פשיטת רגל בהליכי גירושין: עניינים שחשוב להכיר
כשזוג מתגרש ובמקביל אחד מבני הזוג שקוע בחובות או בעיצומם של הליכי פשט"ר, שני ההליכים מתחילים להתנגש זה בזה בנקודות הרגישות ביותר: הרכוש, המזונות והדירה. הכלל הבסיסי שחשוב להבין כבר עכשיו הוא שהליך הגירושין מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בעוד שהליך החובות מתנהל בערכאה אחרת לגמרי ובידי גורם נפרד, וההחלטות שמתקבלות בכל אחד מהם משפיעות ישירות על השני.
מי שלא מבין את החיבור הזה מראש עלול לחתום על הסכם גירושין שיתפרק לו בדיעבד, או לגלות שנכס שחשב לקבל כבר נבלע בקופת הנושים.
לפני שנצלול, נקודה של מינוח: המונח פשיטת רגל עדיין שגור בפי כולם, אבל מאז ספטמבר 2019 ההליך נקרא רשמית חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. הגוף שמנהל את ההליך הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון (בעבר נקרא הכונס הרשמי).
השינוי הוא מעבר לזה. הרוח של החוק החדש מכוונת לשיקום החייב ולהחזרתו למעגל הכלכלי, ומעמידה את השיקום כמטרה בצד פירעון החובות לנושים.
שתי ערכאות, שני הליכים: מי מכריע במה?
הבלבול הראשון שנופלים בו זוגות הוא ההנחה שאותו שופט מטפל בכל הסיפור. זה לא המצב.
הליך הגירושין על נספחיו – חלוקת רכוש, מזונות, משמורת – מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה (ועצם הגירושין בבית הדין הרבני). הליך חדלות הפירעון של יחיד מתנהל בנתיב משלו: הבקשה מוגשת לרשם ההוצאה לפועל או לממונה, וההכרעות המהותיות בתיק מגיעות לבית משפט השלום. שתי המערכות פועלות בו זמנית, ולעיתים מושכות לכיוונים מנוגדים.
כאן נכנס עיקרון משפטי שמשנה את כל מאזן הכוחות. ברגע שניתן צו לפתיחת הליכים בחדלות פירעון, נכסי החייב מוקנים לקופת הנשייה ומנוהלים בידי הנאמן שמונה לתיק.
המשמעות המעשית: בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול לחלק רכוש שכבר אינו בידי בן הזוג החייב אלא שייך לקופה. הנאמן הופך לשחקן מרכזי בסכסוך הגירושין, גם אם מעולם לא היה צד לנישואין. הוא זה שיבחן כל העברת נכס, יתנגד להסכמים שפוגעים בנושים, וידרוש את חלקו של החייב ברכוש המשותף.
מי שמתעלם מהשחקן הזה משלם על כך. ראינו כמייצגים לא מעט מקרים שבהם בני זוג סיכמו ביניהם חלוקה הוגנת לחלוטין, רק כדי לגלות שהנאמן מסרב להכיר בה משום שהיא מקטינה את החלק שאמור להגיע לנושים.
לכן עיתוי הוא חשוב: הסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין שנים לפני שצצו החובות עומד על קרקע יציבה הרבה יותר מהסכם שנחתם בעוד החובות כבר רובצים ברקע.
מה קורה לרכוש המשותף כשאחד מבני הזוג בחדלות פירעון?
ברירת המחדל בישראל לזוגות שנישאו אחרי 1974 ללא הסכם ממון היא הסדר איזון משאבים. לפי ההסדר, בעת פקיעת הנישואין מחושב שווי כלל הנכסים שנצברו במהלך התקופה, והפער ביניהם מתאזן כך שכל צד מקבל מחצית מהצבירה המשותפת. בנסיבות רגילות זה מנגנון מסודר. כשנכנסת חדלות פירעון לתמונה, הוא מסתבך.
הבעיה המרכזית היא שחלקו של בן הזוג החייב באיזון המשאבים נכנס לקופת הנשייה. אם לזוג יש דירה משותפת ששוויה מיליון וחצי שקלים, מחציתה שייכת באופן עקרוני לבן הזוג החייב, וחלק זה עומד לרשות הנושים. בן הזוג הסולבנטי, זה שאין לו חובות, מוצא את עצמו מתמודד עם נאמן שתובע מימוש הדירה כדי לפרוע חובות שלא הוא יצר, וכל זאת בתוך משבר הגירושין עצמו.
