עורך דין אזרחות ישראלית

אחד הנכסים החשובים ביותר לאדם הוא אזרחות במדינתו. להיות אזרח משמעו, במקרים רבים, מצב שיכול לחרוץ גורלות, לקבוע את זכויות האדם ולהקנות לו אפשרויות רבות.

מהם התנאים לקבלת אזרחות במדינת ישראל, מה המשמעות של להיות אזרח במדינה -- וכמה חשוב להיעזר בישרותיו של עורך דין בעל מומחיות בתחום?

עורך דין אזרחות ישראלית -- כמה מילים על אזרחות

בישראל קיימים מספר סוגים של השוהים בה. לא כל מי ששוהה בשטח המדינה הוא תושב ישראלי, ולא כל תושב במדינה הוא אזרח. בישראל קיימים מספר מעמדות חוקיים שונים, שמגדירים את יחסי הזכויות והחובות, שלהם עם המדינה. מעמדות אלו מגדירים את מעמד השהייה (החוקי) שלהם בישראל, כאשר אזרחות היא מעמד השהייה הגבוה ביותר בהיררכיית מעמדות אלו. אזרחות מעניקה למחזיק בה את כל הזכויות והחובות, והיא מבטאת את הקשר ההדוק ביותר הקיים בין אדם למדינה.

בישראל, קיימים מקרים רבים בהם אזרחים זרים מבקשים לקבל אזרחות ישראלית מכוח נימוקים שונים ומגוונים -- על בסיס נישואין לאזרח ישראלי, מנימוקים הומניטריים, עקב נסיבות חיים אישיות מיוחדות -- ועוד. אחוז גבוה מהמבקשים אזרחות בישראל הינם יוצאי מדינות חבר העמים (ברית המועצות לשעבר).

כיצד ניתן לקבל אזרחות בישראל?

קבלת אזרחות במדינת ישראל מתבססת על מספר חוקים, אחד מהם הוא חוק השבות, תש"י -- 1950, חוק המאפשר לכל יהודי, מכל מקום בעולם, להגר למדינת ישראל ולקבל, באופן אוטומטי, אזרחות ישראלית, למעט מספר סייגים. לפי חוק השבות, הזכות ניתנת "גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי". על אף המילים הברורות לכאורה, בחוק השבות המקורי אין אזכור או הגדרת "מיהו יהודי", כך שבמהלך השנים נוצרו חילוקי דעות רבים סביב סוגיה זו, חלקם אף הובילו למספר שינויים בחוק השבות.

חוק האזרחות התשי"ב–1952, מגדיר את הדרכים האפשריות לקבלת אזרחות ישראלית:

  1. מכוח חוק השבות- אזרחות אשר מוענקת לאדם על סמך סעיף זה נחשבת עניין של זכות. היא לא מותנית בשיקול דעתו או באישורו של שר הפנים.
  2. מכוח ישיבה בישראל- אזרחות מסוג זה ניתנת למי שהיה נתין ארץ-ישראלי טרם הקמת מדינת ישראל, ולילדיו. ברוב המקרים חל סעיף זה על אוכלוסייה שאינה יהודית, ועל מי שחי במדינת ישראל בין מועד הקמת המדינה ומועד כניסת הסעיף לתוקף. לסעיף זה אין כיום חשיבות ואזרחות ישראלית לא ניתנת עוד מכוח ישיבה במדינה בלבד.
  3. מכוח לידה בישראל -- אזרחות הניתנת למי שנולד בארץ ואביו, או אמו, הם אזרחי מדינת ישראל. כמו כן הוא חל על מי שנולד מחוץ לישראל ואביו, או אמו, הם אזרחים ישראליים, מכוח חוק השבות, ישיבה בישראל, התאזרחות או מכוח אימוץ. למרות שסעיף זה מחיל את עקרון הדם, לפי אזרח ישראלי מקנה אזרחות לילדיו, מדינת ישראל לא מסתפקת בו ודורשת שילוב של עקרון הדם לעקרון הקרקע, קרי, ישיבה בארץ.
  4. מכוח לידה וישיבה בישראל- אזרחות מכוח זה חלה על מי שנולד בשטח ישראל לאחר הקמת המדינה, ולא היתה לו מעולם אזרחות אחרת, וכן, בתנאי שהיה תושב ישראל במשך חמש שנים רצופות, טרם הגשת בקשתו לאזרחות.
  5. מכוח אימוץ- אזרחות הניתנת לקטין שאומץ על ידי אזרחים ישראליים.
  6. מכוח ההענקה --סעיף זה מסמיך את שר הפנים להעניק אזרחות ישראלית לקטינים תושבי ישראל, וגם, לאנשים שאר השר השתכנע בהזדהות שלהם עם מדינת ישראל, ואשר המדינה מוקירה אותם, למשל חסידי אוצו עולם, ספורטאים מצטיינים, וכדומה.
  7. מכוח התאזרחות- אדם שלא זכאי לאזרחות לפי הקריטריונים שהוזכרו,יכול להגיש בקשה לאזרחות משר הפנים, ובתנאי שהוא עומד במספר תנאים מצטברים, ביניהם:
  • הוא נמצא בישראל
  • שהה בישראל שלוש שנים, מתוך חמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להתאזרחות
  • הוא זכאי למעמד של תושב קבע בישראל
  • השתקע במדינת ישראל, או שיש בכוונתו לעשות זאת
  • שולט, במידה מסויימת, בשפה העברית
  • ויתר, או יהיה מוכן לוותר, על אזרחותו האחרת, לכשיהיה אזרח ישראלי

