התרת נישואין: הזכאות, שלבי הגשת הבקשה, עלויות ועצות
התרת נישואין היא ההליך המשפטי האזרחי המקביל לגירושין עבור זוגות שנישאו במסגרת נישואים אזרחיים ואינם בני אותה דת, או כאשר אחד מכם מוגדר כחסר דת.
בעוד שבני זוג מאותה דת נדרשים לפנות לבתי הדין הדתיים, זוגות מעורבים או חסרי דת מוצאים את הפתרון המשפטי שלהם בבית המשפט לענייני משפחה.
הליך זה נועד להצהיר על סיום הקשר הנישואין באופן רשמי וחוקי, תוך התחשבות במורכבות הדתית והבינלאומית של בני הזוג.
במדינת ישראל של שנת 2026, המערכת המשפטית פועלת ביעילות רבה יותר בניתוב התיקים הללו, אך הליווי של עורך דין התרת נישואין נותר קריטי לצורך ניווט בין הערכאות וקבלת פסק הדין המיוחל ללא עיכובים מיותרים.
מי זכאי לבצע הליך התרת נישואין בישראל?
הזכאות להליך זה נשענת על הגדרת השיוך הדתי של בני הזוג.
כאשר, למשל, מדובר בזוג שבו אחד מבני הזוג יהודי והשני נוצרי, או מקרה שבו אחד מהם מוגדר חסר דת, הסמכות לדון בסיום הנישואין עוברת למסלול האזרחי – וההליך מתנהל בבית משפט לענייני משפחה.
הדבר נכון גם עבור זוגות שבהם שני בני הזוג רשומים כחסרי דת במרשם האוכלוסין.
המערכת המשפטית בודקת בראש ובראשונה אם קיימת סמכות ייחודית לאחד מבתי הדין הדתיים. ברגע שמתברר כי אין ערכאה דתית אחת המוסמכת לדון בעניינם של שני בני הזוג יחד, נפתח השער להליך התרת הנישואין.
מדובר בבשורה חשובה עבור אלפי זוגות שמצאו את עצמם בעבר במבוי סתום משפטי, וכיום יכולים להסדיר את מעמדם האישי בדרך מכובדת ומהירה.
המסגרת החוקית המרכזית היא חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט- 1969 (הוא מכונה רבות על ידנו "חוק התרת נישואין). החוק מסדיר איך מסיימים נישואין בישראל במקרים שבהם אין מסלול ברור לבית דין דתי אחד (למשל זוג מעורב דתית, או כשאחד מבני הזוג לא משתייך לעדה מוכרת).
תנאי זיקה לישראל
צריך שתתקיים זיקה מספקת לישראל, למשל אחד מאלה: שני בני הזוג אזרחים ישראלים; המבקש אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל; המבקש אזרח ישראלי והתגורר בישראל שנה במהלך השנתיים שלפני ההגשה; המבקש מתגורר בישראל שנה לפחות סמוך להגשה; מקום מושבו של בן הזוג השני בישראל; או שמקום המושב המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל.
*חשוב להבין: כששני בני הזוג שהתחתנו בנישואים אזרחיים שייכים לאותה דת מוכרת בישראל, ההליך הרלוונטי הוא גירושין לפי הדין הדתי של אותה דת. ראו כאן מדריך על גירושין אזרחיים>>.
מדוע התהליך הזה שונה מגירושין רגילים?
ההבדל המרכזי טמון במקור הסמכות ובדין החל על בני הזוג. בגירושין דתיים, ההליך נשלט על ידי חוקי הדת (ההלכה היהודית, השריעה המוסלמית וכדומה).
בהתרת נישואין, הדגש הוא על המשפט האזרחי ועל כללי ברירת הדין. המשמעות היא שבית המשפט בוחן היכן נערכו הנישואין ומהו הדין החל על בני הזוג לפי מקום מגוריהם או אזרחותם.
