עלייה לישראל – המדריך המלא | עורך דין עלייה לישראל דוד אנג'ל

עלייה לישראל היא לא רק מעבר פיזי לארץ חדשה, אלא גם תהליך משפטי וביורוקרטי יחסית מורכב. להלן מדריך שנועד לפרוס בפניכם את כל המידע העדכני (נכון ל-2025) על זכות העלייה, שלבי התהליך, קריטריונים לזכאות, מסמכים נדרשים, מקרים מיוחדים ודרכי התמודדות עם אתגרים.

חוק השבות: משמעות היסטורית ועקרונות הזכות לעלייה

חוק השבות, תש"י-1950 הוא הביטוי החוקי לעיקרון יסוד במדינת ישראל: מתן מקלט לאומי ליהודי התפוצות. החוק נחקק בשנת 1950, על רקע השואה ותקומת המדינה, וקבע כי לכל יהודי הזכות לעלות לישראל ולקבל בה מעמד של עולה ואזרחות אוטומטית.

לאורך השנים ידעה מדינת ישראל גלי עלייה משמעותיים: עליות החלוצים טרם קום המדינה, קליטת פליטי השואה באירופה, העליות הגדולות מארצות ערב בשנות ה-50, גל העלייה מברית המועצות בשנות ה-90, מבצעי העלאת יהודי אתיופיה (מבצע משה, שלמה וצור ישראל) ועוד.

רקע היסטורי:

בתחילה העניק החוק זכות עלייה ליהודים בלבד. בשנת 1970 תוקן החוק כדי להרחיב את הזכאות גם לבני משפחה קרובים של יהודים (מה שמכונה "תיקון הנכד"), מתוך מטרה לשמור על אחדות המשפחה ולמנוע מצב בו בני זוג וילדים נאלצים להתפצל בגלל הבדלי סטטוס​​.

כך הפך חוק השבות למקור לאזרחות עבור מיליוני עולים ועולות לאורך השנים. עם זאת, הרחבת הזכאות גם ללא-יהודים קרובי משפחה, יצרה לעיתים ויכוחים ציבוריים לגבי הגבולות הראויים של החוק​.

מי זכאי לעלות לישראל על פי חוק השבות?

חוק השבות מגדיר בפירוש את המעגל המשפחתי הזכאי למעמד עולה בישראל. הזכאים כוללים: יהודי, בן או בת של יהודי, נכד או נכדה של יהודי, וכן בן/בת זוג של כל אחד מאלה​​. נפרט כל רכיב –

יהודי:

לפי החוק, "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת"​​. כלומר, יהדות נקבעת בהתאם לאם (או באמצעות גיור כהלכה), ובתנאי שהאדם לא אימץ מרצונו דת אחרת.

יהודי שזכאי לשבות כולל גם יהודי שהתנתק מקהילתו בגלות ורוצה לשוב ולהשתקע בישראל. חשוב לציין כי מי שנולד כיהודי ואז המיר את דתו לדת אחרת – החוק שולל ממנו את הזכות לעלות לישראל​​.

למשל, אדם שנולד יהודי והפך לנוצרי לא ייחשב כ"יהודי" לצורך חוק השבות. ברבות השנים, בית המשפט, במקרים מסוימים, הכיר באפשרות של אדם "לשוב ליהדותו" אם זנח לחלוטין את הדת הזרה​.

ילד של יהודי:

בן או בת של יהודי (גם אם אינם יהודים בעצמם) זכאים למעמד עולה. למשל, אדם שאביו יהודי ואימו אינה – אינו יהודי על פי ההלכה, אך עדיין זכאי לאזרחות מכוח שבות בהיותו בן של יהודי​. אין דרישה שההורה היהודי עצמו יעלה ארצה; הזכות עומדת לצאצא היהודי באופן עצמאי.

נכד של יהודי:

נכד/נכדה (דור שלישי) זכאים גם הם לעלות, אף אם רק אחד מסביהם יהודי. זאת אפילו אם אותו נכד אינו יהודי לפי ההלכה ולא גדל כיהודי​. מטרת "סעיף הנכד" הייתה לאפשר למשפחות מעורבות לעלות יחד, ולא להשאיר חלק בחוץ​​. המשמעות היא שאנשים בעלי רבע יהדות ("דור רביעי" – נינים) אינם זכאים עצמאית, אך דור שלישי כן.

בן/בת זוג של זכאי שבות:

החוק מעניק זכאות גם לבני זוג – של יהודי, של בן של יהודי, ושל נכד של יהודי​. כלומר, בן זוג לא-יהודי נשוי (בנישואים מוכרים כדין) לזכאי עלייה, זכאי גם הוא לקבל אשרת עולה.

סעיף זה בא כדי למנוע פיצול במשפחה ולאפשר לעלות כיחידה אחת​​. חשוב להדגיש: הזכאות לבן הזוג תלויה בזכאות ובכוונה לעלות של בן משפחתו היהודי.