בנוסף לתנאים אלה, לפני הענקת האזרחות, על המבקש להצהיר אמונים למדינת ישראל בתוך שלושה חודשים מיום אישור בקשתו. אם לא יעשה כך, תבוטל הבקשה. (תקנה 5 בתקנות האזרחות תשכ"ט-1968). יצוין כי גם אם עמד המבקש בכל התנאים הללו, אין הדבר מבטיח אוטומטית קבלת אזרחות. ההחלטה היא בכפוף לשיקול דעתו של שר הפנים.

עוד יצוין כי חוק האזרחות קבע מספר פרמטרים לקבלת פטור מהתנאים המקדימים הנ"ל, ביניהם, מי ששירת שירות סדיר בצה"ל, ומי ששכל את בנו או בתו בשירות צבאי.

בנוסף, רשאים לקבל אזרחות בן/בת זוג של אזרח/ית ישראלי/ת וגם, קטין שאחד מהוריו התאזרח והוא עצמו (הקטין) היה תושב ישראל במועד ההתאזרחות. (כלל חריג לאפשרות של בני זוג של ישראלים לקבל אזרחות נקבע בחוק האזרחות והכניסה לישראל -- הוראת השעה -- תשס"ג, ,2003, אשר קובע שאסור לתת אזרחות לתושבי השטחים. החוק גובש במהלך האינתיפאדה השנייה, במטרה להגביל את ריבוי הנישואין בין ערביי ישראל לתושבי השטחים (יש"ע). החשש שעלה היה כי נישואים מסוג זה, אשר מעניקים אזרחות ישראלית לפלסטינים שנישאים עם אזרחי ישראל, ינוצלו לרעה בסיוע לגורמי טרור מהשטחים, או לחלופין, ייצרו בעיה דמוגרפית של כניסת פלסטינים רבים אל תוך תחומי הקו הירוק. לפי חוק זה נשללת אזרחות, או תושבות, בישראל, לפלסטינים מהשטחים, במסגרת איחוד משפחות. חוק זה עורר בשעתו פולמוס רב וויכוחים נוקבים, סביב השאלה בנוגע לאיזון בין בטחונה של מדינת ישראל לבין הפגיעה בזכויות הפלסטינים.

איבוד הזכות לאזרחות בישראל

חוק האזרחות תשי"ב-1952, קובע כי אדם מאבד את אזרחותו הישראלית עקב ויתור מרצון או בעקבות שלילתה לפי חוק.

ויתור מרצון -- זכותו של כל אזרח ישראלי בגיר לוותר על אזרחותו,מבלי שיהיה חייב לספק הסברים על רצונו זה. יחד עם הנאמר, הבקשה לוויתור על האזרחות דורשת את הסכמת שר הפנים, כדי למנוע מאדם לוותר על אזרחותו כדי להתחמק ממילוי החובות המוטלות מכוחה.

