הסדרת מעמד להורה קשיש של אזרח ישראלי – נוהל הורה קשיש

נוהל הורה קשיש הוא אחד מהמסלולים ההומניטריים המרכזיים שמאפשרים לאזרחי ישראל להסדיר שהות חוקית להורה זר המתגורר בחו"ל, כאשר הורה זה הגיע לגיל מבוגר ונמצא במצב של בדידות או היעדר תמיכה משפחתית.

מדובר בנוהל ייחודי, המאפשר קבלת רישיון ישיבה ועבודה בישראל ואף מסלול לישיבת קבע – על בסיס איחוד משפחות בגיל מאוחר. הנוהל חל על הורה בודד בגיל 65 ומעלה (אישה) או 67 ומעלה (גבר), והוא כולל דרישות ברורות, מסמכים, הוכחות ותנאים שנבחנים בקפידה על ידי רשות האוכלוסין. מטרתו העיקרית היא לאפשר לאזרח ישראל לחיות לצד הוריו בגילם המתקדם, ללא שיישארו לבדם במדינת מוצאם, תוך בחינה פרטנית של כל מקרה ונסיבותיו.

אזרח ישראלי המעוניין באשרה להורה קשיש יכול להגיש בקשה במשרד הפנים להסדרת מעמד להורה קשיש באמצעות נוהל הורה קשיש, ולהלן כל המידע והפרטים:

מהו הבסיס לצורך בנוהל הורה קשיש? 

"נוהל הורה קשיש" מאפשר לאזרח ישראל שהורהו קשיש זר, להגיש בקשה לקבלת רישיון שהייה ועבודה בישראל עבור ההורה, כך שתתאפשר שהייתו במדינה באופן חוקי, על כל המשתמע מכך. מיותר לציין, כי נוהל זה עוסק בהורה שאינו יהודי, כיוון שאילו הורהו יהודי אין הוא זקוק ל"נוהל הורה קשיש" כדי לקבל רישיון שהייה בישראל, אלא באפשרותו לקבל אזרחות ישראלית מכוח "חוק השבות".

כאמור, אזרח ישראל שלו הורה קשיש זר יכול, בתנאים שיפורטו להלן, להסדיר את מעמדו של הורהו בישראל, הנחיות משרד הפנים והוראות 'נוהל הורה קשיש' קובעים את המסגרת לפיה, הורה קשיש יוכר ככזה כשהמדובר הוא בגבר בן למעלה מ-67 או באשה בת למעלה מ-65 (בעבר, הנוהל לא הבחין בין גבר לאשה וקבע אמת מידה אחידה ביחס לגיל הקשיש – למעלה מ-60 שנים).

היסטוריה חקיקתית

סעיף 1(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, קובע כי:
"מי שאיננו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, תהיה ישיבתו בישראל על פי רשיון ישיבה לפי חוק זה".

הסמכות ליתן אשרות ורישיונות ישיבה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל מוקנית לשר הפנים והלכה היא כי בבואו להפעיל את סמכותו זו נתון לשר שיקול דעת רחב[1]. "נוהל הורה קשיש" המאפשר להורה תושב זר לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל בהתקיים התנאים הקבועים בנוהל הוא, אפוא, חריג למדיניות זו. מכוחו של הנוהל מאפשר משרד הפנים לתושב זר שהוא הורה של אזרח ישראל לקבל אשרה לישיבת קבע בישראל ובלבד שאין לו ילדים אחרים או בן זוג מחוץ לישראל.

מהי תכלית הנוהל להסדרת מעמד הורה קשיש?

הרציונל שבבסיס הנוהל הוא הומניטארי, כדי לאפשר להורה העונה על תנאי הסף להתאחד עם בנו או בתו – אזרחי ישראל המתגוררים בה, על מנת שאלה ישמשו לו משענת ותמיכה בגילו המתקדם, ככל שיזדקק לכך. ברם, מתן אפשרות לבן או לבת לטפל בהורה קשיש ובודד איננה התכלית הבלעדית שביסוד הנוהל, שכן התכלית ההומאנית שביסודו רחבה יותר.

תכלית זו נועדה לאפשר להורה, עם הגיעו לגיל מתקדם, לחיות במחיצת או בקרבת בנו או בתו על מנת שלא יכלה את שארית ימיו בגפו ובארץ אחרת והיא מכוונת לאפשר לבן או בת של קשיש, לממש את הצורך הטבעי שלהם כילדיו של אותו הורה לחיות בקרבתו ולו עם הגיעו לגיל, כאמור[2].

