הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי
הסדרת מעמד לזר: רקע לנוהל משרד הפנים
בזמנים אלו, עם התרחבות הגלובליזציה בקצב חסר תקדים, אנו רואים האצה משמעותית גם בתחבורה המאפשרת מעבר מהיר של אנשים בין מדינות, וגם בפעילות עסקית ותקשורתית חוצת גבולות. ההתפתחות הזו יצרה מציאות חיובית חדשה: מדינות צעירות מצליחות לצמוח במהירות ולהפוך לשחקניות מרכזיות, כפי שרומא הייתה בתקופתה וכפי שארצות הברית הפכה למעצמה מודרנית.
בו-זמנית, מדינות קטנות רבות שבחרו להשקיע בטכנולוגיה מתקדמת ובפיתוח משאבים טבעיים רשמו פריצות דרך, עושר מואץ וקפיצה משמעותית ברמת החיים של תושביהן. ההתפתחויות הללו מחברות בין עמים, ממנפות כלכלה מקומית ומייצרות קידמה המשפיעה באופן ישיר על רווחת האזרחים.
מהו הבסיס להגירה לישראל וצורך בהסדרת מעמד לזר?
אם כן, ההגירה העולמית על סיבותיה השונות וההגירה לישראל שתחילתה הונעה מבריחה מתופעת האנטישמיות והשואה ולאחר מכן החלה הסיבה הכלכלית לצבור תאוצה, מהות תופעת ההגירה העולמית וההגירה לישראל מבוססת על יצר הישרדות בסיס קרי רצון טבעי מושרש בבני האדם לחיות בבטחה ובביטחון כלכלי, להיות שותפים לעשייה ולרווחה האישית של אותם אזרחים החיים באותם מדינות מתפתחות ומתקדמות בשירותים ובהזדמנויות שמעניקים מדינות אלו לאזרחיהם, וכאמור, כך נולדה ונוצרה "הגירה עולמית", ומאחר ואנו אזרחי העולם גם "הגירה לישראל".
מדיניות ההגירה לישראל – הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי
משרד הפנים יצר מדיניות ופועל בהתאם לחוקים שונים, בהם נערכה הפרדה מכוונת בין מהגרים שונים המעוניינים להגר לישראל – ולחיות בישראל באופן קבע.
הסדרת מעמד לבן זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים – מצב העבר, לפי חוק השבות
בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ[2], תקפו העותרים – שרובם ככולם היו בני זוג זרים שנישאו לאזרחים ישראלים את הגישה החדשה של משרד הפנים שקבעה כי אלו לא יקבלו אזרחות ישראלית באופן מיידי, ולכך הוסיף משרד הפנים דרישה מקוממת ותמוהה, ולפיה חייב בן הזוג הזר שנישא לאזרח ישראלי לעזוב את ישראל עד שמשרד הפנים יערוך לגביו בדיקה אם מדובר בנישואים פיקטיביים או כנים ואמיתיים – ורק אז יאשר את כניסתו של בן הזוג הזר.
היפוך המגמה של בתי המשפט
עדיין, בית-המשפט העליון בשלב הראשון פסק כי דווקא הוראת סעיף 4א לחוק השבות – אותה הוראה המקנה זכויות של שבות קרי עולה חדש לבני משפחה של יהודים אף עם אלו לא יהודים – באה לעולם רק בכדי לעודד עליה לישראל של כלל המשפחה המתגוררת בחו"ל, ונועדה אך למנוע מקרים כי רק הבעל או רק האם יוכלו לעלות ובכך לפרט את המשפחה,
מהו המצב כיום?
מהם נהלי משרד הפנים במסגרת הסדרת מעמד לבן זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים?
