חלוקת זכויות סוציאליות בגירושין: האתגרים והפתרונות
הליך הגירושין אינו רק פרידה רגשית, הוא כולל גם התמודדות מורכבת עם חלוקת רכוש, ובפרט חלוקת זכויות סוציאליות ופנסיוניות.
זכויות סוציאליות – כגון פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוח מנהלים וכד’ – הן לעיתים אחד הנכסים הגדולים ביותר של בני זוג מתגרשים, וראויות ליחס שווה ממש כמו דירה או חשבון בנק.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע עיקרון שלפיו בעת גירושין יש לחלק בין בני הזוג את כלל נכסיהם המשותפים באופן שווה, כולל נכסים עתידיים דוגמת כספי פנסיה, פיצויי פרישה וחסכונות שנצברו במהלך הנישואין.
משמעות הדבר היא שכל אחד מבני הזוג זכאי, ככלל, למחצית משווי הזכויות הסוציאליות המשותפות שנצברו בתקופת הנישואין.
פסיקת בתי המשפט בעשורים האחרונים חיזקה עיקרון זה והבהירה שאי הכללת זכויות אלה בפירוק השיתוף עלולה לגרום לעוול כלכלי לאחד מבני הזוג. משום כך, חלוקת זכויות סוציאליות הפכה לחלק בלתי נפרד מהליך הגירושין, והיא חיונית להבטיח את עתידם הכלכלי של שני הצדדים.
אתגרים ייחודיים
עם זאת, נושא זה מציב אתגרים ייחודיים:
זכויות סוציאליות רבות אינן נזילות מיידית (למשל פנסיה שמשתלמת רק בגיל פרישה), ולעיתים צד אחד אינו מודע לכל הזכויות שבן זוגו צבר או אף מנסה להסתירן.
בנוסף, קיימים מקרים גבוליים כגון זכויות שנצברו לפני הנישואין או התקבלו במתנה, בהם לא ברור האם יש לכלול אותן בחלוקה.
מעבר לכך, עצם הערכת השווי של זכויות עתידיות היא מורכבת ודורשת הנחות אקטואריות לגבי גיל פרישה, תוחלת חיים, שינויים רגולטוריים ותנודתיות בשוק ההון – הנחות שיכולות להשפיע מהותית על התוצאה הכלכלית לכל אחד מהצדדים.
קושי נוסף נובע מהשונות הרבה בין סוגי הזכויות: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, קופות גמל וזכויות סוציאליות ממקומות עבודה שונים, שכל אחת מהן כפופה להסדר משפטי ומיסויי שונה, ולעיתים גם למגבלות העברה או חלוקה.
במקרים לא מעטים מתעוררת מחלוקת סביב מועד הקרע – כלומר, מהו המועד הקובע להפסקת הצבירה המשותפת – שאלה שיכולה לשנות באופן דרמטי את היקף הזכויות שיחולקו.
ויש לקחת בחשבון גם שיקולי מס עתידיים, קנסות יציאה או פגיעה בזכויות נלוות, כך שחלוקה שאינה מתוכננת היטב עלולה ליצור חוסר איזון כלכלי דווקא בשלב שבו כל אחד מהצדדים מבקש לייצב את חייו לאחר הגירושין.
להלן נביא את הסוגיות הנפוצות המעסיקות מתגרשים ומתגרשות סביב ענייני חלוקת זכויות סוציאליות, נשלב גם תובנות מניסיוננו הרב כעו"ד לענייני גירושין המטפלים בתיקים מסוג זה ביום-יום – כדי לסייע לכם להבין את הנושא לעומקו ולהיערך נכון.
האם בן/בת הזוג יכולים לקבל חצי מהפנסיה שלי?
באופן כללי, כן. לפי החוק הישראלי, זכויות פנסיה שנצברו במהלך הנישואין נחשבות לנכס משותף וכפופות לחלוקה שוויונית בין בני הזוג בעת הגירושין.
