צו ירושה – מדריך מלא להגשת בקשה, עלויות וזמנים

מאת: עו"ד ונוטריון דוד אנג'ל

כאשר אדם נפטר בלי שהותיר צוואה, בני המשפחה אינם יכולים לחלק את חשבון הבנק, להעביר דירה בטאבו או למכור רכב מכוח הקִרבה המשפחתית בלבד.

נדרש צו ירושה: מסמך משפטי שמזהה את היורשים על פי דין וקובע את חלקו היחסי של כל אחד מהם. ברוב המקרים הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה באופן מקוון, כרוכה בשתי אגרות, ומתנהלת ללא דיון בבית משפט.

בקשה מלאה ותקינה אמורה להסתיים בדרך כלל בתוך עד 50 ימים, ואילו חוסר במסמך, טעות בזהות יורש או התנגדות עשויים לשנות לחלוטין את לוח הזמנים.

ההליך נראה טכני, אך הפרטים שמזינים בו קובעים את תמונת הירושה הרשמית. יש לברר מראש אם קיימת צוואה, לזהות את כל קרובי המשפחה הרלוונטיים, לבדוק אם אחד היורשים נפטר, ולתכנן בזהירות כל הסתלקות או חלוקה מוסכמת.

צו שניתן על בסיס תמונה משפחתית חסרה עלול להצריך הליך תיקון או ביטול גם לאחר שהנכסים כבר הועברו. המדריך שלפניכם מרכז את שלבי ההגשה, המסמכים, האגרות, זמני הטיפול והמצבים שבהם כדאי לעצור ולקבל ייעוץ משפטי פרטני.

מהו צו ירושה, מתי צריך אותו ומה ההבדל מצו קיום צוואה?

צו ירושה הוא צו הצהרתי שניתן לאחר פטירת אדם אשר לא הותיר צוואה תקפה המסדירה את מלוא עיזבונו.

הצו מציין מי הם היורשים החוקיים ומהו השבר או האחוז שכל אחד מהם יורש. סדר היורשים נקבע בחוק הירושה: בן או בת זוג, ילדים וצאצאיהם, הורים וצאצאיהם, ובהמשך הורי הורים וצאצאיהם. זהות המעגל הרלוונטי וחלקו של בן הזוג משתנים לפי המבנה המשפחתי שהיה קיים ביום הפטירה.

לדוגמא: כאשר המנוח הותיר בן זוג וילדים, בן הזוג יורש בדרך כלל מחצית מן העיזבון והילדים חולקים במחצית השנייה, נוסף לזכויות מסוימות של בן הזוג במיטלטלי משק הבית ובמכונית המשפחתית. במבנים משפחתיים אחרים החלוקה שונה.

גם ידוע או ידועה בציבור עשויים לרשת כבן זוג מכוח סעיף 55 לחוק, בהתקיים התנאים הקבועים בו.

חשוב להבין כי מחלוקת על עצם הזוגיות, על הורות או על קרבת משפחה עלולה להפוך את הבקשה לצו ירושה להליך משפטי מלא.

מה הצו קובע – ומה נשאר מחוץ לו?

צו ירושה עונה על שתי שאלות: מי יורש את המנוח ומהו החלק היחסי של כל יורש בעיזבון. הצו אינו כולל רשימה של הדירות, הכספים או הזכויות שהותיר המנוח, וגם אינו קובע אם נכס מסוים היה שייך לו במלואו. לדוגמא, אם בן הזוג טוען שחלק מדירה הרשומה על שם המנוח שייך לו מכוח הסכם או שיתוף, המחלוקת עשויה לדרוש הליך משפטי נפרד.בנוסף, ישנן זכויות שעשויות לעבור ישירות למוטבים שנקבעו מראש, ובהן כספי ביטוח חיים, קופות גמל וקרנות פנסיה. לכן, לאחר קבלת הצו יש לברר אילו נכסים נכללים בעיזבון, אילו חובות יש לסלק ואילו כספים מועברים מחוץ לעיזבון.

