תשלום מזונות אחרי גיל 18 ובשירות צבאי או לאומי: מה אומר החוק ואיך מתנהלים
מזונות ילדים בישראל לא מסתיימים תמיד ביום שהילד חוגג 18. ברוב המקרים, כשהילד מתגייס לשירות חובה או יוצא לשירות לאומי, החיוב ממשיך לתקופה מוגבלת, רק בסכום מופחת ביחס למה שנפסק עד גיל 18, ולעיתים עד תום השירות או גיל 21 בהתאם למה שנקבע בפסק הדין או בהסכם.
העניין נהיה רגיש במיוחד כשאין סעיף ברור בהסכם בין הזוג הגרוש, כשהילד נמצא בעתודה או בכיתות יג-יד, כשהשירות מתקצר, או כשמצב ההורים משתנה כלכלית ואז נוצרת מחלוקת אם, כמה ועד מתי משלמים.
להלן נעשה סדר: מה נקודת המוצא בדין, איך הפסיקה מתייחסת לשירות צבאי ושירות לאומי, מתי הכלל של שליש רלוונטי, מתי הוא לא מתאים, ואיך מתנהלים נכון כדי לעדכן סכום בלי להיגרר להליך מיותר.
מה אומר החוק על מזונות לילדים מעל גיל 18?
החוק הישראלי, ובפרט חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) משנת 1959, קובע בבירור שחובת המזונות של הורה כלפי ילדיו עומדת מרגע לידתם ועד שהם מגיעים לגיל 18.
זהו הכלל הבסיסי והפשוט: עד גיל 18 הילד נחשב קטין, וההורים חייבים במזונותיו. עם זאת, המציאות הישראלית שונה ממדינות רבות בעולם. בגיל 18, רוב בני הנוער בישראל אינם יוצאים ללימודים גבוהים או לעבודה מלאה, אלא מתגייסים לשירות חובה בצבא או בשירות לאומי.
לכן, המחוקק והפסיקה הכירו בכך שילד שמשרת בצבא או בשירות לאומי נמצא במצב של תלות כלכלית בהוריו, גם אם הוא פורמלית בגיר.
הפתרון המשפטי שנמצא הוא שהחובה במזונות נמשכת מעבר לגיל 18, אך בהיקף מופחת. הזכאות למזונות קיימת עד גיל 21 או עד תום השירות הצבאי או הלאומי, לפי המוקדם ביניהם.
זו זכות שהוכרה הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, ועל כך נרחיב בהמשך.
מדוע נקבע שילדים בשירות צבאי זכאים למזונות?
הרציונל מאחורי ההחלטה הזו הוא פשוט ומובן. ילד המשרת בצבא אמנם מקבל מהצבא מענה לחלק מצרכיו: מדור בבסיס, ארוחות מסוימות, ומשכורת צבאית סמלית.
עם זאת, המשכורת הצבאית נמוכה מאוד ואינה מספיקה למחייה עצמאית. החייל זקוק לביגוד אזרחי, לכיסוי הוצאות בזמני החופשות, להסעות, למוצרי היגיינה, להוצאות פנאי, ולעיתים אף לדיור כאשר הוא חוזר הביתה בסופי שבוע. כל אלה הם צרכים שהצבא אינו מכסה, ולכן הילד ממשיך להיות תלוי בהוריו.
הפסיקה הכירה במצב זה והגדירה את החייל בתקופת שירותו כ"נזקק". המונח "נזקק" הוא מונח משפטי שמשמעותו שהאדם אינו מסוגל לכלכל את עצמו על אף מאמציו. כאשר אדם נמצא בשירות צבאי חובה, הוא לא יכול לעבוד במשרה מלאה, ולכן הוא אינו יכול להתפרנס באופן עצמאי.
מה ההבדל בחובת המזונות לילד בגיל 18+ לעומת ילד צעיר יותר?