המשמעות היא שבן/בת הזוג אכן עשוי/ה להיות זכאי/ת לכמחצית מכספי הפנסיה שנצברו בתקופת הנישואין. חשוב להדגיש שני סייגים מרכזיים:
1)רק החלק שנצבר במהלך הנישואין מתחלק – אם חלק מהפנסיה או הזכויות הסוציאליות נצבר לפני הנישואין או אחרי הקרע (מועד הפירוד/הגשת התביעה), חלק זה שייך בלעדית למי שצבר אותו.
בן הזוג זכאי רק לחלק היחסי שנצבר בין מועד הנישואין למועד הקרע.
2) לא יותר ממחצית הזכויות – אפילו לגבי זכויות שנצברו כולן במהלך הנישואין, החוק מתיר לחלק עד מחצית מן הקצבה לבן הזוג לשעבר.
כלומר, בן הזוג אינו יכול לקבל יותר מ-50% מהפנסיה החודשית של האחר/ת, וכך לכל צד נשמר לפחות מחצית מקור הפנסיה שלו/שלה. זאת בהתאם לעיקרון ההדדיות: כל אחד תורם את חלקו במהלך חיי הנישואין, ולכן זכאי למחצית ממה שנצבר במאמץ משותף.
מה אומר החוק?
חוק יחסי ממון וחוק חלוקת חיסכון פנסיוני (2014) יחד מבטיחים חלוקה צודקת של הפנסיה. בעבר, לפני 2014, בן זוג שהיה זכאי לחלק מפנסיית האחר נאלץ להמתין שהאחר יקבל את הפנסיה ולסמוך עליו שיעביר לו חלק מה שיצר תלות ובעיות אכיפה.
משנת 2015, נכנס לתוקף החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שמאפשר להפריד בצורה ברורה את הזכויות הפנסיוניות ולרשום ישירות על שם בן הזוג את חלקו בקרן הפנסיה או בקופת הגמל.
כך, כל אחד מבני הזוג יקבל בעתיד את חלקו ישירות מהגוף המשלם (קרן הפנסיה, ביטוח מנהלים וכו’) ללא תלות בבן הזוג השני. למשל, אם הוסכם/נפסק שגרוש יקבל 40% מקצבת הפנסיה של גרושתו, הקרן תרשום זאת וכאשר יגיע מועד הפרישה – 40% ישולמו ישירות לחשבונו והיתרה לחשבון של בעלת הפנסיה.
מה עושים כשצד אחד מסתיר זכויות סוציאליות?
לצערנו קיימים מקרים בהם אחד הצדדים מנסה להעלים מידע על נכסים או זכויות סוציאליות (כגון קרן השתלמות נסתרת, קופת גמל לא מדווחת, פיצויי פרישה שנמשכו בחשאי וכו’) במטרה להתחמק מחלוקתם.
חוקית, בני זוג בהליך גירושין מחויבים בגילוי מלא של כל רכושם וזכויותיהם. בתי המשפט רואים בחומרה ניסיון להסתיר נכסים ומתייחסים לכך כאל חוסר תום לב.
אז מה בכ"ז ניתן לעשות בפועל במצב כזה? להלן מספר צעדים חשובים להתמודדות עם חשש להעלמת זכויות:
* ייעוץ משפטי ודרישת גילוי – פנו מיד לייעוץ של עורך דין גירושין מנוסה. עורכי דין יודעים לזהות סימנים מחשידים ולהגיש בקשות לגילוי מסמכים וצו לבית משפט המורה לצד השני לחשוף פרטים על כל נכסיו וזכויותיו הסוציאליות. לבית המשפט יש סמכות להורות על גילוי מידע, ואם צד מסרב הדבר פועל לרעתו בהליך.
* איסוף מידע עצמאי – במקביל, אספו כל מידע וראיה אפשרית: תלושי שכר (שבהם מופיעים הפרשות לפנסיה וקרנות), דוחות שנתיים של קרנות פנסיה וגמל, דפי חשבון בנק המעידים על הפקדות לקרנות וכד’. מניסיוננו, רבים "מגלים" קיומן של קופות נסתרות דווקא מתוך מסמכים שגרתיים שהצטברו בבית.