משרד הפנים מפעיל שורה של נהלים המגדירים את התנאים והמסלול להסדרת מעמדו של בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי. הצורך בנהלים אלו נובע מכך שישראלים רבים נישאים לבני זוג זרים ומבקשים לחיות בישראל יחד, אך החוק אינו מעניק לבן הזוג הזר מעמד אוטומטי. לכן נקבעו מסלולים ברורים – אך גם מחמירים – לבחינת הבקשות.
בבסיס המדיניות עומדים שני נהלים מרכזיים: נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, ונוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים החיים יחד כידועים בציבור. אף שהנהלים נפרדים, לשניהם מאפיין משותף חשוב: משרד הפנים מטיל על בני הזוג חובה להוכיח קשר זוגי אמיתי וכן, ולהציג מסמכים, ראיות ושיתוף חיים בפועל. העמידה בדרישות אלה היא תנאי לפתיחת ההליך המדורג – מסלול בירוקרטי רב־שלבי שנועד לבדוק את מהות הקשר לאורך זמן.
בן זוג ישראלי המבקש להסדיר את מעמדו של בן זוג זר, בין אם הם נשואים ובין אם הם חיים יחד כידועים בציבור, נתקל לרוב בקשיים משמעותיים: דרישות מסמכים רבות, ראיונות נפרדים, ועיכובים הנובעים ממדיניות קשיחה שמטרתה למנוע ניצול לרעה של המערכת. הקשיים מתעצמים במקרים שבהם בן הזוג הזר שוהה בישראל ללא מעמד חוקי – מצב העלול לחשוף אותו למעצר עד להסדרת הסטטוס בהתאם לנהלי משרד הפנים.
למעשה, משרד הפנים מציע שני מסלולים רשמיים לבני זוג:
המסלול הראשון הוא מסלול "חיים משותפים", המיועד לזוגות שאינם נשואים אך מקיימים שגרת חיים זוגית יציבה. במסלול זה בני הזוג נדרשים להוכיח הכרה ציבורית, מגורים משותפים וראיות נוספות המוכיחות קשר מתמשך. לאחר בחינת החומר ואישורו, ניתן להתחיל את ההליך המדורג הכולל אשרת ב/1 – אשרת תייר עם אפשרות לעבוד בישראל.
המסלול השני הוא מסלול "נישואין", המיועד לזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל או בנישואין הנערכים בדרכים המקובלות. גם כאן אין זכאות אוטומטית למעמד, והדרישות להוכחת הקשר דומות לאלו שבמסלול הידועים בציבור. עם אישור הקשר הזוגי מתחיל גם במסלול זה ההליך המדורג, שבשלב הראשון שלו ניתנת אשרת ב/1.
חשוב להדגיש כי משרד הפנים קבע במפורש שאין הבדל מהותי בדרישות הראייתיות בין זוג נשוי לזוג ידועים בציבור. בשני המסלולים חובת ההוכחה חלה על בני הזוג, וההליך כולו מיועד לאפשר למדינה לבחון את כנות הקשר לאורך זמן. רק לאחר הכרה רשמית בקשר על ידי משרד הפנים ניתן להתחיל בפועל את התקדמות השלבים עד למעמד קבע או אזרחות.
**לעיונכם, מדריך ענק פרי עטנו העונה על כל השאלות של איך מסדירים מעמד לבן זוג זר מכוח חיים משותפים >>
מה שונה בהסדרת מעמד לבן זוג זר מרוסיה, אוקראינה, רומניה, מולדובה, וכלל מדינות מזרח אירופה?
משרד הפנים קבע כי בנוגע לאזרחים זרים לא יהודים הבאים ממדינות מזרח אירופה, כרוסיה, אוקראינה, רומניה מולדובה ויתר הגוש של מזרח אירופה, נדרשים אלו לעבור חקירה ודרישה נוספת ע"י משרד החוץ ב"לשכת נתיב", המכונה לשכת הקשר, באשר להיכרותם, ובנוסף תיערך בדיקה מפורטת של כל מסמכיהם.