זהו תהליך טכני ומשפטי בעיקרו, שבו השופט זקוק להוכחות ברורות לכך שניתן לסיים את הנישואין לפי החוקים הרלוונטיים.
עורך דין התרת נישואין מיומן יודע להציג את התמונה המשפטית הזו בצורה שתמנע מהשופט לשלוח את הצדדים לבדיקות מיותרות בבתי דין דתיים, מה שחוסך זמן יקר, עלויות ועוגמת נפש.
התרת נישואין בהסכמה
כאשר שני בני הזוג מעוניינים לסיים את הקשר ומסכימים על פרטי הפרידה, ההליך הופך לפשוט ומהיר באופן משמעותי.
במצב כזה, מוגשת בקשה משותפת להתרת נישואין, המלווה בהסכם גירושין מסודר. הסכם זה מסדיר את כל הסוגיות הנלוות כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות.
בית המשפט רואה בהסכמה ערך עליון המקל על המערכת ועל הצדדים עצמם. זוגות שבוחרים בנתיב זה מגלים שהם יכולים לסיים את הפרק הזה בחייהם תוך שמירה על יחסים תקינים, ללא צורך בדיונים משפטיים מתישים.
אלו השלבים הפורמאליים של התרת נישואין בהסכמה:
הסכמה מלאה על סיום הקשר והנושאים הנלווים
לפני הגשת הבקשה להתרת נישואין סוגרים ביניכם את התמונה: האם יש הסכם כתוב שמסדיר רכוש, חובות, מזונות, הסדרי שהות, אחריות הורית, חינוך, הוצאות חריגות, וכל מה שצפוי לצוף אחרי פסק הדין. כשיש הסכם מסודר, ההליך מתקדם חלק יותר כי לבית המשפט יש בסיס לאשר ולהוציא החלטות נלוות כבר בתחילת הדרך.
הכנת בקשה/תובענה משותפת להתרת נישואין
מכינים תובענה משותפת להתרת נישואין, מצרפים הסכם גירושין חתום, מצרפים תצהירים של שני הצדדים על רצון חופשי והבנת ההסכם, ומבקשים מבית המשפט לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין במסגרת אותו תיק (או במקביל, לפי איך שמוגש בפועל בבית המשפט).
צירוף מסמכים חובה ותרגומים מאושרים
מסמכים שחובה לצרף לבקשה משותפת להתרת נישואין (הגשה בהסכמה)
טופס תצהיר נלווה לתובענה (טופס 16) – ממולא ומצורף לתיק, יחד עם מסמכים המעידים על דתו של כל אחד מבני הזוג (לפי הצורך).
תצהיר לאימות העובדות שבתובענה – בהגשה משותפת מצרפים תצהיר של שניכם (חתום ומאומת כדין).
תעודת נישואין – תעודת נישואין מקורית/העתק מאומת שנמצא בידיכם, או תמצית רישום מאושרת של הנישואין ממדינת החוץ שבה נערכו הנישואין.
תמצית רישום ממרשם האוכלוסין – לגבי מגיש/ים הבקשה (בפרקטיקה מצרפים בדרך כלל תמצית לכל אחד מבני הזוג), כולל תיקונים שנעשו ברישום שאינם שינויי מען.
תרגומים לעברית למסמכים בשפה זרה – תרגום לעברית כשהוא מאושר לפי הדרישות, לכל מסמך שאינו בעברית.
מספר עותקים להגשה – לפי ההנחיות שמופיעות במדריך הפרוצדורלי, התובענה מוגשת ב-3 עותקים (אם ההגשה נעשית ידנית ולא מקוונת – עובדים לפי הנחיות המזכירות).
מסמכים שכדאי לצרף כמעט תמיד בהתרת נישואין בהסכמה כדי לסגור את המחלוקות באותו מהלך
הסכם גירושין/פרידה חתום – כולל רכוש, חובות, דירה, התחייבויות הדדיות, מנגנון העברת זכויות ולוחות זמנים.
