לזכויות. לא אחת, בן הזוג הסרבן מנצל זאת לעיכוב חלוקת רכוש, מניעת מזונות או הסתרת נכסים. כך מוצאים עצמם מסורבי הגט חיים במצב תקוע: לא בזוגיות, אבל גם לא חופשיים.
פגיעה בתחושת הצדק והאמון במערכת
רבות מהמסורבות חוות פגיעה בכבודן הבסיסי. הזכות לצאת מקשר לא רצוי נתפסת אצלן כברורה מאליה, וכשהיא נשללת מהן, לעיתים במשך שנים, נוצר שבר אמיתי באמון במערכת. גם כשהחוק ובתי הדין מנסים לסייע, ההמתנה האינסופית שוחקת כל תקווה.
התחושה הנפוצה היא של כליאה — לא פיזית, אלא קיומית. השאלה שמרחפת מעל היא עקרונית: האם ייתכן שבמציאות מודרנית אדם יוותר כלוא בנישואיו רק כי הדין הדתי מחייב זאת?
חשוב לציין שכל ההשלכות הללו ידועות למחוקק ולבתי הדין, ולכן נוצרו מנגנונים להתמודד עם התופעה. לפני שנגיע לצעדים המעשיים, נפרט אילו זכויות וכלים משפטיים עומדים לרשות מסורבי ומסורבות גט על פי החוק והפסיקה בישראל.
הזכויות והכלים המשפטיים של מסורבי/ות גט
ישראל הכירה בבעיית סרבנות הגט והעמידה שורת פתרונות, זכויות וסעדים שהמסורב/ת יכולים וצריכים להפעיל. להלן:
פנייה לבית הדין הרבני והזכות להליכי גירושין:
לכל אדם הזכות לתבוע גירושין. אישה שבעלה מסרב לתת לה גט יכולה (וצריכה) לפתוח תיק תביעת גירושין בבית הדין הרבני ולבקש מבית הדין להורות לבעל לתת את הגט. בית הדין מוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל באופן בלעדי
אם בית הדין שוכנע שיש עילה הלכתית לגירושין (כגון בגידה, אלימות, נטישה, סרבנות לקיום יחסי אישות וכד'), הוא יכול לתת פסק דין שמחייב את הבעל לגרש את אשתו, או לפחות קובע ש"חובה עליו" או "מומלץ לו" לעשות זאת.
קביעה כזו היא תנאי מקדים להפעלת סנקציות על הסרבן בהמשך. חשוב לדעת שגם גבר שאשתו מסרבת לקבל גט רשאי לפנות לבית הדין בבקשה לחייב את האישה לקבל את הגט.
אמנם במקרים של אישה סרבנית, בית הדין נוקט גישה שונה (נגיע לכך בהמשך), אך הזכות לפתוח בהליך ולבקש סעד קיימת לשני המינים.
הזכות להטלת סנקציות חוקיות על הסרבן/נית:
אחת הזכויות המשמעותיות של מסורבי גט היא לבקש מבית הדין להטיל סנקציות חוקיות על בן הזוג הסרבן, מכוח חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995. חוק זה נחקק במיוחד כדי להתמודד עם בעיית סרבנות הגט.
לאחר שבית הדין פוסק שעל הצד המסוים לתת/לקבל גט, ניתן להגיש בקשה לצווי הגבלה נגד הסרבן. בית הדין רשאי, לפי שיקול דעתו ובאופן מדורג, לפגוע בזכויות שונות של הסרבן כדי ללחוץ עליו לציית לפסק הדין
בין הסנקציות שבית הדין יכול להטיל:
*עיכוב יציאה מהארץ: איסור על הסרבן לצאת מישראל. צעד דרמטי זה מונע מהצד המסרב "לברוח" או לנהל חיים בחו"ל בזמן שבן זוגו לכוד כאן.
*שלילת רישיון נהיגה ודרכון: בית הדין יכול להורות על שלילת או אי-חידוש רישיון הנהיגה של הסרבן, וכן למנוע ממנו לקבל או לחדש דרכון ישראלי. בכך הסרבן מוגבל בתנועה ובחופש הפעולה היומיומי.