לצערנו, ההליך הזה גורם לעיכוב בהליך הסדרת מעמד של בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי ממדינות המוצא האמורות לעיל ובדומה יעברו בני זוג של ישראלים את אותו עיכוב בשינויים המתבקשים, ורק בסופו ולאחר ההכרה של משרד הפנים באלו כבני זוג יקבלו ממשרד הפנים אשרת ב/1.
יודגש, כי בתחילת ההליך המדורג בהתאם לנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, נדרשים בני הזוג ב"הוכחות לכנות הקשר הזוגי", דרישה תמימה זו נושאת בחובה דרישות פורמאליות רבות, הן מבן הזוג הזר והן מבן הזוג הישראלי, וכל הגשת הניירת המורכבת ע"י משרד הפנים עד לסיפוקו נחשב רק למעבר השלב הראשון.
השימוע במשרד הפנים
לאחר מכן, בני הזוג עוברים שלב נוסף, כאשר משרד הפנים מחיל דרישה נוספת בהתאם לנוהל מתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, וכך עורך חקירה צולבת לבני הזוג כל אחד בנפרד, החקירה המכונה "שימוע" נמשכת לעיתים שעות בהם כל בן זוג נחקר בנפרד ונדרש להוכיח כמה הוא קרוב ומכיר את בן זוגו לרבות תשאול שאלות תמוהות שונות לרוב.
*כתבנו על השימוע בהרחבה – כאן>>
לאחר השימוע, בכפוף לסייגים שונים שרק חלקם מוזכרים בנוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, מחליט משרד הפנים באם להנפיק לבני הזוג אשרת ב/1, או חלילה להעביר את ההחלטה בתיק למטה משרד הפנים בירושלים לבירור מקיף. יצוין כי רבים המקרים בהם לאור החקירה האמורה, ניתנת לבני הזוג ע"י משרד הפנים החלטת סירוב וגירוש מישראל.
זוהי לשונו של "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" [7]. ובהתאם לסעיף ה.12 לנוהל:
"ההחלטה לאישור הבקשה וכניסת בני הזוג להליך המדורג תתקבל לאחר בדיקה מקיפה לרבות ראיון אישי, בהתאם לנוהלי הראיון, לגבי המרכיבים הבאים: א. כנות קשר הנישואים בין בני הזוג והמשך קיומו…". וכן באשר למבחן השני שצוין לעיל נאמר כי נוהלי הראיון קבועים בנוהל מס' 5.1.0013: "נוהל עריכת ראיונות". על פי הנוהל, "הראיון יתנהל בדרך של שיחה אישית עם המרואיין, באמצעות שאלות ותשובות, ולמרואיין תינתן הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו…
מהם פרקי הזמן להשלמת התהליך?
אמנם, כפי שנאמר לעיל, דרישות והוכחות "ההליך המדורג" זהות בין בן זוג ישראלי שנישא לזר לבין בן זוג ישראלי החי חיים משותפים עם זר, עדיין באשר לאורכו של ההליך, קבע משרד הפנים בנוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, כי ההליך בין קבלת אשרת תייר בעל אישור עבודה הידוע כ-ב/1 ועד לקבלת תעודת זהות ארעית – אשרה המכונה אשרה א5 – יתקצר ויעמוד על חצי שנה.
נוהל מתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין הידוע כ"נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר – חיים משותפים", שלגביו נקבע כי ההליך בין קבלת אשרת תייר בעל אישור עבודה הידוע כ-ב/1 ועד לקבלת תעודת זהות ארעית – אשרה א5, יעמוד על תקופה של לא פחות משלוש שנים.
יצוין כי כאשר האזרח הזר מקבל אשרה א5 נדרש הוא להחזיקה מינימום 4 שנים עד לאפשרות שמשרד הפנים מאפשר להגיש בקשה לאזרחות או תושב קבע תלוי באיזה הליך מדובר, נציין כי לאור ניסיוננו, ברוב המקרים משרד הפנים אינו מאפשר לבן הזוג הזר לשדרג מעמדו בהגשת בקשה לקבלת אזרחות ו/או תושב קבע לאחר 4 שנים.