צו ירושה מול צו קיום צוואה

ההבחנה נקבעת לפי קיומה והיקפה של צוואה. בהיעדר צוואה, מגישים בקשה לצו ירושה והחלוקה נעשית לפי החוק. כשקיימת צוואה המסדירה את העיזבון, מגישים בקשה לצו קיום צוואה, כדי להעניק לה תוקף.

צוואה שמתייחסת רק לחלק מן הרכוש עשויה לחייב שני הליכים: צו קיום ביחס לחלק המצווה וצו ירושה ביחס ליתרה. לכן כדאי לערוך חיפוש בין מסמכי המנוח ולבדוק ללא תשלום אם הופקדה צוואה אצל הרשם לפני פתיחת הבקשה.


    לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 25 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
    או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

    מי רשאי להגיש בקשה לצו ירושה ולאיזה גוף מגישים?

    מבחינה משפטית, הזכות לבקש צו ירושה אינה מוגבלת ליורשים עצמם. כל אדם שיש לו עניין במתן הצו עשוי להגיש בקשה, בהתאם לזיקתו לעיזבון ולצורך המשפטי שלו בצו.

    בדרך כלל המבקש הוא אחד היורשים על פי דין או יורש של יורש שנפטר לאחר המנוח, אך בנסיבות מתאימות יכולים לפנות גם מנהל עיזבון, נושה של העיזבון, נושה של יורש או בעל עניין אחר. אין צורך שכל היורשים יגישו יחד, אולם יש לפרט את מלוא תמונת היורשים ולמסור הודעה כנדרש ליתר היורשים.

    חשוב להפריד בין הזכות המשפטית לבקש את הצו לבין האפשרות להשתמש במסלול המקוון. המסלול המקוון הרגיל מיועד למבקש שהוא יורש על פי דין או יורש של יורש. עצם היותו של אדם בעל עניין אינה מקנה לו אוטומטית אפשרות להגיש בטופס המקוון. וכאשר בין היורשים נמצאים אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים של המנוח, נדרשת הגשה ידנית. עורך דין מגיש בדרך כלל באופן מקוון, בכפוף לחריג זה.

    הבקשה מוגשת אל הרשם לענייני ירושה במחוז שבתחום שיפוטו היה מקום מושבו של המנוח בעת פטירתו. מבקש שאינו מיוצג ועומד בתנאי המסלול המקוון יכול להגיש באמצעות השירות המקוון, ואפשר להגיש ידנית כאשר סוג הבקשה או זהות היורשים מחייבים זאת.

    אפשר להגיש בקשה גם לבית דין דתי בעל סמכות, לרבות בית הדין הרבני, בתנאי שכל הנוגעים בדבר מסכימים לסמכותו. במסלול זה עשוי להתקיים דיון גם בהיעדר מחלוקת. די בסירובו של יורש אחד כדי למנוע כפיית התדיינות בבית הדין. כאשר אין סיבה מיוחדת לבחור במסלול דתי, רשם הירושה הוא נקודת הפתיחה המקובלת.

    הרשם אינו מכריע בכל סכסוך. התנגדות כדין, התערבות של היועץ המשפטי לממשלה, מעורבות המדינה או סוגיה שהרשם סבור כי ראוי לבררה שיפוטית – עשויות להביא להעברת התיק לבית המשפט לענייני משפחה.

    עצם קיומו של יורש קטין אינו מעביר כל תיק אוטומטית לבית המשפט, אך הוא מחייב דיווח מדויק ועשוי להביא לבדיקות ולהגנה מוגברת על זכויות הקטין.

    איך מגישים בקשה לצו ירושה – התהליך שלב אחר שלב:

    המסלול שלהלן מתייחס להגשה לרשם לענייני ירושה, שהיא הדרך המקובלת ברוב הבקשות. אפשר לבצע את מרבית ההכנות עוד לפני הכניסה לטופס. כך נמנעים ממצב שבו מתחילים למלא בקשה, מגלים שחסרים פרטים על יורש או אישור מסירה, ומזינים בהמשך נתונים שאינם תואמים זה לזה.

