הסדרת מעמד לילדים משותפים של בן זוג זר ואזרח ישראלי שנפרדו/התגרשו

רקע – הסדרת מעמד לקטינים

לעיתים מרובות יש לבן הזוג הזר של אזרח ישראלי ילדים קטינים מנישואין קודמים, ילדים אלו הינם עפ"י רוב חלק בלתי נפרד מהוריהם בייחוד כאשר מדובר בבת זוג. למעלה מ 2,000 ילדים ממתינים להגיע לישראל ולהתאחד עם אמותיהם. על פי הנחיות משרד הפנים, אין איחוד משפחות מעין זה, של ילדים מנישואין קודמים עם הוריהם. במידה וההורה הטבעי חי בארץ ולא יצר קשר עם ילדו בתקופה העולה על שנתיים משרד הפנים יסיק מכך שאין ביניהם קשר ואף לא יאפשר ביקור של הילד אצל הורהו. השאלה האם מעמד הקטינים בישראל נגזר ישירות ממעמדה של האם בישראל, או שכל עוד לא ניתן לקטינים אישור כניסה לישראל מעמדם הוא עצמאי ויש להסדיר תחילה את כניסתם לישראל? על כך נעסוק להלן. 

המסגרת החוקית

שאלת הענקת מעמד לקטין יליד ישראל שאחד מהוריו הוא בעל מעמד בארץ, מוסדרת בתקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל. תקנה זו – שהותקנה מכוחו של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל) – קובעת כך:
מעמדו של ילד שנולד בישראל
ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, תש"י-1950, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו; לא היה להוריו מעמד אחד, יקבל הילד את המעמד של אביו או אפוטרופסו זולת אם ההורה השני מתנגד בכתב לכך; התנגד ההורה השני, יקבל הילד את המעמד של אחד מהוריו, כפי שיקבע השר.
מלשונה של התקנה עולה, בין היתר, כי מעמדו של ילד שנולד בישראל ייקבע, ככלל, לפי מעמדם של הוריו, אולם מקום שבו להוריו של הילד אין מעמד זהה, יקבע מעמדו לפי מעמדו של אביו או אפוטרופסו. יצוין, כי מעמדו של ילד שלהוריו מעמד שונה, יקבע לפי מעמדו של ההורה עמו הוא מקיים מרכז חיים, אף אם מדובר באימו של הילד ולא באביו[1].הוראה זו שבתקנה 12 כפופה להסדר שנקבע בחוק הוראת השעה. בנוסחו המקורי עובר לתיקון תשס"ה, קבע סעיף 3(1) לחוק הוראת השעה כי שר הפנים או מפקד האזור רשאים להעניק לתושב אזור שהינו קטין וגילו עד גיל 12, רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל לשם מניעת הפרדתו מהורהו היושב כדין בישראל:
על אף הוראות סעיף 2 –
(1) רשאי שר הפנים או מפקד האזור, לפי העניין, לתת לתושב אזור רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל, למטרת עבודה או לשם טיפול רפואי, לתקופה קצובה, וכן למטרה זמנית אחרת – לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים, וכן רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל לשם מניעת הפרדת ילד עד גיל 12 מהורהו השוהה בישראל כדין.
סעיף זה הגביל, למעשה, את יישומה של תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל ביחס לילדים שהינם תושבי האזור ואפשר אך לקטינים שגילם עד גיל 12 לקבל מעמד או היתר לשהייה בישראל. חריג זה שונה בתיקון תשס"ה כך שגדרי תחולתו הורחבו. בסעיף 3א המתוקן נקבע, כי שר הפנים רשאי לתת רישיון ישיבה בישראל לקטין תושב אזור שגילו עד גיל 14 ולאשר מתן היתר לשהייה בישראל לקטין תושב אזור שגילו מעל גיל 14
היתר לגבי ילדים:
על אף הוראות סעיף 2, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו –
(1) לתת לקטין תושב אזור שגילו עד 14 שנים רישיון לישיבה בישראל לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל;