בקשה לאישור הסכם ומתן תוקף של פסק דין – כדי שההסכם יהיה אכיף, ולא יישאר “נייר הסכמות” בלבד.
כשיש ילדים קטינים – נספח הסדרי הורות מפורט (זמני שהות, חגים, חופשות), מזונות והשתתפות בהוצאות חריגות, מנגנון קבלת החלטות, נסיעות לחו"ל ודרכונים. (זה לא תמיד מסמך “חובה” פורמלית בהתרה עצמה, הוא מסמך שמקטין מאוד סיכוי לדרישות השלמה בדיון).
הגשה לבית המשפט לענייני משפחה ותשלום אגרה
מגישים את הבקשה המשותפת לבית המשפט לענייני משפחה הרלוונטי לפי כללי הסמכות המקומית (לרוב לפי מקום מגורים), משלמים אגרה, ומקבלים מספר תיק ומועדים להמשך טיפול.
בדיקה מול גורמים דתיים לגבי הצורך בגירושין דתיים
לאחר פתיחת התיק בית המשפט בדרך כלל בודק האם נדרש הליך גירושין לפי דין דתי, באמצעות פנייה לגורם הדתי הרלוונטי. אם מתקבלת קביעה שנדרש גט/הליך דתי, חלק הסטטוס מתנקז לבית הדין הדתי, בעוד הסכמות אזרחיות ורכיבים כמו רכוש וילדים יכולים להישאר להתברר/להיות מאושרים בבית המשפט.
אישור ההסכם וקבלת פסק דין
נקבע דיון קצר יחסית שבו בית המשפט מוודא שהכול ברור, סביר, ושנחתם מרצון. כשיש ילדים קטינים, בית המשפט יבחן במיוחד את ההסדרים הנוגעים אליהם, ולעיתים יבקש התאמות או התייחסות מקצועית (למשל עו”ס לסדרי דין) בהתאם לנסיבות.
לגבי הפנייה לראש העדה הדתית:
במקרים שבהם אחד מבני הזוג משתייך לעדה דתית מוכרת (כמו יהדות), החוק מחייב לעיתים לקבל חוות דעת מראש אותה עדה או מבית הדין הרלוונטי.
המטרה היא לוודא שאין צורך בגירושין דתיים בנוסף להליך האזרחי. פנייה זו נעשית בדרך כלל על ידי בית המשפט עצמו לאחר הגשת התביעה. חשוב לדעת כי ברוב המקרים של זוגות מעורבים, מדובר בהליך פרוצדורלי שבו בית הדין הדתי מצהיר כי אין לו סמכות או עניין בבני הזוג.
עקרונית, המסמך מסביר לשופט הישראלי איך החוק באותה מדינה מתייחס לסיום נישואין של בני הזוג.
למשל, אם הזוג נישא בקפריסין, באוקראינה או ברוסיה, יש להראות כי לפי חוקי אותן מדינות, בני הזוג רשאים להתגרש. עבור בית המשפט בישראל, זוהי הוכחה הכרחית כדי לוודא שפסק הדין יהיה תקף ומוכר גם מחוץ לגבולות המדינה.
מניסיון, הבנה מעמיקה של הדינמיקה הזו מאפשרת לעורך הדין להכין את הקרקע מראש, כך שהתשובה מבית הדין תתקבל במהירות המקסימלית וללא דרישות מורכבות מצד הדיינים.
איך מתמודדים עם מצב של התרת נישואין בהיעדר הסכמה?
כשאין הסכמה להתרת נישואין, מתייחסים לזה כתיק “שנוי במחלוקת” ומתקדמים במסלול של תביעה חד-צדדית, עם ניהול ראיות והכרעה שיפוטית, ובמקביל דואגים להגנה על ילדים, כסף ונכסים באמצעות סעדים זמניים.
