אשרת כניסה לישראל מאוקראינה

אוקראינה נמנית על המדינות שאזרחיהן אינם נדרשים להנפיק אשת כניסה לישראל בהגיעם אליה למטרות ביקור, זאת עקב שינוי בחוק משנת 2011 שקבע את הסכם הביטול ההדדי של אשרות כניסה שנחתם בין שתי המדינות. ועדיין, תיירים רבים המגיעים מאוקראינה, וגם מרוסיה, נתקלים בסירוב להכניסם לארץ. 

מה חשוב לדעת?

במשך שנים נדרשו תיירים מאוקראינה להסדיר אשרת כניסה לישראל בטרם הגיעם לארץ. אוקראינה לא נמנתה על רשימת המדינות הפטורות מקבלת אשרה טרם הגיעם של אזרחיהן לישראל. כל התמונה הזו השתנתה לפני מספר שנים, אז נקבע בהסכמה הדדית בין ישראל ואוקראינה כי שתי המדינות פטורות ממתן אשרה כתנאי לכניסה לארצן.

על פניו נדמה כי זוהי בשורה מצוינת וכי מעתה יוכלו אזרחי אוקראינה לבקר בקלות בישראל. בפועל, הממונה על ביקורת הגבולות רשאי להפעיל שיקול דעת ולסרב לכניסה של מבקר מאוקראינה ולמרבה הצער התופעה הזו מתרחשת לא מעט פעמים. ברוב המקרים תהיה העילה לסירוב חשש של ביקורת הגבולות להשתקעות של המבקר גם אם הוא טוען שהגיע לביקור קצר או במקרים של בני זוג של אזרחים ישראלים כשקיים חשש שישתקעו ומאחר ובמקרים כאלו קיים נוהל הכולל הזמנה מראש של בן או בת הזוג.

שימו לב: פקידי רשות ההגירה יכולים גם לקבוע, שרירותית, כי משך הביקור יהיה פחות משלושה חודשים כנהוג ויכולים אף להגביל את השהות לחודש או אפילו לשבוע ימים בלבד. והמקרים הללו מתרחשים בלא מעט מקרים!

הבעיה החמורה יותר היא כי במקרה והמבקר נתקל בסירוב, הוא יועבר למתקן כליאה עד להרחקתו מישראל. כמו כן עלול להיכנס שמו לרשימת המוגבלים שנאסר עליהם להכנס לישראל לתקופה של עשר שנים.

 

אז מה צריך לעשות?

כדי להגדיל את סיכויי הכניסה לישראל, גם אם מדובר במדינה שאזרחיה פטורים משרת כניסה, כמו אוקראינה או רוסיה, מומלץ להיערך היטב ומראש לפני ההגעה לישראל.

אם מדובר בהזמנת אורח לארץ למשל בן זוג של אזרח ישראלי, השלב הראשון בתהליך הוא פנייה של המוזמן הזר לנציגות ישראל בארצו. שם עליו למלא טופס בקשה ולהסביר את סיבת הגעתו לארץ. במידה והנציגות הישראלית תסרב לבקשתו הוא יקבל מכתב סירוב ובו יתבקש לפנות לאזרח הישראלי שהזמין אותו כדי שאותו ישראלי יפנה למחלקת אשרות במשרד הפנים ויזמין אותו באמצעותה.

ההמלצה היא לשלוח לאזרח המוזמן מכתב הסבר בעברית אותו יציג בנציגות הישראלית במדינתו. במכתב זה מומלץ לפרט את הקשר של האזרח הזר עם המזמין הישראלי, היכן יתארח במהלך שהותו בישראל עם כתובת ומספר טלפון של המזמין הישראלי ופירוט מלא בנוגע לטיב הקשר בין המזמין למוזמן ומשך תקופת האירוח בארץ. מומלץ שכל אזרח המוזמן לארץ גם אם הוא מגיע ממדינה בה קיים פטור מאשרה ובמיוחד ממדינות כמו אוקראינה יהיה מצויד במכתב כזה.