בן זוג לא-יהודי אינו יכול לממש את חוק השבות לבדו אם היהודי החליט שלא לעלות או כבר אזרח ישראלי (במקרה כזה, על בן הזוג להגיש בקשה דרך הליך איחוד משפחות רגיל ולא דרך חוק השבות). בעבר היו ניסיונות של בני זוג להגיע ללא היהודי – מה שכונה "עלייה מפוצלת" – ועל כך נרחיב בהמשך.

מה לגבי צאצאים רחוקים יותר?

נין או נינה (דור רביעי) של יהודי אינם כלולים ישירות בחוק. עם זאת, אם הנין/ה קטין/ה וההורים (שהם נכדי היהודי) מוכרים כזכאי שבות ומחליטים לעלות – ניתן לצרף את הנין במסגרת הליך מיוחד כדי לא לפרק משפחה.

במצב כזה הנין לא מקבל אוטומטית אזרחות, אלא תחילה אשרת תושב ארעי (א/5) לשלוש שנים, שלאחריה יוכל לבקש אזרחות אם מרכז חייו נותר בישראל​​. נינים בגירים (מעל 18) לא זכאים כלל, ולכן אם הדור הרביעי כבר מבוגר – הוא לא יוכל לעלות מטעם עצמו.

זכאות במקרה של פטירת היהודי:

החוק קובע שהזכויות לבן משפחה קיימות גם אם היהודי הקרוב נפטר, כל עוד המועמד עומד בשאר התנאים​. למשל, נכד יהודי שקרובו היהודי נפטר – עדיין יכול לעלות.

לגבי בני זוג: אלמנה או אלמן של יהודי זכאים לעלות מכוח החוק (בתנאי שלא נישאו מחדש)​. לעומת זאת, אלמן/אלמנה של בן יהודי או של נכד יהודי לא נכללו בזכאות בחוק עצמו​​.

עד לא מזמן המשמעות הייתה שאם יהודי דור שני או שלישי נפטר, בן זוגו הלא-יהודי כבר לא יכול לעלות. אולם, פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון (אוגוסט 2021) שינתה מצב זה: נפסק ברוב דעות שגם אלמנות של בן יהודי או נכד יהודי ייחשבו "זכאיות שבות" ויוכלו לעלות לארץ​. מדובר בהתפתחות משפטית חשובה המרחיבה את מעגל הזכאים גם לבני זוג שנותרו לבדם.

• עו"ד דוד אנג'ל על האתגרים שבהוכחת יהדות והמשמעויות:

כוונה להשתקע בישראל:

חשוב להבין שחוק השבות מעניק אשרת עולה ואזרחות למי שמתכוון להשתקע בארץ.

מי שינסה לממש את הזכות מבלי כוונה אמיתית לחיות בישראל עלול להיתקל בסירוב.

משרד הפנים מוסמך לסרב לבקשת עלייה אם ישתכנע שהמבקש אינו באמת מתכוון להתגורר בישראל באופן קבע​.

**בשנת 2023 חודדו נהלים בנושא "השתקעות": כיום נדרש לעיתים להציג הוכחות לכוונה להשתקע – כגון אישורי השכרת דירה בישראל, העברת מרכז חיים ארצה וכדומה – במיוחד במקרים של עולים המבקשים לקבל דרכון מיד עם הגעתם. צעד זה נועד לצמצם תופעה של "עליית דרכונים" (קבלת אזרחות ויציאה מיידית לחו"ל) ולוודא שהזכאים אכן מתכוונים לבנות את חייהם בארץ.

למעשה, תיקון חקיקה שאושר לאחרונה מאפשר לשר הפנים לדחות הנפקת דרכון ישראלי חדש לעולה עד שיוכיח תקופת שהיה מינימלית בישראל (כיום כ-7 חודשים)​. לכן, עולים חדשים מקבלים תעודת זהות מיד, אך דרכון ראשון עשוי להינתן בתחילה לתוקף קצר (שנה אחת) או להתעכב עד ביסוס שהייה בארץ.

 

המסמכים הנדרשים לתהליך העלייה לישראל

תהליך העלייה מלווה בדרישות בירוקרטיות לא מבוטלות. כדי לקבל מעמד עולה, יש להגיש לרשויות מספר מסמכים חיוניים להוכחת זהות, מצב אישי וזכאות לפי חוק השבות. בהתאם לנהלי משרד הפנים ונהלי "נתיב", אלו הם המסמכים העיקריים שתידרשו להציג במסגרת הבקשה לעלייה​​:

תעודת לידה – מקורית, שהונפקה בסמוך למועד הלידה. אם אין בנמצא מקור, יש להשיג העתק מאושר עם חותמת אפוסטיל לאימות.

תעודות לידה של הורים – במיוחד תעודת הלידה של ההורה היהודי (אם קיים) או כל מסמך רשמי המעיד על יהדות ההורה. אם ההורים נפטרו, לצרף תעודות פטירה.

תעודת נישואין/גירושין – של המבקש/ת, במידה ונשוי/אה או גרוש/ה. אם המבקש רווק/ה – תעודת רווקות או אישור מצב אישי עדכני ממדינת המוצא. כמו כן, תעודת נישואין של הוריו של המבקש יש לצרף, כיוון שבה מופיעה לעיתים השתייכותם הדתית.