* פנייה לגורמי צד שלישי – במידת הצורך, ניתן לבקש הזמנה של מידע ישירות מגופים מוסדיים: חברות פנסיה, ביטוח, בנקים ואפילו רשות המיסים. לעיתים קרובות, לבית המשפט הסמכות לחייב גופים כאלה למסור נתונים על שם אחד מבני הזוג.
כך, גם אם בן הזוג מסרב לחשוף קרן פנסיה מסוימת, אפשר לקבל זאת ישירות מקרן הפנסיה באמצעות צו שיפוטי.
* שימוש באנשי מקצוע – במקרים מורכבים מאוד, אפשר להסתייע בחוקר פרטי כלכלי לאיתור נכסים נסתרים. אקטואר גם יכול לסייע בניתוח המסמכים הכספיים כדי לוודא שאכן כל הזכויות אותרו וכומתו.
* עיכוב הליכים/הבטחת זכויות – אם מתגלה שבן הזוג ביצע הברחת נכסים (למשל, משך סכום גדול מקופת גמל לפני הגירושין), עורך הדין שלכם יכול לבקש מבית המשפט סעדים שיבטיחו את הפיצוי המגיע לכם.
**חשוב להבין שניסיון להסתיר זכויות סוציאליות כמעט תמיד מתגלה בסופו של דבר. מניסיוננו הרב בטיפול בתיקים מסוג זה, כאשר צד ניסה להעלים קופות או למשוך כספים בחשאי, הדבר צף במהלך הבירורים וגרם לאותו צד נזק רב יותר הן מבחינה משפטית (אובדן אמון בית המשפט, חיוב בהוצאות משפט ולעיתים אף קנסות) והן מבחינת חלוקת הרכוש (בית המשפט עשוי להטיל את מלוא האחריות ולהעניק לצד השני פיצוי הולם).
איך מחשבים זכויות סוציאליות שלא ניתנות למשיכה מיידית?
לא פעם, בגירושין עולה השאלה כיצד לחלק זכויות כספיות שרק בעתיד יבשילו, למשל פנסיה שאחד מבני הזוג יקבל רק בעוד שנים, קרן השתלמות שטרם הגיעה למועד משיכה, או פיצויי פרישה שיתקבלו רק כשיופרש מעבודה. ישנן שתי דרכים מרכזיות להתמודד עם מצב זה:
1)המתנה עד מועד המימוש – בני הזוג יכולים להסכים (או בית המשפט יורה) להמתין עד שהזכות תהפוך לנזילה. למשל, לחכות שיגיע מועד הפרישה בו ישולמו כספי הפנסיה, ואז לחלק את הקצבה החודשית באופן יחסי.
בגישה זו, חלוקת הזכויות מתבצעת בעתיד: כאשר בן הזוג בעל הזכות מתחיל לקבל את התשלומים, חלק מוגדר (% מסוים) מועבר ישירות לצד השני, מדי חודש או לפי מועדי המימוש.
פתרון זה מבטיח דיוק, החלוקה נעשית לפי מה שיתקבל בפועל, אך יש בו חסרונות: הוא יוצר תלות מתמשכת בין הגרושים לאורך שנים. כך, בני הזוג נשארים "קשורים" זה לזה כלכלית עד תום תקופת הזכאות, מה שעלול להיות לא נוח.
בנוסף, קיים סיכון שבעתיד יתרחשו שינויים בלתי צפויים (מוות חס וחלילה של אחד הצדדים, שינוי בחוקי המס או בקרנות הפנסיה וכד’) שעשויים להשפיע על קבלת הכספים.
לפי הגישה הרווחת בפסיקה, ברירת המחדל היא אכן לחלק זכויות פנסיוניות במועד הבשלתן בפועל, כל עוד אין נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מכך. למשל, אם אחד הצדדים זקוק בדחיפות לכספים ומצבו הכלכלי קשה במיוחד או בהסכמת שני הצדדים, ייתכן שיוחלט לחרוג מההמתנה.
