איך אוכפים פסק דין בגירושין?
קבלת פסק הדין או אישור הסכם הגירושין נתפסים בעיני רבים כקו הסיום של ההליך המשפטי. אולם, המציאות בבתי המשפט לענייני משפחה מלמדת כי עבור מתגרשים רבים, הרגע שבו נחתם פסק הדין הוא רק יריית הפתיחה למערכה חדשה ומתישה – מערכת האכיפה.
הפער בין האמת המשפטית המעוגנת בפסק דין חלוט לבין המציאות היומיומית שבה הצד השני מתעלם מהחובות שהוטלו עליו, הוא המקום שבו נדרשת התערבות מקצועית, נחושה ומדויקת.
החוק בישראל מכיר בקושי זה ומעמיד לרשות הזוכה ארגז כלים משפטי אגרסיבי, החל מחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ועד לפקודת ביזיון בית המשפט. במשרדנו אנו רואים באכיפת פסק הדין נדבך קריטי בייצוג המשפטי.
ניצחון משפטי על הנייר שאינו מתורגם לכסף בבנק או ליציבות בחיי הילדים, הוא ניצחון חסר משמעות. להלן נפרוט את הדרכים החוקיות להפוך את פסק הדין למציאות מחייבת.
קיבלתי פסק דין בגירושין – מה עושים עכשיו?
הרגע שבו מתקבל פסק דין או אישור הסכם גירושין יוצר אשליה טבעית של "סיום ההליך", אבל בפועל זהו רק שלב המעבר בין הזכויות שנקבעו על הנייר לבין הצורך ליישם אותן בפועל. כדי למנוע מצב שבו הצד השני מושך זמן, מפר הוראות, או פשוט מתעלם מהחיובים שנקבעו, יש כמה צעדים מיידיים שכל זוכה צריך לבצע – מסודר, ברור ובלי המתנות מיותרות.
הצעד הראשון הוא בחינה מעמיקה של פסק הדין: מה נקבע לגבי המזונות, מועד העברת כספים, זמני שהות, מועד פינוי דירה, חלוקת חיסכון פנסיוני, איזון משאבים, תשלומי מדור או הוצאות חינוך.
בשלב זה חשוב לרכז במקום אחד את כל החיובים ה"מדידים" – מה צריך להתבצע, עד מתי, ובידי מי. מתוך הניסיון, זהו שלב קריטי שמונע בלבול עתידי ומאפשר להבין אילו חלקים עלולים להיתקל בהתנגדות.
לאחר מכן יש לבצע מעקב צמוד אחר היישום הראשוני. אם מדובר בתשלום מזונות – יש לוודא שהסכום מועבר במועד. אם מדובר בזמני שהות – לבדוק שהצד השני אכן מכבד את לוח הזמנים.
בהפרות ראשונות כדאי לתעד כל אירוע, כולל תכתובות, הודעות, והעברות בנקאיות. התיעוד יהפוך לכלי חיוני אם תידרש פנייה לאכיפה מאוחרת יותר.
במקרים שבהם החיוב תלוי בגורם חיצוני – לדוגמא שחרור כספים מקרן פנסיה, מכירת דירה או רישום שינוי בעלות – יש להתחיל את ההליכים באופן יזום.
עיכוב של כמה שבועות עלול להפוך במהירות לחודשים של השתהות, ולכן עדיף ליזום פנייה לגופים הרלוונטיים כבר עם קבלת פסק הדין.
כאשר מתגלים סימנים ראשונים להפרה, אין להמתין. פנייה משפטית מהירה , בין אם לפתיחת תיק הוצאה לפועל, בין אם באמצעות בקשה לביצוע בעין או בקשה להטלת קנסות – מגדילה את הסיכוי להחזיר את הצד השני ליישור קו. ניסיונות לתת צ'אנס בדרך כלל מסתיימים בהעמקת הנזק לזכויות שכבר נקבעו.
זהו השלב שבו אכיפה מקצועית נכנסת לתמונה.
מה עושים כשהצד השני מסרב לתת גט למרות פסק הדין?
חשוב להבחין: בעוד שחובות כספיים נגבים בהוצאה לפועל, את אקט הגירושין עצמו (מסירת הגט) לא ניתן לאכוף שם. אם בית הדין פסק שיש להתגרש אך אחד הצדדים מסרב (סרבנות גט), הכתובת היא חזרה לבית הדין הרבני.
במקרים אלו, לבית הדין יש סמכות ייחודית להפעיל את חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין). החוק מאפשר לדיינים להטיל סנקציות חריפות המכונות "הרחקות דרבנו תם", שנועדו לשבור את רוחו של הסרבן. הסנקציות כוללות:
- מניעת יציאה מהארץ.
- שלילת רישיון נהיגה.
- איסור על פתיחת חשבון בנק או משיכת שיקים.
- מניעת משרות בשירות המדינה.
- במקרים קיצוניים- מאסר בפועל עד למתן הגט.
כיצד פועלים לגביית חוב מזונות שלא שולם במועדו?
כאשר מדובר בהפרה כספית של אי תשלום מזונות (ילדים או אישה), הכתובת המרכזית היא רשות האכיפה והגבייה. המחוקק הישראלי העניק לחוב מזונות מעמד מועדף של "דין קדימה" על פני חובות אחרים, וזאת מכוח סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל.
בניגוד לחובות אזרחיים רגילים בהם בוטלה כמעט לחלוטין האפשרות למאסר חייבים, הרי שבתיקי מזונות נותרה בעינה הסמכות להוציא פקודת מאסר כנגד החייב. זוהי סנקציה דרמטית ושוברת שוויון, שכן היא מציבה את החייב בפני ברירה מיידית: תשלום או שלילת חירות.
חשוב להכיר כי קיימים מספר מסלולי גבייה: המסלול דרך המוסד לביטוח לאומי (לבעלי הכנסות נמוכות), "מסלול המזונות" בהוצאה לפועל שבו פקידי הרשות פועלים עצמאית, והמסלול הפרטני באמצעות עורך דין.
הניסיון שלנו במשרד מלמד כי במקרים של חייבים "מקצועיים" המסתירים הכנסות או מבריחים נכסים, המסלול האוטומטי אינו מספק. במקרים אלו נדרש ייצוג משפטי צמוד לצורך ביצוע חקירות יכולת עומק והטלת עיקולים מתוחכמים שאינם מתבצעים באופן שגרתי ע"י המערכת.
מה ניתן לעשות במקרה של הפרת זמני שהות ומניעת קשר עם הילדים?
הפרה של זמני שהות (מה שכונה בעבר הסדרי ראייה) היא מורכבת יותר לאכיפה, שכן המשטרה לרוב מסרבת להתערב בטענה שמדובר בסכסוך אזרחי, אלא אם כן קיים צו שיפוטי מפורש המורה למשטרה לפעול (צו המכונה "צו לסיוע משטרתי").
החוק מעמיד לרשותנו את סעיף 62 לחוק ההוצאה לפועל, העוסק בביצוע בעין של פסק דין למסירת קטין או לראייתו. במקרים חמורים של ניתוק קשר, ניתן לפנות לרשם ההוצאה לפועל בבקשה למנות פקיד סעד שילווה את ביצוע המפגשים, ואף להטיל קנסות על ההורה המפר.
בנוסף, התפתחה בפסיקה (למשל בעמ"ש 3426-07-19) גישה המאפשרת הגשת תביעות נזיקיות בגין ניכור הור". כלומר, ההורה שנמנע ממנו הקשר יכול לתבוע פיצוי כספי על עוגמת הנפש שנגרמה לו.
כאן נכנסת התביעה הנזיקית ככלי אכיפה עקיף: היא משמשת כשוט כלכלי. ברגע שהצד המפר מבין שכל הפרה של פסק הדין עלולה לעלות לו עשרות אלפי שקלים כפיצוי, המוטיבציה שלו לקיים את פסק הדין עולה.
מתי נכון להפעיל את פקודת ביזיון בית המשפט?
זהו נשק חשוב של עולם האכיפה, ויש להשתמש בו בתבונה. הליך לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט נועד למצבים שבהם צד אחד מפר באופן שיטתי צווים שיפוטיים שאינם כספיים (כגון אי רישום למוסד חינוכי, הטרדות, או הפרות חוזרות של זמני שהות).