תיעוד זיהוי פנימי מארץ המוצא – למשל, "דרכון פנים" סובייטי (למי שמגיע ממדינות בריה"מ לשעבר) או תעודת זהות מקומית אחרת, המעידים על זהות לאומית/אתנית. במסמכים כאלה מופיעה לעיתים הלאום "יהודי", מה שיכול לסייע בהוכחת הזכאות.

דרכון זר בתוקף – דרכון המדינה הנוכחית של המבקש, בתוקף של לפחות שנה מיום הבקשה. הדרכון דרוש הן ליציאה מהארץ הזרה והן לצורך הנפקת אשרת עולה והחתמתה בו.

תמונות פספורט – כ-3 תמונות פספורט עדכניות, לצורך הנפקת תעודת עולה ותעודת זהות ישראלית.

תעודת יושר – תעודת משטרה רשמית מהמדינה הנוכחית המעידה על היעדר עבר פלילי משמעותי. התעודה צריכה להיות עדכנית (לרוב מונפקת סמוך להגשה) ומאומתת בחותמת אפוסטיל​. שימו לב: כל מועמד מעל גיל 14 נדרש לתעודת יושר​.

*כל מסמך נוסף שהנציג המוסמך ידרוש – רשויות ההגירה עשויות לבקש תימוכין נוספים לפי הצורך. למשל, במקרים מסוימים מתבקשת תעודת פטירה של סב/סבתא יהודים כדי להוכיח מקום קבורה יהודי​, או תצהיר שינוי שם אם שיניתם את שמכם בעבר. יש להיות מוכנים לגבות כל פרט רלוונטי במסמכים!

*לכל מסמך רשמי לועזי יש לצרף תרגום נוטריוני לעברית (אלא אם הוא באנגלית/צרפתית/רוסית שהפקיד בישראל מבין). בנוסף, רוב המסמכים צריכים להיות מאומתים בחותמת אפוסטיל של המדינה המנפיקה​, כדי לאשר את אמינותם כתעודות ציבוריות.

הוכחת יהדות וזכאות – מכתבי רבנים ותעודות קהילה

מעבר לתעודות האישיות, לב התיק הוא הוכחת הזכאות לפי חוק השבות – כלומר, הוכחת יהדותו של המבקש או של קרוביו.

לרוב נדרש מכתב מרב קהילה בחו"ל, המוכר על ידי משרד הפנים, שבו מאושר כי המבקש או קרוב משפחתו יהודים. קיימת רשימת רבנים מוכרים באתר רשות האוכלוסין, ורצוי לוודא שהרב מופיע בה.

בנוסף, מומלץ להגיש מסמכים יהודיים מסורתיים אם קיימים – כתובת נישואין, תעודות ברית מילה, תעודת בר/בת מצווה או מסמכים ממוסדות קהילתיים.

גם מסמכים כמו כתובה עשויים להכיל אינדיקציות ברורות על יהדות ההורים או הסבים.

כשאין מסמכים ישירים, ניתן להסתמך גם על מסמכים עקיפים, כמו תעודת לידה של סב יהודי או עדות על קבורה בבית עלמין יהודי.

יש לארגן תיק מסמכים מסודר ולעבור עליו עם הסוכנות היהודית או עורך דין עלייה בטרם ההגשה, כדי למנוע עיכובים ובקשות להשלמות.

מקרי קצה וזכאות מיוחדת: גיור, אימוץ, נישואים חד-מיניים, נינים ועוד

חוק השבות ונהלי הממשלה מסדירים גם מצבים מורכבים יותר שעשויים לזכות אדם במעמד עולה. נסקור כעת כמה מקרים מיוחדים וחריגים נפוצים, וכיצד מתייחסים אליהם במסגרת עלייה לישראל.

עלייה לישראל בעקבות גיור

המתגיירים מהווים קבוצה מיוחדת בזכאי חוק השבות – הם אינם "נולדו יהודים" אך קיבלו על עצמם יהדות. החוק מכיר בגיור כדרך להפוך ליהודי לצורך שבות, אולם ישנם תנאים לגבי תוקפו של אותו גיור. המצב כיום הוא שיש הבחנה בין גיור בישראל לבין גיור בחו"ל:

גיור שהתקיים בישראל:

באופן מסורתי, מדינת ישראל (דרך משרד הפנים) מכירה רק בגיור אורתודוקסי רשמי שנערך בארץ לצורך הענקת מעמד של יהודי. הגיור הממלכתי בישראל נערך ע"י בתי דין לגיור בפיקוח הרבנות הראשית.

עד לשנים האחרונות, רק תושבי קבע או אזרחים ישראלים יכלו להתחיל בתהליך גיור בישראל, ואילו זרים זמניים נדרשו לאישור מיוחד כדי להתגייר.