ביטול / שלילת אזרחות -- שלילת אזרחות, או ביטולה, נתונה בסמכות שר הפנים ובסמכות בית המשפט לעניינים מנהלתיים, בהתאם לאופי וסוג המקרה. הדבר יכול להתבצע אם האזרח עונה על אחד, או יותר, מהפרמטרים הבאים:

  • קבלת אזרחות במרמה -- בסמכותו של שר הפנים לבטל אזרחות של אדם אם הוכח להנחת דעתו של השר שהאדם השיג את האזרחות באמצעות מתן פרטים כוזבים. התנאי לביטול האזרחות, גם אם הושגה במרמה, היא שטרם חלפו שלוש שנים מיום קבלתה. במידה וחלפו שלוש שנים, ויותר, ביטול האזרחות אינו כפוף רק לשיקולו של שר הפנים, אלא נדרשת גם החלטה לביטול של בית המשפט לעניינים מנהלתיים.
  • הפרת אמונים למדינת ישראל -- בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהלתיים לבטל, לבקשת שר הפנים, את אזרחותו של אדם שעשה מעשה הנחשב כהפרת אמונים למדינה, למשל, ריגול, עיסוק בפעולות טרור, רכישת אזרחות במדינת אויב, זכות לישיבת קבע במדינת אויב. הן שר הפנים והן בית המשפט נוקטים במשנה זהירות טרם שלילת אזרחותו של אדם, גם במקרים בהם התקיימה הפרת אמונים מובהקת למדינת ישראל. דוגמה לנקיטת צעדים זהירים היא החלטת שר הפנים בשנת 1996 שלא לשלול את אזרחותו של יגאל עמיר בעקבות רצח רבין (בג"ץ 2757/96 הילה אלראי נ' שר הפנים). גם עתירה בנושא שהוגשה לבג"ץ, לא שינתה את החלטת שר הפנים ואזרחותו של יגאל עמיר לא נשללה ממנו.

זכויות וחובות המוענקות בישראל לאזרחי המדינה בלבד -- עו"ד אזרחות ישראלית

אזרחות היא אחד המושגים החשובים ביותר בפוליטיקה הלאומית והבין-לאומית של העולם המודרני. אזרחות ישראלית משקפת את הקשר החזק ביותר בין אדם לבין מדינה, שמתבטא בכך שהאזרח זכאי למלוא הזכויות שהמדינה מעניקה לו, ומחויב במלוא החובות שהיא מטילה עליו. בין הזכויות:

הזכות לבחור לכנסת ישראל -- זכותו של כל אזרח ישראלי בן 18 ומעלה להצביע בבחירות לכנסת

הזכות להיבחר לכנסת- הזכות להיבחר לכנסת נתונה לאזרח ישראלי שמלאו לו 21 שנה

אפשרות לכהן במשרה ציבורית- תפקידים פוליטיים בכירים במדינת ישראל מחייבים שהמכהנים בהם יהיו אזרחי המדינה. בין התפקידים: נשיא המדינה , ראש הממשלה, שרים (משרת שר מחייבת גם תושבות בישראל), שופטים,מבקר המדינה, עובדים במוסדות הביטחון, ועוד.

חסינות מפני הסגרה- לאזרחי ישראל הזכות שלא להיות מוסגרים למדינה זרה. יודגש כי זכות זו אינה מוחלטת ולעתים מואשם ישראלי כן יוסגר לחו"ל, בהתאם לנסיבות ולמקרה.

הזכות לקבל דרכון ישראלי

הזכות להיכנס לישראל- הזכות לצאת מישראל מוקנית לכל אדם, אולם הזכות להיכנס אליהמבלי להזדקק לאשרה מיוחדת מוענקת רק לאזרח ישראלי.

הזכות לחיות בישראל -- אזרח ישראלי זכאי לא רק להיכנס למדינה ולצאת ממנה, אלא גם  להתגורר בה, כלומר יש לו הזכות מפני גירוש -- הזכות שלא להיות מגורש מישראל.

