חלוקת דירה בגירושין: מדריך משפטי ל-2026
משמעותו של הליך גירושין היא מורכבת מאוד. לא מדובר רק על סיום הנישואין, אלא גם על פירוק מערכת כלכלית משותפת שנבנתה לאורך שנים.
מבין כל האלמנטים הנכללים תחת חלוקת הרכוש בגירושין, דירת המגורים המשותפת היא הנכס המשמעותי והמורכב ביותר לחלוקה.
בשונה מכספים שניתן לחלק בין בני הזוג, דירה אינה ניתנת לחלוקה בעין. הדבר מביא להתעוררות מחלוקות סביב אופן חלוקת הדירה, איזה חלק יקבל כל אחד מבני הזוג ואיך הדבר מתבצע בפועל. הן הופכות לעיתים קרובות להיות הזירה המרכזית של הסכסוך בהליך הגירושין.
כמשרד שמתמחה באופן ייחודי בפרקטיקה של חלוקת רכוש בגירושין, נפרט במאמר זה את כל מה שצריך לדעת על חלוקת דירה בגירושין בישראל, מהמסגרת החוקית, דרך הפתרונות האפשריים, ועד לטיפים מעשיים שיעזרו לכם להגן על האינטרסים שלכם ולהגיע לתוצאה הוגנת.
מהי המסגרת החוקית לחלוקת דירה בגירושין?
לפני שניכנס לפתרונות המעשיים, חשוב להבין את המסגרת המשפטית שמסדירה את חלוקת הרכוש בגירושין בישראל. המסגרת משתנה בהתאם למועד הנישואין ולמעמד המשפטי של בני הזוג.
חזקת השיתוף: לבני זוג שנישאו לפני 1974
בני זוג יהודים שנישאו לפני תאריך 1.1.1974 כפופים לחזקת השיתוף שנקבעה בפסיקה. עיקרון זה קובע שכל נכס שנצבר במהלך הנישואין במאמץ משותף של שני בני הזוג, ובכלל זה דירת המגורים, נחשב לרכוש משותף ויחולק שווה בשווה ביניהם בעת הגירושין.
חזקת השיתוף נוצרה כדי לתקן עוול היסטורי שבו רוב הנכסים היו רשומים על שם בן הזוג המפרנס, והצד השני, בדרך כלל האישה שטיפלה בבית ובילדים, נותר ללא דבר בזמן הגירושין.
העיקרון החשוב ביותר בחזקת השיתוף הוא שאין חשיבות לשאלה על שם מי הדירה רשומה. גם אם הדירה רשומה באופן פורמלי על שם בעל בלבד, רעייתו זכאית למחצית משווייה אם הוכח שהדירה נרכשה במאמץ משותף של שניהם.
"מאמץ משותף" לא מתייחס רק לתרומה כספית ישירה, אלא גם תרומה לניהול המשק הביתי, גידול הילדים, ותמיכה בקריירה של בן הזוג מוכרים כמאמץ משותף שמזכה בזכויות בנכסים.
חוק יחסי ממון: לבני זוג שנישאו אחרי 1974
בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974 כפופים לחוק יחסי ממון בין בני זוג. החוק מבחין בין תקופת הנישואין לתקופה שלפניהם. הרכוש שצבר כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין יחזור אליו לאחר הגירושין. אולם, על הרכוש שצברו שני בני הזוג לאחר הנישואין חל הסדר איזון משאבים.
חוק יחסי ממון קובע בסעיף 5 שלו את כלל איזון משאבים: בעת פירוק הנישואין, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משווי כלל נכסי בני הזוג, בניכוי חובות. כלומר, העקרון הוא חלוקה שוויונית של הרכוש שנצבר יחד.
הסכם ממון: האפשרות לקבוע חלוקה שונה
בני זוג יכולים, בכל שלב של הנישואין או לפניהם, לחתום על הסכם ממון שקובע מראש כיצד יחולק הרכוש ביניהם במקרה של גירושין. אם הסכם ממון נחתם לפני הנישואין, מספיק אישור נוטריון כדי להעניק לו תוקף משפטי. אם נערך לאחר הנישואין, טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה.
הסכם ממון יכול לקבוע, למשל, שבמקרה של גירושין הדירה תישאר בידי אחד מבני הזוג בלבד, או שהחלוקה תהיה בשיעורים שונים מ-50%-50%.