עדכון חשוב: בשנת 2020 התיר אגף הגיור גם לזרים השוהים בארץ באופן חוקי (תיירים, עובדים, פליטים וכיו"ב) להצטרף לתוכנית הגיור, ללא צורך באישור ועדה מיוחדת​​. שינוי זה הרחיב את האפשרות בפני בני זוג לא-יהודים של ישראלים למשל, להתגייר במהלך שהותם בארץ. (לעיון מורחב בנושא הסדרת מעמד בן זוג זר בישראל – ראו בקישור זה>> ).

לגבי זרמי גיור לא-אורתודוקסיים בישראל – בשנת 2021 פסק ביהמ"ש העליון כי גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים הנערכים בישראל בקהילות מוכרות יקנו למתגיירים זכאות חוק השבות, בדומה לגיורים בחו"ל. פסיקה זו הייתה פריצת דרך, אף שהממסד האורתודוקסי הרשמי אינו שותף לה.

גיור שהתקיים בחו"ל:

חוק השבות לא מפרט אילו גיורים מוכרים, אך נוהלי משרד הפנים ו"נתיב" קובעים אמות מידה.

כיום, גיור בחו"ל מוכר לצורך עלייה אם נעשה בקהילה יהודית מוכרת, עם תהליך הכנה משמעותי והשתלבות בקהילה​​. למעשה, הוכחת הגיור כוללת כמה רכיבים: תעודת גיור רשמית; מכתב מהרב שעשה את הגיור המתאר את תהליך ההכנה וההשתלבות בקהילה; ואסמכתאות להשתתפות המתגייר בחיי קהילה לאחר הגיור​​.

למשל, אדם מארה"ב שהתגייר בבית דין רפורמי מוכר, יידרש להוכיח שהתהליך ארך לפחות חצי שנה ושחי כחלק מקהילה יהודית שם​. אם הגיור נראה כ"פיקטיבי" (למשל, הליך בזק ללא השתלבות בקהילה) או שהתרחש זמן רב בעבר ללא זיקה יהודית מאז, משרד הפנים עשוי להסתייג ולבקש מסמכים נוספים​. ככלל, מתגייר שעלה ארצה זכאי לאותן זכויות כמו כל עולה יהודי.

*חשוב: מי שנמצא במהלך גיור לא יכול לעלות עד לסיום התהליך. כלומר, אם טרם השלמתם את הגיור – עליכם לסיים אותו ולקבל תעודה רשמית, אחרת לא תוכרו כיהודים לענייני חוק השבות.

לאחר הגיור, ניתן מיד להגיש בקשה למעמד עולה. במקרים בהם בני משפחה עולים ורק אחד מהם עובר גיור, יש להסדיר זאת בליווי הרשויות (לפעמים אותו בן משפחה יקבל אשרת תושב זמנית עד לגיור, ואז ישודרג למעמד עולה).

זכאות עלייה במקרה של אימוץ

גם בן מאומץ של יהודי יכול לעלות לישראל מכוח שבות, למרות שאין ביניהם קשר דם. נהלי משרד הפנים קובעים בפירוש כי קטין שאומץ כדין ע"י יהודי (או על ידי זכאי שבות אחר) זכאי למעמד עולה כאילו היה ילדו הביולוגי​​.

תנאי חשוב הוא שהאימוץ נעשה לפני העלייה לישראל. למשל, זוג יהודים שאימצו ילד בחו"ל – הילד יהיה זכאי לאזרחות יחד איתם.

גם כאן המטרה היא לשמור על שלמות המשפחה ולאפשר למשפחות מאמצות לעלות ללא הפרדה.

ישנו נוהל ייעודי (מס' 1.8.2005) לטיפול במתן מעמד לקטין מאומץ של זכאי שבות טרם העלייה​ – במסגרת ההליך, ההורים יצטרכו להציג את צו האימוץ החוקי, ולרוב יידרש גם אישור מהמדינה הזרה שהאימוץ הינו סופי ובלתי ניתן לביטול. כמובן, על אחד ההורים להיות יהודי או זכאי שבות כדי להקנות לילד מעמד. אם האימוץ הוא לאחר ההגעה לישראל – זה כבר נושא אחר (הליך אימוץ בישראל) שלא במסגרת חוק השבות.

בני זוג מאותו מין (נישואים חד-מיניים)

חוק השבות אינו מתייחס במפורש למין בני הזוג, אך הפסיקה והמדיניות המנהלית קבעו בבירור כי בן זוג מאותו מין של זכאי עלייה זכאי אף הוא למעמד עולה, כל עוד קיימים נישואים רשמיים או שותפות חיים מוכרת.

מאז 2014, רשות האוכלוסין מטפלת בבני זוג חד-מיניים כנשואים לכל דבר – כולל בני זוג שנישאו במדינה זרה. כלומר, אם אחד מהם זכאי שבות, השני יקבל אשרת עולה בדיוק כמו בן זוג הטרוסקסואלי.

בני זוג כאלה כפופים לאותם נהלים, כולל בדיקת כנות הקשר אם הנישואים טריים. מדובר בהתפתחות חשובה בשוויון זכויות, לאחר שבעבר שררה חוסר ודאות בתחום. זוג להט"בי נשוי שמעוניין לעלות לישראל רשאי לצפות לקבלת מעמד ללא הפליה, ובלבד שיוגשו תעודת נישואין תקפה וכל מסמך רלוונטי המעיד על הקשר.

