ההליך המדורג של בן זוג זר –  הסיבות להפסקתו ואיך הוא מתבצע

סעיף 7 לחוק האזרחות נועד לאפשר התאזרחות של בן/ת זוג זר/ה אשר נישא/ה לאזרח ישראלי/ת בנישואין קבילים וקובע כי לבן זוג זר ישנה זכות לקבלת אזרחות ישראלית  -- במידה ובן זוגו הוא בעל אזרחות ישראלית או שהוא זכאי לאזרחות ישראלית, וזאת באמצעות הליך מדורג במסגרת רשות האוכלוסין וההגירה, הנמשך מס' שנים.

בתחילת ההליך, בן הזוג הזר מקבל אשרת ב/1 למשך כחצי שנה, שלאחריה יקבל אשרת א/5 – תושב ארעי, וממנה יחל ההליך המדורג לקבלת מעמד אזרחי בישראל. אשרת תושב ארעי א/5 ניתנת לפרק זמן של שנה, ומוארכת בשנה נוספת, בתנאי שהקשר בין בני הזוג מוכח בכל פעם מחדש כקשר אמיתי, כן ויציב.

ואולם, לעתים חיי הנישואין של בני זוג לא מאריכים ופוקעים בשל סיבות שונות, וכתוצאה מכך, כדרך כלל -- ההליך המדורג צפוי להיפסק ולהתבטל, ובן הזוג הזר צפוי להידרש לעזוב את ישראל תוך פרק זמן קצר.

יש לציין כי לשון-החוק קובעת כי הזכות למעמד אזרחי היא של בן זוג זר שנישא לישראלי -- בהתאם לדין המקום בו נערך טקס הנישואין. עם זאת, גם בני זוג ידועים בציבור (וגם בני זוג מאותו מין) – שאחד מהם הוא אזרח ישראלי – בן זוגו הזר זכאי לעבור הליך מדורג  – אשר פשוט אורך זמן רב יותר;  אם בן-זוג זר נשוי יעבור הליך מדורג של כ-4.5 שנים מיום קבלת אשרת-ישיבה מסוג א/5 (תושב ארעי)   -- הרי שבן זוג זר ידוע בציבור – יעבור הליך מדורג של כ- 7 שנים מיום קבלת אשרת ישיבה מסוג א/5.

הסיבות העיקריות להפסקת ההליך המדורג

בבג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, נו (6) 289 (2002)  נפסק עקרונית כי: "פקיעת קשר הנישואין בין אזרח ישראלי לבן זוגו שומט את הקרקע תחת המשך החלת ההסדר המדורג בעניינו של בן הזוג הזר". עקרון זה חזר על עצמו בשורת פסקי דין, וביניהם  עע"ם 6147/11 גורובץ נ' משרד הפנים (פסקה 15).

תהליך הפסקת ההליך המדורג  קבוע בנוהל מס' 5.2.0017 מטעם רשות האוכלוסין וההגירה. הנוהל קובע שתי סיבות עיקריות בהן הרשות בהן יופסק ההליך המדורג, וכן את נוהל הפקת ההליך:

  1. הפסקת חיים משותפים של בני-הזוג ו/או ניתוק הקשר הזוגי.
  2. פטירת בן הזוג הישראלי.

סיבות נוספות להפסקת ההליך המדורג:

  1. במקרה של מניעה פלילית או ביטחונית הקיימת בבן הזוג הזר – כבר בתחילתו של ההליך המדורג ובמהלכו, בוחנת רשות האוכלוסין וההגירה אם קיימת מניעה-פלילית או מניעה-ביטחונית להעניק לבן הזוג הזר מעמד בישראל. במקרים שבהם יש מניעה מוקדמת כזו, רשות האוכלוסין וההגירה לא תאפשר לבני הזוג להתחיל בהליך המדורג לקבלת מעמד-אזרחי. במידה והמניעה הביטחונית או הפלילית נוצרת או נודעת לרשות לאחר תחילת ההליך, ההליך המדורג יופסק.
  2. במקרה של ניתוק הקשר בין בני זוג עקב אלימות של בן הזוג הישראלי כלפי בן הזוג הזר -- הפסקת ההליך המדורג במצב כזה נערכת בהתאם לנוהל נפרד של הרשות, שמספרו 5.2.0019 המאפשר בתנאים מסוימים מתן מעמד אזרחי לבן הזוג הזר למרות פקיעת-היחסים. בשל ניסיונות עבר של בני זוג זרים שנפרדו והיו צפויים לצאת מישראל, לנסות ולטעון לאלימות מצד בן הזוג הישראלי כדי לקבל מעמד אזרחי – הנוהל מפרט בהרחבה את הראיות והאישורים הנדרשים מבן הזוג הזר לצורך הוכחת אלימות מצד בן הזוג הישראלי.

אופן הפסקת ההליך המדורג

כאשר נודע למרכז-האשרות כי בני-הזוג כבר אינם חיים יחד ולא מקיימים תא משפחתי – בין אם בשל גירושין, פרידה או פטירת בן הזוג הישראלי -- בן הזוג הזר יוזמן לראיון בלשכה.

  • ראיון בלשכה לאחר קבלת הודעה על פקיעת-הנישואין

מטרת הראיון היא לברר את אמיתות הידיעה על פקיעת הזוגיות; האם המגורים המשותפים ו/או הרצון ההדדי לקיים תא-משפחתי בישראל  כבר לא קיימים בין בני הזוג, ולברר את הסיבות שהובילו לכך ולאפשר לבן הזוג הזר לספק מידע נוסף או נסיבות רלוונטיות שעשויות לאפשר לו להמשיך את ההליך המדורג ולקבל מעמד אזרחי הומניטרי; ילדים משותפים, אלימות מצד בן הזוג הישראלי וכו'.

  • הנישואים פקעו + אין תנאים למעמד הומניטרי

במידה ומצא מרכז-האשרות בלשכה כי הנישואים פקעו ולא נמצא כי בן הזוג הזר עומד בתנאים הקבועים בנוהל  למתן מעמד מטעמים הומניטריים  --  שני בני הזוג יוזמנו בנפרד, או במקרה של פטירה יוזמן בן הזוג הזר ומרכז-האשרות ימסור לו את החלטתו המנומקת על הפסקת ההליך המדורג בעניינו, ובן הזוג הזר יידרש לצאת מישראל תוך 14 ימים מההחלטה.

     הנישואים פקעו + יש תנאים למעמד הומניטרי

במידה ומצא מרכז-אשרות בלשכה כי הנישואים פקעו וכן מצא כי בן הזוג הזר עומד בתנאים הקבועים בנוהל למתן מעמד מטעמים הומניטריים – יעביר מרכז-האשרות את התיק לדיון בוועדה הבינמשרדית אשר תדון ותקבע אם להעניק לבן הזוג הזר מעמד אזרחי בישראל מטעמים הומניטריים.

מרכז-האשרות יכול להעביר את התיק לאישורה הישיר של מנהלת תחום אשרות וזרים המוסמכת להעניק מעמד אזרחי קבוע, אם שוכנע כי בן הזוג הזר עומד בכל הקריטריונים ללא יוצא מן הכלל ויש מקום להעניק מעמד אזרחי ללא צורך בדיון בוועדה.

 מנהלת תחום אשרות וזרים במשרד הפנים יכולה לאשר ישירות את הבקשה ולהעניק לבן הזוג הזר מעמד אזרחי קבוע מטעמים הומניטריים, או בכל זאת להעביר את הבקשה לדיון בוועדה הבינמשרדית, אך יש בסמכותה גם  לקבוע כי המקרה שבפניה אינו עונה על הקריטריונים הקבועים לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית; במצב דברים כזה – הבקשה תידחה, לבן הזוג הזר תישלח הודעה-בכתב עם נימוקי-ההחלטה לדחות את בקשתו, והוא יידרש  לצאת מן הארץ תוך פרק זמן קצר.

לסיום, יש לציין כי ההליך המדורג של בן-זוג זר עלול להיפגע ואף להתבטל לחלוטין בכל שלב של ההליך המדורג, במידה והרשות -- הבוחנת באופן מתמיד לאורך כל תקופת ההליך המדורג את כנות הקשר, יציבות הקשר, מרכז חיי הזוג בישראל  וכו' – מגיעה למסקנה כי אחד מתנאי-יסוד אלו חדל מלהתקיים באופן זמני או באופן קבוע  במהלכו של ההליך.

מומחיות משרדנו – עורך דין אשרות והגירה דוד אנג'ל

כפי שמתואר לעיל, הליך מדורג, לרבות הפסקתו/חידושו והאישורים הנלווים לו הינו הליך מורכב, האורך זמן בלתי מבוטל ויכול להשתנות על רצף הזמן לאור התרחשויות אובייקטיביות או סובייקטיביות. למשרדנו, שמתמחה בתחום, למעלה מ-20 שנות ניסיון בטיפול בנושא זה ואנו מייצגים אזרחים רבים שנקלעים לאינטראקציה ביורוקרטית ומשפטית מול תחום האשרות במשרד הפנים וזקוקים לסיוע מעשי בצליחת המכשולים בו.

באם אתם נתקלים בבעיה בנושא או באם יש לכם צורך בייעוץ מקצועי – אל תהססו לפנות אלינו בכל עת ונשמח לשרת אתכם נאמנה.