אזרחות לאזרח לא יהודי החי עם ישראלי

קבלת אזרחות ישראלית ללא יהודים -- רקע

מערכות יחסים בין זרים שאינם יהודים לבין ישראלים, הפכו לתופעה נפוצה בעשורים האחרונים, התופעה התרחבה, בין היתר, בעקבות כניסתם לישראל של המוני אזרחים זרים ממדינות ברחבי העולם, לאור זאת, קיימים עשרות מקרים של אזרחים ישראלים, אשר קושרים קשרי היכרות עם אזרחים ממדינות זרות, מתוך עניין משותף בהמשך הקשר הזוגי, מעוניינים להסדיר באופן קבע את מעמדם במדינת ישראל של בני זוגם הזרים. לרוב מדובר בקשרים מסוג ידועים בציבור ולא נישואין של ממש.

מוסד הידועים בציבור זוכה להכרה הולכת וגוברת במשפט הישראלי. שלושת המניעים העיקריים להיווצרו ולביסוסו הינם "תפיסות עולם של מדיניות רווחה…, חומרת הדין הדתי בענייני נישואין וגירושין… והתנגדות חלק מהציבור לנישואין דתיים"[1],על רקע זה, ממועד סמוך לאחר הקמת המדינה ואילך הכיר המחוקק הישראלי בידועים בציבור בשורה ארוכה של חוקים, בעיקר לצורך הענקת זכויות סוציאליות וטובות הנאה חומריות שונות.

לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

אין זו פרוצדורה פשוטה להסדיר את מעמדו האזרחי של אדם זר, שמקיים מערכת יחסים רומנטית עם אזרח ישראלי חוקי, ואין זה משנה מהי מטרת השהות שלו. במקרה שכזה, קיימות שני אופציות לבני הזוג: ראשית, להצהיר על היותם ידועים בציבור למשרד הפנים -- מדובר בתהליך לא קצר, בו משרד הפנים מבקש הצהרות הדדיות והוכחות אודות ביסוס של הקשר, קל וחומר אם בן הזוג הזר הינו שוהה בלתי חוקי בארץ. תהליך הסדרת מעמד זה מתנהל בסבכי הביורוקרטיה במשרד הפנים במשך מספר שנים, ויכול להוביל את הזר בסיומו למעמד הקרוי תושב קבע. האפשרות השנייה: להתחתן בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל ולאחר כחמש שנים להתחיל בארץ את תהליך האזרחות הסטנדרטי מול משרד הפנים.

ההבדל המרכזי בין מעמד האזרחות ולבין מעמד תושב הקבע הינן זכויות היתר שמוענקות לאזרח על פני תושב הקבע: הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות לכנסת + הזכות לקבלת דרכון ישראלי תקף. תושב הקבע מקבל, כמו כל אזרח ישראלי, את הקצבאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי ובהם: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וקצבת זקנה -- זכויות להן משמעות כלכלית רבה מאד. עוד הבדל בין אזרח לתושב קבע: אם התושב משתקע במדינה אחרת, במידה והוא תושב קבע בלבד, מעמדו זה עלול לפקוע, ורבים המקרים בהם ילדי תושבים נולדו בישראל אולם לא קיבלו את מעמד הוריהם באופן אוטומטי, זאת בניגוד לאזרח ישראלי מוכר[2].

ולכן, קבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע היא קריטית לאזרחים רבים המעוניינים במכלול מוחלט של זכויות במדינת ישראל, ללא יוצאים מן הכלל וללא זכויות-חסר.

היסטוריה

בעבר, על פי מדיניות משרד הפנים, נדרש אזרח זר, השוהה בישראל שלא כחוק ומבקש להסדיר מעמדו מכוח היותו ידוע בציבור של אזרח ישראלי, לצאת מהארץ בטרם תיבחן בקשת בן זוגו הישראלי להסדרת כניסתו לישראל ומעמדו בה. בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ בשנת 2005[3] נגד מדיניות משרד הפנים לגרש את הזר עד תום הבירור בדבר אמיתות הקשר.

בג"ץ דחה את העתירות בעקבות הלכת סטמקה[4] ופסק כי יש לבטל את הדרישה הגורפת שלפיה, על בן הזוג הזר, ידועו בציבור של אזרח ישראלי, לעזוב את הארץ בטרם תיבחן הבקשה להסדרת מעמדו בארץ, מתוקף היותו ידוע בציבור של בן זוגו הישראלי. עם זאת, היא סייגה וקבעה כי –  מקום שבן הזוג הזר שוהה בארץ שלא כדין, רשאי משרד הפנים להטיל על בני הזוג נטל ראייתי גבוה מהרגיל להוכחת כנות הקשר ביניהם ולהיותו קשר העולה לדרגה של יחסי ידועים בציבור.

מקום בו מתעורר חשש ממשי בדבר פיקטיביות הקשר או ניכר בבירור כי הקשר אינו עולה לדרגת יחסי ידועים בציבור, רשאי משרד הפנים לדרוש את הרחקת בן הזוג הזר קודם שתושלם בדיקת בקשתו, ובלבד שניתנה לבני הזוג הזדמנות הוגנת להעלות טענותיהם בפני משרד הפנים.

המצב כיום -- תהליך עד קבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע

כיום עומדת בפני בן הזוג הזר שאינו יהודי החי כידוע בציבור עם ישראלי אפשרות לקבלת היתרי שהייה זמניים עד לקבלת תושבות קבע, בתחילה על משרד הפנים להיווכח לדעת כי חייהם כידועים בציבור כנים הם ואמיתיים, ובהיעדר מניעה ביטחונית או פלילית להמשך שהותו של בן-הזוג בארץ, רק אז תתחיל תקופת "המבחן המדורג". משכה הכולל של תקופת "המבחן המדורג" הוא כשבע שנים (ולעיתים מרובות אף יתרה מכך), ותחילתה – כאמור – ביום שבו נוכח משרד הפנים לדעת כי השניים שהציגו עצמם כבני-זוג אכן מקיימים מרכז חיים משותף.
בתום 7 השנים ובהעדר מניעה אחרת, עתיד בן הזוג הזר במסגרת מסלול הסדרת מעמד כבן זוגו הידוע בציבור של אזרח ישראלי לקבל מעמד של תושב קבע וזאת להבדיל מהגשת בקשה להסדרת מעמד לבן זוג זר מכוח היות בני הזוג נשואים, שם בתום ההליך יוכלו בני הזוג להגיש בקשה להתאזרחות בן הזוג הזר במדינת ישראל בתום הליך מדורג שנמשך חמש שנים.

הבעיות השונות

בעיה ראשונה נעוצה בשיקול דעת הרחב שיש לשר הפנים בעניין זה, כתוצאה מכך, לרוב משרד הפנים מערים קשיים וסחבת באמתלאות שונות, כאשר לעיתים בני הזוג מתייאשים ומאבדים את רצונם לקבלת הזכות לתושבות קבע אשר הינה על פי החוק. קשיים אלו קיימים כדי למנוע מזרים להשתמש בקשר הזוגי כאמצעי בלבד לקבלת תושבות קבע, כך למשל במנהלת ההגירה בארה"ב[5] קיימים קשיים דומים וזאת כדי למנוע מצב בו מתחזים לבני זוג יקבלו אזרחות.
כחלק מהבדיקות הקפדניות שנוהג לעשות משרד הפנים, אין משרד הפנים מייחס אלא חשיבות מעטה להצהרת בני הזוג על כנות מערכת היחסים שביניהם. משרד הפנים מזמן את בני-הזוג לשיחה, כל אחד בנפרד ועורך חקירות צולבות כדי לעמוד על אמיתות הקשר, לרוב משרד הפנים טוען כי הקשר אינו כנה ואמיתי, ולאזרח הפשוט אין יכולת לתקוף את החלטות הרשויות ולכן נודעת חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין, לבני הזוג העומדים מול משרד הפנים, על מנת להכין את בני הזוג ולאפשר להם למצות את קשת זכויותיהם לאורך ההליך.

לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

בעיה שנייה, הרלוונטית לחיים משותפים קיימת בייחוד לזוגות הנשואים עם ילדים, המעוניינים להביא את הילד מחו"ל לצורך איחוד משפחה, הבעיה שרק בנוהל בני זוג נשואים ניתן להביא ילד מחו"ל, אך בנוהל בני זוג ידב"צ לא ניתן להזמין את הקטינים מחו"ל. בעיה נוספת, מי נחשב קטין? הבעיה שמגיל 15 משרד הפנים עושה בעיות ולא מחשיב את הילד כקטין.

בעיה נוספת, קיימת במקרה בו זרה הנמצאת בהליכי פירוד מבן זוגה בישראל והכירה ישראלי אחר, אינה יכולה כאמור במסגרת בקשה להסדיר את מעמד ילדיה מאחר ומעמד הילדים יכול להיות מוסדר רק בנישואין. במקרה זה ברגע שבת הזוג הזרה נפרדה מבן זוגה הישראלי עוד בטרם התגרשה היא וילדיה אינם זכאים יותר לאף זכויות וכך הילדים יכולים להיזרק מביה"ס.

לאחרונה קיימת בעיה נוספת, בכך שהכנסת פתחה בהליכי חקיקה מזורזים לצורך חקיקתו של חוק שוהים בלתי חוקיים, אשר יחייב אותם לעזוב את מדינת ישראל, אף אם הוגשה בקשה להסדרת מעמדם באמצעות נוהל ידועים בציבור וזאת בניגוד למצב הקיים כיום לאור פסיקת בית המשפט העליון הנ"ל.

מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל

כאמור, מרבית המקרים של זר המקיים חיים משותפים עם ישראלי עלולים להיות מורכבים לנוכח הנסיבות המשפטיות הקיימות בישראל, וקבלת אזרחות ישראלית נחשבת הליך שיש פשוטים ממנו. יש לא מעט תנאים דווקניים לעמוד בהם ורבות הבעיות שצצות בעת בקשה לאזרחות ישראלית במשרד הפנים. משרד הפנים מצדו, נוטה להקשיח את עמדותיו ולהרבות בדרישות, הן פרוצדורליוות והן מהותיות, ולשם קבלת אזרחות ישראלית אנו ממליצים לפנות אלינו, למשרד עו"ד דוד אנג'ל, שהינו בהמוביל בישראל בהתנהלות מול משרד הפנים, מנהלת ההגירה וכן בהופעות בכל הערכאות השיפוטיות לרבות עתירות לבג"ץ ובית הדין לעררים.

אנו מנוסים ויודעים בדיוק את הנתיבים השונים לטיפול ולהתמודדות נכונה עם האתגרים העולים תוך כדי הסדרת מעמד אזרחי בישראל ו/או הענקת מעמד תושב קבע לבן הזוג הזר, למשרדנו הצלחות משמעותיות בתחום, חלקן אף תקדימיות. על רצף הזמן, ניהל עורך דין אזרחות ישראלית דוד אנג'ל אלפי תיקים של אזרחים שביקשו להסדיר את מעמדם כהלכה בישראל, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל עוסק בכל קשת הסוגיות של בקשת אזרחות ישראלית מול משרד הפנים כבר למעלה משני עשורים והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

צרו עמנו קשר בהקדם על מנת לקבל את הייעוץ וההכוונה המקצועיים ביותר, המהימנים ביותר -- והמגובים בתוצאות בשטח.


[1] בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749.
[2] תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד -- 1974, סעיפים 11 ו- 12.
[3] עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן, סא (1) 211 (2006).
[4] בג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, נג (2) 728 (1999).