ההבדל המרכזי והמשמעותי ביותר הוא בגובה המזונות. עד גיל 18, ההורה (בדרך כלל האב) חייב במזונות מלאים שמכסים את כל צרכי הילד: מזון, ביגוד, דיור, חינוך, בריאות, חוגים, טיולים ועוד, אלא אם מדובר על משמורת משותפת בה הנטל מתחלק שווה יותר בין ההורים באופן טבעי והמזונות נמוכים יותר . הסכום יכול להיות משמעותי, לעיתים אלפי שקלים בחודש לילד, תלוי בגילו, בצרכיו וברמת החיים של המשפחה.
לעומת זאת, כאשר הילד מגיע לגיל 18 ומתגייס לצבא, סכום המזונות יורד באופן דרמטי.
הכלל המקובל בפסיקה הוא שמזונות לילד בגיר בשירות צבאי יהיו כשליש מסכום המזונות שהיה משולם עבורו עד גיל 18.
כלומר, אם עד גיל 18 האב היה משלם שלושת אלפים שקלים בחודש עבור הילד, מרגע שהילד מתגייס המזונות יורדים לאלף שקלים בחודש.
ההפחתה הזו משקפת את העובדה שהצבא מכסה חלק ניכר מהצרכים. הילד אינו גר בבית ההורים רוב הזמן, אינו זקוק לארוחות מלאות שלוש פעמים ביום, ומקבל משכורת קטנה מהצבא.
ישנו גם הבדל מהותי נוסף. כאשר מדובר בילד בגיר מעל 18, המזונות נחשבים כ"מזונות מדין צדקה", כלומר, לא חובה מוחלטת של האב בלבד, אלא חובה על שני ההורים יחד (גם אם המשמורת אינה משותפת). לכן, גם האם יכולה להידרש לשאת בחלק מהמזונות, בהתאם ליכולתה הכלכלית.
לא אומר שהאם תמיד תחויב בפועל. אם יש הסכם או פסק דין שקובע חלוקה אחרת, או אם פערי ההכנסה קיצוניים, או אם הילד לא נזקק, התוצאה יכולה להשתנות. הבסיס הוא מבחני נזקקות ויכולת, והחלוקה היא לפי יכולות
איך נקבע גובה המזונות לילד בשירות צבאי או לאומי?
גובה המזונות לילד בגיר בשירות נקבע על בסיס מספר פרמטרים:
1) סכום המזונות שהיה משולם עבור הילד עד גיל 18: כאמור, הסכום החדש יהיה שליש מגובה המזונות לפני גיל 18.
2) המצב הכלכלי של ההורים: גם אם הכלל הוא שליש מהמזונות המקוריים, בית המשפט יכול להתאים את הסכום בהתאם לשינויים במצב הכלכלי של ההורים. אם הכנסת האב ירדה משמעותית מאז שנקבעו המזונות המקוריים, הוא יכול לבקש להפחית את הסכום. לעומת זאת, אם הכנסתו עלתה, האם יכולה לבקש להעלות את הסכום.
3) צורכי הילד עצמו: האם יש לו צרכים מיוחדים? האם הוא זקוק לטיפולים רפואיים שאינם מכוסים? האם הוא גר בבסיס רחוק מהבית ונזקק להסעות תכופות?
4) התייחסות לנושא בהסכם או פסק הדין המקוריים: לעיתים, הורים קובעים מראש בהסכם הגירושין שלהם מה יקרה כשהילד יגיע לגיל 18, האם המזונות ימשכו עד גיל 21, עד תום השירות הצבאי, או בכלל. אם ההסכם ברור בנושא, הוא מחייב את שני הצדדים. אם אין התייחסות ברורה מספיק, צריך לפנות לבית המשפט להכרעה.
מה המשמעות של "עד תום השירות הצבאי" לעומת "עד גיל 21"?
זהו הבדל משמעותי שחשוב להבין. בהסכמי גירושין או בפסקי דין ניתן לקבוע את תשלום המזונות בשתי דרכים שונות: עד גיל 21 או עד תום השירות הצבאי.