"נין של יהודי" – דור רביעי ומעמד מיוחד

נינים (דור רביעי) אינם זכאים לעלייה ישירה, אך אם הם קטינים ומצטרפים להוריהם – שהם נכדים זכאים – ניתן לשלבם בהליך השתקעות מדורג.

תחילה יקבלו אשרת תושב ארעי (א/5) לשנה, הניתנת להארכה עד שלוש שנים, במהלכן עליהם להוכיח שמרכז חייהם בישראל. לאחר שלוש שנות שהות, יוכל הנין, אם הפך בגיר, להגיש בקשה לאזרחות ישראלית מכוח מגורים ממושכים והיותו בן למשפחת עולה.

**חשוב להדגיש: נין שמלאו לו 18 במועד הבקשה – אינו זכאי למסלול זה כלל. ההורים יקבלו מעמד עולה מיידי, והנין – מעמד זמני. אם תוכח השתקעות (לימודים, מגורים רצופים וכו'), תינתן לו בהמשך אזרחות. זו דרך עקיפה ומעשית לשמור על אחדות משפחה, אף שהנין אינו נחשב "עולה חדש" לפי חוק השבות, אלא מתאזרח לפי שיקול דעת שר הפנים.

עלייה מפוצלת לישראל: מה קורה כשבני משפחה לא עולים יחד?

"עלייה מפוצלת" מתארת מצב שבו לא כל בני המשפחה עולים יחד – לרוב כשזכאי העלייה מגיע לישראל ללא בן/בת זוגו שמתכנן להצטרף בהמשך.

חשוב להבין: בן זוג שאינו זכאי שבות אינו יכול לעלות לבדו. עד 2023 היו מקרים חריגים של אישורי עלייה מטעמי הומניטריות, אך כיום נדרש שבן הזוג הזכאי יעלה תחילה או יחד עמו. לא ניתן עוד שבן הזוג הלא-יהודי יגיע לישראל לבדו ויקבל מעמד.

עם זאת, אפשרי שבן הזוג הזכאי יעלה תחילה, ורק אחר כך בן הזוג הזר יצטרף כתייר ויבקש מעמד. במקרה כזה, הוא לא יקבל אזרחות מיידית, אלא אשרת תושב ארעי (א/5) לשנה, במיוחד אם מדובר בנישואין בני פחות משנה.

לאחר שנה ייערך ראיון כנות קשר; אם יימצא תקין – יוענק מעמד עולה. אם לא, תוארך האשרה ותיערך בדיקה נוספת. התהליך כולו עשוי להימשך עד 2–3 שנים.

ומה עם הילדים? ילדים העולים עם ההורה הזכאי בלבד יקבלו מעמד יחד איתו – אך נדרש אישור כתוב מההורה שנותר מאחור, כדי למנוע טענות לחטיפה.

בני נוער בגיל 15–17 יחויבו להוכיח שההורה בישראל היה בעל משמורת חוקית בתקופה שקדמה לעלייה.

המסקנה: כשמתכננים עלייה מפוצלת – חשוב להיערך מראש, להבין את שלבי ההליך, ולהתייעץ עם עורך דין הגירה שילווה את המשפחה עד לאיחוד מלא ומעמד מוסדר.

נהלי השתקעות – להראות שמרכז החיים בישראל

חוק השבות מחייב כוונת השתכנות אמיתית בישראל. בשנים האחרונות, בעיקר בשל תופעה של זכאי שבות שקיבלו דרכון ונעלמו לחו"ל, החלה רשות האוכלוסין לאכוף בקפדנות את נוהלי ההשתקעות.

בפועל, עולים נדרשים להוכיח שמרכז חייהם עבר לישראל – תנאי למימוש מלא של זכויותיהם.

מי שמבקש לשנות מעמד מתייר לעולה (עלייה מתוך הארץ), חייב להציג ראיות להשתקעות: חוזה שכירות או רכישת דירה, התחלת עבודה או לימודים, חשבון בנק פעיל, הצטרפות לקופת חולים וכו'. הרציונל: להבטיח שהבקשה אינה נועדה רק לקבלת זכויות.

בנוסף, תוקן חוק הדרכונים (2023): דרכון ישראלי כבר לא ניתן מיידית ביום העלייה. העולה יקבל אזרחות ותעודת זהות, אך יצטרך להמתין כשנה ולהוכיח השתכנות כדי לזכות בדרכון. בינתיים, ניתן לקבל תעודת מעבר לצורך נסיעה דחופה לחו"ל.

איך להיערך? רוב העולים אכן מתכוונים להשתקע, ולכן חשוב לבצע צעדים פורמליים כבר בתחילת הדרך: רישום כתובת בישראל, פתיחת תיק עולה, שימוש אמיתי בסל הקליטה, ולא עזיבה מיידית לחו"ל. מי שיעזוב מיד לאחר עלייתו עלול לעורר חשד, לאבד את זכויותיו ואף את מעמדו.