    1) בדקו אם כבר נפתח תיק ואם הופקדה צוואה. תחילה מבצעים באתר הרשם איתור של בקשות קודמות לפי פרטי המנוח, כדי שלא לפתוח הליך כפול ולשלם אגרה נוספת. במקביל מחפשים צוואה בבית, בכספת, אצל עורך דין שטיפל במנוח ובשירות המקוון לבירור אם הופקדה צוואה אצל הרשם.

    גילוי צוואה משנה את סוג הבקשה: כאשר היא מסדירה את כל העיזבון פונים לצו קיום צוואה; כאשר היא מסדירה רק חלק ממנו, ייתכן שיידרש גם צו ירושה לגבי היתרה.

    2) קובעים מי הם היורשים לפי המצב ביום הפטירה. רושמים את בן או בת הזוג, כל הילדים שנולדו למנוח, לרבות ילדים מקשרים קודמים וילדים מאומצים, ואת צאצאיו של ילד שנפטר לפניו. אם המנוח לא הותיר ילדים או צאצאים, ממשיכים למעגלי הקרבה הבאים לפי החוק. יש לרשום ליד כל קרוב מספר זהות או דרכון, כתובת עדכנית, קרבה למנוח ומצב משפטי מיוחד, כגון קטינות, מינוי אפוטרופוס או היעדרות.

    כאשר אדם בשרשרת הירושה נפטר, תאריך הפטירה שלו חשוב: פטירה לפני המנוח ופטירה אחריו יוצרות מסלולי ירושה שונים.

    3) בוחרים את דרך ההגשה המתאימה. המסלול המקוון הרגיל פתוח ליורש על פי דין או ליורש של יורש. כאשר בין היורשים נמצאים אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים של המנוח, הבקשה מוגשת ידנית. עורך דין מגיש בדרך כלל באופן מקוון, בכפוף לחריג זה.

    להגשה מקוונת נכנסים לשירות "בקשה למתן צו ירושה" באתר gov.il ומזדהים במערכת. בהגשה ידנית מדפיסים את הטופס הייעודי, ממלאים אותו ומצרפים את כל המסמכים. אפשר לשלוח עותק אחד בדוא"ל למוקד השירות של הרשם או לשלוח בדואר רשום ללשכת הרשם הקרובה למקום מגוריו האחרון של המנוח.

    4) מכינים את המסמכים ומודיעים ליתר היורשים. לפני מילוי הבקשה סורקים כל מסמך לקובץ PDF ברור ומעניקים לו שם שמאפשר לזהותו. אם יש יורשים נוספים, שולחים לכל אחד מהם הודעה על הגשת הבקשה באמצעות הטופס הייעודי, בדואר רשום, ושומרים את אישור המשלוח.

    ניתן למסור את ההודעה באופן אישי ולצרף אישור מתאים על המסירה. יורש אינו חייב להצטרף כמבקש או לחתום על הבקשה כדי שההליך ייפתח אצל הרשם, אך יש לכלול אותו ברשימת היורשים ולהוכיח שנמסרה לו הודעה.

    5) מסדירים הסתלקות לפני שליחת הבקשה, אם יורש מבקש לוותר על חלקו. המסתלק חותם על תצהיר הסתלקות נפרד, המאומת בידי עורך דין, והמסמך מצורף לבקשה.

    יש לבדוק מראש אם מדובר בהסתלקות כללית או בהסתלקות לטובת אדם שהחוק מתיר להסתלק לטובתו. כשהיורשים רוצים לשנות את אופן חלוקת הנכסים ביניהם, תצהיר הסתלקות אינו תמיד הכלי המתאים; לעיתים נכון יותר לקבל את הצו ולערוך הסכם חלוקת עיזבון.

    6) משלמים שתי אגרות וממלאים את פרטיהן. בהגשה המקוונת אפשר לשלם את אגרת פתיחת הבקשה ואת הוצאות הפרסום כחלק ממילוי הטופס.