*פסילת עבודה ומשרות: אפשר להגביל את הסרבן מלהחזיק במשרות ציבוריות או מקצועות הדורשים רישוי (למשל עריכת דין, רפואה, ראיית חשבון וכו'). המטרה היא ליצור לחץ חברתי-כלכלי: אדם שלא יכול לעבוד במקצועו בגלל סירובו לתת גט, עלול לחשוב פעמיים אם ההתעקשות משתלמת.
*הגבלות כלכליות ועיקולים: בית הדין מוסמך להכריז על סרבן גט כ"לקוח מוגבל מיוחד" בבנקים – משמע, להגביל את יכולתו למשוך שיקים או לפתוח חשבונות. כמו כן, ניתן לעקל את נכסי הסרבן (מיטלטלין ונדל"ן) ולהטיל הגבלות על כספים שהוא מקבל, כגון קצבאות או גמלות מביטוח לאומי.
למעשה, החוק מאפשר גם להפחית או לשלול מהסרבן אחוזים מקצבאות המגיעות לו, אם חלף זמן מאז שניתן פסק דין הגירושין והוא עוד מתמהמה.
* אפשרות להליך פלילי נגד סרבן גט: כלי נדיר וחמור במיוחד הוא הפעלת הדין הפלילי. בשנת 2016 פרקליטות המדינה הוציאה הנחיה (הנחיית פרקליט המדינה 2.24) המאפשרת, בתנאים מסוימים, להעמיד סרבני גט לדין פלילי בגין הפרת צו שיפוטי.
לפי ההנחיה, אם בית דין רבני פסק כפיית גט (השלב החמור ביותר – צו שמחייב בדיעבד לתת גט) וחלפו 60 ימים בלי שהסרבן ציית, ניתן לפתוח נגדו בחקירה ולהאשימו בעבירה של אי-ציות להוראה חוקית.
במילים אחרות, הסרבן נהפך לעבריין פלילי. העונש על עבירה כזו יכול להיות מאסר בפועל בנוסף למאסר שהטיל בית הדין. ואכן, ב-2019 הורשע לראשונה סרבן גט בישראל ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל בגין סרבנות (זה לצד המאסר ההלכתי שהוא כבר ריצה) – צעד המסמן שהמדינה רואה בסרבנות גט פגיעה בסדר הציבורי ולא רק עניין פרטי בין בני זוג.
אמנם שימוש בכלי הפלילי עדיין אינו נפוץ, והוא שמור למקרים הקשים ביותר של סרבנות עיקשת, אבל עצם קיומו מהווה הרתעה נוספת.
המסר הוא חד: מי שממרה את פי בית הדין ולא נותן גט – עלול למצוא עצמו לא רק מול דיינים אלא מול תובע פלילי וכלא פלילי.
**חשוב לציין: הסנקציות הללו מופעלות בהדרגה ("מהקל אל הכבד"), לפי שיקול דעת ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפיות.
בדרך כלל בית הדין יתחיל בהגבלות כמו יציאה מהארץ ורישיונות, ובאם לא יחול שינוי, יסלים לקנסות ומאסר. נקודה חשובה: החוק חל גם על נשים סרבניות גט, אך כדי להטיל על אישה סנקציות דומות נדרש אישור מיוחד מנשיא בית הדין הרבני הגדול.
בפועל, המערכת משתדלת שלא להכניס נשים סרבניות לכלא או לשלילת זכויות חמורה, אלא נוקטת גישה אחרת – למשל, בנסיבות המתאימות מאפשרים לבעל לקבל היתר נישואין לשאת אישה נוספת אם אשתו מסרבת, לאחר המתנה ובתנאים מחמירים (היתר המכונה "היתר מאה רבנים").
כך או אחרת, עצם הידיעה שהמדינה ורשויות הדת רואות בסרבן/סרבנית גט עבריין שעומד בפני ענישה, מעניקה למסורב/ת הגט כוח מיקוח חוקי – וזה חשוב מאד.
