עורך דין הסדרת מעמד בני זוג – אזרח זר וישראלי
מבוא – הסדרת מעמד לזר בישראל
בשני העשורים האחרונים הגיעו למדינת ישראל מאות אלפי עובדים זרים, בעיקר לענפי הבניין, החקלאות והסיעוד. לתופעה זו השלכות בולטות הן על שוק העבודה בישראל והן על המרקם החברתי במדינה. כורח המציאות הוא כי אלה מעורים בחברה הישראלית ולאחר שהות ארוכה בישראל נוצרים לעיתים קשרי ידידות עם אזרחים ישראלים. לעיתים קשרי הידידות שנוצרים בין הזר לישראלי מתחזקים ואט אט אלה הופכים לקשר זוגי, נוצרים קשרים רומנטיים בין אזרחים ישראלים לזרים/זרות, חלקם שוהים באשרות וחלקם ללא אשרות.
במקרה כזה עומד בן הזוג הישראלי מול שוקת שבורה, האם למסד את הקשר? או שמא לסיימו? האם להמשיך בחיים המשותפים עם בן הזוג? או שמא נגזר עליו להיפרד מבן הזוג הזר כאשר מסתיימת תקופת שהייתו החוקית בישראל? כיום האפשרויות העומדות בפני בני הזוג הם שניים, ועליהם לבחור באחת משניהם, בעזרת עורך דין הסדרת מעמד מומחה, לפי הקריטריונים הבאים:
האפשרות הראשונה, היא הצהרת בני הזוג כ"ידועים בציבור" במשרד הפנים, תהליך הדורש הצהרות וביסוס של הקשר, במיוחד אם הזר מוגדר כשוהה בלתי חוקי. תהליך זה צריך לעבור את האישורים המתאימים במשך כמה שנים, כאשר בשלושת השנים הראשונות לתהליך ניתנת לבן זוג מעמד מסוג ב/1 (המקנה זכות לעבודה) ובארבע השנים הנוספות לתהליך ניתנת לבן הזוג מעמד מסוג א/5 (המקנה זכויות נוספות) ורק בסיומם של שבע השנים מקבל בן הזוג מעמד של תושב קבע. ועל כך ראה מאמרנו: "אזרחות לאזרח זר החי עם ישראלי – חיים משותפים".
האפשרות השנייה, העומדת לבני הזוג היא להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל, מכיוון שעל פי חוקי מדינת ישראל לא קיימת אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים בישראל, נישואים בישראל נערכים רק על בסיס דתי בטקס דתי וכאשר שני בני הזוג מאותה הדת (מדובר בתהליך יקר ויש לקחת בחשבון הוצאות נלוות כגון: טיסות, בתי מלון, אגרות, תרגומים, הפסד ימי עבודה וכד'). לאחר עריכת טקס הנישואין יעברו בני הזוג תהליך מדורג, כאשר בארבע השנים הראשונות לתהליך בן הזוג מקבל מעמד מסוג א/5 ובסיומם של הארבע שנים מקבל בן הזוג מעמד של אזרח. ועל כך ראה מאמרנו:"אזרחות לאזרח זר הנישא לישראלי".
ההבדל המרכזי בין מעמד האזרחות ולבין מעמד תושב הקבע טמון בזכויות שאינן מוקנות לתושב הקבע שהן:
הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות לקבלת דרכון ישראלי. מלבד זכויות אלה, זכאי תושב הקבע לקבל, ככל אזרח ישראלי מן השורה, קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה. הבדל נוסף קיים כאשר התושב משתקע במדינה אחרת, במידה והוא תושב מעמד זה פוקע וכי ילדי תושבים שנולדו בישראל לא יקבלו את מעמד הוריהם באופן אוטומטי, זאת בניגוד לאזרח[1].
להליכים אלה, המיועדים להסדרת מעמדם של בני זוג, נלווים, לעתים, ילדים של בני הזוג שאינם ישראלים, שנולדו במסגרת קשר קודם. ועל כך ראה מאמרנו: "ילדים לאמהות זרות שנישאו לישראלים".
