פנייה לוועדות ההשגה על החלטות משרד הפנים

בהחלטת סירוב סופית של משרד הפנים לאחר מתן זכות ערר, אשר ניתנה בלשכות מסוימות וכן על החלטות אשר התקבלו במטה הרשות בירושלים, קיימת אפשרות הגשת השגה בתוך 30 יום לוועדת השגה ירושלים / תל אביב בהתאם לסמכות העניינית והמקומית. השגה זו מהווה למעשה חסם בפני הגשת עתירה שהייתה נהוגה עד לפני מספר שנים. יחד עם זאת, מיד עם דחיית ההשגה קיימת לעותר זכות להגיש עתירה. וועדות ההשגה לזרים הוקמו, בין היתר, על מנת לשמש כמסננת לעתירות מנהליות. זאת, כדי למנוע הגעה בלתי נחוצה של עניינים שניתן לבררם או לפטרם במסגרת ועדת ההשגה, ולהקל מהעומס המוטל על בתי המשפט לעניינים מנהליים בעניינים בהם הוסכמו ועדות ההשגה לדון.

לאור ריבוי העתירות שהוגשו בעבר על החלטות משרד הפנים, הוקמה וועדה אשר תהווה מבחן נוסף להחלטת הרשות, ועדה זו הוקמה ע"י שר הפנים ונקראת בשם "ועדת השגה", וכפי שנפסק בעת"מ 294-10 סהאם נ' מדינת ישראל[1]: כי הוועדות הוקמו, בין היתר על מנת לשמש כמסננת לעתירות מנהליות בנושאים הנדונים. זאת, כדי למנוע הגעה בלתי נחוצה של עניינים שניתן לבררם או לפטרם במסגרת ועדת ההשגה, ולהקל מהעומס המוטל על בתי המשפט לעניינים מנהליים בעניינים שבהם הוסכמו ועדות ההשגה לדון. עוד נפסק שם[2] במקום בו נמשכים ההליכים במידה בלתי סבירה בניגוד לנקבע בנוהל:

כי התמשכות בלתי סבירה של ההליכים בועדות ההשגה, בניגוד ללוח הזמנים הקבוע, בנוהל המכונן של הוועדות, עלול בהכרח ליצור ריבוי של עתירות מנהליות, שיופנו כנגד השיהוי שבפעילות אותן ועדות, ויסכל, באופן מעשי, את תכלית הקמתן, שהיא הקטנת העומס על בתי המשפט המנהליים, על ידי צמצמום העתירות באותם עניינים.

העולה מן האמור, כי תכלית הקמתן של וועדות ההשגה נועדה לשם מתן מענה לעניינים שניתן לפטרם בקלות, ללא פנייה לבימ"ש לעניינים מנהליים בעתירה. בכך נחסכים מהעותר כספים רבים וזמן מיותר של התמשכות ההליכים בבתי משפט. לאור זאת, על וועדות ההשגה ליישם את מטרת קיומן, הן בזירוז ההליכים של המשיג והן במתן מענה הולם.

בנושא השיהוי של וועדות ההשגה נמתחה ביקורת ע"י בימ"ש לעניינים מנהליים בזה"ל:

עם כל ההבנה לקשיי התקנון והתקצוב המכבידים על עבודת הוועדה, אין הם יכולים להצדיק שיהוי כה רב בקבלת החלטות על ידה. זאת ועוד, חלק מרכזי בעיכוב נובע מן השיהוי בקבלת תגובות משרד הפנים להשגות. קשה לקבל מצב שבו יש פער משמעותי ביותר בין פרק הזמן הנדרש למשרד הפנים להגיב על עתירות בענייני תושבות ואזרחות ישראלית המוגשות לביהמ"ש, לבין פרק הזמן הנדרש לו כדי להגיב להשגות באותו עניין המוגשות לוועדת ההשגה. נוצר הרושם, שאופן התנהלותו של משרד הפנים, במסגרת הליכי ההשגה בוועדות, הוא זה המהווה במידה רבה תמריץ לעותרים להגשת עתירות לביהמ"ש[3].

והדברים מדברים בעד עצמם, אכמ"ל.

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל

משרד עו"ד דוד אנג'ל מתמחה בתחומי הגשת השגות על החלטות סופיות של הרשות. משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הגשת השגות כגון שיהוי ועיכוב הליכים המהווים פגיעה קשה במשיג, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של השגות על החלטות משרד הפנים. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לזרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.

[1] עת"מ (י-ם) 294/10 סהאם סאלם ואח' נ' מדינת ישראל, שר הפנים (פורסם בנבו, 2011).
[2] שם.
[3] שם.