2) היוון הזכויות וחלוקה מידית – אופציה נפוצה בגירושין כיום היא לבצע חישוב אקטוארי של הזכויות העתידיות ולהגיע לערכן הנוכחי (ערך היוון), על מנת שאפשר יהיה לחלק את השווי כבר כעת, במסגרת הסכם הגירושין או פסק הדין.
אקטואר שהוא מומחה פיננסי יחשב למשל מהו הסכום החד-פעמי השווה ערך ל-X שקלים בחודש מפנסיה עתידית שיתחיל בעוד Y שנים (תוך התחשבות בתוחלת חיים, ריבית, והנחות כלכליות שונות).
לאחר קבלת חוות דעת אקטוארית מוסכמת או פסיקת בית משפט, ניתן לבצע קיזוזים, בעל הזכות ישלם לבן הזוג השני את חלקו בזכויות בעתיד כבר עכשיו. התשלום יכול להיעשות בכסף (למשל, סכום חד-פעמי מתוך חסכון קיים או בתשלומים) או בשווה כסף (למשל, בן הזוג בעל הפנסיה יקבל את מלוא הפנסיה שלו בעתיד, ובתמורה מוותר על חלק גדול יותר בזכויות אחרות, כגון בדירה או בחסכונות נזילים, כדי לאזן את שווי הפנסיה).
בדרך זו, ההתחשבנות מסתיימת סופית בעת הגירושין, כל אחד מקבל את מה שמגיע לו על הנייר ואין עוד קשר כלכלי מתמשך.
גישה זו צוברת פופולריות משום שהיא מאפשרת לכל צד לפתוח דף חדש ללא תלות מתמשכת בבן הזוג לשעבר. ואולם, יש לוודא שחישוב ההיוון מדויק והוגן ולכן אקטואר מוסמך הוא קריטי. לעיתים, אם יש חוסר וודאות רב (למשל לגבי קצבת נכות עתידית שאינה ודאית), יבחרו שלא לבצע היוון אלא להמתין לבשלות חלק מהזכויות.
**חשוב: בשני המסלולים הללו – המתנה או היוון – חשוב להתייחס גם לאופן הבטחת הזכויות של הצד הזכאי. אם מחליטים על המתנה וחלוקה עתידית, יש לוודא שהדבר מעוגן היטב בפסק הדין או בהסכם הגירושין.
יש לציין את אחוז הזכאות המדויק של בן הזוג השני ותקופת הצבירה הרלוונטית.
בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, פסק הדין מחייב את הקרן המנהלת את הפנסיה להפריד רישומית את חלקו של בן הזוג הזכאי ולנהל עבורו חשבון נפרד. חובה לרשום את פסק הדין אצל הגורם המוסמך (למשל הממונה על הגמלאות במקרה של פנסיה תקציבית של עובדי מדינה) בהקדם האפשרי, כי איחור עלול לסכן את מימוש הזכאות.
לדוגמה, אם לא תרשמו את זכאותכם לפנסיה של גרושתכם ובינתיים היא תלך לעולמה או תמשוך את הכספים בטרם עת, אתם עלולים למצוא את עצמכם בפני שוקת שבורה. החוק החדש מגן על הצד הזכאי גם בכך שהוא דורש לקבל את הסכמתו בכתב לשינויים מהותיים שפוגעים בזכויותיו כגון היוון מוקדם של הפנסיה, שינוי מסלול או משיכת כספים חריגה.
אם בוחרים במסלול ההיוון והמימוש המיידי, ודאי כשמדובר בסכומים גדולים, יש להיזהר מתוצאות מס כגון מס הכנסה או קנסות משיכה מוקדמת, ולתכנן היטב את אופן התשלום.
למשל, במקרים מסוימים העברת חלק מהפנסיה במזומן לצד הזכאי כעת עלולה לחייב בתשלום מס על ידי הצד שמשלם. אקטואר ועורך דין מנוסים יוכלו לכוון אתכם לפתרונות (כמו פיצול תשלומים או התאמות בחלוקת נכסים אחרת) כדי למזער עלויות נלוות.