הניסוח משנה מאוד את התוצאה במקרים מסוימים. אם נקבע שהמזונות ישולמו "עד תום השירות הצבאי", המשמעות היא שברגע שהילד משתחרר מהצבא, גם אם זה קורה בגיל 19 או 20, תשלום המזונות נפסק. זה רלוונטי למקרים של שחרור מוקדם, פטור משירות, או סיום שירות קצר יותר.
לעומת זאת, אם נקבע שהמזונות ישולמו "עד גיל 21", הילד יהיה זכאי למזונות גם אם הוא השתחרר מהצבא מוקדם. למשל, אם הילד השתחרר בגיל עשרים בגלל מצב רפואי או סיבה אחרת, והוא לא יצא לעבוד אלא ממשיך ללמוד או מחפש עבודה, האב יהיה חייב להמשיך לשלם את המזונות עד שהילד מגיע לגיל 21.
איך משנים את גובה המזונות לאחר שהילד התגייס?
אם היה הסכם גירושין או פסק דין שקבע מזונות לילד עד גיל 18, והילד התגייס, יש צורך לעדכן את גובה המזונות.
במקרים רבים, ההסכם המקורי כבר כולל סעיף שמתייחס למה יקרה מגיל 18 ואילך. במקרה זה אין צורך בהליך נוסף אלא מיישמים את הכתוב בהסכם.
אולם, אם ההסכם לא התייחס לכך, או שאחד הצדדים מבקש לשנות את הסכום שנקבע, יש צורך בהליך משפטי: הגשת בקשה לשינוי גובה מזונות.
בקשה זו מוגשת לאותה ערכאה שדנה במזונות המקוריים: בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. יש להגיש בקשה מנומקת שמסבירה מדוע נדרש השינוי. אם הילד התגייס לצבא, זהו "שינוי נסיבות מהותי" שמצדיק הפחתת המזונות לשליש.
האב צריך להגיש את הבקשה בצירוף מסמכים המעידים על הגיוס: צו גיוס, אישור משירות, או כל מסמך רלוונטי אחר.
בית המשפט או בית הדין יבחנו את הבקשה, יזמנו את שני הצדדים לדיון, וישמעו את טענותיהם.
לעיתים האם תתנגד להפחתת המזונות ותטען שהילד עדיין זקוק לסכום מלא מסיבה כזאת או אחרת. במקרים אחרים, האם עצמה תהיה זו שמבקשת להפחית את המזונות או להפסיק אותם, אם הילד כבר אינו נזקק. בסופו של דבר, הערכאה תפסוק החלטה שמתבססת על הראיות ועל הכללים המשפטיים הקיימים.
מה קורה אם הילד ממשיך לעתודה או כיתות י"ג-י"ד?
זוהי שאלה חשובה מאוד. לא כל בני ה-18 מתגייסים מיד. חלקם ממשיכים ללמוד בכיתות יג-יד בתיכון, חלקם יוצאים למכינה קדם צבאית, וחלקם מתקבלים ללימודי עתודה אקדמית שבהם הם לומדים באוניברסיטה ומתגייסים רק אחרי סיום התואר.
הפסיקה הכירה בכך שמצבם של ילדים אלה שונה ממצב של חיילים. ילד שלומד בכיתות יג-יד או בעתודה אקדמית אינו מקבל מהמסגרת החינוכית שלו מענה לצרכיו הבסיסיים: לא מדור, לא ארוחות, ולא משכורת.
לכן, הפסיקה קבעה שילדים אלה זכאים למזונות מלאים או כמעט מלאים, בדומה לתקופה שלפני גיל 18. הרציונל הוא שהילד עדיין תלוי באופן מוחלט בהוריו. אם הילד ממשיך ללמוד בכיתות יג-יד, הוא בעצם ממשיך את לימודי התיכון, וצרכיו לא השתנו. אם הילד לומד בעתודה אקדמית, הוא אמנם סטודנט, אך עדיין אינו יכול לעבוד במשרה מלאה ולהתפרנס.