כך, הלכה למעשה, משרדנו ניהל בהצלחה רבה הליכים רבים כנגד משרד הפנים במטרה לאכוף אותו לתת לבן הזוג הזר את האזרחות הישראלית המגיעה לו על פי דין (ניתן לפנות באתר זה "להצלחות משרדנו" במכתבי תודה רבים בעניין זה).
מכל מקום, רק לאחר שבני הזוג עומדים בדרישות משרד הפנים ועוברים את השינויים התכופים והמחמירים בנהלים, יכול בן הזוג הזר לקבל מעמד מכוח נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי – ובסופו של ההליך, לאחר השלמת כל שלביו, לקבל את האזרחות הישראלית המיוחלת.
הליך מורכב ומאתגר
הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשואי לאזרח ישראלי הינו ארוך ומסתכם בשנים רבות, בהם בני הזוג עוברים הליך הארכה בכל שנה ושנה, וסיום ההליך הינו אזרחות ישראלית לעומת ההליך של הסדרת מעמד של בן זוג זר – חיים משותפים, המסתיים בזכאות לתושבות קבע.
הבדלים בין אזרחות ישראלית – לבין תושב קבע
אם כן, ישנם מספר ההבדלים בין אזרחות ישראלית לבין תושב הקבע.
הראשונה: אזרחות ישראלית מאפשרת זכויות שונות שאינן ניתנות לתושב קבע כלל ואלו:
א. הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת.
ב. הזכות לקבלת דרכון ישראלי
מן המפורסמות כי תושב קבע עדיין שווה ערך בקבלת זכויות שניתנות לבעל אזרחות ישראלית – כדוגמת ביטוח לאומי ובכלל זה, קצבת זקנה ונכות, הבטחת הכנסה, ודמי אבטלה.
הבדל מהותי נוסף, באם עבר תושב קבע להשתקע במדינה אחרת, (נציין כי לעיתים אף אם לא השתקע אלא גר במדינה אחרת מספר שנים ברציפות, תלוי בנסיבות), אפשר ומעמד תושב הקבע שהחזיק יבוטל.
דבר נוסף, באם יש לאזרח ישראלי ילדים קטינים אלא מקבלים אזרחות ישראלית באופן אוטומטי (בכפוף לדרישות שונות) ברם ילדיו של תושב קבע לא זכאים לכך באופן אוטומטי [3].
מתן מעמד לבני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים לפי חוק האזרחות
חוק האזרחות קובע כי אזרחות ישראלית נקנית, בין השאר, מכוח התאזרחות לפי סעיפים 5 עד 8 לחוק[3]. סעיף 5(א) לחוק האזרחות קבע תנאים בהם אפשר שבגיר יהא זכאי לאזרחות ישראלית. כדלקמן:
"התאזרחות 5. (א)
בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:
(1) נמצא בישראל;
(2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;
(3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
(4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית;
(6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי".
סעיף 5(ב) לחוק האזרחות מוסיף וקובע:
"מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות".
סעיף 7 לחוק האזרחות קובע:
"בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי… יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)".
אם כן, הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות מאפשרות לבני הזוג לדלג על תנאי סעיף 5/א אך ברור כי זו אינה מעניקה "אזרחות אוטומטית" לבן הזוג זר הנשוי לאזרח ישראלי.
בין כך ובין כך, הוראת סעיף 5/2 לחוק השבות חלה על בן זוג זר שנישא לאזרח ישראלי והחלטה במתן אזרחות ישראלית לגביו עדיין נתונה לשיקול דעתו של משרד הפנים (שר הפנים שאציל את סמכויותיו לפקידיו) וכך "רק אם ראה זאת לנכון" יאשר מתן האזרחות המיוחלת [4].