החריג המאפשר מתן מעמד להורה קשיש ובודד מופעל מזה למעלה מעשור. בשנים הראשונות להחלתו לא הוגדר גיל מינימאלי כתנאי סף, אך הלכה למעשה הוחל אז הנוהל לגבי הורים בודדים וקשישים שגילם עלה על 65 שנים.

בשנת 2003 הוחלט להפחית ב"נוהל הורה קשיש" את סף הגיל ולהעמידו על 60 שנים, והדבר עוגן רשמית בנוהל המעודכן משנת 2005. מלשון הנוהל כפשוטו עולה כי תכליתו היא לאפשר להורה העונה על תנאי הסף להתאחד עם בנו או בתו אזרחי ישראל המתגוררים בה, על מנת שאלה ישמשו לו משענת ותמיכה בגילו המתקדם, ככל שיזדקק לכך.

*עו"ד דוד אנג'ל מסביר על הבעייתיות ויכולותיו לפתרונות בסוגייה:

מהם התנאים הנדרשים להגשת בקשה להסדרת מעמד להורה קשיש?

כדי לבחון בקשה למעמד להורה קשיש, רשות האוכלוסין מסתמכת על כמה תנאים בסיסיים שמטרתם לוודא שההורה עומד במסגרת שנקבעה בנוהל. התנאים אינם רבים, אך הם מחייבים תשומת לב ודיוק, שכן חריגה שאינה מוסברת כראוי עלולה להוביל לדחיית הבקשה כבר בשלב הראשוני.

גיל ההורה

הגדרת הגיל היא נקודת המוצא: נשים מוכרות כקשישות החל מגיל 65, וגברים מגיל 67. הגילים הצעירים יותר יכולים להתאים לשלב זמני בלבד, אך הם אינם נחשבים "קשישים" במובן המלא של הנוהל. משמעות הדבר: חלק מההורים יקבלו תחילה מעמד מצומצם עד הגיעם לגיל המתאים.

שהייה חוקית בישראל

אם ההורה נמצא בישראל ללא מעמד במשך תקופה ממושכת (לרוב מעל חצי שנה), הדבר נלקח בחשבון ומוביל לבדיקות נוספות. זה לא חוסם את התהליך, אבל בהחלט מעכב אותו ויוצר צורך בהסברים, תצהירים, ולעיתים גם מסמכים שמאמתים את תקופת השהייה ואת נסיבותיה.

בדיקת היות ההורה בודד במדינת מוצאו

הנוהל המקורי התכוון להורה שאין לו ילדים נוספים כלל. עם השנים בתי המשפט פירשו את התנאי באופן רחב יותר: ישנם הורים שיש להם ילדים בחו"ל, אך אין ביניהם קשר אמיתי, תמיכה או יכולת לעזור. במקרים כאלה, למרות קיומם של ילדים נוספים, ההורה עדיין עשוי להיחשב "בודד" לצורך הנוהל.

מרכז חייו של הילד המזמין בישראל

הרשות תבחן היכן חי האזרח הישראלי בפועל — העבודה, המגורים, המשפחה, ושגרת החיים. אם מרכז חייו מחוץ לישראל, הנוהל בדרך כלל לא יחול, ולכן חשוב שהמזמין יוכיח שהחיים שלו נטועים בארץ.

כיצד מגישים בקשה להסדרת מעמד להורה קשיש ומה יש לצרף לה?

הגשת הבקשה נעשית בלשכת רשות האוכלוסין הקרובה למקום מגוריו של האזרח הישראלי, לאחר קביעת תור מראש. ההגשה מתנהלת בדרך בירוקרטית יחסית, ולכן מומלץ להכין את החומר באופן מסודר כדי למנוע חסרים ועיכובים.

בעת ההגשה נדרש להציג דרכון בתוקף של ההורה, צילום עדכני, ומסמכים רשמיים מארץ המוצא. בין המסמכים החשובים גם תצהיר של ההורה שבו הוא מצהיר שאין לו מי שיכול לסייע לו מלבד ילדו בישראל. כמו כן יש לצרף הצהרה של האזרח הישראלי על מקום מגורי ההורה המוזמן, מי צפוי לדאוג לצרכיו ומהי רמת הקשר בין הצדדים. במקרים רבים מתבקשים מסמכים נוספים, בהתאם לנסיבות המקרה.