זכות לקבלת מזונות וסיוע כלכלי ("מזונות מעוכבת"):
אישה עגונה שבעלה מעכב את גיטה עשויה להיות זכאית לתשלום חודשי מיוחד מהבעל, המכונה "מזונות מעוכבת". זהו סכום כסף שבית הדין או בית המשפט מחייבים את הבעל לשלם לאשתו כל עוד הוא מסרב להתגרש, גם אם אחרת לא הייתה זכאית למזונות (למשל אם היא עובדת או עזבה את הבית).
מטרת מזונות מעוכבת כפולה: מחד, לספק לאישה תמיכה כספית בתקופה שבה היא כלואה בנישואין ואינה יכולה, למשל, לקבל כתובה או לחלק רכוש; ומאידך, להוות תמריץ כספי לבעל לתת את הגט (כל חודש שהוא מעכב – עולה לו כסף משמעותי ללא קשר להכנסתו).
כדי לממש זכות זו יש להגיש תביעה נפרדת למזונות מעוכבת, לרוב לאחר שבית הדין כבר פסק שעל הבעל לתת גט.
*פסיקת מזונות מעוכבת היא כלי חשוב שלעיתים נזנח, אך כדאי לנצל אותו כדי ללחוץ על הסרבן ולהקל על המסורבת מבחינה כלכלית בזמן הביניים.
תביעה נזיקית (פיצויים כספיים) בגין סרבנות גט:
התפתחות חשובה בעשורים האחרונים בישראל היא ההכרה בסרבנות גט כעוולה אזרחית נזיקית. בתי המשפט לענייני משפחה (הערכאה האזרחית) קבעו שסרבנות גט מהווה עוולה של גרימת נזק בזדון – פגיעה בחירות הבסיסית של בן/בת הזוג.
לכן, אישה מסורבת (או גבר מסורב) יכולים להגיש תביעת פיצויים כספיים נגד הצד הסרבן על הנזק שנגרם להם עקב הסירוב להתגרש.
תביעות כאלה כבר הניבו פסקי דין שבהם נפסקו פיצויים גבוהים מאוד (לעיתים מאות אלפי שקלים ואף למעלה מזה) לטובת המסורבת.
הפיצויים מחושבים לפי פרמטרים כמו משך הזמן שהגט מעוכב, הנזק הנפשי והחברתי למסורבת, אובדן ההזדמנויות (למשל שנים שבהן לא יכלה להביא ילדים), התנהגות הסרבן (למשל אם ניסה לסחוט כספים) ועוד.
עצם הגשת התביעה מהווה לחץ כבד על הסרבן – הוא עומד בפני איום כספי מוחשי, בנוסף לסנקציות הדתיות. שימו לב שלא פעם, קבלת מכתב התראה מעורך דין לפני תביעה נזיקית גורמת לסרבן "להתעשת" ולהבין שעדיף לו להסכים לגט מאשר לשלם ביוקר.
ראוי לציין שגם בתי הדין הרבניים משתפים פעולה עם מהלך זה: היו מקרים שהם עיכבו סידור גט פורמלית עד לסיום תביעת הנזיקין, כדי לא לאפשר לסרבן לחמוק מאחריות כספית אחרי שייתן את הגט.
**סיוע ארגוני ועזרה חיצונית: לצד הזכויות המשפטיות, חשוב להזכיר שישנם גם ארגוני סיוע חברתיים למקרים של עגונות ומסורבות גט. ארגונים אלה (כגון "מבוי סתום", "יד לאישה" ואחרים) מלווים נשים במצבן, מעניקים תמיכה רגשית, סיוע משפטי משלים ולעיתים אף מפעילים חוקרים פרטיים או לחצים קהילתיים בארץ ובעולם על סרבני גט.
בנוסף, בתי הדין עצמם מפעילים מערך של דיווח אנונימי לציבור – כל אדם שיודע על סרבן/ית גט יכול לדווח לרבנות, כדי שיעזרו לאתר את הסרבן ולטפל במקרה.