מיפוי המסלול המשפטי הנכון כבר ביום הראשון
בודקים רישום במרשם האוכלוסין ושיוך דתי של שני בני הזוג, כי זה קובע אם ההליך הוא התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה, או שיש רכיב סטטוס שיתנקז לבית דין דתי. בטעות במסלול משלמים בזמן, באגרות, ובהחלטות שמחזירות אתכם אחורה.
פתיחת ההליך על ידי צד אחד
מגישים תובענה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה גם בלי הסכמת הצד השני. מצרפים מסמכי נישואין, פרטי זהות, כתובות, מידע על ילדים, ומסמכים שמבססים זיקה לישראל וסמכות מקומית. לאחר פתיחת התיק מבצעים מסירה מסודרת לצד השני כדי למנוע טענות על “לא קיבלתי”.
יישוב סכסוך, גישור, ומה קורה כשצד אחד מורח זמן
בתיקים רבים במשפחה נדרש שלב מקדים של בקשה ליישוב סכסוך, שמטרתו ליצור חלון זמן להסכמות. בפועל, כשהמטרה היא להתרת נישואין בלי הסכמה, משתמשים בשלב הזה כדי למקד את המחלוקות ולבנות תיק ראייתי מסודר, ובמקביל מגישים בקשות דחופות במקרים שמצדיקים זאת.
הגשת בקשות דחופות וסעדים זמניים במקביל לתביעה
כמעט תמיד צריך לייצר מסגרת תפעולית עד פסק הדין: זמני שהות לילדים, מזונות זמניים, הסדרי מגורים בדירה, מניעת הברחת נכסים, צווי עיקול/מניעה במקרים מתאימים, הוראות לגבי חשבונות משותפים ותשלומי משכנתא. המטרה פשוטה: שהחיים ימשיכו לעבוד גם כשהתיק מתנהל.
כתב הגנה, דיון ראשון, וקצב ההתקדמות בתיק
הצד השני מגיש כתב הגנה וטענות. בית המשפט קובע דיון, מזהה את נקודות המחלוקת, ולעיתים מפנה להליכי גישור או לפגישה ביחידת הסיוע. אם הצד השני לא מתייצב או לא מגיש כתבי טענות בזמן, אפשר לבקש החלטות בהתאם למחדלים, כולל פסק דין בהיעדר במקרים המתאימים.
בדיקה מול גורמים דתיים לגבי סטטוס
כפי שהסברנו לעיל, בתיקים רבים בית המשפט בודק האם נדרש הליך גירושין דתי, באמצעות פנייה לגורמים הדתיים הרלוונטיים. אם מתקבלת קביעה שנדרש הליך דתי, רכיב הסטטוס יכול לעבור לבית הדין הדתי, בעוד נושאים אזרחיים כמו רכוש, ילדים ומזונות ממשיכים להתברר במסלול האזרחי לפי העניין והסמכות.
ניהול הוכחות והכרעה כשאין הסכמה
כשהמחלוקת נשארת, התיק מתקדם לדיוני הוכחות: תצהירים, גילוי מסמכים, חקירות, והצגת תשתית עובדתית שמצדיקה מתן פסק דין. בסוף מתקבל פסק דין להתרת נישואין (או החלטה שמפנה למסלול הדתי לגבי הסטטוס), ובהמשך דואגים לעדכון הרישום בהתאם.
נקודות שבדרך כלל מסבכות תיקים בהיעדר הסכמה
בן זוג שנמצא בחו”ל ומקשה על מסירה, מחלוקת על דת/סטטוס אישי, אי גילוי נכסים, שימוש בילדים ככלי לחץ, משיכת כספים מחשבונות משותפים, וקיום נכסים “קשים” כמו עסק פעיל או זכויות פנסיוניות משמעותיות.
מניסיון של משרדנו, בתיקים כאלה חשוב לבנות סדר פעולות: קודם יציבות וסעדים זמניים, אחר כך איסוף ראיות, ואחר כך מהלך הכרעה משפטי.
כיצד נקבעת סמכות השיפוט של בית המשפט?
הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה לדון בהתרת נישואין נקבעת לפי מקום המגורים המשותף של בני הזוג או מקום המגורים של הנתבע. אם שני בני הזוג גרים בישראל, הנושא פשוט יחסית. האתגר עולה כאשר אחד הצדדים עזב את הארץ. במקרה כזה, יש להוכיח זיקה מספקת לישראל כדי שהשיפוט יתבצע כאן.
כיום בשנת 2026, בתי המשפט נוטים לגלות גמישות רבה יותר לטובת אזרחים ישראלים המבקשים להסדיר את מעמדם, מתוך הבנה שזכות היסוד לחירות כוללת גם את הזכות לסיים קשר נישואין שלא צלח.
כמה זמן נמשך התהליך בפועל?
משך הזמן תלוי במידה רבה בשיתוף הפעולה בין הצדדים ובמורכבות השיוך הדתי של בני הזוג המסיימים את הנישואין. בהליך של הסכמה הדדית, ניתן לסיים את התרת הנישואין בתוך חודשים ספורים.
במקרים של תביעה ללא הסכמה או צורך באיתור בן זוג בחו"ל, התהליך עשוי להימשך שנה ואף יותר.
עם זאת, ניהול נכון של התיק על ידי עורך דין התרת נישואין מקצר משמעותית את לוחות הזמנים, כי הוא מונע טעויות פרוצדורליות ומגיב במהירות לכל דרישה של בית המשפט או של נשיא בית הדין הגדול.
האם בכלל ניתן לבצע את ההליך כשבן הזוג בחו"ל?
בהחלט כן. החוק הישראלי מאפשר להגיש תביעה להתרת נישואין גם אם בן הזוג מתגורר במדינה אחרת. במצב כזה, יש לבצע הליך של המצאה מחוץ לתחום, כלומר לשלוח את מסמכי התביעה בדרכים משפטיות מקובלות לידיו של בן הזוג בחו"ל.
אנו דואגים להמציא את כתבי הטענות לחו״ל בהתאם לתקנות ההמצאה: התקנות מאפשרות המצאה מחוץ לישראל כשקיימת עילת המצאה מתאימה, כולל מצב שבו חיקוק קובע סמכות בינלאומית לבית משפט בישראל.
ברגע שבית המשפט משתכנע כי הצד השני קיבל את המסמכים והייתה לו הזדמנות להגיב, ניתן להמשיך בהליך גם ללא נוכחותו הפיזית בישראל. זהו פתרון קריטי עבור זוגות שנפרדו פיזית לפני שנים רבות אך נותרו נשואים על הנייר.
מהם העלויות לניהול ההליך?
אגרות בית משפט
פתיחת תיק להתרת נישואין: כ־500–600 ₪
בקשה נפרדת לאישור הסכם (אם מוגשת): כ־500–600 ₪
בקשות ביניים במהלך התיק (אם יש): כ־250–300 ₪ לבקשה
תרגומים, נוטריון ואימותים (לפי צורך)
אימות חתימה נוטריוני: כ־200 ₪ לחתימה ראשונה
אישור תרגום נוטריוני: כמה מאות שקלים, לפי אורך המסמך והשפה
אישור נאמן למקור: עשרות שקלים למסמך
אפוסטיל למסמך רשמי: כ־40 ₪ למסמך
בן זוג בחו״ל (אם רלוונטי)
אימות חתימה/תצהיר בנציגות ישראלית: עשרות שקלים לחתימה
תוספת עלויות תפעוליות: תרגום, שליחויות, דואר בינלאומי – משתנה לפי מדינה
שכר טרחת עורך דין
התרת נישואין בהסכמה (כולל הסכם והגשה): לרוב כ־6,000–18,000 ₪ + מע״מ
התרת נישואין בהעדר הסכמה: לרוב כ־20,000–60,000 ₪ + מע״מ לכל צד, ולעיתים יותר בתיקים מורכבים.
מה עושים לאחר קבלת פסק הדין?
עליכם לגשת לרשות האוכלוסין וההגירה עם פסק הדין המקורי כדי לעדכן את המצב המשפחתי בתעודת הזהות ובמרשם האוכלוסין.
רק לאחר עדכון זה תהיו רשומים כגרושים באופן רשמי ותוכלו, במידה ותחפצו בכך, להינשא מחדש.
חשוב לוודא שפסק הדין כולל את כל הפרטים המזהים הנדרשים על ידי משרד הפנים כדי למנוע טרטור נוסף מול פקידי הרישום.
עורך דין התרת נישואין – עו"ד ונוטריון דוד אנג'ל
מניסיוננו העמוק, בכל הליך משפטי עלולים לצוץ מכשולים, כמו התנגדות פתאומית של צד שלישי או קושי בקבלת אישורים ממדינות זרות (במיוחד באזורי עימות או מדינות ללא יחסים דיפלומטיים תקינים).
המפתח להתמודדות הוא קור רוח וניסיון מקצועי. עורך דין המכיר את המערכת יודע למצוא פתרונות יצירתיים, כמו למשל שימוש בתצהירים חלופיים או פנייה לערוצים משפטיים בינלאומיים, כדי להבטיח שהזכות שלכם לסיום הנישואין לא תיפגע בשל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטתכם.
כשאתם עומדים בפני צומת דרכים כה משמעותי בחייכם, אתם זקוקים למישהו שראה כבר את כל סוגי המקרים ויודע לצפות את הצעדים של הצד השני ושל המערכת.
מזה למעלה מ 25 שנים, משרדנו מתמחה בדיני התרת נישואין, מתוך תפיסה שלכל אדם מגיעה הזכות לחיות את חייו בחופשיות ובכבוד. אנו משלבים ידע משפטי מעמיק עם רגישות אנושית, מתוך ידיעה שמאחורי כל תיק עומד אדם, משפחה ועתיד חדש שמחכה להתחיל. הליווי שלנו מבטיח לכם שקט נפשי ובטחון שההליך יתבצע בצורה המקצועית והמהירה ביותר האפשרית.
מוזמנים ליצור עמנו קשר לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות!
שאלות נפוצות על התרת נישואין
האם חייבים להוכיח בגידה או אשמה כדי להתגרש בהליך זה?
בניגוד לבית הדין הרבני שבו לעיתים יש משמעות לעילות גירושין דתיות, הליך התרת הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה מתמקד בפירוק השותפות המשפטית. אם שני הצדדים מסכימים, אין צורך להוכיח אשמה. אם אין הסכמה, יש להראות שהקשר הסתיים בפועל לפי הדין הזר הרלוונטי.
מה עושים אם תעודת הנישואין המקורית אבדה?
אובדן התעודה הוא אתגר אך לא סוף פסוק. ניתן לפנות לרשויות במדינה בה נערכו הנישואין כדי להוציא העתק רשמי עם אימות אפוסטיל. במקרים חריגים שבהם לא ניתן להשיג את התעודה, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט להוכחת הנישואין באמצעות ראיות משניות אחרות.
האם הליך התרת נישואין תקף בכל המדינות בעולם?
פסק דין ישראלי להתרת נישואין מוכר ברוב המדינות המערביות, במיוחד אם הוא מלווה באימות אפוסטיל. עם זאת, לכל מדינה יש כללים משלה להכרה בפסקי דין זרים. מומלץ להתייעץ עם עורך דין התרת נישואין לגבי ההשלכות הבינלאומיות הספציפיות למקרה שלכם.
האם חסרי דת חייבים לעבור דרך בית הדין הרבני?
אם שני בני הזוג רשומים כחסרי דת, אין להם כל זיקה לבית הדין הרבני והם פונים ישירות לבית המשפט לענייני משפחה. הצורך בפנייה לבית דין דתי עולה רק כאשר לפחות אחד מבני הזוג שייך לעדה דתית מוכרת בישראל.