המסר ברור: חוק השבות נועד למי שמבקש לבנות עתיד בישראל – לא למי שמחפש דרכון כאמצעי בלבד. הרשויות מצפות להוכחות בפועל, לא רק כוונות.

סירוב לבקשת עלייה לארץ – מתי זה קורה ומה ניתן לעשות?

למרות זכות העלייה הרחבה, ישנם מצבים שבהם המדינה מסרבת להעניק אשרת עולה. הסירוב יכול לנבוע ממספר עילות הקבועות בחוק, או מבעיות במסמכים. נבחן תחילה את הסייגים החוקיים ולאחר מכן את דרכי הערעור במקרה של סירוב.

סייגים בחוק השבות לזכאות עלייה

סעיף 2(ב) לחוק השבות מונה מספר מקרים חריגים בהם ניתן למנוע עלייה אפילו מזכאי שבות "אמיתי"​​:

פעילות נגד העם היהודי: אדם שפועל באופן עוין כלפי יהודים או מדינת ישראל עלול להידחות. הכוונה היא למעורבות בארגונים אנטישמיים, תנועות BDS קיצוניות או הפצת תעמולה אנטי־ישראלית. העילה נועדה למנוע ניצול לרעה של החוק על ידי מי שפועל נגד מהותו, אך יש לפרשה בזהירות, ורק בהסתמך על מידע מוצק.

סכנה לבריאות הציבור: אם המבקש נושא מחלה מדבקת חמורה (כגון שחפת פעילה) – ניתן לעכב את עלייתו עד לטיפול רפואי. בפועל, מקרים כאלה נדירים ובדרך כלל מדובר בדחייה זמנית בלבד.

סכנה לביטחון המדינה: עילה זו מופעלת כאשר קיימים נתונים מודיעיניים הקושרים את המבקש לפעילות טרור, ריגול או עבריינות חמורה. לדוגמה, אדם עם רקע בקבוצות אסלאמיות קיצוניות המבקש לעלות מכוח סבו היהודי – עשוי להידחות מטעמי ביטחון.

עבר פלילי מסוכן: רקע פלילי חמור – במיוחד עבירות אלימות או פשיעה סדרתית – עשוי למנוע עלייה. עם זאת, לא כל עבירה פוסלת. החוק מדבר על מקרים שבהם קיים סיכון ממשי לשלום הציבור. לדוגמה, הרשעה ברצח או פדופיליה תוביל כמעט תמיד לסירוב, אך עבירה קלה מהעבר לרוב לא תמנע עלייה.

מעבר לכך, כל מי שאינו עומד בקריטריונים המהותיים של חוק השבות – יידחה. לדוגמה, מי שמציג מסמכים מזויפים להוכחת יהדות או מתברר שהמיר את דתו לנצרות וכיוב' – יאבד את זכאותו, ואף עלול להיאסר עליו להיכנס לישראל בעתיד.

מה עושים במקרה של סירוב עלייה? (ערר וערעור)

אם קיבלתם מכתב סירוב לבקשת העלייה, זהו רגע לא פשוט – אך אין זה סוף פסוק. החוק מאפשר לערער על ההחלטה בשני שלבים:

ערר פנימי במשרד הפנים: הצעד הראשון הוא הגשת ערר (בקשת עיון מחדש) לדרג גבוה יותר במשרד הפנים – לרוב בתוך 45 ימים ממועד הסירוב. הערר צריך לכלול טענות מנומקות, ראיות חדשות או מענה לעילות שניתנו – לדוגמה, הצגת מסמכים חסרים או הסבר משפטי נגד טענת "סכנה לציבור".

חשוב לדעת: לא פונים לבית משפט בשלב זה. דילוג לשלב המשפטי מבלי למצות את ההליך הפנימי יביא למחיקת העתירה.

עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים: אם גם הערר הפנימי נדחה, ניתן להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט בוחן האם החלטת משרד הפנים הייתה סבירה, האם יושמו הנהלים, ואם לא נפלו טעויות משפטיות. לעיתים תוצאת העתירה היא לא פסק דין – אלא פשרה, או בדיקה נוספת שיכולה להוביל לאישור הבקשה.

טיפ: אם נתקלתם בסירוב או בדרישה בלתי סבירה – פנו בהקדם לייעוץ מקצועי. עורך דין עלייה לישראל יוכל להעריך את המצב, להכין ערר מדויק ולעיתים אף לפנות ישירות לגורמים הרלוונטיים כדי לנסות ולמנוע את ההידרדרות להליך משפטי ממושך.

מגמות עלייה לישראל כיום

העליות לישראל ממשיכות כל העת ממגוון רחב של מדינות, אך בכל תקופה בולטות מגמות ייחודיות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנת 2022 סימנה שיא של כ-64 אלף עולים חדשים – המספר הגבוה ביותר מאז תחילת שנות ה-90 – הרבה בזכות גל עלייה מאוקראינה ומרוסיה על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה.

בשנת 2023 נבלמה המגמה ההרסנית באוקראינה וכתוצאה מכך ירד מספר העולים לכ-46,000 (ירידה של 38% מ-2022)​, אך עדיין זו הייתה השנה השנייה בעושרה בעלייה מאז 2000​. מרוסיה לבדה הגיעו ב-2023 כ-72% מסך כל העולים – עשרות אלפים שעלו עקב המצב הגאו-פוליטי והחשש מגיוס לצבא רוסיה​.

אחריה במספר העולים דורגו ארצות הברית (כ-5% מהעולים), אוקראינה (כ-4.6%), בלארוס וצרפת​.

להלן מספר מגמות בולטות –

עלייה מרוסיה ואוקראינה:

מאז פרוץ המלחמה באוקראינה (2022) חלה תנופת עלייה גדולה. עשרות אלפי זכאי חוק השבות מרוסיה ומאוקראינה ניצלו את ההזדמנות לעלות – חלקם מתוך ציונות וחשש מהעתיד בארצותיהם, וחלקם כמפלט מיידי מאזור מלחמה. ישראל הקלה על נהלי הקליטה: נפתחו לשכות עלייה מיוחדות בגבולות אוקראינה, וסופקו טיסות חילוץ לעולים.

רבים מעולים אלו הגיעו לישראל עם מעט מאוד רכוש ומסמכים, מה שדרש גמישות מצד הרשויות בהוכחת יהדות. במקביל, ממשלת רוסיה הקשתה על פעילות הסוכנות היהודית בשטחה, אך למרות זאת מספר רב של יהודי רוסיה הצליחו לצאת ולהגיע לישראל.

נכון ל-2023, העלייה מרוסיה ממשיכה בקצב גבוה מאוד (כאמור, רוב העולים בשנה החולפת), בעוד שמאוקראינה המספר פחת לעומת שיאי 2022​. עולים מאזורי בריה"מ לשעבר מטופלים לרוב באמצעות יחידת "נתיב" (המוזכרת להלן) האמונה על בירור זכאותם.

**למדריך קבלת אשרת כניסה מאוקראינה – ראו כאן.

עלייה מצרפת וממערב אירופה:

מאז אמצע שנות ה-2010 רבים מיהודי צרפת בחרו לעלות לישראל, בעיקר בשל עליית האנטישמיות והמתקפות על הקהילה היהודית שם. שנת 2015 זכורה כשנת שיא בעלייה מצרפת (כ-8,000 עולים), ומאז ממשיכה מגמה יציבה של אלפי עולים צרפתים מדי שנה. גם ב-2023 נרשמה עלייה במספר פתיחת תיקי העלייה בצרפת (גידול של 430% לעומת השנה הקודמת)​, ייתכן שבשל קשיים חברתיים וכלכליים ומהגידול בזיקה לישראל.

העולים מצרפת לרוב זכאים לסיוע מהסוכנות היהודית וארגונים כמו "קעליטה" להתאקלמות, ורבים מתיישבים באזורי המרכז, נתניה, אשדוד וערים עם קהילות דוברות צרפתית.

עלייה מארצות הברית וצפון אמריקה:

העלייה מצפון אמריקה מתרחשת בהתמדה, אם כי במספרים מתונים יותר. מדי שנה מגיעים כמה אלפי עולים מארה"ב וקנדה, לרוב מתוך בחירה אידיאולוגית (ציונות, דת) או רצון לחיות במדינת היהודים.

ארגון "נפש בנפש" (Nefesh B’Nefesh) מסייע רבות לעולים אלה, ומארגן טיסות קבוצתיות ויעוץ תעסוקתי. בשנת 2023 הגיעו מארה"ב (וכנראה כולל קנדה) כ-3,300 עולים – נתח משמעותי אך לא עצום.

עלייה מאתיופיה:

סיפורם של יהודי אתיופיה הוא ייחודי. לאחר שני מבצעי העלאה היסטוריים (מבצע משה בשנות ה-80 ומבצע שלמה ב-1991), נותרו אלפים מקרב קהילת "הפלשמורה" שממתינים לעלייה.

ממשלות ישראל האחרונות קיימו מבצעים נוספים – מבצע צור ישראל (2020–2023) במסגרתו הובאו כ-5,000 עולים מאתיופיה במחזורים​. בשנת 2023 לבדה הגיעו מאתיופיה 1,812 עולים חדשים​. עולים אלה מצטרפים לכ-160 אלף יוצאי אתיופיה שכבר חיים בארץ.

העלייה מאתיופיה מחייבת תיאום בין משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית וממשלת אתיופיה, כולל סידורי טיסות ומחנות המתנה. יש לציין כי רבים מעולי "בני הפלשמורה" נדרשים להשלים גיור לחומרא עם הגיעם, שכן הם צאצאי יהודים שהתנצרו בדורות עברו.

נכון לסוף 2024, עדיין ממתינות באתיופיה כמה אלפי נפשות לזכאות עלייה, אולם אי-הקצאת תקציב להמשך המבצע מעכבת את בואם​.