לסיכום, ניתן לראות שהחוק והמערכת מספקים מגוון כלים להתמודד עם סרבן/ית גט. אך כלים אלו לא יופעלו מעצמם – על המסורב/ת לפעול, להתעקש ולעמוד על זכויותיו/ה.
מה עושים בפועל מול סרבנות גט? צעד אחר צעד
סרבנות גט היא לכל הדעות שבר אישי. לכן, ההתנהלות מול המצב הזה צריכה להיות מדויקת, נחושה וגם מגובה בגוף מקצועי שיעמוד מאחוריכם. הנה תכנית הפעולה הפרקטית:
פנייה מיידית לעורך דין סרבנות גט
אל תנהלו את ההתמודדות לבד, גם לא בשלבים הראשונים. עורך דין שמתמחה בסרבנות גט ידע:
*להעריך במהירות את חומרת המצב
*לבנות מהלך לחץ משפטי נכון
*לשלוח מכתב התראה שיש בו משקל אמיתי
אפילו אם יש עוד תקווה להסכמה, עצם מעורבות משפטית משנה את יחסי הכוחות. סרבן שלא לוקח ברצינות – מתחיל להתייחס אחרת כשהוא מקבל פנייה רשמית מעו"ד. פעמים רבות הסרבן "מורח זמן" כי הוא מרגיש שהמסורבת חלשה ולא יודעת מה לעשות. ברגע שנכנס לתמונה עורך דין תקיף שמבהיר לסרבן את השלכות מעשיו – הטון כמעט תמיד משתנה.
פתיחת תיק גירושין ברבנות
אחרי פתיחת הליך יישוב סכסוך (שלב חובה), יש להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. חשוב:
– לנסח תביעה עם עילה הלכתית מוכרת (בגידה, אלימות, סירוב לחיי אישות, עזיבה)
– לבקש במקביל צווי הגבלה – למשל עיכוב יציאה מהארץ
במקרים רבים, עמידה ברורה כבר בדיון הראשון משפיעה על הגישה של הדיינים ומובילה להחלטה ברורה על חיוב בגט.
הפעלת סנקציות נגד הסרבן
לאחר שניתן פסק דין לגירושין, והסרבן מסרב לציית, אפשר להתחיל להפעיל את מנגנון הסנקציות (כמובן תוך ייעוץ מקביל מגורם מקצועי):
*שלילת רישיון נהיגה או דרכון
*הגבלות תעסוקתיות או פיננסיות
*עיקולים או שלילת זכויות מהביטוח הלאומי
*ולפי הצורך – הליך פלילי
ההיגיון ברור: גט אינו המלצה אלא חובה חוקית, וכאשר אדם מפר אותה – עליו לשלם מחיר.
ניהול מו״מ עם עמוד שדרה
ברוב המקרים יהיה ניסיון של הסרבן "לסחור" בגט. חשוב לזהות את ההבדל בין:
מו״מ לגיטימי (חלוקה רכושית, סדרי ראייה) לביןסחיטה (ויתור על זכויות בסיסיות בתמורה לגט).
לעיתים עדיף לסיים בהסכם חלקי, אך לא בכל מחיר. עורך הדין הוא זה שיידע לשרטט את גבולות התמרון – כדי לא ליפול למלכודת של הכל או כלום.
לפיכך, התייעצו עם עורך הדין וחשבו אסטרטגית: מה הסרבן בעצם רוצה? אם מדובר במחלוקת כספית פשוטה יחסית – ייתכן שכדאי להתגמש ולסיים עניין. אך אם הדרישות שלו בלתי סבירות (למשל לוותר על משמורת הילדים, או סכומי עתק) – לרוב עדיף לתת לבית הדין ולבתי המשפט להכריע, ולא להיכנע.