יודגש כי בני זוג של אזרחים ישראלים, בין אם נשואים ובין אם לא, יכולים להיכנס לישראל רק אם הוזמנו מראש ל ידי בן הזוג הישראלי וגם אם מדובר במדינה הפטורה מאשרת כניסה.

נוהל זה אינו ידוע לרבים וזוהי טעות נפוצה בקרב רבים. בשל חוסר ההיכרות עם הנהלים חווים בני זוג רבים עוגמת נפש ושיבוש כל התוכניות. לכן במקרים כאלו היוועצות בעורך דין מומחה לאשרות היא יותר מקריטית.

איך התהליך עובד?

ראשית על המזמין (הישראלי) לתאם תור במחלקת אשרות במשרד הפנים. שם יהיה עליו למלא טופס הזמנה רלוונטי ולשלם דמי אגרה. לטופס עליו לצרף מכתב הסבר שיפרט את טיב הקשר בינו לבין המוזמן או המוזמנת ולצרף גם העתק של דרכון המוזמן ותמונת פספורט שלו. עוד יהיה עליו לציין את כל פרטי המוזמן לפרט את משך ההיכרות עימו ומהי מטרת הביקור. אם האזרח הזר כבר הגיש בקשה לקבלת אשרת כניסה לישראל במדינתו ובקשתו סורבה -- יהיה על המזמין להציג גם מכתב זה.

יובהר כי למשרד הפנים יש את הסמכות להתיק או לשלול כניסתו של כל תייר לישראל בהתאם לשיקול דעתו של הפקיד המטפל בבקשה. כמו כן יכול משרד הפנים להתנות את הכניסה לישראל בהפקדת ערבות שתבטיח את היציאה מהארץ עם תום הביקור.

ברוב המקרים יינתנו אשרות ביקור בישראל לתקופה של חודש ימים אולם ניתן להגיש בקשה להארכתן לתקופה של עד שלושה חודשים. כשמדובר בביקור של קרובי משפחה מאוקראינה או רוסיה ניתן להאריך את השהייה גם לתקופה של ששה חודשים ובמקרים מסוימים אפילו מעבר לזה ועד לתקופה של עשרים ושבעה חודשים. חשוב להדגיש כי בעלי אשרת ביקור בישראל מנועים מלעבוד בישראל בתקופת שהותם בה.

 

עוד חשוב להדגיש כי לכל אזרח יש את הזכות לערער על החלטת פקיד משרד הפנים או רשות ההגירה. הסיכויים להצליח בערעור גדלים משמעותית אם הערעור נעשה באמצעות עורך דין המתמחה בתחום אשרות והגירה.

פסיקת דוגמא של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל:

פלוני ופלונית נגד משרד הפנים, רשות האוכלוסין:

העוררים היו אזרחי אוקראינה, נשואים זה לזו והורים לילדים קטינים. העוררים הגיעו לישראל למטרות ביקור משפחתי ובכפוף למכתב הזמנה שקיבלו מקרובי משפחתם. משך הביקור בארץ תוכנן לשבועיים ימים. ברשותם כרטיסי חזור לארצם. למרות הנאמר, עם הגיעם לישראל סורבה כניסתם על ידי נציגי רשות ההגירה הטענה כי בקשתם להיכנס לישראל סורבה בעבר וכי מטרת כניסתם לישראל אינה ברורה.

טענות העוררים: ילדיהם הקטינים נותרו באוקראינה. יש להם דירה בבעלותם בארצם וכרטיסי הטיסה שלהם הם הלוך חזור.

לטענת משרד הפנים, המזמין הזמין בעבר אורח נוסף מאוקראינה שכניסתו לארץ אושרה אולם הוא לא עזב. בני הזוג טענו כי אין להם כל קשר עם האדם המדובר. כמו כן הצהירו המזמינים כי הם מוכנים לתת ערבות כדי להבטיח את עזיבתם במועד של בני הזוג.