    אם התשלום בוצע קודם לכן בשירות התשלומים, בבנק הדואר או בעמדת תשלום, מזינים בטופס את מספר האישור ושומרים את הקבלות. לפני התשלום יש לוודא שנבחר השירות הנכון ושפרטי המנוח מדויקים, משום שאישור תשלום שגוי עלול לחייב פנייה לתיקון או להחזר.

    7) ממלאים את הטופס לפי התמונה המשפחתית המלאה. בטופס מזינים את פרטי המבקש והמנוח, מקום מושבו האחרון של המנוח, מועד הפטירה, מצבו המשפחתי, פרטי בן הזוג והקרובים הרלוונטיים, היורשים המבוקשים וחלקיהם. מציינים אם קיימת צוואה, אם הוגשה בקשה קודמת, אם אחד היורשים נפטר, אם קיימת הסתלקות ואם בין היורשים יש קטין, נעדר או אדם שמונה לו אפוטרופוס. בסוף מאשרים את ההצהרות, מצרפים את קובצי ה-PDF ובודקים שכל שם, מספר זהות ותאריך זהים למסמכים.

    8) שולחים את הבקשה וממתינים לשני אישורים שונים. מיד לאחר השליחה מתקבל בדרך כלל דוא"ל המאשר שהטופס נשלח ומציין את מספר התיק. הודעה זו מעידה שהמערכת קיבלה את הפנייה, אך אינה מאשרת שהבקשה תקינה.

    לאחר בדיקת הטופס והצרופות אמור להישלח אישור נוסף על קליטה תקינה. אם מתקבלת דרישה להשלמת מסמך או לתיקון פרט, מעלים את המענה דרך מערכת הרשם לענייני ירושה Online ועוקבים עד שההשלמה נקלטת.

    9) עוקבים אחר הפרסום והטיפול עד לקבלת הצו. לאחר קליטה תקינה הבקשה מתפרסמת כדי לאפשר הגשת התנגדות, ובמקביל נבדקת בידי הגורם המוסמך. בהיעדר התנגדות, חוסר או סוגיה המחייבת העברה לבית המשפט, הרשם נותן צו דיגיטלי. הצו נשלח לדוא"ל של המבקש או המייצג ונשמר גם באזור האישי. אנו ממליצים לשמור את הקובץ המקורי.

    *אם למנוח היו זכויות במקרקעין, הטופס המקוון מאפשר במקרים המתאימים לבקש יחד עם הצו גם רישום הורשה בטאבו. לשם כך מצרפים טופס בקשה לרישום מקרקעין, חתום ומאומת, ומשלמים אגרת רישום נפרדת. לפני סימון האפשרות כדאי לבדוק אם היורשים מתכננים הסכם חלוקת עיזבון, העברת הדירה ליורש אחד או מהלך בעל השלכות מס. רישום מיידי על שם כל היורשים עלול להקשות על תכנון שעדיין לא הושלם.

    צו ירושה: כל מה שצריך לדעת

    מה עושים כאשר כבר קיים תיק או מתגלה צוואה במהלך הטיפול?

    אם החיפוש מראה שכבר נפתח תיק צו ירושה בעניין עיזבונו של המנוח, אין לפתוח מיד בקשה נוספת. מאתרים את מספר התיק ואת מצבו, בודקים מי הגיש את הבקשה ומה כבר נמסר לרשם, ומי שזכאי לכך יכול לבקש עיון במסמכי התיק.

    אם התיק עדיין פתוח, יורש שפרטיו חסרים, בעל עניין המבקש להציג מסמך או אדם החולק על הבקשה צריכים לפעול בתיק הקיים בדרך המתאימה לשלב הטיפול – השלמת מידע, הגשת בקשה מתאימה או התנגדות לפני מתן הצו.

    אם התיק נסגר, הבקשה נמחקה או נדחתה, יש לברר תחילה את הסיבה ואת ההחלטה שניתנה ורק לאחר מכן לקבוע אם נדרשת בקשה חדשה. פתיחת תיק מקביל בלי הבירור הזה עלולה לגרום לכפל אגרות ולעיכוב.