לבן הזוג הסולבנטי יש כלים להתמודדות:
1) אם הוכח שתרם תרומה כספית עודפת לרכישת הנכס, או שהיו ביניהם הסכמות קודמות שיש להן עיגון, ניתן לטעון להקטנת החלק שנכנס לקופה.
2) בדירת מגורים יחידה קיימות הגנות מסוימות בחוק שנועדו למנוע השלכת משפחה לרחוב, אם כי הן אינן הגנה מוחלטת ובמקרים רבים מסתכמות בדחיית המימוש או בהבטחת סידור מגורים חלופי בהתאם לנסיבות. הנקודה החשובה היא שזכויותיו של בן הזוג הסולבנטי אינן נמחקות אוטומטית, אבל הן נדרשות להוכחה מול הנאמן, ולא יוענקו לו מאליהן.
בעניין הדירה, כדאי להבין את הדינמיקה לעומק: הנאמן שואף למקסם את קופת הנשייה, ולכן ינסה לקדם מכירה ולממש את חלק החייב. בן הזוג הסולבנטי, מנגד, רוצה לשמר קורת גג, במיוחד כשיש ילדים.
הפתרון המעשי שמושג לא פעם הוא שבן הזוג הסולבנטי או בן משפחה רוכש את חלקו של החייב בדירה בשווי שוק הוגן, וכך גם הקופה מקבלת את המגיע לה וגם הבית נשמר. זו דוגמא לאופן שבו הבנה מוקדמת של האינטרסים מאפשרת להגיע לפתרון שמשרת את שני הצדדים.
שיתוף בחובות: גם החובות מתחלקים
שיתוף בין בני זוג הוא דו-כיווני. אותה הלכה שמזכה את בן הזוג במחצית הנכסים עשויה גם לחייב אותו בחלק מהחובות. בית המשפט העליון קבע שחובות שנצברו בדרך הרגילה במהלך חיים משותפים תקינים, כמו משכנתא, יתרת חובה בבנק או חוב שנוצר לצורכי המשפחה והעסק המשפחתי, נחשבים משותפים בדיוק כפי שהרווחים משותפים. ההיגיון הוא שמי שנהנה מהפירות צריך לשאת גם בעול.
לצד זה יש חריג חשוב: חוב בעל אופי אישי מובהק נשאר מחוץ למסגרת השיתוף.
חוב שנוצר מפעילות חריגה של אחד מבני הזוג, שאינה משרתת את התא המשפחתי או אף חותרת תחתיו – הימורים, הוצאות על מערכת יחסים מקבילה, או הרפתקה עסקית פרטית שאין לה קשר לחיי המשפחה – עשוי להישאר על כתפי מי שיצר אותו בלבד, ולפטור את בן/ת הזוג שלו.
ההבחנה הזו היא לב המאבק כשבן זוג מבקש להימנע מהיגררות לחובות של השני, ולעיתים היא נחתכת על פי ראיות פרטניות לגבי כל חוב וחוב. חשוב לדעת גם שגם אם נושה מצליח להוכיח שיתוף בחוב, הוא אינו יכול לגבות אותו אוטומטית מבן הזוג, ועליו לנקוט הליך נפרד נגדו.
מה לגבי ידועים בציבור?
עד כה התמקדנו בזוגות נשואים, אבל ידועים בציבור נכנסים לאותו מתח בדיוק, ולעיתים במצב פגיע יותר. בני זוג שחיים יחד בלי נישואין פורמליים אינם נהנים מהסדר איזון המשאבים האוטומטי, וזכויותיהם ברכוש המשותף נבחנות על פי חזקת השיתוף, שדורשת הוכחה של כוונת שיתוף בפועל.
כשאחד מבני הזוג נכנס לחדלות פירעון, בן או בת הזוג הידועים בציבור עלולים לגלות שקשה להם להוכיח בעלות על נכס שרשום על שם השני בלבד. בדיוק כאן מתברר כמה חשוב לתעד מראש, בכתב, מי שילם על מה ומה הוסכם בין השניים. בלי תיעוד כזה, קשה להציג טענה משכנעת ברגע האמת. מהצד השני, גם החובות יכולים להיות משותפים, כך שהחשיפה עובדת לשני הכיוונים: לא רק על הזכויות בנכס, אלא גם על האחריות לחובות.
חוב מזונות מול חובות אחרים
זו אחת הסוגיות שהכי הרבה אנשים טועים בהן, ולכן חשוב לנו לחדד אותה. חוב מזונות מקבל בחוק הישראלי מעמד מיוחד לחלוטין, שונה מכל חוב אחר.