ידועים בציבור: כפופים לחזקת השיתוף
זוגות שחיים בידיעה בציבור, כלומר נתפסים כזוג נשוי אך ללא טקס נישואין פורמלי, כפופים גם הם לחזקת השיתוף שנקבעה בפסיקה.
כדי להוכיח מעמד של ידועים בציבור, יש להראות שהזוג חי יחד תקופה ממושכת, ניהל משק בית משותף, נתפס בעיני הציבור כזוג נשוי, וקיימת הדדיות והתחייבות ביניהם. ברגע שהוכח המעמד הזה, חלוקת הדירה והרכוש תיעשה על פי אותם עקרונות החלים על זוגות נשואים.
מה עושים כשיש מחלוקת על הדירה? כל האפשרויות המעשיות
כאשר בני זוג מגיעים להליך גירושין ויש להם דירת מגורים משותפת, קיימות מספר אפשרויות מעשיות לטיפול בנכס. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות, ועל בני הזוג לבחון איזו מהן מתאימה למצבם הספציפי.
מכירת הדירה וחלוקת התמורה
הפתרון הפשוט ביותר הוא מכירת הדירה בשוק החופשי וחלוקת התמורה בין בני הזוג. זהו הפתרון המועדף כאשר שני הצדדים כבר לא גרים בדירה, או כאשר אף אחד מהם אינו מעוניין להישאר בה מסיבות רגשיות או כלכליות. היתרון המרכזי בפתרון זה הוא שכל אחד מהצדדים מקבל סכום גבוה אותו יוכל להשקיע ברכישת דירה חדשה או לכל צורך אחר.
תהליך המכירה צריך להיעשות בשיתוף פעולה של שני הצדדים.
על בני הזוג להסכים על מתווך, על מחיר המכירה, ועל חלוקת ההוצאות הכרוכות במכירה: דמי תיווך, מיסים, עלויות שיפוץ וכדומה.
במקרים שבהם אין הסכמה, בית המשפט יכול למנות כונס נכסים שיהיה אחראי על המכירה, אך זה מוסיף עלויות ומאריך את התהליך.
בנוסף, חשוב לתאם את עיתוי המכירה: האם היא תתבצע מיד, או רק לאחר שהילדים יגדלו ויעזבו את הבית. במקרים מסוימים, בני זוג מסכימים שהדירה תימכר רק כעבור מספר שנים, כדי לאפשר יציבות לילדים.
עבור הילדים גירושין מהווים טלטלה גדולה. לכן, כשיש ילדים רצוי להסתכל על הדברים בצורה רחבה יותר ולקחת בחשבון גם את ההשלכות של מעבר לדירה אחרת ממש בסמוך לגירושין. לכן, הורים רבים מעדיפים, למרות הנוחות שבפירוק השיתוף על הדירה בצורה זו, לחפש פתרון אחר.
קניית חלקו של בן הזוג השני
פתרון נוסף הוא שאחד מבני הזוג יקנה את חלקו של השני בדירה ויישאר הבעלים היחיד.
זהו פתרון נפוץ כאשר אחד הצדדים מעוניין להישאר בדירה, בין אם בגלל קירבה למקום עבודה, מתוך חשיבה על טובת הילדים, או בגלל זיקה רגשית למקום. כדי לממש פתרון זה, על הקונה להשיג מימון לתשלום חלקו של הצד השני. לעיתים זה נעשה באמצעות משיכת משכנתה נוספת על הדירה, מכירת נכסים אחרים, או קבלת הלוואה מבני משפחה.
חשוב שייקבע ערך הדירה על ידי שמאי המוסכם על שני הצדדים, כדי לקבוע את השווי ההוגן בשוק.
על בסיס הערכת השמאי, יחושב המחיר שעל בן הזוג הנשאר בדירה לשלם לבן הזוג היוצא. יש לוודא שההעברה משפטית של הזכויות בדירה נעשית כדין באמצעות רישום בלשכת רישום המקרקעין, כך שבן הזוג היוצא לא יישאר רשום כבעלים.
חשוב לדעת שהעברת נכס בין בני זוג במסגרת הסדר גירושין פטורה ממס רכישה וממס שבח, לפי החוק. מניסיון- מדובר ביתרון משמעותי.