הליך נוסף של איחוד משפחות נקבע עבור ילדים שהוריהם מחזיקים ברישיון לישיבת קבע (במקרה שההורה הינו אזרח, הצאצא אף הוא אזרח, ומשכך אין צורך בהליך "איחוד משפחות"). ההליך מיועד לילדים של תושבים שנולדו מחוץ לישראל, או שמעמדם לא הוסדר סמוך לאחר לידתם, או שנרשמו במרשם האוכלוסין בשטחים. עוד בנושא "איחוד משפחות" ראה מאמרנו: "בקשה לאיחוד משפחות – פלסטיני עם ישראלי".
המסגרת הנורמטיבית/משפטית בתוכה מתמודד עורך דין הסדרת מעמד
יסודה של המסגרת הנורמטיבית התוחמת שאלה זו, מצוי בסעיף 7 לחוק האזרחות[2], המאפשר לבן זוג של אזרח ישראלי להתאזרח, אף מבלי שהתקיימו התנאים הנדרשים למסלול ההתאזרחות הרגיל. לצורך יישומה של הוראה זו, קבע שר הפנים, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, הליך מדורג המעוגן בנוהל משרד הפנים[3]. מכוח נוהל זה נבחנים על פני מספר שנים פרמטרים שונים המצדיקים הענקת אזרחות ישראלית בסופו של תהליך, ובכללם יציבות וכנות הקשר, קיומו של מרכז חיים בישראל, והעדר מניעה ביטחונית או פלילית[4].
הרציונאל העומד מאחורי נוהל זה כרוך, בשמירתו של התא המשפחתי והקלה על מי שקשר את גורלו עם בן זוג ישראלי באופן שיבטיח כי לא יצטרך לבחור בין בן הזוג למגוריו בארץ[5]. מקום בו פוקע קשר הנישואין, פוקע ממילא אף רציונאל זה ועל כן, על-פי-רוב במצב זה נפסק ההליך המדורג ובן הזוג הזר מורחק מן הארץ[6].
יחד עם זאת, במסגרת שיקול דעתו של שר הפנים, נקבעו חריגים לכלל זה במקרים בהם פוקע קשר הנישואין בשל גירושין או פטירתו של בן הזוג הישראלי, ובהתקיים תנאים מסויימים המפורטים בנוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים (הנוהל הכללי). נוסף על כך, הוסדרו בנוהל נפרד מקרים בהם פקע הקשר בשל אלימות כלפי בן הזוג הזר, העומד במוקד עתירה זו.
אזרח או אזרחית ישראלים, שנישאו לבן זוג זר, זכאים להגיש בקשה לאזרחות ישראלית עבור בן או בת הזוג, על פי נוהל ההתאזרחות לבני זוגם של אזרחים ישראלים, שנקבע מכוחו של סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952. האזרחות ניתנת בתום הליך מדורג בן ארבע שנים וחצי, בכפוף להוכחת כנות הקשר, להוכחת מרכז חיים בישראל ולהעדר מניעה ביטחונית או פלילית. הבחינה נערכת מדי שנה בשנה או מדי מספר חודשים. עד לקבלת האזרחות שוהה בן הזוג הזר בישראל ברישיונות ישיבה ארעיים[7].
ברוח זו נקבעו הליך מדורג להסדרת מעמדם של בני זוגם הזרים של תושבי קבע בישראל, שארוך יותר מזה של אזרחים – חמש שנים ושלושה חודשים[8], והליך מדורג להסדרת מעמדם של בני זוג שאינם נשואים, שאורכו שבע שנים[9]. שני הליכים אלה נקבעו מכוח סמכותו של שר הפנים ליתן רישיונות לישיבת קבע בישראל על פי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל[10]. גם במסגרתם ניתנים עד לקבלת רישיון הישיבה הקבוע רישיונות ישיבה ארעיים, שמחודשים מעת לעת בכפוף להוכחת כנות הקשר, להוכחת מרכז חיים בישראל ולהעדר מניעה ביטחונית או פלילית.