האם זכויות שהצטברו לפני הנישואין או שהתקבלו כמתנה נכללות בחלוקה?
שאלה זו נוגעת לחריגים של איזון המשאבים. כלל האצבע לפי חוק יחסי ממון הוא שרק נכסים שהצטברו במהלך הנישואין נחשבים משותפים. נכסים וזכויות שנצברו טרם הנישואין או שהתקבלו במתנה/ירושה במהלך הנישואין אינם נכללים באופן אוטומטי בחלוקה.
כלומר, בן הזוג שבבעלותו היו זכויות סוציאליות לפני הנישואין, זכאי לשמור על מה שהיה לו מלכתחילה לעצמו. כך גם לגבי מתנות או ירושות שקיבל אחד הצדדים מבן משפחה: הן נחשבות לרכוש נפרד שלו/שלה ולא רכוש משותף, ולכן בדרך כלל לא יידרש לחלוק אותן בגירושין.
עם זאת, יש לשים לב לכמה סייגים חשובים, החוק עצמו מאפשר גמישות במקרים מסוימים:
כוונת שיתוף ספציפית – אם בן הזוג שאינה בעל הזכות מצליח להוכיח שבני הזוג התכוונו במפורש לשתף בזכות מסוימת, בית המשפט יכול לראות בה כנכס משותף חרף היותה מלפני הנישואין או מתנה.
לדוגמה, אם כספי ירושה ששייכים לאחד הצדדים שולבו באופן פעיל בנכסים המשפחתיים (נגיד, נכנסו לחשבון בנק משותף או שימשו לקניית דירת מגורים משותפת), יטען הצד השני שיש לראות בהם נכס משותף שכן הייתה כוונה ברורה לשתף.
בנוסף, חשוב להבין שזכויות סוציאליות מסוימות אינן נכללות בחלוקה מטעמים של מדיניות ציבורית. למשל, קצבאות שמקבל אדם מן המוסד לביטוח לאומי (כגון קצבת זקנה, נכות, שארים) אינן נחשבות לנכס בר-חלוקה בין בני הזוג.
אלה קצבאות אישיות שנועדו לפרנס את הזכאי/ת עצמו/ה, ולא רכוש שנצבר בעמל משותף. לכן, גם אם אחד מבני הזוג מקבל בתקופת הנישואין קצבת נכות חודשית, הקצבה הזו לא תחולק בגירושין (היא לא חלק מהעוגה המשותפת). דוגמה נוספת, פיצויים בשל נזקי גוף המשולמים לאחד מבני הזוג לרוב ייחשבו כנכס אישי שלו, משום שהם נועדו לפצות על סבל או אובדן מסוים של אותו אדם. כמובן, אם הפיצויים הללו "נטמעו" לאורך השנים בתקציב המשפחתי והושקעו ברכוש משותף, התמונה מסתבכת, אך ככלל החוק מגן על פיצויים אישיים וגמלאות סוציאליות בסיסיות מהכללה באיזון המשאבים.
מה יקרה אם בן הזוג ימות לפני הפרישה?
זהו אחד החששות העמוקים והמוצדקים ביותר, משום שבמבט ראשון נדמה שזכות לפנסיה “נעלמת” אם בעליה הולך לעולמו לפני שמימש אותה.
בפועל, הכל תלוי בשאלה האם הזכויות הוסדרו נכון בזמן הגירושין. כאשר חלוקת הזכויות הפנסיוניות מעוגנת בפסק דין בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני, חלקו של בן הזוג הזכאי מופרד מהזכויות של בן הזוג האחר ונרשם על שמו.
המשמעות היא שהזכות אינה תלויה עוד בחייו של בן הזוג לשעבר, אלא נשמרת כזכות עצמאית, גם במקרה של פטירה.