הסעד בהליך זה הוא מעין-עונשי וצופה פני עתיד: בית המשפט מטיל קנס יומי מצטבר (או מאסר במקרים קיצוניים) על כל יום שבו ההפרה נמשכת או נשנית.
בית המשפט העליון קבע בהלכת "שרבט" כי השימוש בפקודה זו ייעשה רק כמוצא אחרון (שיורי), לאחר שמוצו הליכי האכיפה הרגילים בהוצאה לפועל. לכן, בניית התיק המשפטי והוכחת חוסר היעילות של האלטרנטיבות היא קריטית.
כיצד מתמודדים עם סירוב למכירת דירה או פירוק שיתוף בנכסים?
אחת ההפרות הנפוצות היא גרירת רגליים במימוש נכסי מקרקעין. צד אחד נשאר לגור בדירה, מסרב לשתף פעולה עם מתווכים, או לא חותם על מסמכי המכר למרות פסק הדין המורה על פירוק שיתוף.
במצבים אלו, הפתרון המשפטי הוא מינוי כונס נכסים מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה או סעיף 53-54 לחוק ההוצאה לפועל. כונס הנכסים (לרוב עורך דין חיצוני או ב"כ הצדדים) נכנס בנעלי הבעלים, ומוסמך לחתום בשמם על הסכם המכר, לפנות פולשים ואף להסתייע בכוח המשטרה לצורך פינוי הנכס.
יתרה מכך, ברוב המקרים ניתן לבקש כי שכרו של כונס הנכסים והוצאות ההליך יושתו במלואם על הצד הסרבן, כך שחלקו בתמורה ממכירת הדירה יקטן משמעותית. הידיעה כי השליטה בנכס תופקע מידיו וכי הוא ישלם על כך מחיר כלכלי כבד, מהווה לרוב מנוף לחץ שמביא לפתרון עוד בטרם המינוי בפועל.
אילו הגבלות אישיות ניתן להטיל על סרבן סדרתי?
במסגרת הרפורמות בחוק ההוצאה לפועל (תיקון 29 ואילך), ניתנו בידי עורכי הדין כלים להצרת צעדיו של חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום. לפי סעיף 66א לחוק, ניתן להטיל שורת הגבלות שמטרתן להפוך את חיי החייב לבלתי נוחים עד להסדרת החוב:
- הגבלה על החזקה או חידוש של רישיון נהיגה.
- הגבלה על יציאה מן הארץ (כולל ביטול דרכון).
- הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי.
- הגבלה על ייסוד תאגיד או כהונה כבעל עניין בחברה.
חשוב להדגיש: הגבלות אלו אינן מוטלות באופן אוטומטי. נדרשת הגשת בקשה מנומקת ע"י עורך הדין, תוך הוכחה כי החייב הוא בעל יכולת המשתמט מחובו. המומחיות שלנו היא בהתאמת הסנקציה ל"נקודת התורפה" של החייב הספציפי – עבור חייב אחד שלילת הרישיון תהיה אפקטיבית, ועבור אחר (למשל איש עסקים) דווקא עיכוב היציאה מהארץ הוא שיביא את התשלום.
סיכום: איך הופכים את פסק הדין למציאות?
מערכת המשפט מעניקה הגנה למי שמחזיק בפסק דין, אך היא בהרבה מקרים דורשת אקטיביות.
ההמתנה לכך שהצד השני "יתעשת" לרוב פועלת לרעת הזוכה. אכיפה נכונה דורשת שילוב בין ידע מעמיק בחוקי ההוצאה לפועל, הבנה של הדינמיקה בבתי המשפט למשפחה, ויכולת טקטית להפעיל לחץ בנקודות הנכונות.
אם פסק הדין שלכם אינו מכובד, כדאי לא להישאר לבד מול המערכות.
מחלקת דיני המשפחה במשרדנו ערוכה ללוות אתכם בהליכי האכיפה המורכבים ביותר, תוך שימוש בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו, כדי להבטיח שזכויותיכם ימומשו במלואן – הלכה למעשה. מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו בכל עת!
