אזרחות ישראלית לתושב קבע – כיצד מקבלים?
הליך קבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע קבועה בנוהל אזרחות של משרד הפנים שמספרו 4.4.0001. מטרת הנוהל היא לקבוע את הדרך לטיפול בבקשה להתאזרחות של מי שמחזיק ברישיון לישיבת קבע בישראל וכן את התנאים להגשת הבקשה.
במאמר זה ננסה לפרט ולפשט עבורכם את ההליך הנדרש ע"י רשות האוכלוסין לצורך הגשת בקשת אזרחות ישראלית לתושב קבע והתנאים לקבלתה, ונסקור בקצרה את הפטורים הקיימים למבקש, עד לסיום ההליך בקבלת אזרחות ישראלית.
אז מי זכאי לבקש אזרחות ישראלית?
כל תושב קבע שנמצא בפועל בישראל ושאינו אזרח ישראלי רשאי להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית, עבורו ועבור ילדיו הקטינים בהתאם לתנאים הנ"ל.
על תושב הקבע להוכיח כי הוא עומד בתנאים לקבלת אזרחות, וכך גם ילדיו הקטינים.
הילדים הקטינים השוהים יחד עם מהמבקש בישראל ייכללו באופן אוטומטי בבקשה לקבלת אזרחות של ההורים האפוטרופסיים של הקטינים, ולגביהם יצטרכו ההורים להוכיח גם כי הם עומדים בתנאי הסף להגשת הבקשה:
א. מרכז חייהם הוא בישראל (גרים ולומדים דרך קבע בישראל) ב. כי ההורים או ההורה המבקש רשאים להחזיק בקטינים כדין.
ואולם, במידה שאחד ההורים שזכאי להחזיק בקטינים מתנגד להתאזרחותם בישראל – לא יקבלו הקטינים אזרחות ישראלית, כמפורט בהמשך.
אז מה עושים? איך תושבי קבע מקבלים אזרחות ישראלית?
נוהל 4.4.0001 קובע את התנאים המקדמיים לפני הגשת בקשת האזרחות, את אופן הגשת הבקשה מבחינה פרוצדורלית (טפסים, מסמכים, אישורים, תרגומים) ומהותית (חובת נוכחות המבקש, חובות נימוק בכתב כשמתבקש וכו').
לפני שמגישים בקשה
בודקים אם המבקש עונה על דרישות הסף הקבועות בנוהל:
*הוא תושב קבע בישראל – מחזיק בתעודת זהות של תושב קבע מטעם רשות האוכלוסין והוא תושב בפועל.
*מרכז חייו הוא בישראל – שבמהלך חמש השנים לפני הגשת הבקשה הוא שהה שלוש שנים ומעלה בגבולות ישראל. הרשות בודקת זיקה חזקה לישראל, מבררת בראיון עם התושב על כוונותיו (קנה נכסים בישראל, ילדיו מתחנכים בישראל, עובד בעבודה קבועה ויציבה בישראל וכו') ובוחנת את תנועות המבקש במעברי הגבול. אם המבקש שהה בשנתיים הסמוכות להגשת הבקשה מחוץ לישראל – בקשתו לאזרחות לא תתקבל גם אם בשלוש שנים הקודמות לתקופה זו שהה באופן רצוף בישראל. הבקשה תופנה להתייעצות נוספת באגף האזרחות.
*הוא יודע את השפה העברית. גם ידיעה חלקית מספיקה.
*הוא מוותר על אזרחותו הקודמת (לא חובה. אפשר להגיש בקשה מנומקת לפטור מתנאי זה).
*אין מניעה פלילית או ביטחונית מצדו למדינת ישראל או ליושביה.
אם המבקש עומד בתנאים הנ"ל – עוברים לשלב הבא:
הגשת בקשה לאזרחות ישראלית
התנאים הקבועים בנוהל הם קודם כל:
*הגשת הבקשה באזור מגורי התושב – תוגש ללשכת האוכלוסין באזור מגורי הקבע של התושב.
*חובת נוכחות של התושב בהגשת הבקשה – על התושב המגיש בקשה לאזרחות חלה חובת נוכחות בלשכת האוכלוסין במועד הגשת הבקשה; התושב חייב להגיש את הבקשה בעצמו ללשכת רישום האוכלוסין שנמצאת באזור מגוריו. בקשת האזרחות לא תתקבל לרישום בלשכת האוכלוסין ללא נוכחות התושב בעת הגשתה. עורך דין מטעם המבקש יכול להתלוות אליו ולעזור לו בהגשת הבקשה, אך אינו יכול להגיש אותה במקומו או בהיעדרו.
*תשלום אגרה – הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה שיש לצרף לבקשה.
הליך בדיקת הבקשה
ההליך במשרד הפנים מתנהל באופן שיטתי לפי נהלי המשרד, כדלהלן:
– עובד הרשות יבדוק את זהות המגיש ואם פרטי טופס הבקשה מלאים.
