הסדרת מעמד של גרושה או אלמנה של אזרח ישראלי

סעיף 7 לחוק מציין במפורש כי הזכות לקבלת מעמד אזרחי לבן זוג זר הינה לבן זוג הנשוי כדין לבן הזוג הישראלי.  כלומר; על בני הזוג להיות נשואים, והנישואים חייבים להיות תקפים בהתאם לחוק-המקום בו הם נערכו. אחרת, לא ייחשבו בני הזוג נשואים לפי סעיף 7 לחוק האזרחות.

בני-הזוג שנישאו בהליך שאינו תקף או שהם ידועים-בציבור, אזי בן הזוג הזר יעבור הליך מדורג ארוך יותר, של כ- 7 שנים מיום קבלת אשרת ישיבה מסוג א/5, בהתאם  לנוהל  5.2.0009.

ככלל, במצב בו יחסי בני הזוג פוקעים במהלך ההליך המדורג, ההליך המדורג יופסק, ובן הזוג הזר ייאלץ לצאת מישראל בתוך זמן קצר.

בעע"ם 6147/11 גורובץ נ' משרד הפנים, פסקה 15, נקבע כי: "משפוקע קשר הנישואין, בין בעקבות פטירת בן הזוג הישראלי ובין בעקבות גירושין "פוקע ממילא אף רציונל זה ועל כן, על-פי רוב במצב זה, נפסק ההליך המדורג ובן הזוג הזר מורחק מן הארץ". עקרון זה חזר על עצמו  גם בפסקי דין נוספים.

למרות פקיעת היחסים, בנסיבות מסוימות יוכל בן הזוג הזר לקבל מעמד אזרחי קבוע בישראל .

חשוב לציין כי במידה והוועדה הבינמשרדית תחליט להעניק מעמד אזרחי מטעמים הומניטריים, בן הזוג הזר יקבל מעמד של תושבות-קבע ולא מעמד של אזרחות, אותו היה צפוי לקבל בסוף ההליך המדורג כבן זוג של ישראלי.

להלן נתרכז באפשרות להסדרת מעמד אזרחי קבוע בישראל – של אלמנ/ה ושל גרוש/ה מבן זוג ישראלי.

ניתוק קשר עקב פרידה או גירושין

א. ניתוק הקשר הזוגי בשל גירושין/פרידה ואין ילדים משותפים – לרוב, בן הזוג הזר יוזמן לראיון לצורך אימות עובדת הפרידה ונסיבות הפרידה, ואם אין תנאים מצטברים כמצוין בסעיף ב' להלן, ההליך המדורג יסתיים ובן הזוג הזר יצטרך לעזוב את ישראל  תוך זמן קצר.

ב. ניתוק-הקשר בשל גירושין/פרידה ויש ילדים משותפים:

ככלל, אזרחותם הישראלית של הילדים אינה משפיעה על מעמד ההורה הזר. עניין זה נדון והוברר כבר במקרה קנדל בבג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505 (1992) בעמ' 520 ובמספר מקרים נוספים אשר גם בהם נקבע כי "קטין תלוי בהוריו, ואין הוריו נתלים בו".

אולם, בבג"צ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, ובדנג"צ 8916/02 דימיטריוב הכירה הפסיקה, וכן הנוהל שהתעדכן על פיה לאחר מכן, כי במקרים חריגים יש לסטות מן הכלל הנ"ל,  ולהעניק להורה הזר מעמד אזרחי  קבוע במידה והמקרה עונה על התנאים שנקבעו בנוהל, ובהתאם לשיקול דעתו של שר הפנים.

בניתוק הקשר הזוגי שבו יש לבני הזוג ילדים משותפים –

התנאים המצטברים לצורך העברת הדיון לוועדה הם:

1. הקשר היה כן ואמיתי.
2. בן הזוג הזר כבר קיבל רישיון ישיבה מסוג א/5.
3. כבר עברה מעל למחצית התקופה – מאז שקיבל רישיון-ישיבה מסוג א/5 – ועד המועד הצפוי לסיום ההליך.
4. לבני הזוג יש ילדים משותפים שנמצאים במשמורת בן הזוג הזר, או שהוא נמצא אתם בקשר רצוף ודואג למזונותיהם וצרכיהם + יש חוות דעת מקצועית של עו"ס/פקיד סעד הקובעת כי ניתוק ההורה הזר מהילדים יגרום להם לנזק משמעותי.

במידה ומתקיימים כל התנאים הנ"ל, ובהתאם לשיקול דעת מרכז האשרות המקרה יופנה לדיון בוועדה הבין משרדית, אשר מוסמכת לדון ולהעניק מעמד אזרחי קבוע לבן זוג זר.

ניתוק קשר עקב פטירה:

מצב זה זוכה ליחס מעט מקל; שלא כמו בפרידה או גירושין שהם מצבים רצוניים השומטים את הבסיס מתחת להליך המדורג, פטירת בן הזוג הישראלי היא מצב לא רצוני ובלתי צפוי, אשר גודע את הזוגיות במפתיע.