הגשת תביעה נזיקית
אם הסירוב נמשך, ניתן להגיש תביעת פיצויים בבית המשפט לענייני משפחה. התביעה כוללת:
-נזק נפשי
-עוגמת נפש
-פגיעה בתפקוד כלכלי או חברתי
כאמור לעיל, בתי המשפט כבר פסקו פיצויים של מאות אלפי שקלים במסורבות גט. לפעמים עצם האיום בתביעה – או קבלת הזימון – משנה את עמדת הסרבן.
חשוב: אל תשכחו לעדכן את בית הדין הרבני שאתם מנהלים תביעה כזו, כדי לתאם זמנים. היו מקרים שבהם בית הדין הסכים "לעכב" את הגט עד שבית המשפט יסיים את התיק הנזיקי, כדי להבטיח שהסרבן לא יחמוק מתשלום מיד אחרי מתן הגט.
כלים מיוחדים במצבים חריגים
במקרים חריגים ניתן להפעיל אמצעים משלימים:
סרבן שנמצא בחו״ל? לפנות למשרד הפנים לשלילת דרכון או הגבלות יציאה.
סרבן בעל מעמד ציבורי? ניתן לבקש היתר לפרסום חוקי שמפעיל לחץ חברתי.
גבר מסורב? במקרים נדירים, אפשר לבקש היתר נישואין נוסף (הליך מורכב, מצריך אישור נשיא בית הדין הגדול)
לשמור על עצמכם לאורך הדרך
ההליך עשוי להיות ארוך ומתיש, וחשוב להישאר ממוקדים:
**קבלו תמיכה נפשית (מטפלים, קבוצות מסורבות/ים, סביבה קרובה)
**הימנעו מכל איום או צעד לא חוקי – גם כשהמתח גובר
**שימרו על קור רוח, ואל תנהלו תקשורת ישירה מול הסרבן, תנו לעורך הדין לטפל בזה.
במקרה של אלימות פיזית או מילולית יש לפנות מיד למשטרה ולשקול בקשת צו הרחקה.
התמדה וסבלנות
מרגע שמופעל לחץ מדויק – סרבנות הגט נסדקת. ברוב המקרים, גם סרבנים עיקשים נשברים בשלב מסוים. חשוב להחזיק קו ברור, לא לוותר, ולזכור: ככל שתנהלו את המאבק באחריות – כך תגיעו לשחרור מהר יותר. מגיע לכם חופש. מגיע לכם להמשיך הלאה.
סרבנות גט: סיכום
תופעת סרבנות הגט היא אתגר כואב וייחודי הניצב בצומת שבין דת, חוק ומוסר. אף אדם לא צופה שימצא את עצמו במצב כזה כשהוא נכנס בברית הנישואין, אך לצערנו המציאות מראה שיש לא מעט מסורבות ומסורבי גט בישראל.
החדשות הטובות הן שהמודעות לבעיה גבוהה מאי פעם – גם במערכת המשפט, גם ברבנות וגם בציבור הרחב.
כפי שפירטנו, ישנן אסטרטגיות וכלים משפטיים אפקטיביים להתמודד עם הסיטואציה ולהביא לפתרונה.
ראינו נשים שקיבלו לבסוף את גטן, ואף גברים שבנות זוגם התרצו לתת גט, לאחר דרך חתחתים – אך הם הגיעו ליעד. המפתח הוא לפעול בנחישות, בשילוב ליווי משפטי נכון ותמיכה אישית, ולא לוותר על הזכות לחיים חדשים.
עורך דין סרבנות גט מנוסה יכול לעשות את ההבדל בין הליך מתמשך ומתסכל לבין קיצור משמעותי של ימי הסבל. במשרדנו טיפלנו במקרים רבים של עגונות ומסורבי גט, ואנו יכולים להעיד שלמרות המורכבות, ברוב המכריע של הפעמים נמצא הפתרון – הגט המיוחל ניתן והצד המסורב סוף סוף שוחרר לחופשי.
** קיבלתם סירוב לבקשת גט? אתן/ם מוזמנים/ות לפנות למשרדנו לייעוץ לראשוני ללא התחייבות!