(2) לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור לקטין תושב האזור שגילו מעל 14 שנים לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל, ובלבד שלא יוארך היתר כאמור אם הקטין אינו מתגורר דרך קבע בישראל. משמעות התיקון הינה, כי קטינים שההורה המשמורן שלהם שוהה בישראל כדין יזכו לרישיון ישיבה או היתר לשהייה בישראל, תוך הבחנה בין קטינים שגילם עד גיל 14 וקטינים מעל גיל 14. זאת, בשונה מן הנוסח הקודם אשר הגביל את מתן הרישיון או ההיתר לקטינים עד גיל 12 בלבד. בצד הוראותיהם של תקנה 12 וחוק הוראת השעה, מחיל משרד הפנים בהקשר זה גם את נוהל רישום ילדים. נוהל זה נועד להסדיר את דרך הטיפול בבקשות למתן מעמד בישראל לקטינים שרק אחד מהוריהם רשום כתושב קבע בישראל; והוא מפרט את אמות המידה לפיהן תיקבע זכאותו של הקטין למעמד בישראל, את דרך הבחינה ואת סוג המעמד שינתן לו.הענקת המעמד מותנית, בין היתר, בכך שיוכח כי מרכז חייהם של הקטין והוריו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה היה בישראל. הנוהל חל לגבי כל קטין שאחד מהוריו רשום כתושב קבע בישראל; והוא מתייחס, בין היתר, גם לקטינים שהם תושבי האזור. הנוהל קובע הליך מדורג של מתן מעמד. לפי הליך זה, קטין שנרשם באזור או מתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, וגילו נמוך מ-14 שנים במועד הפניה להגשת הבקשה יקבל מעמד של תושב ארעי מסוג א/5 למשך שנתיים, ולאחר מכן יזכה למעמד קבע.זאת, במידה שבבדיקה יימצא כי מרכז חייו בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה היה בישראל[2]. במידה שהקטין עבר את גיל 14 כשהוא עדיין במעמד של תושב ארעי, הוא יישאר במעמד זה ומעמדו לא ישודרג למעמד של קבע[3]. עוד נקבע בנוהל, כי קטין שנרשם במרשם האוכלוסין באזור או מתגורר באזור על אף שאיננו רשום שם והגיש בקשה לקבלת מעמד בישראל בהיותו בן למעלה מ-14 שנים – יקבל היתר שהייה בלבד (היתר מת"ק). זאת, בכפוף לעמדתם של הגורמים הרלוונטיים וככל שהוכח מרכז חיים בישראל.נסכם את התמונה העולה ממכלול ההסדרים שנסקרו לעיל: ככלל, מעמדו של קטין שנולד בישראל אך אינו זכאי למעמד חוקי בה מכוח חוק השבות ייקבע, נוכח האמור בתקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, בהתאם למעמדם של הוריו. ההסדר יהיה שונה מקום שבו מדובר בילד שהוא תושב אזור כהגדרתו בחוק הוראת השעה, שחלו בה, כאמור, שינויים.על קטין העונה להגדרה הרלוונטית של תושב אזור יחולו הוראותיו של חוק הוראת השעה. עד לתיקון תשס"ה, קטין כזה שגילו היה נמוך מ-12 שנים יכול היה לקבל רישיון לישיבה בישראל או היתר לשהייה בישראל; בתיקון תשס"ה הועלה רף הגיל, כך שקטין עד גיל 14 יכול לקבל רישיון ישיבה וקטין מעל גיל 14 יכול לקבל היתר לשהייה בלבד. משסקרנו את מכלול ההסדרים הרלוונטיים לענייננו, נפנה לבחון את טענות הצדדים לגופן.

דין ילדים בגירים

הלכה היא כי – "לעניין בן זוג (זר המבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואין) נקבע הסדר מעמד מיוחד בחוק האזרחות המאפשר לשר הפנים להעניק לבן הזוג הזר אזרחות ישראלית אף שאינו זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע[4]. שונה המצב לגבי בני משפחה אחרים, שאינם קטינים של בן הזוג, המבקשים – במסגרת 'איחוד משפחות' עם אזרח ישראלי – להתאזרח[5]. בני משפחה אלה חייבים, כתנאי מוקדם להגשת בקשת ההתאזרחות, לקיים את התנאי כי הם זכאים לשבת בישראל ישיבת-קבע[6].