וכמובן, על כל אזרח ישראלי מוטלות גם חובות, ביניהן:

שירות בצה"ל -- חובה זו מעוגנת בחוק שירות הביטחון (תשמ"ו-)1986, ומוטלת -- לפחות בעיקרון -- על כל האזרחים ותושבי הקבע של מדינת ישראל, למעט אנשים שקיבלו פטור מסיבות רפואיות, דתיות וכיוצ"ב.

החובה לשלם מסים

חובת הציות לחוק- כל אדם הנמצא בישראל כפוף לחוק הישראלי, ודיני העונשין של המדינה חלים על כל עבירה שבוצעה בשטחי ישראל. החוק הישראלי תקף גם בחו"ל.

חובת הנאמנות למדינה- אזרחי ישראל מחויבים לשמור נאמנות למדינה ללא תלות במקום המצאם הפיזי.

יצוין כי בישראל, כל החובות המוטלות על אזרחי המדינה חלות גם על תושבי הקבע שלה.

דוגמת פסיקה בנושא קבלת אזרחות ישראלית: ערר (י-ם) 5751-18 קליימן נ' משרד הפנים (6.3.2019)

העוררים הם אזרחית ישראלית מכוח נישואיה לאזרח ישראלי ובנה מנישואים קודמים, אזרח רוסיה. לעוררת ובן זוגה שלושה ילדים משותפים והיא הגישה בקשה להסדרת מעמדה בישראל מכוח נישואיה לאזרח ישראל. באותו המעמד הוגשה גם בקשה לתת מעמד לבנה (מנישואים קודמים לאזרח שאינו ישראלי), מכוח היותו קטין נלווה. ואכן, הבן קיבל אישור ישיבה מסוג ב'1 ובהמשך אישור מסוג 5'א.

כשמלאו לבנה של העותרת 19 שנה הוא נסע לרוסיה לסייע בטיפול בסבתו החולה. עם שובו לישראל, עם אשרת תייר, סירב משרד הפנים לחדש לו את רשיון הישיבה הארעי. יחד עם זאת החליט משרד הפנים לדון בעניינו בוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטריים.

העוררים הגישו ערר נגד ההחלטה. הערר התקבל במסגרת פסק דין ובו נקבע שעל משרד הפנים לבחון את החלטתו מחדש, לאחר שמיעת טענות העוררים ובחינת הנתונים – האם הבן העתיק את מרכז חייו מישראל בתקופה בה נעדר ממנה. לאחר פסק הדין בערר הראשון נדחתה בקשת העוררים ומשרד הפנים החליט כי העניין יידון בוועדה בין משרדית לעניינים הומניטריים ולכן הגישו העוררים את הערר הנידון.

בית הדין הדגיש כי העוררים לא מבקשים להסדיר את מעמד בנה של העוררת מטעמים הומניטריים אלא שבקשתם מבוססת על הזכות המוקנית לו כקטין נלווה. עוד ציין בית הדין שכבר בפסק הדין הראשון נפסלה ההחלטה להביא את עניינו בפני וועדת העניינים ההומניטריים. לפי בית הדין "מסרב משרד הפנים להפנים את קביעתו החלוטה של בית הדין בערר הראשון, לפיה יש לדון במעמד הבן כקטין נלווה ולא כבקשה למעמד מטעמים הומניטריים וכי אין בהחלטת משרד הפנים כל התייחסות לשאלה אם יש לראות את הבן כמי שהעתיק את מרכז חייו בזמן בו נעדר מישראל על מנת לטפל בסבתו החולה", זאת כפי שהורה בית הדין כבר בדיון הראשון.

לפיכך קבע בית הדין לעררים כי הבן לא העתיק את מרכז חייו מישראל ואף הוכיח זאת. עוד קבע בית הדין כי בהתאם לנוהל על משרד הפנים לחדש את רישיון הישיבה הרעי שניתן לו וכי לאחר החידוש יהיה הבן רשאי להגיד במיידי בקשה לקבלת מעמד של תושב או של אזרח ישראלי.

**מקרה נוסף בו משרדנו ייצג לקוח שקיבל בסופו של תהליך אזרחות בישראל:

חשיבות הייעוץ עם עורך דין אזרחות ישראלית מומחה

כאמור, אזרחות ישראלית ניתנת באופן אוטומטי לכל יהודי באשר הוא, אשר מביע את רצונו להשתקע בארץ. את האזרחות הוא רשאי לקבל ללא כל תלות במילוי חובות כלשהן. מנגד, מתן אזרחות לאדם שאינו יהודי היא הליך מורכב יותר, מוגבל מאד ותלוי, במידה רבה, בשיקול הדעת של שר הפנים.