כאשר ההורה נמצא כבר בישראל, נדרש שהוא יתייצב יחד עם ילדו בלשכה בעת הגשת הבקשה, לצורך אימות פרטים ובדיקת זהות. תהליך זה כולל לעיתים גם שאלות לגבי הקשר והנסיבות שהביאו להגשת הבקשה.

איך משרד הפנים בוחן את הבקשה?

לאחר הגשת הבקשה, הלשכה מבצעת בדיקה מעשית ומפורטת של כל המסמכים.

תחילה נבחנת העמידה בתנאי הסף — גיל, קשר משפחתי, היעדר תמיכה אחרת, מרכז חיים ועוד. במקביל בודקים את פרטי ההורה במערכות הפנימיות: נתוני כניסות ויציאות מישראל, שהייה קודמת ללא אשרה, בקשות קודמות שנדחו או הוגשו בעבר, ומידת ההתאמה למסגרת ההומניטרית של הנוהל.

עובדי הרשות בוחנים גם את הקשר שנפרש במסמכים ובתצהירים: האם מדובר בקשר אמיתי וקבוע, האם יש תקשורת רציפה, ביקורים לאורך השנים, והאם קיימת תלות סבירה של ההורה בילד המזמין. אם משתכנעים כי הקשר אמיתי ועומד בתנאי הנוהל – הבקשה מאושרת. אם לא, נמסרת החלטה מנומקת, וההורה נדרש לעזוב את ישראל בתוך פרק זמן קבוע מראש.

להלן רשימה של סוגי האשרות לפי גיל ההורה הקשיש במסגרת הנוהל:

א. גילאי מעבר – אשרת ב/2 (תייר)
• אם בגיל 62 עד 65
• אב בגיל 64 עד 67
משך האשרה: שנה, עם אפשרות הארכה עד 27 חודשים.

ב. גילאי זכאות מלאה – אשרת ב/1 (תייר עם רישיון עבודה)
• אם מגיל 65 ומעלה
• אב מגיל 67 ומעלה
האשרה ניתנת מיד עם אישור הבקשה.
משך האשרה: ניתנת לחידוש תקופתי לפי שיקול הרשות.

ג. גילאי זכאות מתקדמת – אשרת א/5 (תושבות ארעית)
• אם או אב מגיל 75 ומעלה
משך האשרה: לשנתיים, עם אפשרות להארכה.

נוהל הורה קשיש – מהו המצב המשפטי כיום?

בשנת 2011 הוחלט לשנות שוב את ההנחיות ב"נוהל הורה קשיש" לפי ההנחיות החדשות, הורה קשיש יוכר ככזה כשהמדובר הוא באשה בת למעלה מ-65 או בגבר בן למעלה מ-67.

תנאי ב.9 לנוהל אף קובע לעניין זה כי "על המזמין להתחייב באופן מפורש כי הוא מסוגל לדאוג לצרכי ההורה הקשיש ואכן יעשה כן לכשתאושר הבקשה". עם זאת, נפסק[3], כי אין חובה שההורה הקשיש חייב במתן טיפול או סיעוד, מכיוון שמתן מענה לנזקקות ולצרכים של ההורה היא רק אחת התכליות אותן ביקש הנוהל להגשים ולכן לא נקבע הצורך של ההורה בסיעוד או בטיפול כתנאי סף בנוהל.

זאת ועוד, ניתן לבקש "נוהל הורה קשיש" גם כאשר ההורה ממשיך בעבודתו ומנהל אורח חיים עצמאי, שהרי האשרה המוענקת להורה מכוח הנוהל מאפשרת לו לעבוד בישראל ככל שיוכל וירצה לעשות כן.

מכאן עולה המסקנה כי הרציונל שבנוהל הורה קשיש לאפשר להורה, עם הגיעו לגיל מתקדם, לחיות במחיצת או בקרבת בנו או ביתו על מנת שלא יכלה את שארית ימיו בגפו ובארץ אחרת וכמו כן היא מכוונת לאפשר לבן או לבת, אזרחי ישראל, לממש את הצורך הטבעי שלהם כילדיו של אותו הורה לחיות בקרבתו ולו עם הגיעו לגיל שישים[4].