מגמות נוספות:

בנוסף למדינות הנ"ל, ישנה עלייה גם מארגנטינה ומדינות דרום אמריקה (מאות בודדות בשנה, לעיתים עקב משברים כלכליים באותן מדינות), וכן מעט עולים מאוסטרליה, דרום אפריקה, הודו (כמו בני מנשה) ומדינות נוספות בהן קיימות קהילות יהודיות קטנות. כל עלייה כזו מוסיפה פסיפס תרבותי מיוחד לחברה הישראלית.

ראוי לציין שגם בשנת 2023, על אף המלחמה שפרצה בישראל (מבצע "חרבות ברזל"), לא פסקה זרימת העולים – אמנם מספרם הואט זמנית, אך רבים המשיכו להגיע גם במהלך האירועים הביטחוניים. משרד העלייה והקליטה אף חנך מסלול קליטה VIP חדש בנתב"ג כדי לייעל את תהליך הקליטה של העולים בנמל התעופה​.

טיפים מעשיים לעולים – איך להתכונן ולהימנע מטעויות

התחילו מוקדם: מיד כשעולה הרעיון לעלות לישראל, התחילו לאסוף מסמכים – תעודות לידה, כתובות ישנות, תמונות או מסמכים משפחתיים המעידים על יהדותכם. בירוקרטיה במדינת המוצא (כמו אפוסטיל) עלולה לקחת זמן – הקדימו פעולה.

התייעצו עם גורמים מוסמכים: פנו לסוכנות היהודית או לשגרירות הישראלית להתחלת התהליך. אם יש שאלות על הזכאות או מורכבויות (גיור, עבר פלילי, בני זוג לא-יהודים) – פנו לעו"ד מומחה לעלייה. במקרים רגישים, ליווי משפטי עשוי למנוע טעויות יקרות.

אישור יהדות – אל תחכו לרגע האחרון: זה לב ההליך. פנו לרב מוכר שיכול להוציא מכתב המלצה, בקשו תיעוד מבית הכנסת, מצבות, רישומי בר מצווה וכדומה. גם אם "כולם יודעים" – זה לא מספיק, יש להוכיח במסמכים.

דיגיטציה וגיבוי: שמרו גם תיק פיזי וגם סריקות דיגיטליות של כל מסמך – בענן, במייל ובכונן נייד. הכינו כמה עותקים נוטריוניים – ייתכן שיידרשו.

היערכות כלכלית וקליטה: תכננו את תקופת ההסתגלות – אף שסל הקליטה מסייע, תצטרכו מימון נוסף. הביאו תעודות מקצועיות, קורות חיים מתורגמים וארגנו מעבר חלק מבחינת מגורים, חשבונות, ציוד אישי ועוד.

בדקו דרכונים ותרופות: ודאו שלכל בני המשפחה דרכון בתוקף לשנה לפחות. אם יש צורך בתרופות קבועות – הביאו מלאי ומכתב מרופא באנגלית, עד שתיכנסו למסגרת רפואית בארץ.

התנהלות מול ביורוקרטיה: היו סבלניים אך אסרטיביים. דרשו הסברים, הגיבו מהר לדרישות והראו מחויבות. פקידים מעריכים גישה רצינית.

הכירו את זכויותיכם: עם קבלת מעמד עולה – נפתח בפניכם מגוון הטבות: דיור, לימודים, מסים, אולפן ועוד. בדקו מה מגיע לכם – וחלילה אל תוותרו בגלל חוסר ידע. הזכויות מוגבלות בזמן.

ליווי משפטי מקצועי בתהליך העלייה – עורך דין עלייה לישראל דוד אנג'ל

משרדנו מתמחה מעל שני עשורים בדיני הגירה, אזרחות ועלייה, ומביא איתו ניסיון נרחב בהתנהלות מול משרד הפנים, הסוכנות היהודית וגורמי ממשל נוספים.

הליווי המשפטי כולל בחינת זכאות, הכנת תיק עלייה מלא עם כל המסמכים הדרושים, סיוע בתרגום ואימות נוטריוני, וכן ייצוג מול הרשויות לאורך כל הדרך – לרבות קביעת תורים, הגשת טפסים ומעקב שוטף.

במקרים של מורכבות או סירוב – כמו ספקות לגבי יהדות, דרישות חריגות או דחיית בקשה – אנו מגישים ערר פנימי מקצועי, ולעיתים גם עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. למשרדנו ניסיון מוכח בטיפול במקרים תקדימיים והצלחות בהפיכת החלטות סירוב.

מעבר לטיפול המשפטי, אנו מעניקים גם תמיכה אישית – בהכוונה ליועצי קליטה, מילוי טפסים והכוונה לשירותים רלוונטיים בארץ. עו"ד דוד אנג'ל רואה בליווי עולים שליחות אישית, וכל תיק זוכה לטיפול אישי, מוקפד ודיסקרטי. אתם מוזמנים לפנות לייעוץ ראשוני ולבחון איתנו את האפשרויות והסיכויים שלכם לעלייה מסודרת ובטוחה.