מתן זכות מגורים מוגדרת בזמן לצד אחד
בתי המשפט לענייני משפחה מכירים לעיתים בזכות מגורים לטווח מוגבל לטובת ההורה המשמורן הגר עם הילדים. פתרון זה שומר על יציבות הילדים ומאפשר להם להישאר בסביבה המוכרת, אך בו בזמן אינו שולל לחלוטין את זכויות בן הזוג השני בנכס.
הסדר טיפוסי יכול להיות שההורה המשמורן יישאר בדירה עד שהילד הצעיר יגיע לגיל 18 או יסיים את השירות הצבאי, ולאחר מכן הדירה תימכר והתמורה תחולק.
פתרון זה דורש תיאום קפדני של הוצאות האחזקה, המשכנתא, המיסים וההוצאות השוטפות של הדירה. בדרך כלל, ההורה המתגורר בדירה ישלם את ההוצאות השוטפות, אך פירעון המשכנתא עשוי להתחלק בין שני הצדדים או להיחשב כחלק מתשלומי מזונות הילדים.
כדי למנוע מצב שבו ההורה הלא מתגורר משלם על נכס שהוא אינו נהנה ממנו, לעיתים מוסכם על הפחתה תואמת בתשלומי המזונות.
מה קורה כשיש משכנתא על הדירה?
במרבית המקרים, ישנה משכנתא בנקאית שטרם נפרעה עבור דירת המגורים. התמודדות עם המשכנתא בזמן גירושין מוסיפה שכבת מורכבות נוספת לחלוקת הדירה.
האם ניתן להפריד את המשכנתא לשני חלקים?
משכנתא היא התחייבות כספית לבנק, והבנק אינו מעוניין בדרך כלל לשנות את מבנה ההלוואה או להסיר אחד מהלווים.
משמעות הדבר היא שגם אם בני זוג מחליטים שאחד מהם יישאר בדירה ויקנה את חלקו של השני, הבנק עדיין רואה את שניהם כחייבים בפירעון המשכנתא.
רק אם הבנק מסכים, ניתן להסיר אחד מבני הזוג מהמשכנתא, אך הבנק יעשה זאת רק אם הוא משוכנע שהצד הנותר מסוגל לעמוד בהחזרים לבדו.
כדי להתגבר על הבעיה, על בן הזוג הנשאר בדירה לפנות לבנק ולבקש מיחזור המשכנתא על שמו בלבד. תהליך זה כרוך בבדיקת כושר האשראי שלו, ובמקרים מסוימים גם בצורך בערב נוסף.
אם הבנק מאשר, אז בן הזוג היוצא משוחרר באופן רשמי מהחוב, ואין עוד קשר כלכלי ביניהם בנוגע לדירה. אם הבנק לא מאשר, אפשרות נוספת היא למכור את הדירה, לפרוע את המשכנתא מתוך התמורה, ולחלק את היתרה בין בני הזוג.
הטיפול בתשלומים השוטפים של המשכנתא
עד לרגע שבו הדירה נמכרת או עוברת לבעלותו הבלעדית של אחד הצדדים, יש להסדיר מי משלם את תשלומי המשכנתא החודשיים.
במקרים רבים, בתי המשפט מחליטים שההורה הגר בדירה ישלם את התשלומים כחלק מהוצאות המגורים שלו, והם ייזקפו לזכותו בעת חישוב החלוקה הסופית. חלופה אחרת היא שהתשלומים יחולקו בהתאם לחלקו של כל צד בבעלות על הדירה.
חשוב לתעד היטב מי שילם, כמה ומתי, כדי למנוע מחלוקות בעתיד. במקרים שבהם אחד הצדדים מפסיק לשלם את חלקו במשכנתא, הצד השני עלול להימצא במצב של חוב כלפי הבנק ופגיעה בדירוג האשראי שלו. לכן, במסגרת ההסכם או פסק הדין, יש להגדיר בבירור מה ההגנות המשפטיות שעומדות לצד במקרה שהצד השני אינו עומד בתשלומים.
האם בית המשפט יכול לסטות מחלוקה שוויונית של הדירה?
כן. אמנם העיקרון הבסיסי הוא חלוקה שוויונית בהתאם להסדר איזון משאבים, אך בתי המשפט לענייני משפחה אכן מוסמכים לסטות מעיקרון זה במקרים מיוחדים, ביניהם:
תרומה לא שווה לרכישת הדירה
אם אחד מבני הזוג הביא סכום משמעותי לרכישת הדירה ממקור אישי, כמו ירושה, מתנה מהוריו, או כסף שחסך לפני הנישואין, בית המשפט עשוי להכיר בכך ולקבוע שאותו צד זכאי לקבל תחילה את הסכום שהשקיע, והיתרה תתחלק שווה בשווה.