נבהיר מיד כי שיקול-דעת של פקידי משרד הפנים בהתאם לדין ולפסיקה הינו רחב ביותר אך עדיין הוא נתון לתחולת כל כללי המשפט המנהלי הישראלי [5].
כך שבהתאם לסעיף 7 לחוק האזרחות במסגרת שיקול-דעתו, מחיובים פקידי משרד הפנים בקביעת הוראת סעיף 7 כי על פיה ניתן להקל על בני-זוג של אזרחים ישראלים המבקשים אזרחות ישראלים, בהתאם לקביעת בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים[6]:
"הוראה זו מקילה על תהליך ההתאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי. ההקלה מתבטאת בכך שבן הזוג אינו צריך לקיים את התנאי הקבוע בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. עם זאת, הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות אינה מעניקה לבן הזוג של האזרח הישראלית אזרחות "אוטומטית" מכוח הנישואין. עדיין עומדת בתוקפה הוראת סעיף 5(ב) לחוק האזרחות, החלה גם בהתאזרחות של בן זוג, לפיה נתונה שאלת ההתאזרחות לשיקול דעתו של שר הפנים ("אם ראה זאת לנכון")… שיקול דעת זה רחב הוא. עם זאת, אין הוא בלתי מוגבל. האם הופעל שיקול דעת זה כדין במקרה שלפנינו? ביסוד גישתו של שר הפנים מונחת התפיסה, כי מתן אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח מותנית, בין השאר, בקשר נישואין תקף ואמיתי… האם שיקול זה הוא כדין? לדעתי, התשובה היא בחיוב. גישתו של חוק האזרחות, לפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי, ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו".
התמודדות מול החלטות סירוב במסגרת נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי
לאור הוותק והניסיון הרב של משרדנו בניהול אלפי תיקים להסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי מול סניפי משרד הפנים ברחבי הארץ – כולל טיפול בעררים, ניהול השגות בפני ועדות ההשגה, וכן הגשת עתירות מנהליות לבתי המשפט ובג"ץ – מתברר כי בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר החלטות הסירוב של משרד הפנים. למרות שהוועדות אמורות לשמש מנגנון ביקורת אובייקטיבי, מניסיוננו הן נוטות לאשר כמעט באופן אוטומטי את החלטות משרד הפנים, ללא בחינה עובדתית או משפטית מעמיקה. בפועל, התוצאה היא פגיעה ממשית בזכויות בני הזוג הישראלים וביכולתם לחיות עם בן זוגם הזר בישראל.
על הבעיות השונות בניהול בקשות להסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי
הבעיה המהותית נעוצה לתחושותינו כי קיימת מדיניות מגמתית ברורה של משרד הפנים נגד הבקשות בהתאם לנוהל מתן מעמד בני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין ו/או בן זוג זר הנשואי לישראלי.
משרד הפנים – שהינו המשרד האחראי לקביעת מדיניות הכניסה לישראל על פי חוק, רשאי בהתאם לחוק ולפסיקה שיקול דעת כמעט מוחלט להחליט בעניינים הנוגעים להסדרת מעמד לבן זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים.
כך, הלכה למעשה כאמור לעיל, משרד הפנים הלכה למעשה מקשה בדרישות וסחבת קשה תוך אמתלות שונות במדיניות ברורה המופנית כנגד בן זוג זר החי עם ישראלי, מכאן רווחת התופעה של ייאוש ומירמור רב כנגד המדינה ע"י בני הזוג, שכבר מאבדים תקווה כל תקווה ודרך מול הסחבת הנוראית תוך שינוי הנהלים והפקידים המבקשים עוד ועוד הוכחות וניירת.
כחלק מהבדיקות הקפדניות שנוהג לעשות משרד הפנים, משרד הפנים מתעלם באופן גורף מהצהרות בן הזוג הזר ובן הזוג הישראלי על הקשר הכנה ביניהם ועל מערכת היחסים שביניהם.