    אם צוואה מתגלה לאחר הגשת הבקשה ולפני מתן צו הירושה, יש לעדכן מיד את הרשם בתיק הקיים ולהעביר אליו את הצוואה המקורית כנדרש. כאשר הצוואה מסדירה את מלוא העיזבון, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה והבקשה לצו ירושה אינה יכולה להמשיך במסלולה המקורי.

    כאשר הצוואה מתייחסת רק לחלק מן העיזבון, ייתכן שיידרשו צו קיום צוואה ביחס לחלק שנכלל בה וצו ירושה ביחס ליתרה. אם הצוואה הופקדה בעבר אצל הרשם, היא אמורה להתגלות בבדיקת הרשם, ולאחר מכן יעודכנו המבקש והזוכים שנקבעו בה.

    ניתן להשתמש באגרת הבקשה לצו ירושה לצורך הבקשה לצו קיום צוואה, כל עוד האגרה טרם נוצלה. צוואה שמתגלית לאחר שכבר ניתן צו ירושה מחייבת בקשה לתיקון הצו או לביטולו, כמפורט בהמשך.

    הסתלקות מעיזבון והסכם בין יורשים:

    כפי שציינו קודם, הסתלקות היא ויתור משפטי של יורש על חלקו, כולו או מקצתו, לפני חלוקת העיזבון. הסתלקות לטובת אדם מסוים מוגבלת בחוק, ובדרך כלל אפשרית לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

    חשוב: אין לחתום על תצהיר הסתלקות לפני שמבינים את היקף העיזבון, החובות והשלכות המס. במצבים שבהם כמה יורשים מבקשים לחלק ביניהם דירה, כספים ונכסים אחרים באופן שאינו תואם את השברים שבצו, הסכם חלוקת עיזבון עשוי להתאים יותר. שימוש בכסף חיצוני או ביצוע העברות לאחר חלוקה בפועל עלולים להשפיע על תוצאות המס.


      לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 25 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
      או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

      אילו מסמכים נדרשים ומהן הטעויות שעלולות לעכב את הבקשה?

      אין תיק צרופות אחיד לכל בקשה. בטופס המקוון מזינים פרטים רבים בלי לצרף מסמך שמוכיח כל אחד מהם, משום שחלק מן הנתונים נבדקים מול מרשם האוכלוסין. הצרופות נקבעות לפי מספר היורשים, זהות המנוח, רצון להסתלק, ייצוג משפטי וקיומו של קשר לחו"ל.

      מסמכי הבסיס ומסמכים הנדרשים בנסיבות מיוחדות:

      – טופס הבקשה: בהגשה מקוונת ממלאים ושולחים את הטופס הדיגיטלי. בהגשה ידנית מצרפים את טופס הבקשה הייעודי, מלא וחתום לפי ההנחיות. יש להכין מראש מספרי זהות או דרכון, כתובות ופרטי קשר של המנוח, המבקש וכל היורשים, גם כאשר אין צורך לצרף צילומי תעודות זהות.

      – אישורי תשלום: כאשר שתי האגרות שולמו מחוץ לטופס המקוון, יש להזין את מספרי האישורים במקום המיועד ולשמור את הקבלות. בהגשה ידנית מצרפים את אסמכתאות התשלום.

      – אישור הודעה ליורשים: אם יש יותר מיורש אחד, מצרפים אישור על משלוח ההודעה לכל יתר היורשים בדואר רשום, או אישור על מסירה אישית. רצוי לצרף מסמך המאפשר לזהות למי נשלחה ההודעה ובאיזה מועד.

      – תעודת פטירה: כאשר המנוח היה בעל תעודת זהות ישראלית והפטירה מעודכנת במרשם, אין צורך בדרך כלל לצרף תעודת פטירה לבקשה המקוונת. אם המנוח לא היה בעל תעודת זהות ישראלית, מצרפים תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור. כאשר נדרש להוכיח שאדם אחר בשרשרת הירושה נפטר ובאיזה מועד, מצרפים גם את המסמך המתאים לגביו.