למשל, אם דירה נרכשה ב 1,000,000 ₪ , כאשר 400,000 ₪ שולמו ע"י הורי אחד הצדדים, והשאר מומן במשכנתא משותפת שנפרעה לאורך השנים, בית המשפט עשוי לקבוע שאותו צד יקבל תחילה את הסכום שהביא, והיתרה תחולק שווה בשווה.
פער משמעותי בכושר ההשתכרות
אם אחד מבני הזוג זנח את הקריירה שלו כדי לטפל בבית ובילדים, בעוד שהצד השני פיתח מוניטין וקריירה משגשגת, בית המשפט עשוי לקחת בחשבון את הפער הזה. חלוקת רכוש לא שוויונית לטובת הצד החלש כלכלית יכולה לשמש כאיזון חלקי לפער בכושר ההשתכרות בעתיד.
עם זאת, יש להבהיר שאיזון משאבים אינו אמור "לפצות" את הצד החלש לאורך כל החיים, אלא למשך תקופה שתהיה פרופורציונאלית לתקופה בה גיבה אותו צד את האחר ובאיזו מידה אותה תמיכה השפיעה על פיתוח הקריירה.
משך הנישואין וגיל בני הזוג
גירושין לאחר נישואין ארוכים של עשרות שנים, כאשר אחד מבני הזוג בגיל מבוגר וללא אפשרות ריאלית לבנות קריירה מחדש, עשויים להצדיק חלוקה שאינה שוויונית. בית המשפט יתחשב בכך שהצד הוותיק והמבוגר צבר פחות יכולות להשתכר בעתיד, ויעניק לו יותר מהרכוש כדי לאפשר לו ביטחון כלכלי.
התנהגות פסולה של אחד הצדדים
במקרים חריגים, כאשר אחד מבני הזוג התנהג בצורה פסולה שפגעה במצב הכלכלי של השני, למשל, הברחת כספים, הסתרת הכנסות, מכירת נכסים בחשאי או גרימת חובות עצומים ללא ידיעת בן הזוג, בית המשפט עשוי להעניש אותו בחלוקה פחותה מהמגיע לו.
כמו כן, במקרים של אלימות חמורה או התנהגות שגרמה לסיום הנישואין, בית המשפט עשוי לקחת זאת בחשבון בחלוקת הרכוש, אם כי זה נושא שנוי במחלוקת משפטית.
כיצד מתנהלת תביעה לפירוק שיתוף בדירה?
כאשר אין הסכמה בין בני הזוג על חלוקת הדירה, אחד הצדדים (או שניהם) יכול להגיש תביעה לפירוק שיתוף לבית המשפט לענייני משפחה. זהו הליך משפטי פורמלי שבסופו בית המשפט יכריע כיצד תטופל הדירה.
שלבי התביעה
התהליך מתחיל בהגשת כתב תביעה מפורט שמתאר את הנכס, את נסיבות רכישתו, את הזכויות של כל אחד מהצדדים, ואת הסעד המבוקש: מכירת הדירה, קנייה על ידי אחד הצדדים, או כל פתרון אחר.
לאחר מכן מוגש כתב הגנה על ידי הצד השני, וייתכן שיוגשו גם תצהירי עדות שבכתב מצד שני הצדדים. בית המשפט יכול למנות שמאי מקרקעין שיקבע את שווי הדירה, או למנות גורם מקצועי נוסף כמו רואה חשבון כדי לבחון את התשלומים שבוצעו על ידי כל אחד מהצדדים לאורך השנים.
במהלך הדיון, בית המשפט ישמע את טענות שני הצדדים, יבחן את הראיות: אסמכתאות על תשלומי המשכנתא, חשבונות בנק, הסכמים קודמים, וכל מסמך רלוונטי – ויקבע את שווי החלוקה. ההליך עלול להימשך מספר חודשים ואף למעלה משנה, בהתאם למורכבות התיק ולעומס בבית המשפט. בסופו של התהליך, בית המשפט ייתן פסק דין המורה על הפתרון הסופי.
מינוי כונס נכסים
במקרים שבהם בני הזוג לא מצליחים לשתף פעולה גם לאחר פסק הדין, בית המשפט יכול למנות כונס נכסים שיהיה אחראי על מכירת הדירה בשוק החופשי.