כך, כפי שצוין לעיל, מבצע משרד הפנים חקירה מקיפה וצולבת של כל אחד מבני הזוג, חקירות שנמשכות שעות, תוך לעיתים שאלות לא רלוונטיות (נציין כי משרדנו המייצג באופן קבוע בחקירות מעין אלו, נדהם לשמוע שאלות שאין סיכוי שבן הזוג ידע לענות עליהם, ועל כך לעיתים ניתנת החלטת דחייה ממשרד הפנים).
במקרים רבים משרד הפנים מתבצר בעמדתו, כי לדעתו הקשר הזוגי אינו כנה ואמיתי, ולאזרח הפשוט אין את הכלים, היכולת העובדתית והמשפטית הנכונה לתקוף את החלטת משרד הפנים.
חשוב לציין, כי קיימת חשיבות מכרעת לניהול הליך מקצועי מתחילתו – אנו ממליצים ההליך מתחילתו ינוהל על די עורך דין משרד הפנים עם וותק וניסיון מוכח של הצלחות מול משרד הפנים. וזאת, כדי להבטיח לרוב את הצלחת ההליך ללא כל צורך בעררים, וועדות השגה הגשת עתירות לבתי המשפט המוסמכים כבית המשפט לעניינים מנהליים או לבג"צ.
מכאן, שקיימת חשיבות מכרעת וברורה לליווי משפטי וותיק ומנוסה בעל ניסיון מוכח בניהול תיקים אלו, והוכחת רקורד מוכח של הצלחות, זאת בכדי לקבל ייצוג הולם שידע לנווט היטב את בני הזוג בהליך המורכב ולהגיע לסיכויי הצלחה מוחלטים.
משרדנו ישמח להיפגש עימכם ולפתור ו/או לענות על כל שאלה ובעיה מכל סוג שהתעוררה – באופן פרטני מול משרד הפנים.
התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל – הסדרת מעמד לזר בישראל
מזה למעלה מ25 שנים ברציפות, משרד עו"ד דוד אנג'ל נחשב מוביל בתחומו ובעל ניסיון רב תוך אחוזי הצלחה מרובים בהסדרת מעמד לזר – בהתנהלות נגד החלטות סירוב של משרד הפנים והליכי ערר, תוך ייצוג ותקיפת החלטות משרד הפנים בוועדות ההשגה השונות, בבתי המשפט לעניינים מנהליים ובעתירות לבג"ץ.
משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון וידע מעשי רב בהתמודדות ופתרון כל הבעיות הסבוכות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשואי לאזרח ישראלי וכן בהסדרת מעמד לבן זוג זר מכוח חיים משותפים.
למשרד הצלחות גדולות בתחום, חלקם מגובות בתקדימים משפטיים הרשומים לזכותנו. משך שנים ניהלנו אלפי מקרים מול משרד הפנים, של אזרחים ישראלים שביקשו להסדיר את מעמד בן הזוג הזר, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בתקיפות החלטות משרד הפנים וביטולם בערכאות השונות. אנו פועלים למצות עבור לקוחותינו את מלא הזכויות המוקנות להם על פי כל דין ולאפשר לבני הזוג לחיות יחדיו עם אשרה חוקית בהשקט ובבטחה בישראל – ללא כל חשש מגירוש.
[2] בג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, נג (2) 728 (1999).
[3] סעיף 1 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק האזרחות").
[4] ראו: בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, (1984) בעמ' 117; בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, (1999) בעמ' 765.
[5] בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, נו (6) 289 (2002).
[6] שם.
[7] וראו בג"ץ 7139/02 פריאל עבאס-בצה ו-22 אח' ואח' נ' שר הפנים פ"ד נז(3), 481
[8] ר': 8 U.S.C. § 1255(e)(3); emphasis added – M. C.