מאז חודש מרץ 2002 משרד הפנים אינו מטפל בבקשות להסדרת מעמדם באופן קבוע של פלסטינים על פי נהלי איחוד משפחות. תחילה עשה כן על יסוד החלטת שר הפנים, לאחר מכן[11] על פי החלטת הממשלה[12], ובהמשך[13] על פי חוק האזרחות והכניסה לישראל[14], שתוקן ותוקפו הוארך שוב ושוב. החוק קובע בסעיף 2, כי "שר הפנים לא יעניק לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב אזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור". זאת, אלא אם מתקיים אחד החריגים הקבועים בחוק.
מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל – עורך דין הסדרת מעמד
כאמור לעיל, מרבית פרשיות הסדרת מעמד בן זוג זר ו/או ילדו סבוכות הן, ומערבות שלל גורמים עובדתיים ומשפטיים שעלולים להיות שנויים במחלוקת, ומשכך רבות הן הבעיות העלולות להתעורר, כשמשרד הפנים אינו נרתם לעזור בעניין ומערים קשיים בלתי מבוטלים על קבלת מעמד בארץ. למשרד עו"ד לענייני הסדרת מעמד בישראל דוד אנג'ל בעל ניסיון רב בהתנהלות מול משרד הפנים, מנהלת ההגירה והופעות בכל הערכאות משפטיות, לרבות עתירות לבג"ץ. הליך הסדרת מעמד הוא בנפשו של המשרד שלנו ואנו חיים אותו יום-יום, שעה-שעה, בבואנו לייצג אלפי אזרחים המעוניינים להסדיר מעמדם בישראל.
משרד עו"ד הסדרת מעמד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד לבן הזוג הזר, כאשר למשרדנו הצלחות גדולות בתחום לרבות תקדימים משפטיים. עד היום ניהל המשרד מאות תיקים של ישראלים, שביקשו להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בייצוג בהליכים משפטיים מול משרד הפנים כבר למעלה משני עשורים והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו זכויותיהם המוקנות להם על פי כל דין, ולהגן על האינטרסים שלהם על מנת להשלים את תהליך הסדרת מעמדם באופן היעיל ומהיר ביותר.
משרד עו"ד לענייני הסדרת מעמד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי * תדרוך והנחיה לפני ראיונות ודיונים פנימיים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול בני זוג במשרד הפנים * הכנת מסמכים בדגש על סינון מוקפד וירידה לפרטים * ייצוג צמוד ואישי מעורך דין הסדרת מעמד במשרד הפנים * מומחים בפתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
[2] בסעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952
[3] נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (נוהל מס' 5.2.0008) (להלן: ההליך המדורג); בג"צ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 785, 788, 791, 793 (1999) (להלן: "פרשת סטמקה"), בג"ץ 5091/07 בדולב נ' מדינת ישראל פסקה 10 לפסק-הדין (פורסם בנבו, 2010) (להלן: "ענין בדולב").
[4] בג"צ 7139/02 עבאס-בצה נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 481, 488 (2003); פרשת סטמקה, בעמ' 786
[5] בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים פ"ד לח(4) 113, 117 (1984); עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורןפסקה 16 לפסק-הדין (פורסם בנבו, 2005).
[6] בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (2002); בג"ץ 3103/05 טיגילאורי נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009); בג"ץ 4775/02 ניקלובה נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2002)
[7] ראו בג"ץ 7139/02 עבאס-בצה נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 481, 485
[8] ראו בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950, 953-954.
[9] ראו עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן (טרם פורסם), סעיף 6 לפסק הדין
[10] סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
[11] החל מחודש מאי 2002
[12] החלטת הממשלה מס' 1813
[13] מחודש אוגוסט 2003
[14] חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג-2003.
מה מספרים הלקוחות שלנו