לעומת זאת, כאשר אין פסק דין ברור או שהזכויות לא נרשמו בפועל בקרן, עלול להיווצר מצב שבו הזכאות נפגעת, עוברת לשאירים אחרים או כלל לא מתממשת. לכן, הפחד אינו מוות עצמו אלא הזנחה משפטית. הסדרה מדויקת בזמן אמת היא ההבדל בין ביטחון כלכלי עתידי לבין אובדן זכות שלא ניתן לתקן בדיעבד.
מה אם אני לא עובד/ת הרבה שנים – אני תלוי/ה בו/בה לכל החיים?
החשש מתלות כלכלית עתידית שכיח במיוחד אצל מי שנשאו בנטל המשפחתי, טיפלו בילדים או ויתרו על התפתחות מקצועית במהלך הנישואין.
עם זאת, הדין הישראלי מכיר בכך שתרומה לניהול התא המשפחתי היא תרומה כלכלית לכל דבר. לכן, זכויות סוציאליות שנצברו במהלך הנישואין אינן שייכות רק למי ששמו הופיע בתלוש השכר.
באמצעות חלוקה נכונה, ניתן להבטיח שבן הזוג שלא עבד או עבד בהיקף מצומצם יקבל חלק מהפנסיה, החסכונות והזכויות שנצברו במאמץ משותף. מעבר לכך, במקרים רבים ניתן לבצע היוון או קיזוז מול נכסים אחרים, כך שהזכויות לא יישארו כ”הבטחה רחוקה”, אלא יהפכו לביטחון כלכלי עצמאי.
המטרה אינה לקשור את הצד החלש כלכלית לבן הזוג לשעבר, אלא להפך – לנתק את התלות וליצור יציבות משל עצמו.
איך אני אמור לחיות עד גיל פרישה בלי הכסף הזה?
זו דילמה שמציבה את ההווה מול העתיד, ולעיתים יוצרת תחושת חנק כלכלי ממשית. מצד אחד, הזכויות הסוציאליות שוות הרבה על הנייר, אך מצד שני הן אינן מספקות מענה מיידי לצורכי מחיה, שכר דירה או שיקום כלכלי לאחר הגירושין.
הפתרון אינו התעלמות מהזכויות או ויתור עליהן, אלא תכנון מושכל של אופן החלוקה. במקרים רבים ניתן לשקול היוון חלקי של זכויות עתידיות, קיזוז מול נכסים נזילים יותר, או התאמת מנגנון החלוקה כך שייתן מענה גם לשנים הקרובות ולא רק לגיל הפרישה.
כל החלטה כזו דורשת איזון עדין בין הצורך לשרוד כלכלית בהווה לבין החובה להגן על העתיד. תכנון משפטי ופיננסי נכון מאפשר לצמצם את הפער הזה, ולהימנע ממצב שבו אדם נשאר “עשיר על הנייר” אך מתקשה להתקיים בפועל.
לסיכום
חלוקת זכויות סוציאליות בגירושין היא תחום מורכב המשלב ידע בדיני משפחה, הבנה פיננסית ורגישות למצבם של בני הזוג.
יש חשיבות עצומה לאופן שבו תחולק הפנסיה, קרנות ההשתלמות, הקופות והחסכונות. החלטות אלה ישפיעו באופן ישיר על רווחתכם הכלכלית בשנים שאחרי הגט. בכל שאלה או דילמה בתחום זה, חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין הבקיא בנושא ואף להסתייע בעת הצורך.
אם אתה או את מתמודדים עם גירושין שכוללים סוגיות של חלוקת זכויות סוציאליות, פנו אל משרדנו לפגישת ייעוץ אישית.
אנו נסייע לכם למפות את כל הזכויות המגיעות לכם, לגבש אסטרטגיה משפטית מיטבית ולהגן על עתידכם הכלכלי – וזאת מתוך ניסיון אמיתי שצברנו לאורך למעלה מ25 שנים בתחום.
פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ומקיף, שיעניק לכם שקט נפשי וביטחון בהחלטותיכם לקראת הפרק הבא של חייכם.