מטרת הנוהל כאמור, לקבוע את השיטה והכללים למתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי. בהוראת הנוהל נקבע כי הוא יחול על "הורה קשיש בודד שאין לו ילדים נוספים בחו"ל".

עם זאת, נפסק בעניין אלבורובה[5], לנוכח התכלית והמטרה המונחות ביסודו של הנוהל, ראוי לפרשו באופן שיחול גם על הורים קשישים שיש להם ילדים נוספים בחו"ל, אך אין להם כל קשר עימם ולבטח לא אפשרות לקבל מהם תמיכה כלשהי. דברים דומים נאמרו על ידי בית משפט בעניין טטיאנה[6]:

"שאלה היא כיצד יש לפרש את המונחים: 'הורה בודד' וגם ש'למוזמן אין ילדים נוספים בחו"ל'. העותרת התאלמנה מבעלה, ולכן היא עונה על הקריטריון של הורה בודד. איך נפרש את המושג 'היעדר ילדים בחו"ל'?…המשמעות שלמוזמן אין ילדים נוספים בחו"ל, זה שברמת היום יום, החודש או השנה אין להם למי לפנות. אין קשר טלפוני, לא חוגגים חגים במשותף, אין שמחות משותפות, אין למעשה דבר במשותף…לכן את הנוהל יש לפרש כאילו נכתב בו: 'למוזמן אין ילדים נוספים בחו"ל, שעמם יש לו איזשהו קשר."

בעיות שכיחות ומהותיות בנוהל הסדרת המעמד להורה קשיש 

במהלך הגשת הבקשה "נוהל הורה קשיש", מתעוררות בעיות רבות חדשים לבקרים, הן בעיות טכניות שמשרד הפנים מערים על המבקש והן בעיות פרוצדוראליות. לרוב, הוועדה הבוחנת את הבקשה טוענת כי המבקש אינו נזקק וכי הנדון אינו מקרה הומניטארי, ולאדם הפשוט אין יכולת לתקוף את החלטות הרשויות – ולכן נודעת חשיבות יתרה בליווי משפטי באמצעות עורך דין.

כך לדוגמה, משרדנו טיפל במקרים בהם משרד הפנים לא השתכנע מאמיתותם של המסמכים אותם ביקש המבקש לבסס את בקשתו ועקב כך דחה את בקשתו.

בעיה נוספת העלולה להתעורר כאשר ההורה הקשיש אינו אמור לשהות בישראל בקרבת בן משפחה, אזרח או תושב[7]. מקרה נוסף בו טיפל משרדנו, מקרה בו משרד הפנים לא נעתר לבקשה כיוון שלטענתו להורה קיימת משפחה בארץ מוצאו.

כאמור לעיל, טענה זו הינה שכיחה ביותר במשרד הפנים ומשרדנו הוביל את דחיית הבקשה וההתנהלות מול בתי המשפט השונים והצליח להכניס את המבקש למסגרת הנוהל למשרד הפנים.

פעולות משפטיות דרושות אם בקשת הסדרת המעמד נדחית:

דחיית בקשת הסדרת מעמד להורה אינה סוף הדרך. ניתן להגיש ערר פנימי ללשכת רשות האוכלוסין תוך 21 ימים, בצירוף מסמכים משלימים ותגובה עניינית לנימוקי הדחייה.

אם גם הערר הפנימי נדחה, אפשר לפנות לבית הדין לעררים בבקשה לבטל את ההחלטה או להחזיר את התיק לעיון מחדש. במקרים מסוימים, כאשר נמצא פגם פרוצדורלי או התעלמות מנתונים מהותיים, ניתן להמשיך להליך מנהלי בבית המשפט לעניינים מנהליים.

מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל בהשגת מעמד להורה קשיש זר

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד להורים קשישים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום נוהל הורה קשיש ונגזרותיו. עד היום ניהל עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל מאות תיקים של הורים קשישים, הן במשרדי הממשלה והן בבתי המשפט.

משרדנו עוסק בתביעות מול משרד האוכלוסין וההגירה כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד האוכלוסין וההגירה: טיפול במתן אשרת שהייה להורה קשיש * תדרוך והנחיה לפני דיונים ותשאולים במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד ההגירה והאוכלוסין * מומחים בפתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.