      – תצהיר הסתלקות: לכל יורש שמוותר על חלקו מצרפים תצהיר הסתלקות נפרד, חתום ומאומת בידי עורך דין. הצהרה חופשית, הודעת דוא"ל או הסכמה משפחתית אינן ממלאות את דרישות התצהיר.

      – ייפוי כוח: כאשר הבקשה מוגשת באמצעות עורך דין, מצרפים ייפוי כוח המאפשר לו לפעול בשם המבקש.

      – מסמכים על יורש שנפטר: אם יורש נפטר לאחר המנוח וחלקו אמור לעבור ליורשיו, עשוי להידרש צו ירושה או צו קיום צוואה שניתן אחר אותו יורש. אם יורש פוטנציאלי נפטר לפני המנוח, יש לדווח על מועד פטירתו ולמסור את פרטי צאצאיו, בצירוף מסמכים כאשר הנתונים אינם ניתנים לאימות במרשם.

      – מסמכים להוכחת קשר משפחתי או מעמד: תעודות לידה, אימוץ, נישואין, גירושין, פסקי דין או תמציות רישום נדרשים כאשר הקשר המשפחתי, המעמד הזוגי או שרשרת הירושה אינם משתקפים באופן מספק במרשם. במקרה של ידועים בציבור או מחלוקת משפחתית עשויות להידרש ראיות נוספות וההליך עלול לעבור להכרעה שיפוטית.

      – מסמכים הנוגעים לכשירות ולייצוג: כשאחד היורשים קטין, נעדר, אדם שמונה לו אפוטרופוס, אדם שמונה לו תומך בקבלת החלטות או מי שייפוי כוח מתמשך בעניינו נכנס לתוקף, יש לסמן זאת בטופס ולצרף צו מינוי, אישור כניסה לתוקף או מסמך מתאים אם הוא נדרש לפי נסיבות הבקשה.

      – מסמכי חוץ: תעודת פטירה ומסמך ציבורי זר צריכים להיות מאומתים כדין, בדרך כלל באפוסטיל כאשר המדינה חברה באמנת האג או בדרך הקבועה בפקודת הראיות במדינה אחרת. למסמך בשפה זרה, למעט אנגלית, מצרפים תרגום לעברית או לערבית המאושר בידי נוטריון; הרשם רשאי לדרוש תרגום גם למסמך באנגלית. תרגום נוטריוני אינו מחליף את אימות המסמך הזר.

      – מנוח שמקום מושבו היה בחו"ל: כאשר מרכז חייו של המנוח היה מחוץ לישראל והוא הותיר נכס בישראל, עשויים להידרש הוכחה לקיומו של הנכס בישראל, חוות דעת על הדין הזר החל וצו ירושה או צו קיום צוואה שניתן בחו"ל, אם ניתן.

      – בקשה משולבת לרישום בטאבו או בקשת פטור: מי שמבקש לרשום את ההורשה במקרקעין במסגרת ההליך מצרף את טופס הרישום החתום והמאומת. מי שטוען לפטור מאגרה מצרף אסמכתה רשמית המעידה על הזכאות.

      *אין צורך לצרף לבקשה הרגילה רשימה של חשבונות בנק, דירות, כלי רכב או יתר הנכסים כדי שהרשם יקבע מי היורשים. צו ירושה עוסק בזהות היורשים ובחלקיהם. מידע על נכס מסוים נדרש כאשר מבקשים פעולה נוספת לגביו, כאשר מקום מושבו של המנוח היה בחו"ל ויש להוכיח זיקה לישראל, או כאשר הרשם דורש מסמך לצורך בירור נקודתי.

      **טעות שאנו נתקלים בה די הרבה היא השמטת יורש. הדבר קורה אצל משפחות מורכבות: ילד מקשר קודם, ידועה בציבור, ילד שאומץ, קרוב שנפטר וצאצאיו נכנסים במקומו, או קרוב שחי בחו"ל. גם רישום שגוי של סדר הפטירות משנה זכויות. יש להבחין בין מי שנפטר לפני המוריש לבין מי שהיה בחיים ביום הפטירה ונפטר אחריו.

      עיכובים נוספים נגרמים מצירוף קובץ בלתי קריא, סתירה בשמות או במספרי זהות, תרגום חסר, הודעה שלא נמסרה לכל היורשים, תצהיר הסתלקות שנחתם בצורה פגומה, בחירת מחוז שגוי ואי מענה לדרישת השלמה.

      מניין הטיפול המשמעותי מתחיל מבקשה שהוגשה באופן תקין; אישור שליחה ראשוני אינו מעיד שהבקשה מלאה. לכן יש לעקוב אחר התיק ולא להסתפק בהודעה האוטומטית הראשונה.

      כמה עולה להוציא צו ירושה? אגרות, פטורים ושכר טרחת עורך דין

      נכון לשנת 2026, הגשה מקוונת לרשם לענייני ירושה כרוכה באגרת פתיחת בקשה בסך 507 ש"ח ובאגרת הוצאות פרסום בסך 66 ש"ח. העלות הממשלתית הבסיסית היא אפוא 573 ש"ח בהגשה מקוונת. בהגשה ידנית אגרת הפתיחה גבוהה יותר ועומדת על 597 ש"ח, כך שבצירוף הפרסום העלות הבסיסית היא 663 ש"ח. סכומי האגרות מתעדכנים מעת לעת, ולכן יש לבדוק את הסכום המופיע בשירות התשלומים ביום ההגשה.

      בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שנפטר עקב שירות צבאי, במהלך שירות מילואים או בפעולת איבה עשויים להיות זכאים לפטור מאגרה, בהתאם למסלול ולמסמכים שנקבעו. פטור אינו חל אוטומטית על כל בקשה , ויש לצרף את האישור המתאים.

      עלויות נוספות שכדאי להביא בחשבון

      בקשה לרישום הורשה במקרקעין כרוכה באגרה נפרדת, וכך גם התנגדות, בקשה לתיקון או לביטול צו ושירותים מסוימים בתיק. מסמכי חוץ עלולים, כאמור, ליצור עלויות של אפוסטיל, תרגום נוטריוני, איתור מסמכים ומשלוח. בעיזבון מורכב עשויות להתווסף עלויות שמאות, ייעוץ מס, איתור נכסים או ניהול עיזבון. אלה אינן חלק משתי האגרות הבסיסיות.

      אין תעריף מחייב לשכר טרחת עורך דין. בבקשה פשוטה, מוסכמת ומלאה, הטווחים הם של כ-1,500 עד 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ ואגרות. המחיר מושפע ממספר היורשים, מסמכים זרים, יורשים בחו"ל, הסתלקויות, צורך בהשלמות ומורכבות משפטית.

      התנגדות לצו ירושה או התנגדות לצוואה והליך בבית המשפט הם שירות נפרד ועלותם גבוהה משמעותית. הצעת שכר טרחה טובה צריכה לפרט אם היא כוללת אימותים, הודעות ליורשים, טיפול בדרישות השלמה, רישום בטאבו ובעיקר – המשך טיפול במקרה שהתיק מועבר לבית המשפט.

      כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?

      ככלל, הצו אמור להינתן בתוך עד 50 ימים ממועד הגשת בקשה תקינה, כולל תקופת הפרסום, כל עוד לא נדרשו מסמכים או פרטים נוספים. זהו יעד טיפול לבקשה שאפשר לקדם במסלול הרגיל.

      הזמן שמרגישה המשפחה מתחיל לעיתים מוקדם יותר – באיסוף מסמכים, איתור יורשים והסדרת תרגומים – ומסתיים לאחר שהבנק, הטאבו או גוף אחר מממשים את הצו. משום כך כדאי להפריד בין זמן קבלת הצו לבין זמן חלוקת העיזבון בפועל.

      לאחר שהבקשה נקלטת כתקינה היא מתפרסמת ברשומות ובאתר הרשם, כדי לאפשר הגשת התנגדות. במקביל נערכת בדיקה אצל הגורם המוסמך ברשם או באפוטרופוס הכללי. כשמתקבלת דרישת השלמה, הטיפול נעצר או מתארך עד למענה מלא. יורש שקשה לאתר, מסמך זר, ספק ביחסי המשפחה, מידע על צוואה, פער במרשם או בקשה להסתלקות פגומה הם גורמי עיכוב שכיחים.

      מה קורה אם מוגשת התנגדות?

      התנגדות אפשר להגיש לאחר פרסום הבקשה ולפני מתן הצו, בדרך כלל בתוך 14 ימים ממועד הפרסום. היא צריכה לפרט את העובדות והטענות, לצרף מסמכים תומכים ותצהיר מאומת בידי עורך דין, ולכלול אישור תשלום אגרה. איחור עשוי לחייב בקשה מנומקת להארכת מועד, וכל יום חשוב במיוחד כאשר הצו טרם ניתן.

      בצו ירושה ההתנגדות מתמקדת בדרך כלל בטענה שהבקשה אינה משקפת את הירושה על פי דין: קיימת צוואה, הושמט בן זוג או צאצא, נטענה קרבה משפחתית שגויה, סדר הפטירות חושב באופן לא נכון, או קיימת מחלוקת על מעמד של ידועים בציבור.

      התנגדות כדין מעבירה את הבקשה ואת ההתנגדות להכרעת בית המשפט לענייני משפחה. מכאן ההליך עשוי לכלול כתבי טענות, גילוי מסמכים, עדויות וחוות דעת, ולהימשך חודשים ארוכים ואף מעבר לכך, לפי מורכבות הסכסוך ועומס בית המשפט.

      ומה אם הצו כבר ניתן?

      לאחר מתן הצו כבר אין מגישים התנגדות רגילה. מי שטוען שהצו שגוי נדרש להגיש בקשה לתיקונו או לביטולו, להסביר מדוע העובדה או הטענה לא הועלו לפני כן ולצרף ראיות. ככל שחולף זמן, הנכסים מחולקים וצדדים שלישיים מסתמכים על הצו, הקושי המעשי והמשפטי להתנגדות שכזו גדל.

      גילוי צוואה, יורש נוסף או טעות מהותית מחייב פעולה מהירה והימנעות מהמשך חלוקת הנכסים עד לבירור.

      הצו הדיגיטלי נשלח למבקש או למייצג ומופיע באזור האישי. הוא בד"כ מועבר גם לבנקים, חברות ביטוח, רשות המסים, רשות מקרקעי ישראל, הטאבו וגופים נוספים, ולכן ברבים מן המקרים אין צורך להציג עותק מודפס.

      מומלץ לשמור את הקובץ המקורי. לאחר קבלתו יש לפנות לכל גוף שמחזיק נכס או זכות, לבדוק את דרישות המימוש שלו, להסדיר חובות עיזבון לפני חלוקה ולתעד את העברות הכספים בין היורשים.

      סיכום:

      בקשה לצו ירושה יכולה להתנהל במהירות יחסית כאשר התמונה המשפחתית ברורה, כל היורשים דווחו והמסמכים הוגשו בצורה תקינה. לפני מילוי הטופס כדאי להשלים שלוש בדיקות:

      האם קיימת צוואה, מי היה בחיים ביום הפטירה, והאם מתוכננת הסתלקות או חלוקה מיוחדת של הנכסים. לאחר ההגשה יש לעקוב אחר הדוא"ל והמערכת, להשיב מיד לכל דרישת השלמה ולהימנע מחלוקת העיזבון לפני בירור חובות וזכויות. כאשר מופיעים בן זוג שמעמדו שנוי במחלוקת, יורש בחו"ל, שרשרת פטירות, נכסי מקרקעין משמעותיים או סימן ראשון להתנגדות, בדיקה משפטית מוקדמת עשויה למנוע חודשים של תיקונים והתדיינות.

      **אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לקבלת ייעוץ משפטי הכרוך בצווי ירושה, התנגדויות לצווים וכל טיפול משפטי הנחוץ לכם בענייני ירושה על פי דין.

      מה מספרים הלקוחות שלנו