א. ניתוק הקשר עקב פטירת בן הזוג הישראלי + יש ילדים משותפים, התנאים המצטברים לדיון בוועדה הם:

1. הקשר הזוגי היה כן ואמיתי.
2. בן הזוג הזר כבר קיבל רישיון ישיבה מסוג א/5.
3.   לבני הזוג ילדים משותפים במשמורת בן הזוג הזר.

ב. במקרה של ניתוק-הקשר עקב פטירת בן הזוג הישראלי + אין ילדים משותפים – אם לא מתקיימים התנאים המצטברים הנדרשים  למטה לצורך דיון בוועדה  – ההליך המדורג יסתיים ובן הזוג הזר יצטרך לצאת  מישראל.

התנאים המצטברים  הנוספים הנדרשים לצורך העברת המקרה לדיון בוועדה הם:

1. הקשר הזוגי היה כן ואמיתי + לא היה ספק בכנות הקשר לאורך כל ההליך המדורג.
2. בן הזוג הזר קיבל רישיון ישיבה מסוג א/5.
3. כבר עברה מעל למחצית התקופה של ההליך המדורג, כלומר; כבר עברו מעל כ-27 חודשים מאז שבן הזוג הזר קיבל רישיון ישיבה מסוג א/5. שלא כמו במצב בו לבני הזוג ילדים משותפים, כאן ישנה דרישה שבן הזוג הזר עבר כבר מעל מחצית תקופת ההליך המדורג.

במידה ובן הזוג הזר עומד בתנאים הנ"ל במלואם, הוא יזומן לראיון בו תיבחן  זיקתו לישראל; זמן שהייתו בישראל, עבודה, חברים וקרובי משפחה בישראל,  התערות בחברה הישראלית, וזאת לעומת לעומת זיקתו לחו"ל; משפחה, כמות ביקורים, נכסים, זכויות סוציאליות בחו"ל וכו'.

רק אם השתכנע מרכז-האשרות כי בן הזוג הזר עומד בכל התנאים הנ"ל וכי מירב זיקותיו מצויות בישראל – עניינו יועבר לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית.

סמכויות מרכז האשרות לאחר בחינת המקרה שבפניו :

• במידה והחליט מרכז האשרות כי בן הזוג הזר עומד בקריטריונים, הוא יעביר את הבקשה לדיון בוועדה.
• במידה והשתכנע מרכז האשרות כי בן הזוג הזר עומד בכל הקריטריונים ללא יוצא מן הכלל והתנאים מגובים בכל המסמכים והאישורים הנדרשים, אזי הוא מוסמך להעביר את הבקשה לאישורה הישיר של מנהלת תחום אשרות וזרים למתן מעמד מטעמים הומניטריים.

סמכויות מנהלת תחום אשרות וזרים :

• מנהלת התחום בה נתקבלה הבקשה מוסמכת לאשר ישירות את הבקשה ולהעניק מעמד קבוע בישראל מטעמים הומניטריים, ללא העברתה לדיון בוועדה הבינמשרדית.
• במידה ומנהלת-התחום מחליטה לא לאשר ישירות את הבקשה – הבקשה תועבר לדיון בוועדה-הבינמשרדית.
• במידה ומנהלת-התחום מחליטה כי לא נמצא מקום להעברת המקרה לוועדה בינמשרדית, הבקשה תידחה, לבן הזוג הזר תישלח הודעה-בכתב עם נימוקי-הדחייה, דרישה לצאת מישראל, והודעה זכותו להגיש ערר על ההחלטה תוך 21 יום.

גם המקרים המגיעים לפתחו של  בית המשפט לעניינים מנהליים ובג"ץ – וגם נוהלי משרד הפנים המתעדכנים בהתאם לפסיקות בג"ץ – מותירים את מירב הסמכות ושיקול דעתו הרחב של שר הפנים (באמצעות בעלי תפקיד ברשות האוכלוסיו וההגירה) להחליט האם בן זוג זר עומד בתנאים לקבלת מעמד אזרחי קבוע מטעמים הומניטריים בישראל, או אם הוא יורחק תוך זמן קצר מישראל עם פקיעת הזוגיות.

מומחיות משרדנו

מזה למעלה מ-20 שנים, משרדנו עוסק בהסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל, ובכלל זה הסדרות מעמד של גרושות או אלמנות של אזרח ישראלי. בהינתן העובדה שמדובר במקרים מורכבים יותר מהמקרים ה"רגילים" של הסדר מעמד לזרים, מתחדד הצורך ביעוץ וייצוג משפטי מקצועי, בעל ניסיון ובעל היכרות עם הגורמים במשרד הפנים וברשויות השלטוניות. לאחר שמשרדנו ביצע מאות הסדרות מורכבות שכאלה, אנחנו מתאימים להיות הכתובת שלכם למענה בנושא ולתת את השירות המשפטי המקצועי ביותר לבעיה שלכם. את מוזמנים לפנות אלינו בכל עת.

מידע מקצועי נוסף שעשוי לעניין אתכם:

• עורך דין הסדרת מעמד
• נוהל הורה קשיש
• עורך דין אזרחות ישראלית