תשובות לשאלות נפוצות בעניין הסדרת מעמד להורה קשיש:

האם הורה חייב להיות "בודד לחלוטין" כדי להיכנס לנוהל?

לא. למרות שהנוהל מדבר על הורה בודד, בתי המשפט קבעו שהורה יכול להיחשב בודד גם אם יש ילדים נוספים בחו"ל – בתנאי שאין קשר, אין תמיכה, או שהילדים אינם יכולים לסייע בפועל. זה אחד המקומות שבהם הפסיקה ריככה את הנוהל באופן משמעותי.

האם חובה שההורה יהיה סיעודי או זקוק לטיפול?

לא. הנוהל אינו מיועד רק להורים סיעודיים. גם הורה המנהל אורח חיים עצמאי לחלוטין עשוי להיכלל בנוהל, כל עוד מתקיימים התנאים האחרים. הצורך בטיפול הוא רק אחת האפשרויות, לא תנאי סף.

האם אפשר להגיש את הבקשה כשההורה כבר בישראל?

כן. אם ההורה נמצא בישראל באשרת תייר או אפילו חריגה מוויזה, ניתן להגיש בקשה. יש לכך השלכות, והרשות תבדוק את תקופת השהייה ואת נסיבותיה, אך זה לא חוסם את ההליך.

האם העובדה שיש לאזרח הישראלי אחים בישראל משפיעה על הבקשה?

בדרך כלל לא. הנוהל מתמקד בהורה עצמו ובמערכת התמיכה שלו בחו"ל. אם האחים בישראל אינם מסוגלים לטפל בהורה, או שההורה מבקש להתגורר דווקא אצל ילד מסוים מסיבות אישיות, ההליך עדיין אפשרי.

האם ההורה הקשיש יכול לעבוד בישראל במהלך ההליך?

כן. מרגע שניתנת אשרת ב/1, ההורה רשאי לעבוד בישראל ללא מגבלות מקצועיות מיוחדות. זוהי נקודה חשובה שמבדילה את הנוהל הזה ממסלולים אחרים.

כמה זמן לוקח עד שההורה מקבל מעמד יציב?

זה משתנה בהתאם לנסיבות, אך לרוב מספר חודשים לקבלת האשרה הראשונה, ושנים בודדות עד לשלב הא/5 בגיל המתאים. אין מסלול מואץ, אבל טיפול מסודר וראיות חזקות מצמצמים עיכובים.

האם גיל 62–64 מספיק כדי לקבל מעמד?

בגילים אלה ההורה יקבל אשרת ב/2 בלבד, ולא מעמד עבודה או תושבות. השדרוג לאשרת ב/1 יתבצע רק עם הגעה לגיל 65–67 (בהתאם למין ההורה).

האם הסירוב של משרד הפנים ניתן לתיקון?

לעיתים קרובות כן. חלק גדול מהסירובים מבוסס על חסרים ראייתיים, תצהירים לא מדויקים או אי־הבנות לגבי קשר המשפחה. במקרים רבים, השלמת מסמכים וערר מנומק מביאים לאישור.

האם יש משמעות לכך שהילד הישראלי עלה לישראל בגיל מאוחר?

לא. אין חשיבות לשנת העלייה או לדרך קבלת האזרחות. כל אזרח ישראלי רשאי לבקש מעמד להורהו הקשיש.

האם ביקורים קודמים של ההורה בישראל יכולים לפגוע בהליך?

לא בהכרח. ביקורים משפחתיים אינם בעיה. הבעיה נוצרת כשהייתה שהייה לא חוקית ממושכת או ניסיונות קודמים להסדיר מעמד שלא צלחו. גם זה לא חסם מוחלט, אך דורש התייחסות.

​[1] ראו: בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 520 (1992), עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן, (פורסם בנבו, 2006), בר"ם 696/06 אלקנוב נ' בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין, (פורסם בנבו, 2006)
[2] עע"מ 11538/05 זינאידה נטיוסוב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2007).
[3] עע"מ 11538/05 זינאידה נטיוסוב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2007).
[4] שם.
[5] בעת"מ (ת"א) 1593-08 אלבורובה מינינו נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 2012)
[6] עת"מ (ת"א) 1153/06 טטיאנה אולוכנוב ואח' נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 2006)

נכתב ע"י משרד עו"ד דוד אנג'ל