 

תגובת המשיב, משרד הפנים היתה כי התחייבות המזמין אינה אמינה בשל המקרה בו הזמין שנה קודם לכן אזרח אוקראיני אחר, התחייב לעזיבתו לאחר חודש ימים אולם אותו אדם ביקש מקלט בישראל ואף שוהה בה וקיבל רישיון ישיבה. נוכח הנתונים התחייבות המזמין מול העוררים אינה אמינה. לטענת המשיב החלטתו לאור הנסיבות היא סבירה.

 

דיון והכרעה מטעם ביה"ד לעררים: "כאשר נדרש ביה"ד לבחון החלטת הרשות לסרב את כניסתו של אדם המצהיר כי הגיע לישראל למטרת ביקור, מתחם שיקול הדעת של הרשות הוא רחב במיוחד ויש להתחשב באילוצים החלים בנסיבות אלה על יכולת הרשות לגבש החלטה. אולם יחד עם הנאמר החלטת המשיב (משרד הפנים) , כמו כל החלטה של רשות מנהלית, צריכה להתבסס על ראיות מנהליות סבירות. עליה להביא בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים ולנקוט בכלי המידתי ביותר העומד לרשותה בהתחשב באינטרסים המתנגשים העומדים בפניה".

סירוב כניסת העוררים רק משום שכשנה קודם לכן הזמינו המזמינים קרובי משפחתם אזרח זר שהפר את הבטחתו לעזוב את ישראל לא יכולה לשמש עילה כנגדם גם אם המזמין לא הצליח לעמוד בהתחייבותו ביחס לאזרח אחר.

חובה על משרד הפנים לבחון בראש ובראשונה את נסיבותיהם האישיות והקונקרטיות של העוררים. במקרה זה אין חולק כי הותירו את ילדיהם הקטינים בארצם, הם מחזיקים בדירה באוקראינה ושניהם אוחזים במשרות קבועות. לנוכח עובדות אלו העובדה כי אזרח זר אחר שהזמינו המזמינים ולא עזב את הארץ כמובטח – מתגמדת. כמו כן עיון בדו"ח התשאול שנערך לעוררים, מגלה כי הוא קצר ביותר ואינו כולל כלל שאלות שהופנו לעוררים למעט מספר פרטים בסיסיים. למרות זאת נרשם בסופו של הדו"ח כי כניסתם של העוררים מסורבת בשל חשש להשתקעות ועבודה. לא מצאתי, כותב דיין בית הדין לעררים, כל בסיס של ממש לקביעה זו.

לנוכח כל האמור לעיל תותר כניסתם של העוררים בכפוף להפקדת ערבות בסך 2000 ₪ שתופקד ביחידת הערבויות בנתב"ג. העוררים ימסרו את כתובת שהותם בישראל. תינתן להם אשרת תייר. המשיב יישא בהוצאות העוררים בתוך שלושים יום.

לסיכום:

תגובה מהירה בזמן אמת היא פעמים רבות מכרעת ויכולה לשנות את התמונה לחלוטין. תיירים רבים שאינם מכירים את החוק ואת השפה עלולים למצוא את עצמם מעוכבים בנתב"ג במקרה הטוב או במתקן כליאה במקרה הפחות טוב. התרחיש בשני המקרים יהיה גירוש בחזרה לארצם ומפח נפש רב. סיוע עורך דין בזמן אמת הוא אקוטי ורצוי שמלכתחילה הוא ילווה את ההליך, החל משלב הגשת הבקשה לאשרה או הזמנת בן זוג או קרוב משפחה לארץ, כולל וידוא המכתבים הנלווים ושלמות שאר המסמכים.

 

עורך דין דוד אנג'ל מזמין אתכם להיעזר בידע הרב, הניסיון המוכח והמוניטין שצבר בזכות מקרים רבים בהם הצליח לשנות את פני הדברים ולסייע לתיירים מאוקראינה ורוסיה להיכנס בבטחה לישראל. צרו עמנו קשר!

  • למאמר המלא על הסדרת מעמד בן זוג זר: לחצו כאן.