הכונס ינהל את כל תהליך המכירה: שיווק הדירה, משא ומתן עם קונים, חתימה על חוזים, וחלוקת התמורה בין בני הזוג לפי החלקים שנקבעו בפסק הדין. למינוי כונס נכסים יש יתרון של ניטרליות וחיסול החיכוכים בין הצדדים, אך יש לו גם עלות כלכלית נוספת שנגרעת מהתמורה.
האם חלוקת הדירה משפיעה על מזונות וזכויות נוספות?
על פי הדין, חלוקת הרכוש במסגרת גירושין היא נושא נפרד מתביעת מזונות לילדים או מזונות אישה. כלומר, גם אם אחד מבני הזוג מקבל חלק גדול יותר מהרכוש, הוא עדיין זכאי או חייב במזונות בהתאם לנסיבות המקרה. המזונות נקבעים לפי יכולת ההשתכרות, צרכי הילדים או האישה, ורמת החיים שהייתה קיימת בזמן הנישואין.
עם זאת, במסגרת משא ומתן לגיבוש הסכם גירושין, בני הזוג יכולים להסכים על חלוקת רכוש לא שוויונית לטובת אחד הצדדים תמורת הפחתה או ויתור על תשלומי מזונות מסוימים. הסכם כזה חייב לקבל אישור מבית המשפט, שיוודא שהוא אינו פוגע בטובת הילדים. בית המשפט לא יאשר ויתור גורף על מזונות ילדים, כי מדובר על פוגיעה בזכויות הילדים עצמם.
מצב אותו יכול בית המשפט לקבל (בהתאם לכלל הנסיבות כמובן), הוא כאשר האישה מסכימה לוותר על תביעת מזונות אישה תמורת קבלת 60% משווי הדירה במקום 50%, הסדר זה יכול להיות הגיוני ומתקבל על הדעת. אך אם היא מוותרת על מזונות הילדים כחלק מההסדר, הדבר לא יקבל תוקף משפטי.
מה עושים כשיש טענת הברחת הון או הסתרת נכסים?
מחלוקות נוספות שעולות לעיתים קרובות בהליכי גירושין קשורות לחשד שאחד הצדדים מסתיר נכסים או מבריח כספים כדי למנוע את חלוקתם. דירה היא נכס שקשה להסתיר, אך יכולות להיות טענות לגבי שיפוצים שבוצעו, כספים שהושקעו בדירה, או תשלומים עבור המשכנתא שאינם מתועדים כראוי.
אם יש חשד שבן הזוג הסתיר נכסים או ביצע פעולות כדי להקטין באופן מלאכותי את הרכוש המשותף, ניתן לדרוש בבית המשפט חשיפת מסמכים פיננסיים מלאים.
בית המשפט מוסמך להורות לבן הזוג החשוד למסור דוחות בנק, תלושי משכורת, דוחות מס הכנסה, ופירוט של כל עסקה כספית משמעותית שבוצעה בתקופה שלפני הגירושין ותוך כדי ההליך. במקרים מסוימים, בית המשפט ימנה רואה חשבון מומחה שיערוך מעקב מקיף אחר תנועות כספיות ויגיש חוות דעת מקצועית לגבי מצבו הכלכלי האמיתי של כל אחד מבני הזוג.
אם יימצא שאחד הצדדים אכן הסתיר נכסים, הבריח כספים או ביצע פעולות נוספות במטרה לפגוע בחלוקה ההוגנת, בית המשפט יכול להעניש אותו בצורות שונות: ייחס לו נכסים שהוא הסתיר ושיש לקחת בחשבון בחלוקת הרכוש, יחלק את הרכוש הידוע באופן לא שוויוני לטובת הצד הנפגע, או אף יחייב אותו בהוצאות משפט.
כמה טיפים מעשיים לניהול נכון של הליך חלוקת הדירה
בואו נסכם בכמה עצות מעשיות מניסיוננו שיכולות לעזור לכם להתמודד עם התהליך המורכב של חלוקת הדירה בגירושין:
תעדו הכול מההתחלה: אם אתם עומדים להתחיל בהליך גירושין, התחילו לאסוף כבר עכשיו את כל המסמכים הקשורים לדירה: הסכם הרכישה המקורי, תעודות תשלום המשכנתא לאורך השנים, הוכחות לתשלומים שביצעתם מכיסכם הפרטי, חשבונות על שיפוצים והשבחות שערכתם. תיעוד קפדני יחסוך לכם זמן יקר וויכוחים מיותרים בהמשך.