לגבי בני משפחה אלה יחול הסדר מעמד שיבוסס על שני שלבים נפרדים: האחד, הנשלט כל כולו על ידי חוק הכניסה, ואשר מטרתו להעניק – בסוף ההסדר המדורג – זכות לישיבת קבע. האחר, הנשלט כל כולו על ידי חוק האזרחות, ואשר מטרתו לקבל אזרחות ישראלית. שני שלבים אלה נפרדים הם זה מזה וכל אחד מהם עומד על רגליו הוא"[7]. ומכאן ש – "בקשות לאיחוד משפחות בין בני משפחה (שאינם קטינים) שאינם בני זוג מבוססות על הסדר דו שלבי; השלב הראשון מבוסס על חוק הכניסה לישראל[8], בעוד שהשלב השני נשלט על פי חוק האזרחות[9].[10].

מדיניותו של שר הפנים בנתינת מעמד לילדים בגירים זרים אשר להם הורה שהתאזרח בישראל, היא שלא להעניק אשרות לישיבת קבע לזרים, אלא במקרים חריגים, שקיימים בהם  שיקולים מיוחדים[11]. מדיניות רבת שנים זו עמדה, לא אחת, במבחנו של בג"ץ, שלא ראה להתערב בה[12].

מדיניות זו של שר הפנים כלפי זרים[13] אינה ייחודית למדינת ישראל, ו"בדרך כלל, כל ארץ שומרת לעצמה את הזכות למנוע מאנשים זרים להיכנס לתחומה או להרחיקם מתחומה כאשר אינם רצויים עוד, מסיבה זו או אחרת, ואף ללא כל סיבה"[14].

על-כן, אין לילדים זרים בגירים  כל זכות קנויה לקבל רישיון לישיבת קבע בארץ, מדיניותו העקרונית של שר הפנים היא, כאמור, כי אין להעניק רישיון לישיבת קבע לזרים[15], אלא במקרים חריגים, שקיימים בהם שיקולים מיוחדים[16]. דא עקא, כי הקריטריונים שקבע שר הפנים לחריגים, ברובם נותרו עדיין בגדר תורה שבעל-פה, ואין הם גלויים לעין כול.

דין ילדים קטינים

באשר לקטין, שנלווה להורה המבקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק האזרחות (קטין נלווה), סעיף 8 (א) לחוק האזרחות[17], שכותרתו "התאזרחות של קטינים", קובע:
"התאזרחותו של אדם מקנה אזרחות גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל או תושב של אזור המוחזק על ידי צבא ההגנה לישראל והמתאזרח היה רשאי להחזיק בו".

 על כן כאשר מדובר בקטינים נלווים שנותרים בחו"ל ואשר אינם "תושבי ישראל", כדי שהם יוכלו לבוא בגדריו של סעיף 8 לחוק האזרחות עליהם לעבור קודם שלב מקדמי של "כניסה לישראל", וכי שלב מקדמי זה מוסדר בחוק הכניסה לישראל והוא מקור הסמכות לטיפול בבקשה להיכנס לישראל.

מטעם זה נדחו על הסף מספר עתירות שהוגשו, בהקשר דומה, נגד החלטת משרד הפנים בעניין כניסה לישראל של קטינים שנותרו בחו"ל, שלא התלוו לאמם שהיתה זכאית לאזרחות מכוח חוק השבות[18]. לדעת השופטת מ' נאור יש לנהוג כך, לעניין הכניסה לישראל, גם בנסיבות בהן זכאי ההורה לאזרחות מכוח חוק האזרחות במסגרת ההליך המדורג[19].

לסיכום: לעניין קטין שנותר בחו"ל, המבקש להתלוות להורה הנמצא כבר בישראל בהליך המדורג מכוח חוק האזרחות, בשלב המקדמי יש להסדיר תחילה את הכניסה לישראל. מקור הסמכות לעניין זה הוא חוק הכניסה לישראל[20]. משמעות קביעה זו לעניין הנוהל היא, כי לאחר כניסתו של הקטין הנלווה לישראל, ובמסגרת השלב הבא, ניתן יהיה לצרף את הקטין שנמצא בישראל לבקשת ההורה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק האזרחות, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף הרלוונטי בנוהל[21].

המצב כיום:

במקרים, שבו ההורה הזר אשר מבקש לקבל מעמד בישראל בעקבות נישואיו לאזרח ישראל מבקש לצרף אליו את ילדו הקטין כדי לשמור על שלמות המשפחה ולמנוע ניתוקו מהילד, כרוכים שיקולים הומניטאריים כבדי משקל, משרד הפנים נתן דעתו למקרים אלה והתקין נוהל שנועד להסדירם. נוהל זה דורש, משמדובר בקטין מעל גיל 15, שהקטין היה בחזקת הורהו הזר משך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה, ובמקרים חריגים הוא מאפשר מתן מעמד לקטין גם משתנאי זה אינו מתקיים.

מטרת הנוהל האמור היא לשמור על רציפות הקשר בין ההורה לבין הקטין, מה שאינו מתקיים במקום שבו הקטין לא נמצא בחזקת ההורה הזר משך השנתיים שקדמו לבקשה, שאז הניתוק בין השניים אינו נובע ממתן המעמד בישראל להורה דווקא.

להלן הנוהל:
בבקשות של קטינים עד גיל 15 : אין לדרוש הוכחות להימצאות הקטינים בחזקת בן הזוג המוזמן לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה ויש להעניק מעמד זהה למעמד ההורה המוזמן.
קטינים מעל גיל 15 : יש לדרוש הוכחות להימצאות הקטינים בחזקת בן הזוג המוזמן לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה. במידה והקטין אינו נמצא בקשר רציף עם ההורה המוזמן בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, יש להעביר הבקשה להחלטת ראש הרשות באמצעות מחלקת אשרות וזרים במטה , עם המלצת המחלקה.

הקשחת עמדות משרד הפנים:

למרות כי מן הראוי כמובן מאליו ליתן אשרת שהייה  לילדים נלווים בדומה להוריהם. כאמור, במציאות דבר זה אינו מובן מאליו, שקטין הנלווה לבן הזוג הזר זכאי לקבל מעמד זהה לזה שמקבל הורהו, דרישת משרד הפנים במקרים אלה היא לקבל הסכמת ההורה הנוסף הן ליציאת הקטין מארץ הולדתו והן לקבלת מעמד בישראל. הדרישה מלווה בדרישות טכניות, שלא תמיד ניתן לעמוד בהן, למשל במקרה של נתק בין הורי הקטין, מגורים במקום מרוחק המקשה חתימה בפני קונסול ישראלי וכיוב'.

משרד הפנים אף מקשה על איחוד בין הורים לבין ילדים שנשארו תקופה מסוימת בחו"ל בעוד אמם נסעה לעבוד בישראל, בטענה שנתק בן שנתיים ומעלה מהווה נטישה של הילד ושל התא המשפחתי. לאחרונה ניתנה החלטה המכירה בצורך של אם לצאת לחו"ל לשם פרנסת משפחתה כחלק מן השמירה על התא המשפחתי, שכן עצם נטילת עול הפרנסה מעידה דווקא על הרצון לתמוך בקטין ולדאוג לרווחתו ולא על נטישתו.

בעיה דומה קיימת גם לגבי ילדים של נשים שקבלו מעמד בישראל מכח נישואיהן לבן זוג יהודי ועלייתן עמו ארצה. קיימים לא מעט מקרים, בהם נשארו ילדים בגילאי 16 על מנת לסיים את לימודיהם קודם לעליית משפחתם לישראל, ובהגיעם לגיל 18 המופלג, נחשבים הם לבגירים ונמנעת מהם האפשרות להתאחד עם משפחתם בישראל.

מומחיותו הייחודית משרד עו"ד דוד אנג'ל

כאמור, מרבית פרשיות הסדרת מעמד ל"ילדים נלווים" הינן מורכבות ולעיתים הינם על הגבול האבסורדי שכן משרד הפנים אינו ממהר לאשר את מעמדם החוקי בישראל למרות נסיבותיהם המיוחדות.

לנו במשרד עו"ד דוד אנג'ל ניסיון רב-שנים בהתנהלות מול משרד הפנים בסוגיות המורכבות ביותר ובמקרים הרגישים ביותר, וע"י הכרותינו עם המערכות, הידע המקצועי שרכשנו ב- 20 שנות עבודה – אנו יודעים כיצד לנווט את הספינה אל היעד הבטוח. 

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לקבלת ייעוץ, הכוונה ובחינת המקרה שלכם – ונשמח להיות העוגן המשפטי עבורכם.


[1] וראו: בעע"ם 5569/05 משרד הפנים נ' עויסאת (פורסם בנבו, 2008), פסקה 17; בג"צ 979/99 פבאלואיה נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 1999) (להלן: עניין פבאלואיה); עת"מ (מחוזי י-ם) 379/04 מנסור נ' משרד הפנים – מינהל האוכלוסין בירושלים (פורסם בנבו, 2005), פסקה 8.
[2] סעיף ג.7.2.7 לנוהל
[3] סעיף ג.8.2.7 לנוהל
[4] סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק האזרחות").
[5] מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות.
[6] סעיף 5(א)(3) לחוק האזרחות.
[7] בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950, 958-959.
[8] חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
[9] חוק האזרחות, תשי"ב-1952.
[10] בג"ץ 2585/04 סוטניקובה נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2004); וראו גם בג"ץ 9185/05 סניגפאן נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2005).
[11] ראה בג"ץ 656/87 מנצח נ' שר הפנים ואח' (פורסם בנבו, 1988).
[12] בג"ץ 656/87, שם ; בג"ץ 758/88, קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505 (1992); בג"ץ 4174/93 ויאסלב נ' שר הפנים (לא פורסם).
[13] שחוק השבות, תש"י-1950 לא חל עליהם
[14] בג"ץ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113 (1972), בעמ' 117; וכן בג"ץ 758/88, שם, בעמ' 520
[15] שאינם עולים מכוח חוק השבות
[16] ראו בג"ץ 1689/94 הררי נ' שר הפנים, פ"ד נא(1) 15 (1994) (להלן: "פרשת הררי").
[17] סעיף 8 (א) לחוק האזרחות.
[18] בג"ץ 8876/05 וזניק נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 2005) בגץ 2311/06 גנאדי אובודנקו נ' משרד הפנים מינהל האוכלוסין (פורסם בנבו, 2006) (להלן: "עניין גנאדי").
[19] עניין גנאדי שם. ראו עוד, פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בתל-אביב, ב-עת"מ 1195/06 קספ (קטינה) נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2006).
[20] ראו סעיפים 1 ו-2 לחוק הכניסה לישראל.
[21] סעיף ד' 2.1 (4) ט' לנוהל.

מה מספרים הלקוחות שלנו

נעה צדיק
נעה צדיק
2021-08-22
תותח!!
תום רז
תום רז
2021-06-07
צוות המשרד נתן מענה מיידי ואדיב לשאלות שלי! המון תודה
erez rrr
erez rrr
2021-06-07
שירות מצויון. שירה, את אלופה.
Rute pacheco
Rute pacheco
2021-06-06
אני דוד מג מבת ים מרוצה מאוד מהטיפול של משרד עורכי דין דוד אנג'ל ועובדיו המסורים עם יחס יוצא מהרגיל מומחים בהגשת כל המסמכים הנחוצים למשרד הפנים ובהצגת המסמכים בזמן ולעמוד מולם במקצועיות בתודה ובכבוד רב דוד .מ
Shulamit Avraham
Shulamit Avraham
2021-04-22
תודה על שירות מצויין ומהיר, ובמיוחד לשירה שמאוד אכפת לה ונותנת שירות מכל הלב. ממליצה בחום
Канал ПозитиФФчик
Канал ПозитиФФчик
2021-04-13
מאוד ממליצה!! התקשרתי אם שאלה ותוך דקה נתנו לי מענה והסבירו מה עלי לעשות. תודה רבה לכם!
braa esa37
braa esa37
2021-02-12
מומלץ בחום.