הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל

מעמדם של בני מהגרים בצה"ל הוא ייחודי, ולשם הסדרתו יש להקפיד על כללים ,הגבלות, ונהלים שונים. מהם הכללים והנהלים, וכיצד יש לפעול על מנת להסדיר את מעמדו של בן מהגרים בצה"ל, על כך בשורות הבאות.

 

מיהו בן מהגרים

בן מהגרים הוא מי שהיה תושב ישראל, והיגר עם הוריו למדינה אחרת. אם ההגירה התבצעה בטרם מלאו לו 13,שהות בחו"ל עד גיל 18 מספיקה להגדרתו כבן מהגרים. לעומת זאת, אם ההגירה התבצעה בין הגילאים 13-16, על בן המהגרים לשהות בחו"ל עד הגיעו לגיל 21, על מנת שייחשב כבן מהגרים. בנוסף, במידה והוריו התגרשו, ואחד מהם שב לחיות בישראל, על בן המהגרים לספק אסמכתא לכך שהוא ממשיך להתגורר עם ההורה שנמצא בחו"ל.

 

חובת הגיוס 

על פי חוק שירות הביטחון, כל אזרח ישראלי בגילאים שבין 18-29, וכל אזרחית ישראלית בטווח גילאי 18-26 חייבים בשירות סדיר, גם אם יש בידיהם אזרחות נוספת, וגם אם הם מתגוררים דרך קבע בחו"ל. אזרח המגיע לגיל שירות, מחויב להסדיר את מעמדו מול רשויות צה"ל, ומי שנשלח אליו צו גיוס מחויב להתייצב במקום ובמועד שנקבעו לו בישראל. במידה והמועמד לשירות הביטחון מתגורר בחו"ל, הוא יכול להתייצב בשגרירות, או בנציבות הדיפלומטית, ולהגיש בקשה לדחיית מועד הגיוס. מי שלא מסדיר את מעמדו כבן מהגרים, ולא מקבל דחיית גיוס, צפוי להיחשב כמשתמט מגיוס, ואף להישפט ולרצות תקופות מאסר בגין השתמטות, במידה ויגיע לישראל.

 

זכויות בן מהגרים

מי שהסדיר את מעמדו כבן מהגרים יכול לבקר בארץ לתקופות של עד 120 יום בשנה קלנדרית, וכן לביקור רציף חד פעמי של בין 120 יום לשנה , במסגרת "שנת שהייה". מי ששוהה בישראל מעל למספר הימים הקצוב הנ"ל, יחשב כתושב קבע בישראל, ויאבד את מעמדו וזכויותיו כבן מהגרים. בן או בת מהגרים אשר בוטל מעמדם כבני מהגרים, בין אם משום שעברו את קצבת הימים לשהותם בישראל, ובין אם ביקשו לחזור להתגורר בארץ, חובת הגיוס תחול עליהם כעל כל בעל אזרחות ישראלית, למעט מקרים בהם יחשבו כעולים חדשים, בהתאם לתקופות שהותם בארץ ובחו"ל, ולגילם.

 

הסדרת מעמדו של בן מהגרים

על מנת להסדיר את מעמדם של בן או בת מהגרים, בכל הנוגע לגיוס לצה"ל, על המועמד לשירות ביטחון לפנות לנציגות השגרירות או הקונסוליה הישראלית במדינה בה הוא מתגורר, למלא את הטפסים המתאימים, ולפעול על פי ההנחיות. על מנת להיות על הצד הבטוח, ובכדי להימנע מעוגמות מיותרות, מומלץ לפנות לעורך דין הגירה, לקבלת ייעוץ, ייצוג, והדרכה. כך או אחרת, יש להסדיר את מעמדו של בן מהגרים עם הגיעו לגיל גיוס, כך שלא ייחשב למשתמט, ולא יוכר כעובר על חוק הגיוס. יתירה מכך, גם לאחר הסדרת מעמדו של בן מהגרים, יש להקפיד שלא לעבור את מכסת הימים הקצובה לשהות בארץ, בכדי שלא ימצא עצמו נדרש לשרת בצה"ל, או נאשם בהשתמטות מגיוס.

המאמר נכתב באדיבות: Army