בעוד שחוב לבנק, לספק או לכרטיס אשראי הוא חוב רגיל שצו ההפטר מוחק בתום ההליך, חוב מזונות חוסה תחת סעיף 175 לחוק חדלות פירעון, הקובע כי ההפטר אינו חל עליו.
ההיגיון מאחורי ההבחנה ברור. חוב לבנק הוא סיכון מסחרי. חוב מזונות נובע מחובתו הבסיסית של אדם לדאוג לקיום ילדיו, ובית המשפט העליון התייחס למי שמתחמק ממנו ככרוך בכשל מוסרי כבד.
לכן מי שמקווה שכניסה לחדלות פירעון תמחק לו את חוב המזונות שצבר – מגלה במהרה שזו טעות. החוק אמנם מאפשר לבית המשפט להחיל הפטר על חוב מזונות עבר בנסיבות חריגות ביותר, אך הפסיקה מצמצמת זאת למקרים נדירים, ולרוב דורשת לפחות תשלום סמלי כדי להקהות את הכשל המוסרי שבהימנעות.
עוד מנגנון מעשי שצריך להכיר: חייב בחדלות פירעון שחויב במזונות יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לקציבת מזונות – כלומר לקביעת סכום מופחת שיוכל לעמוד בו במהלך ההליך, בהתחשב במצבו הכלכלי. זהו איזון: מצד אחד החוק לא רוצה לשבור את החייב כך שלא יוכל לשקם את עצמו לעולם, ומצד שני הוא לא מאפשר לו להתחמק מאחריותו לילדיו. הסכום שנקצב מחייב.
נקודה אחרונה בעניין זה נוגעת לביטוח הלאומי:
כשחייב אינו משלם מזונות, המוסד לביטוח לאומי משלם אותם במקומו לבן הזוג המשמורן, והופך בעצמו לנושה של החייב. בהליכי חדלות פירעון הביטוח הלאומי הוא מתנגד עקבי ונחוש לכל בקשת הפטר על חוב מזונות, מתוך שמירה על הקופה הציבורית.
עבור בן הזוג שמגדל את הילדים זו בשורה חשובה: חובת המזונות ממשיכה לרדוף את החייב גם אם נכנס לחדלות פירעון, והיא אינה נעלמת עם תום ההליך.
כשהגירושין הם דרך להבריח רכוש
לפעמים הגירושין עצמם הם הכלי. אדם שמרגיש את הקרקע נשמטת תחת רגליו הכלכליות עלול לנסות להעביר את הדירה או חסכונות לבן הזוג במסגרת הסכם גירושין, מתוך מחשבה שכך ינצל את הרכוש מהנושים. החוק ערוך לזה.
סעיף 220 לחוק מקנה לבית המשפט סמכות לבטל הענקה – העברת נכס ללא תמורה או בתמורה שאינה הולמת – שבוצעה לפני פתיחת ההליך.
מסגרת הזמן מהותית: ניתן לבטל הענקה שנעשתה עד שנתיים לפני הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים, וכשהיא בוצעה לטובת קרוב (ובן זוג הוא קרוב) התקופה מתארכת לארבע שנים. בנוסף קובע סעיף 220(ב) חזקה ראייתית חזקה: חייב שביצע העברה בתוך התקופות האלה ייחשב כמי שהיה בחדלות פירעון בעת הביצוע, אלא אם הוכיח אחרת. החזקה הזו הופכת את נטל ההוכחה ומקלה משמעותית על הנאמן.
מכאן שהסכם גירושין שמעביר את כל הרכוש לבן הזוג שאינו חייב, בתקופה הסמוכה לקריסה, חשוף לביטול גם אם קיבל תוקף של פסק דין. אישור בית המשפט אינו חסין מפני בחינת הנאמן, והשאלה המרכזית תהיה אם ההעברה שיקפה חלוקה כלכלית אמיתית או ניסיון מוסווה להרחיק נכס מהנושים. בן הזוג שקיבל את הנכס יידרש להוכיח תום לב ותמורה ממשית, ולא תמיד יצליח. גם הסכם ממון שקובע הפרדה רכושית מלאה, אם נחתם כשאחד הצדדים כבר היה בדרך לחדלות פירעון, עלול להתבטל מאותו היגיון בדיוק.
הברחת רכוש בכיוון ההפוך: כשהחייב מסתיר נכסים מבן הזוג
לעיתים בן הזוג שנכנס לחדלות פירעון מנצל את ההליך כדי להבריח נכסים מבן זוגו בתוך הגירושין, או מסתיר רכוש כדי שלא ייכלל באיזון המשאבים. בן הזוג השני, שאינו בקיא בתיק החובות, עלול לגלות באיחור שנכסים שהיו אמורים להתחלק איתו – נעלמו או נרשמו על שם אחרים.
