אשרת תייר – ויזת תייר לישראל – הזמנת חברים מחו"ל

הכניסה למדינת ישראל לצרכי תיירות וביקור, כרוכה, כמו ברוב מדינות העולם בתקנות ונהלים המגולמים בוויזת תייר לישראל. מה חשוב לדעת על ויזת תייר לישראל ומה ההבל בין תייר המגיע לתור את הארץ, לבין תייר המגיע לביקור אצל חברים?

מבוא – אשרת תייר לישראל

ככלל, על התייר המעוניין להיכנס לישראל, מוטלת החובה להגיש בקונסוליה הישראלית שבארץ מוצאו את הבקשה לאשרת כניסה כתייר ב/2. יחד עם זאת, במקרים חריגים יוכל החבר – המזמין הישראלי להגיש את הבקשה בלשכות למנהל האוכלוסין באזור מגוריו שבישראל. הבקשה תיבחן בכפוף לעמידה בתנאים. זר השוהה בישראל לא יוכל להזמין זרים אחרים. למשרד הפנים הסמכות לדרוש ערבות בנקאית כאשר מתעורר חשש להשתקעות בישראל, כך לדוגמא: שהות בלתי חוקית בעבר בישראל, הצהרה בבקשה שמעלה את החשד להשתקעות וכד', וזאת באישור מנהל הלשכה. גובה הערבות הבנקאית הנדרשת הינה 15,000 ₪ ולקטין נלווה 5,000 ₪, לפקודת משרד הפנים ובתוקף לשנה. במקרים חריגים תישקל העלאה או הורדה של סכום הערבות על פי המלצת מנהל הלשכה ובאישור מטה מנ"א[1].

המסגרת הנורמטיבית

מושכלות יסוד הם כי על-פי חוק הכניסה לישראל, מי שאינו בעל אזרחות ישראלית, ואינו בעל אשרת עולה, נזקק לאשרת כניסה לישראל ולרישיון ישיבה בארץ. שיקול-הדעת הנתון לשר הפנים בכל הקשור למתן היתרי כניסה ורשיונות ישיבה בישראל הוא רחב עד מאוד, והוא מבטא את אופייה הריבוני של המדינה, בקביעתה מי יבוא בשעריה, ולמי לא יותר להיכנס ולשבת בה[2].טענה של הפליה בעניינים כגון אלה אינה תופסת, מפני שהמדובר איננו בשמירת השוויון בין אזרח לאזרח אלא רשויות המדינה פועלות בהם כלפי חוץ והמדינה עצמה היא העומדת כביכול מול מי שמבקש להשתקע בה לישיבת קבע. לשם שמירת אינטרסים חיוניים של המדינה ניתן לשר הפנים שיקול-הדעת המוחלט, שיוכל להרשות ליחיד או לסוג של אנשים ישיבת קבע, בעוד שהוא מסרב לאחרים. כי על החלטתו יכולים להשפיע שיקולים הומניטריים מזה ושיקולים של אינטרס המדינה מזה, אבל גם לשיקול-דעת מוחלט זה יש גבולות. בהקשר לעניין זה, אומר השופט ברנזון כי –

    "הדבר נתון, כאמור, לשיקול-דעתו המוחלט של שר הפנים, וכל עוד שאינו מנמק את מנהגו השונה לגבי מבקרים זרים בארץ, אין החלטותיו השונות יכולות לשמש נושא לבקרתו של בית-משפט זה, מלבד אם מוכח שהוא פעל מתור שחיתות. מרמה, חוסר תום-לב, וביוצא בזה מן הדברים העשויים לפסול כל פעולה שלטונית.'[3].

בין דברים אלה הפוסלים כל פעולה שלטונית ניתן למנות אף החלטות שניתנו בשרירות-רב ולא על-פי שיקולים הנוגעים לעניין.

בפרקטיקה, ככל שהמזמין הינו חבר קרוב יותר של המוזמן, הדבר מהווה יתרון בבחינת הבקשה ע"י משרד הפנים לשם כך יש  להיעזר בקבלת הוכחות כי מדובר בחברות כגון: תקשורת בין המזמין למוזמן, תמונות משותפות וכדו'.

אשרה מסוג ב'/2 – הסבר

מדינת ישראל חתומה על אמנות הדדיות עם מדינות שונות בעולם. אלו הם הסכמים הדדיים שפוטרים את אזרחי אותן המדינות מהדרישה לוויזת כניסה לישראל כתיירים. מנגד קיימות מדינות אחרות שאזרחיהן נדרשים לקבל ויזה מראש טרם הגיעם לישראל.

את רשימת המדינות שאזרחיהן פטורים מהנפקת ויזה לצורך תיירות בישראל, והן אלו שאזרחיהן מחוייבים באשרת כניסה, ניתן למצוא כאן.

אזרחי מדינות הנהנים מהפטור מקבלת אשרה, למשל מדינות האיחוד האירופי, צפון אמריקה ואחרות, יקבלו בדרך כלל את האשרה במעמד ביקורת הגבולות עם כניסתם לארץ.

נוהל הטיפול במתן ויזת תייר לישראל (ב/2) עבור אזרחי מדינות שמחויבות בקבלת אשרת כניסה הוא שונה ועליהם לוודא את קבלת האשרה מראש.

חשוב לציין כי  גם לאחר קבלת ויזת תייר לישראל, בסמכותם של נציגי ביקורת הגבולות במעברי הגבול למנוע כניסה לישראל, על פי שיקול דעתם וזאת במידה והתרשמו או עלה בהם החשש שמטרת הכניסה לישראל אינה תיירותית, אלא עבודה או השתקעות בישראל וכדומה.

יש לציין כי רק אזרח או תושב קבע ישראלי ("המזמין") יכול להזמין אזרחים זרים מחו"ל לבקר בישראל.

אילו מסמכים נדרשים לבקשת ויזה ב/2 – אשרת תייר והארכתה?

אשרת תייר ניתנת לרוב לתקופה של שלושה חודשים עם הגעת התייר לישראל. במידה וקיימת דרישה להסדיר את האשרה טרם ההגעה לישראל, בקונסוליה או הנציגות הסמוכה למקום מגורי התייר, יהיה עליו להכין מספר מסמכים וביניהם:

  • מילוי טופס בקשה לויזה מסוג א/ש1. במקרה של בקשה להארכת הויזה יש למלא טופס שמספרו א/3.
  • הצגת דרכון זר בתוקף של לפחות ששה חודשים וצילום שלו.
  • שתי תמונות דרכון בגודל 5*5 ס"מ.
  • העתק מצולם של מסמך הנסיעה של המבקש.
  • הוכחה על אמצעים כספיים מספיקים לצורך הביקור בישראל.
  • הצגת הזמנה לכרטיס טיסה -הלוך וחזור- לישראל וממנה.

קטין המגיע לישראל כתייר, גם ממדינות אשר פטורות מאשרת כניסה מראש לישראל יידרש להציג אישור חתום על ידי הוריו או אפוטרופוס על גבי טופס שמספרו א/ש141. אם ההורים שוהים בחו"ל יהיה עליו לקבל אישור בקונסוליה המקומית או לאישור נוטריון שאושר על ידי הקונסול.

 

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל – ויזת תייר

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי כניסתם ושהייתם של תיירים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות משמעותיות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של תיירים שביקשו להיכנס לישראל למטרות שונות, ובפרט למטרות תיירןת. עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל עוסק בייצוג וטיפול מול משרד הפנים כבר למעלה משני עשורים, והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לזרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות * ייצוג בבתי משפט ובתי דין


[1] ע"פ נוהל משה"פ.
[2] בג"צ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); בג"צ 431/89 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 519-520 (1992); בג"צ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661, 705 (1995).
[3] בגץ 482/71 לאוניה מאה קלרק, ו-7 אח' נ' שר הפנים, כז (1) 113