– בהמשך, ייבדקו פרטי המבקש במערכת "אביב" בה מתעדת רשות האוכלוסין את כל פעולותיה עם בעלי אשרות השהייה והנתינים הזרים בישראל, וכן תבוצע פנייה לארכיון המערכת לבדוק אם ישנו תיק התאזרחות מהעבר.
– המבקש יתבקש לחתום על "הצהרת התאזרחות" (טופס אז/28) בו מס' הצהרות על מצב בריאותי תקין, כוונת השתקעות בישראל, אי-מסוכנות ביטחונית או פלילית וכו'.
– כמו כן, עובד הרשות יוודא כי המבקש הופנה לברר את ההשלכות שיהיו לאזרחותו הישראלית על מעמד אזרחותו האחרת וכי הוא חתם על תצהיר בעניין זה, שבו בין היתר הוא מתחייב שלא לבקש אזרחות של מדינה עוינת לישראל ולא לשאת דרכון של מדינה כזו.
– עובד הרשות ינהל שיחת חולין קצרה עם המבקש כדי לוודא את ידיעת השפה העברית. ידיעה חלקית מספיקה.
– עובד הרשות יקבל אישור מהמשטרה על אי מסוכנות פלילית, ומהשב"כ על אי מסוכנות ביטחונית של המבקש.
– לאחר כל הבדיקות יתבקש המבקש להמציא ויתור על אזרחותו האחרת, אלא אם ביקש וקיבל פטור מתנאי זה.
לאחר עמידה בכל התנאים הנ"ל – ניתן לאשר את בקשת האזרחות.
רשות האוכלוסין תאשר עקרונית את בקשת האזרחות והמבקש יוזמן ע"י הרשות למסור הצהרת אמונים למדינת ישראל, בהתאם לנוהל 4.4.0006. ילדים קטינים מעל גיל 16 יידרשו גם הם למסור הצהרת אמונים למדינת ישראל.
סייגים להחלת אזרחות על תושבי קבע
מבקש שקיבל בעבר במרמה אזרחות ישראלית שבוטלה – לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית גם אם הוא תושב קבע ועומד בתנאים הנ"ל. גם מבקש שאזרחותו בוטלה עקב מרמה, שהתגייר לאחר מכן ועומד בתנאי חוק השבות – יוכל לקבל מעמד אזרחי בישראל רק בתום 10 שנים מיום שקיבל מעמד של תושב קבע.
הורה המתנגד להתאזרחות ילדיו הקטינים – במידה וההורה הנוסף של הקטינים אינו מתאזרח אתם ו/או אינו נמצא בישראל – תינתן לו הודעה רשמית לכתובתו הרשמית כי יש באפשרותו להתנגד להתאזרחות ילדיו הקטינים בישראל ולהגיש ההתנגדות בהתאם להליך הקבוע בנוהל התאזרחות. על ההורה המתנגד להוכיח כי גם הוא זכאי להחזיק בילדים כדין, ולהגיש את התנגדותו באמצעות נציגות רשמית של ישראל בחו"ל (אם שוהה בחו"ל) או התנגדות כתובה המאושרת בפני נוטריון. במידה וההורה המתנגד זכאי להחזיק את הקטין כדין והוא מתנגד להתאזרחותו – הקטין לא יקבל אזרחות ישראלית ועניינו יידון שוב לאחר הגיעו לגיל 18.
במידה וההורה הנוסף הזכאי להחזיק בקטינים כדין קיבל הודעה רשמית למעונו הרשמי ולא מסר התנגדותו להתאזרחות הקטינים במשך ששה חודשים מיום ההודעה – ייחשב הדבר כאי-התנגדות להתאזרחות הקטינים בישראל.
מי זכאי לפטור מחלק מהתנאים לקבלת אזרחות?
– מי ששירת בצה"ל במשך 18 חודשים לפחות ולא שוחרר מחמת הרשעה או אי התאמה – זכאי לקבלת אזרחות.
– מי ששכל בן/בת ששירתו בצה"ל במשך 18 חודשים לפחות ולא שוחררו בנסיבות הנ"ל – יידרש להוכיח רק כי הוא מתכוון להשתקע בישראל.
– מי ששוחרר עקב מחלה אך שירת ב"שירות מוכר" (שירות לאומי מוכר) לפחות 18 חודשים – יידרש להוכיח רק זכאות לישיבת קבע וכוונה להשתקעות בישראל.
זקוקים לייעוץ משפטי לצורך קבלת אזרחות בישראל? משרדנו חי ונושם את התחום מזה למעלה מ-20 שנים ונשמח להעניק לכם ייעוץ וייצוג מקצועי בסטנדרטים הגבוהים ביותר. פנו אלינו עכשיו לבירור זכותכם לקבלת אזרחות ישראלית.
מה מספרים הלקוחות שלנו