דווקא כאן יש להליך חדלות הפירעון יתרון מפתיע לבן הזוג הנפגע. לנאמן שמתמנה להליך יש סמכויות חקירה רחבות. הוא יכול לעיין בחשבונות הבנק, לבדוק תנועות כספים, ולאתר העברות כסף שאדם פרטי כמעט ולא היה מצליח לחשוף בכוחות עצמו.
המשמעות עבור בן הזוג היציב כלכלית פשוטה. שיתוף פעולה עם הנאמן, או לפחות מעקב אחר מה שהוא מגלה, יכול לחשוף את התמונה הכלכלית האמיתית של הצד השני. כל מה שניסו אולי להסתיר יוצא לאור דרך החקירה שלו.
ולכן, לפני שאתם חותמים על הסכם כלשהו, שאלו את עצמכם שאלה אחת. האם אתם באמת יודעים מה היקף הנכסים והחובות של הצד השני, או שאתם מסתמכים רק על מה שסיפרו לכם.
פשיטת רגל בהליך גירושין: טעויות נפוצות מניסיוננו
1) חתימה על הסכם גירושין בלי בדיקת חובות מסודרת: בן זוג שמסכים לקחת על עצמו את הדירה בתמורה לוויתור על נכסים אחרים, בלי לדעת ששעבודים וחובות רובצים עליה, עלול לקבל נטל במקום נכס. בדיקה ברישומי ההוצאה לפועל, ברשם המשכונות ובאתר הממונה היא שלב מקדים הכרחי, והיא יכולה לחסוך אסון כלכלי שמתגלה רק כשכבר מאוחר מדי.
2) אי הגשת תביעת חוב במועד: בן זוג שמגיע לו כסף מהחייב – בין אם מזונות שלא שולמו, בין אם חוב כספי אחר – הוא נושה לכל דבר, וכדי לקבל את חלקו מקופת הנשייה עליו להגיש תביעת חוב לנאמן בתוך המועדים הקבועים. מי שמפספס את המועד עלול לאבד את מקומו בתור הנושים, ולראות כספים שהיו מיועדים לו מתחלקים לאחרים.
3) תזמון: יש מי שממהר לסגור הסכם גירושין כדי לסיים את הפרק, בלי לתת משקל לכך שעיתוי ההסכם ביחס לפתיחת הליך חדלות הפירעון יכול להכריע אם ההסכם יעמוד או יבוטל. דווקא במצב של חובות, מהירות יתר היא סיכון.
4) ההנחה התמימה שהחובות של הצד השני אינם נוגעים לו כלל. כאמור, חובות יכולים להיות משותפים. נושה שרוצה את כספו עלול לנסות לקחת גם מהנכסים שלכם, גם אם אתם עצמכם נקיים מחובות.
מה אנחנו בודקים לפני שפועלים?
כשאנחנו מטפלים בתיק כזה, אנחנו מתחילים מבירור התמונה הכלכלית המלאה, לפני שאנחנו מנסחים אות אחת בהסכם.
קודם כל בודקים אם כבר נפתח הליך חדלות פירעון או שהוא צפוי, מה היקף החובות ולמי הם, ומה מצב הנכסים והשעבודים. אנחנו נותנים תשומת לב מיוחדת לתזמון, כי הבדל של כמה חודשים בין מועד החתימה על ההסכם למועד פתיחת ההליך יכול לקבוע אם ההסכם נכנס לתקופה שבה אפשר לבטל אותו.
אנחנו גם בודקים מי עוד מעורב בתיק ומייצג אינטרס נוסף, כמו הנאמן, הביטוח הלאומי או נושים מובטחים, ומתאמים מולם עמדה כשצריך.
לבן הזוג היציב כלכלית אנחנו בונים תיק שמבסס את זכויותיו ברכוש המשותף, כדי שהן לא יישחקו מול קופת הנשייה. לבן הזוג החייב אנחנו מסבירים בצורה ברורה מה אפשר למחוק בהליך ומה לא, במיוחד בכל מה שנוגע לחוב המזונות, כדי שייכנס להליך עם ציפיות מדויקות.
בכל אחד מהמקרים, העבודה שלנו היא לתאם בין שתי הזירות, הגירושין וחדלות הפירעון, במקום לנהל כל אחת מהן בנפרד כאילו אין ביניהן קשר.
כמה זמן זה לוקח?
אין תשובה אחת. הליך גירושין יכול להימשך מחודשים בודדים, כשיש הסכמה, ועד שנים כשיש סכסוך מר.
הליך חדלות פירעון של יחיד נמשך כיום, ברוב המקרים, מספר שנים עד למתן ההפטר הסופי, כשבמהלכן החייב נמצא תחת צו תשלומים ומגבלות. כשהשניים מתנהלים במקביל, לוח הזמנים מתארך ומסתבך, משום שכל ערכאה ממתינה לעיתים להכרעות של רעותה.
מה שאפשר לומר בוודאות הוא שניהול שני ההליכים בלי התבוננות משפטית כוללת מאריך אותם ומייקר אותם. ההחלטות בכל אחד מהם נשענות זו על זו, וכל מהלך נדרש לתזמון ולתיאום בין שתי הזירות. ההבנה שמדובר במערכת אחת מורכבת, ושני ההליכים הם חלק מאותו פאזל כלכלי, היא ההבדל בין ניהול נכון של הסיכון לבין הליכה לעיוורון אל תוך תוצאה שקשה לתקן.
פסיקת בית המשפט להמחשה:
פסיקה שניתנה בשנים האחרונות ממחישה היטב את המתח שבין הסכם גירושין לבין הליך חדלות פירעון.
בפש"ר 19467-06-19, שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה, ביקש הנאמן לבטל חלקים מהסכם גירושין שנחתם זמן קצר יחסית לפני קריסתו הכלכלית של החייב. במסגרת ההסכם ויתר החייב על זכויות שונות לטובת גרושתו, ובהן זכויות הקשורות לדירה ולדמי שכירות.
בית המשפט בחן את מהות ההסכמות, את מועד עריכת ההסכם, את מצב החובות, את מערכת היחסים בין הצדדים ואת השאלה אם הוויתורים שיקפו חלוקה משפחתית אמיתית או גריעה של נכסים מקופת הנשייה.
נקבע כי גם הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין עשוי להיבחן מחדש כאשר מתברר שהוא פוגע בזכויות הנושים.
לצד זאת, בחדל"פ 54828-03-20 הגיע בית המשפט לתוצאה אחרת ודחה בקשה לביטול העברת זכויות בדירת מגורים לגרושה. שם נקבע כי ההסדר נשען על תמורה ממשית: נטילת משכנתה, נשיאה בחובות, ויתור על זכויות אחרות וגידול הילדים.
השילוב בין שתי ההחלטות יוצר כלל מעשי חשוב: העברת רכוש במסגרת גירושין בתקופה של מצוקה כלכלית תיבחן לפי המהות הכלכלית שלה, העיתוי, התמורה שניתנה ותום הלב של הצדדים.
כאשר ההסכם משקף איזון אמיתי בין בני הזוג, ומתיישב עם הנתונים הכלכליים בזמן אמת, יש סיכוי טוב שיעמוד גם מול הנאמן. כאשר הוא נראה כהעברת נכסים שמרחיקה רכוש מהנושים, הנאמן עשוי לתקוף אותו גם לאחר אישורו בבית המשפט לענייני משפחה, והצד שקיבל את הנכס יידרש להראות בסיס כלכלי ממשי להסכמות.
לסיכום:
פשיטת רגל בהליכי גירושין מחייבת הסתכלות אחת על כל הזירה המשפחתית והכלכלית. חלוקת רכוש, דירת מגורים, חובות משותפים, מזונות, זכויות ילדים, נושים, נאמן וביטוח לאומי – כל אחד מהם עשוי להשפיע על ההסכם ועל היכולת לממש אותו בפועל.
הסיכון הגדול ביותר הוא חתימה על מהלך שנראה נכון בתוך תיק המשפחה, אך מתנגש עם דיני חדלות הפרעון ומעמיד את בן הזוג בפני ביטול העברות, מימוש נכסים או חשיפה לחובות.
לכן בתיק כזה נדרש ייעוץ משפטי שמכיר את שתי המערכות, בודק את מצב החובות והנכסים לפני כל חתימה, מתזמן נכון את המהלכים, ושומר על זכויות בן הזוג והילדים מול קופת הנשייה. ככל שהבדיקה נעשית מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להגיע להסדר יציב, חוקי ובר ביצוע, שמגן על העתיד הכלכלי בתוך אחת התקופות המורכבות ביותר בחיי משפחה.
**זקוקים לייעוץ משפטי בהליכי פשיטת רגל תוך כדי גירושין? אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ולקבל ייעוץ מקצועי, רגיש וענייני שיכווין אתכם נכונה עד ליעד הנכון עבורכם.
*תוכן שעשוי לעניין אתכם:
