הסדרת מעמד בישראל לבעלי עבר פלילי

מקור התוקף החוקי של הסדרת מעמד לבעלי עבר פלילי

בהתאם לחוק השבות, מדינת ישראל היא הבית והמדינה של כל יהודי בעולם, אליה יכול לעלות ולהשתקע בה כל אדם המוכיח כי הוא יהודי או בן/בת או נכד/ה של יהודי. יחד עם זאת, בהתאם לעיקרון השמירה על הסדר הציבורי והשארת גורמים עבריינים מחוץ לשטח ישראל, סעיף 2(ב) (3) לחוק השבות קובע מפורשות כי לא תינתן ליהודי אשרת עולה ומעמד אזרחי אם הוא בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

לפיכך, גם יהודי אשר יש לו זכות קנויה בחוק לקבל מעמד של אזרח בישראל, עלול להידחות על הסף במידה ויש לו עבר פלילי המוגדר כמסכן את הציבור, בהתאם לשיקול דעתו של משרד הפנים. יש לציין כי "בעל עבר פלילי העלול לסכן את הציבור" נחשב לא רק מי שהורשע כבר בביצוע עבירה, אלא גם מי שמבוקש או חשוד בביצוע עבירה המצביעה על מסוכנות.

נהלי משרד הפנים

עברו הפלילי של נתין זר המנהל קשר זוגי או נשוי לאזרח ישראלי ייבדק ויוכרע בהתאם לנוהל מס' 5.2.0015 "נוהל הערות גורמים בבקשות מעמד בישראל מכוח קשר זוגי עם ישראלי" מיום 13.4.2021, המאגד בתוכו את השיקולים שיובאו בחשבון עם נתין זר בעל עבר פלילי המבקש מעמד אזרחי בישראל כוח נישואין או קשר זוגי קבוע עם ישראלי.

כעקרון, השיקולים העיקריים שעל משרד הפנים להכריע לפיהם אם  לאשר או לסרב לבקשה, של זכאי שבות או אזרח זר הנשוי לישראלי, הם: חומרת העבירה שבוצעה, מועד ביצוע העבירה, מספר העבירות שבוצעו ותכיפותן, תיאור עובדתי של המקרה אשר יכול להבהיר את אופיו העברייני של המבקש או להצביע על מאפיינים חריגים של העבירה, חומרת העונש שנגזר,  הזמן שחלף מביצוע העבירה ו/או  השחרור ממאסר ועד להגשת הבקשה כך שככל שהזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות ארוך יותר וללא עבירות נוספות עשוי הדבר להוות סימן אם העבריינות היתה חד פעמית או שהיא מתמשכת.

יש לציין כי החל משנת 2016 הגביר משרד הפנים את הפיקוח על מסמכים מאומתים המוגשים ע"י תייר יהודי המבקש להחליף בישראל את מעמדו למעמד של עולה, זאת בשל תופעה בעבר של זכאי שבות עם עבר פלילי שעקפו את הליך העלייה בארץ מוצאם, וביקשו להימנע מהצורך בהגשת המסמכים הרשמיים והמקוריים שנדרשו מהם שם, כשבישראל הם נדרשו כתיירים יהודים לאמת את המסמכים רק בקונסוליה בישראל של ארץ מוצאם, תחת הליך אימות פחות קפדני וללא דרישה של חותמת "אפוסטיל" (חותמת משרד החוץ של ארץ המוצא על תעודות ציבוריות מקוריות), דבר שאיפשר בעבר אף זיופי מסמכים אישיים בחלק מהמקרים, והתאזרחות של יהודים עם עבר פלילי ומסוכנות לציבור, בניגוד לסעיף 2 (ב) לחוק השבות.

שיקול דעת רחב למשרד הפנים

כיום, שינוי המעמד בישראל מ"תייר" ל"עולה" מוסדר ב"נוהל הטיפול בבקשה לשינוי מעמד מתייר ל'עולה' בישראל  לזכאי שבות" (נוהל 5.2.0001), כשבמסגרת ההליך על מגישי הבקשה להגיש מסמכים אישיים מקוריים מאומתים ע"י מדינת המוצא שלהם בחותמת "אפוסטיל".

בהתאם לשיקול דעתו הרחב והבלעדי של משרד הפנים, לאשר או לדחות בקשה לשינוי מעמד לעולה, מוסמך משרד הפנים לשקול ולהשתמש בכל המידע האישי או הפלילי שיש לרשויות האכיפה בארץ המוצא של המבקש, ואף לשקול מידע זה לפי אמות מידה מקובלות, גם אם בארץ המוצא הוחלט שלא להשתמש במידע כנגד המבקש. שיקול הדעת הרחב נתון לפיקוח ולביקורת של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר לא פעם מתערב בהחלטות של דחיית בקשה לעלייה על רקע עבר פלילי ומסוכנות לציבור, גם כאשר מדובר בעבירות פליליות חמורות וגם אם על פניו סבור שר הפנים כי  הוא מועד לעבריינות ונשקפת מעברו הפלילי מסוכנות לציבור.

 

פסיקות ביהמ"ש מיטיבות עם בעלי עבר פלילי

בבג"ץ8292/11 פדצ'נקו נ' שר הפנים קבע בית המשפט העליון כי משרד הפנים ישקול את עברו הפלילי של המבקש רק על סמך החומר העדכני הנמצא בידו במועד בדיקת הבקשה, וגם סירובו של משרד הפנים לבקשה הוא רק זמני, ובמצב בו המבקש ינקה עצמו מהאשמה בבית המשפט בארה"ב הוא יוכל להגיש שוב את בקשתו והיא תידון לפי אותם שיקולים להם מחויב שר הפנים.

ובבג"ץ 9056/11 מרמלשטיין נ' מדינת ישראל קבע ביהמ"ש העליון כי  "לא כל עבר פלילי מלמד על סכנה לציבור. עבר פלילי יכול שיהא קל ערך במידה שלא יקים סכנה משוערת כזו… ויכול שיכלול עבירות שאין עמן קלון, או עבירות שנעברו באקראי".

כשאופי העבירות מאפשר זאת, יתכן אף מצב בו הבקשה לא תידחה על הסף ומשרד הפנים יאפשר למבקש לשהות בישראל במעמד ארעי לתקופת זמן, בה תיבחן התנהגותו בישראל, וייבדק אם הוא חזר לפעילות עבריינית או שהוא אדם שומר חוק, ולאחר מעבר התקופה בהצלחה תוכל בקשתו להתקבל בהתאם לחוק השבות.

זכאי שבות או נתין זר אשר סורבו עקב עבר פלילי יכולים להגיש ערעור פנימי על ההחלטה, ובהמשך ערר בפני בית הדין לעררים. על החלטת בית הדין לעררים ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים.

 

חשיבות הערעור על החלטות משrד הפנים

לאור פסקי הדין בדחיית בקשות כנ"ל חשוב למצות את זכות הערעור כנגד החלטה כזו של משרד הפנים, כיוון שדחיית בקשה עשויה להתבטל או להשתנות לטובת המבקש בבית המשפט, גם כשמדובר בעבירות קשות, ולמרות שבתי המשפט אינם מקלים ראש בעבירות שבוצעו בארצות המוצא, הפסיקה מעידה כי הם עושים כל מאמץ לחשוף את הנסיבות המעידות דווקא לטובת המבקש, ובמקרים המתאימים גם נוקטים בפתרונות גמישים לשמירה על  זכות המבקש מבלי להרחיקו מישראל, תוך שהם דורשים ממשרד הפנים לשקול את כל השיקולים העומדים בפניו, ולדחות בקשה של זכאי שבות רק לאחר מיצוי כל נסיבות העניין ובלית ברירה, זאת בעיקר בשל בסיס החזון העומד ביסודה של ישראל כמדינת כל יהודי העולם.

לפיכך, ואף עוד בטרם הגשת בקשה אשר צפויה להידחות בשל עבר פלילי, חשוב לפנות לייעוץ ולטיפול של משרד עו"ד מהמובילים בתחום הסדרת המעמד האזרחי,  הבקיא בהלכות בתי המשפט ובהליכים מול משרד פנים והערכאות השיפוטיות, ומנוסה בהשגת מעמד אזרחי לבעלי עבר פלילי.

מומחיות משרדנו

המשרד שלנו מיומן ומנוסה בפרקטיקה הנ"ל ובאמתחתו שורה של הישגים והצלחות בהסדרת מעמד בישראל לאזרחים בעלי עבר פלילי. כאמור, יש חשיבות יתרה להיעזרות בעורך דין מיומן בהסדרות מעמד בישראל, שכן ייצוג ממוקד מעלה את סיכויי הצלחת ההליך בעשרות אחוזים. אנו מבטיחים זאת מניסיון רב-שנים בייצוג וטיפול במקרים שכאלה.

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לייעוץ אישי וטיפול מקצועי בבעייתכם.

 

 

מה מספרים הלקוחות שלנו