חשוב לציין שגם במקרים אלה יש לבחון כל מקרה לגופו. אם הילד לומד בעתודה אקדמית וגם עובד במשרה חלקית ומרוויח סכומים משמעותיים, ייתכן שבית המשפט יפחית את המזונות. אם הילד גר בבית ההורים ולא נושא בהוצאות דיור ומזון, ייתכן שהמזונות יהיו נמוכים יותר. הכל תלוי בנסיבות הספציפיות.
האם יש מצבים שבהם האב מפסיק את תשלום המזונות לילד בגיר?
כן, ישנם מצבים חריגים שבהם האב יכול לטעון שאין לחייב אותו במזונות לילד בגיר, גם אם הילד משרת בצבא:
* כאשר לילד יש מקור הכנסה עצמאי או רכוש שמספיק לו לכלכל את עצמו. לדוגמה, אם הילד ירש סכום כסף משמעותי מסבא וסבתא, או אם יש לו עסק או השקעות שמניבות הכנסה, האב יכול לטעון שהילד אינו נזקק.
* כאשר האב עצמו אינו מסוגל כלכלית לשלם מזונות. אם הכנסת האב ירדה באופן דרמטי, אם הוא נותר ללא עבודה, או אם יש לו חובות כבדים הוא יכול לבקש מבית המשפט לפטור אותו מתשלום המזונות או להפחית אותם לסכום סמלי. גם כאן, יש להוכיח את המצב הכלכלי באמצעות מסמכים: תלושי שכר, אישורים מהמוסד לביטוח לאומי, מסמכים מהבנק, ועוד.
מה קורה כשהילד משתחרר מהצבא ויוצא ללימודים אקדמיים?
ברירת המחדל היא שמזונות ילדים מסתיימים בסיום תקופת מזונות הבגירים המקובלת שנקבעה בפסיקה לתקופת שירות חובה או שירות לאומי, וברוב המקרים זה סביב גיל 21 או עם תום השירות, לפי מה שנקבע בפסק הדין או בהסכם.
מעבר לנקודה הזו אין חיוב אוטומטי במזונות רק משום שהילד התחיל תואר. חיוב בתקופת לימודים אקדמיים יכול להיווצר בעיקר כשיש התחייבות מפורשת בהסכם גירושין שאושר או בפסק דין, או במצבים חריגים של תלות כלכלית ממשית שמוכחת ומצדיקה חיוב לפי נסיבות ויכולת ההורים.
לכן, אם רוצים למנוע מחלוקת עתידית, נכון להסדיר כבר בהסכם מה קורה אחרי השחרור: האם יש השתתפות מוגבלת, לכמה זמן, באיזה סכום, ומה התנאים לקבלה (לימודים סדירים, מגורים, עבודה חלקית).
אם אין סעיף כזה והצדדים חלוקים, הפנייה לערכאה משפטית היא בהחלט אפשרית, אבל זו תיבחן לפי עובדות וראיות ולא כזכות מובנית לכל סטודנט.
לסיכום:
מזונות לילדים בגירים בשירות צבאי או לאומי הוא נושא מורכב שדורש הבנה של החוק, של הפסיקה, ושל הנסיבות הספציפיות של כל משפחה. הכלל הבסיסי הוא שהחובה במזונות נמשכת מעבר לגיל 18, אך בהיקף מופחת של שליש מהסכום המקורי, ועד תום השירות או גיל 21. עם זאת, ישנם מקרים חריגים, שינויי נסיבות, ומצבים מיוחדים שיכולים לשנות את התמונה.
אנחנו במשרד עו"ד דוד אנג'ל מתמחים זה למעלה מ 25 שנים בדיני משפחה ומזונות, יש לנו ניסיון רב בליווי הורים בסוגיות של מזונות לילדים בגירים. אנו יכולים לסייע לכם להגיש בקשה לשינוי מזונות, לייצג אתכם בדיונים, ולהבטיח שזכויותיכם וזכויות ילדיכם יישמרו.
מוזמנים ליצור עמנו קשר לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות ונשמח לעזור לכם לנווט בתהליך המשפטי בצורה מקצועית ויעילה.
תוכן נוסף שעשוי לעניין אתכם:
