עורך דין עובדים זרים – מומחה לאישורי העסקת עובדים זרים

העסקת עובדים זרים – מבוא

העסקת עובדים זרים הפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה בישראל, התפרצות התופעה נבעה בעיקר מאז פרוץ האינתיפאדה בתחילת שנות ה-90 שסימנה למעשה את סוף עידן העסקת העובדים הפלסטינים ותחילת עידן העסקתם של העובדים הזרים. מרבית העובדים הזרים החליפו את העבודות של העובדים הפלסטינים, עבודות שהישראלים לא מעוניינים לבצע.

כתוצאה מכך הוכר הצורך להסדרת עיסוקם של העובדים הזרים בחקיקה, ואכן, בשנת 1991 נחקק חוק עובדים זרים[1] וקבע תנאים מסוימים לפיהם ניתן להעסיק עובדים זרים במדינה, כאשר באופן כללי, החוק מעגן את זכויות העובדים הזרים בישראל ומשווה את תנאיהם לתנאי העובדים הישראליים באותו התחום.


    לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
    או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

    יש לציין, כי בכל תחום עיסוק ישנן התניות אחרות מבחינת החוק. כך למשל בתחום הבניין, היתרים להעסקת עובדים זרים יינתנו לקבלני כוח אדם בלבד אשר בתורם יעבירו את העובדים לקבלני בנין מורשים. העסקת עובד זר בסיעוד למשל, דורשת רישום מיוחד בלשכה או משרד אשר קיבלו היתר מאת משרד הפנים להעסיק עובדים זרים ולשכור שירותים של עובד זר דרכם.

    השלכות העסקת עובד זר שלא כחוק:

    יש להדגיש כי העסקת עובד זר בניגוד לעבר נחשבת כעבירה פלילית לכל דבר ועניין, רבים מהאנשים אינם מודעים לעובדה כי העסקת עובד זר באופן לא חוקי הינה עבירה פלילית – הענישה הפלילית על העסקת עובד זר שלא כדין היא חמורה יותר ויכולה להגיע לכדי שנה במאסר או קנסות בסך של כ- 100 אלף₪.

    עם זאת, העסקת עובד זר באופן לא חוקי לא מחייבת בהכרח הגשת כתב אישום פלילי, לעיתים הרשויות ימירו את כתב האישום לקנסות מנהליים, מדובר על קנסות בסכומים הנעים בין 5,000 ל- 10,000 ₪ עבור כל עובד שהועסק באופן לא חוקי. זוהי אחת הסיבות שקיימת חשיבות יתרה לכל מי שמעוניין להיכנס להרפתקה מהסוג הנ"ל, להיוועץ עם עורך דין עובדים זרים מומחה, בטרם העסקה וכן במקרה של היתקלות מול הרשויות.

    שר הפנים ממונה על ביצוע חוק הכניסה לישראל[2], ומכוח סמכות זו הוא, ופעמים אף הממשלה כולה, קובעים את מדיניות הכניסה לישראל של עובדים זרים, ואת מדיניות שהייתם בה לצרכי עבודה. מדיניות זו נקבעת בשים לב לשיקולים מורכבים – כלכליים-משקיים, חברתיים, משפטיים וערכיים.

    מעסיקים ישראלים רבים בוחרים להעסיק עובדים זרים. להעסקתם של העובדים הזרים ישנן השלכות חוקיות רבות שמתבטאות בחובות שמוטלות על המעסיקים הקשורות לתנאי העסקתם של העובדים הזרים. החובות הללו אף נוקשות יותר מהחובות שמוטלות כלפי המעסיק בהעסקתו עובד ישראלי וזאת מכיוון שהעובד הזר הוא עובד חלש יותר, שאינו בעל כושר מיקוח ושאינו מכיר את התרבות והסביבה בה הוא נמצא. חריגה מהחובות הללו עלולה להביא לסנקציה מנהלית בגובה של אלפי שקלים.

    המסגרת הנורמטיבית של עבודתם/שהייתם של עובדים זרים בישראל

    מושכלות יסוד הם כי על-פי חוק הכניסה לישראל, מי שאינו אזרח ישראלי, ואינו בעל אשרת עולה, נזקק לאשרת כניסה לישראל ולרשיון ישיבה בארץ. שיקול-הדעת הנתון לשר הפנים בכל הקשור למתן היתרי כניסה ורשיונות ישיבה בישראל הוא רחב עד מאוד, והוא מבטא את אופייה הריבוני של המדינה, בקביעתה מי יבוא בשעריה, ולמי לא יותר להיכנס ולשבת בה[3].

    סמכותו של שר הפנים להסדיר את הפיקוח על כניסתם ושהותם של עובדים זרים בישראל נובעתבראש ובראשונה, מסעיף 1 לחוק הכניסה לישראל, הקובע כי מי שאינו אזרח ישראלי ואינו זכאי לתעודת עולה, כניסתו לישראל תהא מותנית באשרה וברישיון ישיבה בהתאם לחוק; סעיף 6 לחוק[4] מקנה לשר הפנים סמכות רחבה שבשיקול-דעת לעניין קביעת תנאים למתן אשרה; ובסעיף 3א לחוק[5] נקבעו תנאים מיוחדים להארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובדים זרים.
    בצד הוראות חוק הכניסה לישראל, קובע סעיף 1יג לחוק עובדים זרים להלן[6]:

    "      (א)    לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.
    (ב)  היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.
    (ג)  הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג שהשר ושר הפנים קבעו לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל"

    הוראה זו בחקיקה הראשית מורה כי העסקתו של עובד זר אצל מעסיק ישראלי טעונה היתר, ומחייבת עמידה בתנאיו. ההיתר יכול שיתייחס למכסה של עובדים זרים, המושפעת, בין היתר, ממאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.


      לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
      או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

      במשולב עם חקיקת חוק העסקת עובדים זרים אשר מכפיפה העסקת עובדים זרים למשטר של היתרים, ניצבת מערכת הדינים הנובעת מחוק הכניסה לישראל[7], חוק זה קובע בסעיף 1 כי מי שאיננו אזרח ישראלי, תהיה כניסתו לישראל על פי אשרה ורישיון ישיבה בהתאם לחוק. לשר הפנים סמכות רחבה שבשיקול דעת לעניין קביעת תנאים למתן אשרה[8]. החוק קובע תנאים מיוחדים להארכת אשרות ורישיונות ישיבה לעובדים זרים[9].

      מושכלת יסוד היא, כי מי שאינו אזרח ישראל ואינו בעל מעמד של עולה כמשמעות ביטוי זה בחוק השבות[10], יהיו כניסתו וישיבתו בישראל מותנים באשרה וברישיון ישיבה.

      הלכה היא כי לשר הפנים נתון שיקול דעת רחב בהפעלת סמכויותיו על פי חוק הכניסה לישראל[11]. כלל זה נובע מעקרון ריבונות המדינה בשטחה, ממנו נגזר שיקול הדעת הרחב הנתון לה למנוע זרים מלהיכנס לתחומה, להתנות תנאים לכניסתם אליה, או אף להרחיקם מתחומי הארץ בהתקיים טעמים טובים לכך[12].

      משמעות החקיקה וביטויה בפסיקה:

      מההסדר הנורמטיבי האמור עולה, כי המחוקק לא הכיר בזכותו המוקנית של מעסיק להעסיק עובדים זרים. העסקת עובד זר מותנית בהתרת כניסתו של העובד לישראל – עניין הנתון לשיקול דעת רחב של המדינה במסגרת מדיניות הפיקוח שהיא מפעילה על הנכנסים לתחומה שלא מכח אזרחותם ומעמדם על פי חוק השבות.

      העסקת עובדים זרים משפיעה ישירות על המדיניות הכלכלית והמשקית של המדינה, וגם בהיבט זה היא מפעילה את סמכותה השלטונית להסדיר תחום פעילות זה ככל שהוא משפיע על שוק העבודה, הכלכלה, והחברה בישראל[13].  בהלכה הפסוקה בבית משפט העליון כבר נאמר לא אחת כי:

          "אין לאדם זכות קנויה להעסקת עובדים זרים, ואפשרות ההעסקה ומידתה תלויות במדיניות הממשלה, העשויה להשתנות מעת לעת"[14]        

      הנה, כי כן, החקיקה הראשית וההסדרים המנהליים מכוחה מתבססים על ההנחה המשפטית כי אין זכות מוקנית למעסיק בישראל להעסיק עובדים זרים, וכניסתם של אלה לישראל מותנית במדיניות הממשלה, שלה תכליות רבות ומגוונות. שיקול הדעת של המדינה בקביעת מדיניות זו הוא רחב מאוד. כרוחב שיקול הדעת כן גבולותיה הצרים של הביקורת השיפוטית על שיקול דעת זה[15].

      חוק עובדים זרים[16], מציין הוראות הקובעות כיצד יש להעסיק את העובדים ועל אילו תנאים יש להקפיד. כדוגמה נפרט מספר ההוראות:

      – לעובד חייב להיות היתר עבודה עדכני, המתיר לו לעבוד אצל המעסיק הספציפי[17].
      – נדרש שיהיה הסכם בכתב עם העובד זר בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו[18].
      – חובה על המעביד לבטח את העובד זר בביטוח רפואי[19].
      – חובה על המעביד להעמיד מגורים הולמים לעובד, על חשבונו (של המעסיק), למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם -נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים – עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו[20].

      ועוד כהנה וכהנה חובות נוספות המוטלות על המעסיק.

      בעיות שכיחות:

      מעסיק שלא ממלא אחר ההוראות הקבועות בחוק עובדים זרים חושף את עצמו לפשיטה ע"י נציגי התמ"ת, למעצר העובד הזר וגירושו מישראל, חקירה ע"י חוקרים בנוגע להעסקה של העובד ואף הטלת קנס מנהלי על ידי משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (משרד התמ"ת) ולהגשה כנגדו כתב אישום פלילי בבית הדין לעבודה, לפיכך, כאמור, קיימת חשיבות רבה להיוועץ בעורך דין מומחה לעובדים זרים טרם העסקת עובד זר וכמובן חלילה לאחר מכן בכל שלבי ההליך – טרום החקירה – קבלת הקנס המנהלי – כתב האישום – וכיוצא בזה.

      יצוין, כי הקנס המנהלי המוטל על המעסיק נובע מתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ"ב-1992, תקנות אלו קובעות שורה של קנסות שמתחילים במאות שקלים ועשויים להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים. עיקרי העבירות בגינן מוטלים קנסות הן: העסקה העובד ללא היתר תקף כדין, העסקה ללא חוזה בכתב, העסקה ללא תשלום שכר מינימום, העסקה ללא מתן דיור הולם לעובד הזר וכמובן העסקה ללא ביטוח רפואי. כמובן שזו רשימה לא מקיפה וישנן עוד עבירות רבות שניתן להטיל בגינן קנסות.

      יש לבחון את הטעמים בגינם ניתן הקנס ולתקוף את ההחלטה באופן מושכל ע"י עו"ד מיון לענייני עובדים זרים.

      מומחיות עורך דין עובדים זרים – עו"ד דוד אנג'ל

      הרבה מן המקרים בהם מעורבים עובדים זרים ששוהים ומועסקים בארץ נוטים להסתבך עקב קיומו של תחום אפור שתואר לעיל, ולפיכך קיים סיכוי של ממש לבעיות העלולות להתעורר כאשר המדינה מחליטה לפעול.

      משרד עו"ד דוד אנג'ל, עורך דין עובדים זרים הינו בעל ניסיון עצום בהתנהלות מול משרד הפנים, מנהלת ההגירה והופעות בכל הערכאות משפטיות לרבות ייצוג מעסיקים ישראלים של עובדים זרים, ויכול לסייע לכם רבות בכל סוגיה בתחום.

      למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום העובדים הזרים. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל אלפי תיקים של ישראלים, מעסיקים, שביקשו להסדיר העסקת עובד זר, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מ- 20 שנה והוא פועל בעיקשות, מקצועיות ואסרטיביות למען קהל מיוצגיו בכל הארץ.

      אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל נושא הכרוך בהתנהלות מול הרשויות הקשור להעסקת עובדים זרים שלא כחוק / כתבי אישום שהוגשו כנגדם / ייעוץ משפטי בסוגיות ספציפיות, ועוד.


      [1] חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").
      [2] חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
      [3] בג"צ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); בג"צ 431/89 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 519-520 (1992); בג"צ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661, 705 (1995).
      [4] לחוק עובדים זרים.
      [5] לחוק עובדים זרים.
      [6] סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.
      [7] חוק הכניסה לישראל.
      [8] סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל.
      [9] סעיף 3א לחוק הכניסה לישראל.
      [10] חוק השבות, תש"י-1950.
      [11] בג"צ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520; בג"צ 4156/01 דימיטריק נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293; עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן, תק-על 2006 (1) 3756; בג"צ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל, תק-על 2006(1) 4336; בג"צ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, תק-על 2006(2) 1754, פיסקה 29 לפסק-דינו של השופט חשין (להלן: "פרשת עדאלה").
      [12] בג"ץ 9722/04 פולגת ג'ינס בע"מ ו-50 אחרים נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 2006).
      [13] שם.
      [14] דברי השופט רובינשטיין בבג"צ 3445/05 מסעדת סושימאי 2004 בע"מ נ' משרד המסחר התעשייה והתעסוקה, תק-על 2005(2) 2492; ראו גם בג"צ 10692/03 פלסים חברה לפיתוח ובניין בע"מ נ' ראש ממשלת ישראל, תק-על 2005(1) 641; באותה רוח, בבג"צ 3541/03 א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' ממשלת ישראל, תק-על 2004(2) 1635, הניח בית המשפט כי לעותרים "אין זכות להפעיל את חברותיהם באמצעות עובדים זרים, וכי היתרים שניתנו בעבר על פי המדיניות שהיתה קימת באותה העת אינם מבססים ציפייה לגיטימית כי מדיניות זו תימשך" (השופטת דורנר בפיסקה 3 לפסק-דינה).
      [15] בג"ץ 9722/04 פולגת ג'ינס בע"מ ו-50 אחרים נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 2006).
      [16] לחוק עובדים זרים.
      [17] סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.
      [18] סעיף 1ג לחוק עובדים זרים.
      [19] סעיף 1ד לחוק עובדים זרים.
      [20] סעיף 1ה לחוק עובדים זרים.

      מה מספרים הלקוחות שלנו