קבלת אזרחות היא מעמד נורמטיבי הגבוה ביותר אליו יכול לשאוף אדם. במקביל לחובות שחלים על האזרח, האזרחות מקנה לו גם זכויות רבות וביניהן זכויות סוציאליות.

ניתן להבין כי קבלת אזרחות ישראלית היא מורכבת, לא קלה ולא ניתנת בקלות -- בין היתר עקב אטימות הולכת וגוברת של מוסדות המדינה. חשוב מאד שאת התהליך ילווה עו"ד אזרחות ישראלית, הבקיא בתקנות, בחוקים, בהוראות השעה ובשינויים בחוק -- על מנת להבטיח הליך מסודר ובסופו קבלת האזרחות על אף ולמרות המורכבות והמכשולים שבדרך. ייצוג על ידי עורך דין מגדיל את סיכויי מבקש האזרחות לקבל אותה בעשרות אחוזים!

מזה 20 שנים שמשרד עו"ד דוד אנג'ל מתמחה בייעוץ, ליווי וייצוג לקוחות רבים המבקשים לקבל אזרחות ישראלית. עו"ד אנג'ל בקיא בכל סוגיות חוק האזרחות ונוהל הטיפול בבקשה במשרד הפנים. ההיכרות הרבה עם התחום, הניסיון והמקצועיות, הביאו להצלחות רבות בתהליך קבלת אזרחות ישראלית, כולל התמודדות עם בעיות שונות העלולות לצוץ במהלך הדרך.

זקוקים לסיוע משפטי/ייעוץ בענייני קבלת אזרחות בישראל?  אנחנו הכתובת שלכם. צרו איתנו קשר עכשיו ונעשה הכל לשרת אתכם נאמנה.

 

שאלות נפוצות:

-מהי מומחיותו של עורך דין אזרחות ישראלית?

עורך דין המתמחה בקבלת אזרחות ישראלית בונה אסטרטגיה מותאמת עוד בתחילת הדרך המשותפת, על מנת לאפשר למבקש לקבל אזרחות ישראלית בזמן הקצר ביותר (לעיתים פחות משנה), תוך שימוש בטכניקות משפטיות המקצרות את התהליך כולו ומגבירות את הסיכוי לקבלת האזרחות בפועל. לפרטים נוספים צרו קשר עם עורך דין דוד אנג'ל.

 

-כמה עולה לשכור את שירותיו של עורך דין לאזרחות?

ככל תחום משפטי אחר, דמי הטיפול נקבעים בהתאם למורכבות ההליך הצפוי, זמן הטיפול, הקושי האובייקטיבי בקבלת האשרה המבוקשת וכדומה. בדרך כלל עלות הליך משפטי בערכאות שיפוטיות יהא יקר יותר מהליך פרוצדוראלי ראשוני.

 

-איך לבחור עורך דין אזרחות ישראלית מתאים?

כדאי לקבל המלצות, בייחוד המלצות מלקוחות קודמים בתחומים רלוונטיים לכם, לבדוק שביעות רצון מעורך הדין ומשרדו ולשאול על משך זמן הוותק שלו בתחום והניסיון המצטבר.  לעורך דין דוד אנג'ל 20 שנות ניסיון והצלחות בטיפול בענייני אזרחות ישראלית והגירה לישראל. המלצות ויזואליות של לקוחות קודמים מוצגות באתר.

 

-מדוע חשוב להיעזר בשירותיו של עו"ד בתחום זה?

עורך דין מומחה יקצר תהליכים ביורוקרטים ומשפטיים על ידי היכרותו עם המערכת והיכרות אישית עם הגורמים ברשויות, הוא ייתר הליכים בלתי רצויים, ימנע בעיות דוגמת החלטות סירוב שונות, יידע לעקוף מכשולים צפויים ובלתי צפויים, וימקסם את הסיכויים לקבל את האזרחות הישראלית המבוקשת.