בצעו שומה מקצועית: לפני כל משא ומתן על חלוקת הדירה, חשוב לקבל הערכה על ידי שמאי מקרקעין מוסמך. שמאי מקצועי ייקח בחשבון את מצב הדירה, השיפוצים, המיקום המדויק, ומצב השוק העדכני, וייתן לכם הערכת שווי מבוססת. אם אין הסכמה על השמאי, אפשר למנות שמאי מוסכם או לקבל שתי הערכות ולעשות את הממוצע ביניהן.
נסו להגיע להסכמה: אם יש אפשרות, העדיפו תמיד הסכם על פני התדיינות בבית משפט. התדיינות משפטית יקרה, ארוכה, מתישה רגשית, והתוצאה שלה איננה צפויה. במקום זאת, נסו להגיע להסכמה בהליך גישור שיוביל עורך דין לענייני משפחה המתמחה בגישור, והגיעו להסכמה שמקובלת על שני הצדדים. הסכם טוב עדיף על ניצחון בבית משפט.
התייחסו לדברים באופן רציונלי ולא אמוציונלי: הדירה היא נכס כלכלי, גם אם היא טעונה מבחינה רגשית. אל תאבקו על הדירה רק בגלל קשר רגשי למקום אם מבחינה כלכלית לא הגיוני לכם להישאר בה. לפעמים, מכירת הדירה וקניית דירה חדשה במקום אחר היא הפתרון הבריא והנכון, גם אם קשה לוותר על המקום המוכר.
סיכום
חלוקת דירה בגירושין היא אחד האתגרים המורכבים והמשמעותיים ביותר שבני זוג מתמודדים איתם בתהליך הפרידה. הדירה היא לא רק נכס כלכלי משמעותי, אלא גם סמל לבית המשפחתי שנבנה יחד. לכן, התמודדות עם השאלה "מה עושים עם הדירה?" דורשת איזון עדין בין שיקולים משפטיים, כלכליים וגם רגשיים.
הבנת המסגרת החוקית, בין אם זו חזקת השיתוף או חוק יחסי ממון, היא נקודת המוצא להתמודדות נכונה. מעבר לכך, חשוב להכיר את האפשרויות המעשיות הקיימות: מכירה וחלוקת תמורה, קנייה של חלקו של בן הזוג השני, או הסדרים זמניים שמשמרים יציבות לילדים.
כל פתרון כרוך ביתרונות וחסרונות, וההחלטה צריכה להתבסס על המצב הייחודי של כל משפחה: מצבה הכלכלי, צרכי הילדים, ויכולות ההסתגלות של כל אחד מהצדדים.
במקרים שבהם אין הסכמה, הליך משפטי של תביעה לפירוק שיתוף הוא הדרך להביא להכרעה. אך גם במצב כזה, שמירה על תקשורת בונה, תיעוד קפדני, והיעזרות בייעוץ משפטי מקצועי יכולים להפוך את התהליך לפחות כואב ויעיל יותר.
גירושין הם אכן נקודת מפנה בחיים, אך הם אינם סוף העולם. עם ידע, תכנון נכון וסיוע משפטי מתאים, ניתן להגיע לפתרון הוגן שמאפשר לשני הצדדים לצאת לדרך חדשה בחיים, כל אחד עם המשאבים והיציבות שהוא זכאי להם. אם אתם נמצאים בתהליך כזה, זכרו שאתם לא לבד. יש גורמים מקצועיים שיכולים ללוות אתכם, להגן על זכויותיכם, ולהבטיח שהתהליך יסתיים בצורה הכי טובה עבורכם ועבור ילדיכם.
משרד עורכי דין דוד אנג'ל מתמחה בין היתר בדיני משפחה ובליווי זוגות בכל שלבי הליך הגירושין, מהתייעצות ראשונית, דרך ניהול משא ומתן והכנת הסכמי גירושין, ועד ייצוג מלא בבית המשפט לענייני משפחה. אנו כאן כדי לעזור לכם להגיע לתוצאה הטובה והצודקת ביותר עבורכם ועבור משפחתכם.
לייעוץ – התקשרו אלינו היום או שלחו הודעה בוואטסאפ – נשמח לסייע!
*תוכן נוסף שעשוי לעניין אתכם:
