ויזה לישראל – עורך דין ויזה לישראל

אזרחי מדינות זרות אשר מעוניינים להכנס לישראל ולשהות בה, לתקופות שונות ולמטרות שונות, יוכלו לעשות זאת, על פי חוק הכניסה לישראל, רק עם אשרת כניסה, הקרויה ויזה.

אז מהי אשרת ויזה זו, אילו סוגים קיימים, כיצד ניתן לקבל אותה ומה המשמעויות שלה?

אשרה / ויזה לישראל

ניתן להכנס לישראל ולשהות בה באמצעות סוגים שונים של אשרות, כאשר לכל אחת מאשרות אלו יש את הזכויות הייעודיות לה, למשל עבודה, שהייה, הצבעה, ואפילו קבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.

כל שמדובר בויזה לתקופה ממושכת יותר, הזכויות הן רבות יותר, אולם האפשרות לקבל אותה מצטמצמות משמעותית, והמבקשים לקבלה נתקלים בשורה של תנאים, חלקם מורכבים.

סוגים של ויזה לישראל

כאמור, ישנם מספר סוגי אשרות, ביניהן:

אשרות תייר --  כל אשרות התייר מתחילות באות B והן כוללות את הסוגים הבאים:

 ויזה ב/1 (B/1) -- אשרת עבודה: ויזה זו היא ויזת תייר עם מתן רישיון לעבודה זמנית בישראל.​

אשרה זו ניתנת לזכאי חוק השבות ואף לעובדים זרים שאינם זכאים לחוק השבות, ואשר מעוניינים לעבוד בישראל. אשרה מסוג זה ניתנת לרוב למעסיקים מתחום הסיעוד, הבניין, מומחים שונים, החקלאות, ההסעדה, הבניין ועוד, זאת, בהתאם למכסות שנקבעות על ידי הממשלה מידי שנה, ובתנאים הנדרשים.

על אזרח זר המעוניין לעבוד בישראל יהיה להגיש בקשה באגף היתרים בו פועלת ועדה הומניטרית -- ברשות האוכלוסין וההגירה -- להעסקת תושב חוץ.

לאחר שקיבל המעביד אישור ממשרד הפנים, מנפיקה הקונסוליה או כל נציגות ישראלית רשמית אחרת הקרובה למקום מגוריו של העובד הזר, אשרת עבודה, לה מצורפים המסמכים הנדרשים. אם אין נציגות ישראלית במדינת המוצא של העובד, לא יוכל המעסיק להגיש בקשה להעסקתו. כמו כן לא ניתן להגיע לישראל עם ויזת תייר ורק אז, בארץ, לבקש רשיון עבודה. בנוסף, אם ניתנה אשרת עבודה לעיסוק בענף מסוים -- לא ניתן יהיה להשתמש בה לתחום עיסוק שונה ממה שמצוין ברישיון העבודה שהונפק.

בדרך כלל ניתנת אשרת עבודה בישראל מסוג ב'/1 לשנה אולם ניתן להאריך אותה עד לתקופה מצטברת של חמש שנים, ובמקרים מסוימים אף יותר. העובד הזר יכול להגיע לישראל רק מהרגע בו נכנסה הויזה לתוקף, ולעזוב אותה מיידית, עם פקיעתה.

 

ויזה ב/2 (B/2) -- אשרת תייר: אשרה זו היא אשרת תייר למטרות ביקור. המחזיקים באשרה זו אינם רשאים לעבוד בישראל. ויזה זו מתאימה לצרכים כמו תיירות, פגישות עסקים, או לימודים באולפן לעברית. ויזה מסוג ב'/2  ניתנת לרוב התיירים הנכנסים לישראל. ויזה זו ניתנת, ברוב המקרים, לתקופה של עד שלושה חודשים. ניתן להאריך אותה, בתנאים מסוימים, לתקופה מצטברת, למשל בשל סיבה רפואית, הליך משפטי, קשר משפחתי וכדומה.

אופן קבלת הויזה משתנה בהתאם לארץ מוצאו של התייר. תיירים ממדינות מסוימות יכולים להגיע למעברי הגבול בישראל ולקבל את הויזה עם כניסתם לארץ, בעוד שתיירים ממדינות אחרות יהיו חייבים להגיש מראש בקשה לקבלת אשרת תייר בשגרירות, או הנציגות הישראלית בארץ מוצאם. גם תיירים המגיעים ממדינות הפוטרות אותם מקבלת אשרת תייר מראש יכולים למצוא את עצמם מנועים מלהיכנס לישראל, זאת לפי שיקול הדעת של הממונה על ביקורת הגבולות, שיש לו הסמכות למנוע כניסה מתיירים שיש ספק לגביה, למשל, התייר שהה בעבר בישראל שלא כחוק. על מנת למנוע אי נעימות ובמידה ויש ספק באפשרות הכניסה לארץ, מומלץ להיוועץ מבעוד מועד עם עורך דין מומחה ויזה לישראל.

 ויזה ב/3 (B/3) -- אשרת מסופק: אשרה זו היא רישיון לישיבת ביקור ב"נכנס מסופק" לאדם אשר מעמדו לעניין הכניסה לישראל והישיבה בה אינה ברורה ומוטלת בספק. אשרה זו ניתנת, לרוב, לתקופה שלא תעלה על חודש ימים וברוב המקרים אין אפשרות להאריך אותה.

 ויזה ב/4 (B/4) -- אשרת מתנדב: אשרה זו ניתנת לאזרחי מדינות זרות אשר מבקשים להתנדב בישראל (ללא שכר). כל ארגון בישראל יכול להגיש בקשה עבור תושב חוץ אשר מביע עניין ורצון להתנדב אצלו.

אשרות לישיבה ארעית -- תושבות זמנית. כל אשרות אלו מתחילות באות A והן כוללות את הסוגים הבאים:

ויזה א/1 (1/A) -- עולה בכוח: סוג אשרה זה ניתן למי שזכאי לקבל אשרת עולה, או תעודת עולה לפי חוק השבות, ומבקש לשהות בישראל על מנת לאפשר לו לבחון את החלטתו להשתקע בישראל כעולה. אותו מעמד ניתן גם לבני המשפחה הגרעינית של המבקש – בעל/אשה וילדים קטינים. אשרה זו ניתנת, ברוב המקרים, עד שלוש שנים. ניתן להאריך אותה לתקופה מצטברת של עד חמש שנים.

בעלי ויזה א/1 יכולים לעבוד בישראל, לקבל את כל הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ככל תושב ישראלי אחר, ולאחר תקופת ימי המתנה המוגדרים בתקנות המוסד לביטוח לאומי. כמו כן הן זכאים להירשם במנהל האוכלוסין על מנת לקבל תעודת זהות זמנית. האשרה לא מחייבת בגיוס לשירות הביטחון.

ויזה א/2 (A/2) -- אשרת סטודנט: אשרה זו ניתנת למי שמבקש לבוא לישראל למטרת לימודים, ובמוסד מוכר בארץ, כמו בתי ספר יסודיים ותיכוניים, מוסדות אקדמאים, ישיבות ומוסדות נוער של הסוכנות היהודית. האשרה ניתנת, ברוב המקרים, לתקופה של עד שלוש שנים. היא אינה מגבילה את המחזיק בה בכניסה ויציאה מישראל וניתן אף להאריך אותה לתקופה נוספת.

המחזיקים באשרה זו לא יוכלו לעבוד בישראל, ואילו זכאי חוק השבות המחזיקים באשרה, יוכלו לעבוד בתנאים מסוימים במשרה חלקית בלבד.

בעלי ויזה ט/2 זכאים לקבל את כלל הזכויות מהמוסד לביטוח לאומי, זאת לאחר תקופת ימי המתנה, המצוינת בתקנות המוסד לביטוח לאומי.

ויזה א/3 (3/A) -- אשרת איש דת: אשרה זו מוענקת לאנשי דת אשר באים למלא תפקיד במוסד דתי בישראל, לפי הזמנת המוסד המוכר בארץ. המוסד המזמין אחראי, עם סיום תפקידו של איש הדת במוסד, ליציאתו מהארץ. במידה ומדובר באיש דת המגיע לישראל למטרות ביקור בלבד, הוא יקבל אשרת תייר רגילה (ב/2). עם סיום תפקידו במוסד, יהיה אחראי המוסד ליציאתו מישראל. (איש דת המגיע ארצה למטרות ביקור וזקוק לאשרת כניסה, יקבל אשרת ביקור רגילה מסוג ב/2). קבלת אשרת א/3 ניתנת, בפעם הראשונה, למבקש בארצו ולא ניתן להגיע לישראל ולשנות את המעמד מתייר לאשרת א/3. על המזמין חלה חובת נוכחות בלשכת ההגירה והגשת הטפסים הרלוונטיים. את התשובה יקבל המוסד המזמין וכן איש הדת, בנציגות ישראל בארץ מוצאו.

חובת נוכחות של המזמין איש המוסד בלשכה והגשת טפסים, תשובה תוחזר למוסד ולאיש דת בנציגות ישראל בחו"ל.

ויזה א/4 (A/4) -- אשרת נלווה: אשרה זו מוענקת לקרובי משפחה מקרבה ראשונה (בן/בת זוג או ילד קטין) של אנשי דת בעלי אשרה א/3, וסטודנטים בעלי אשרה א/2 . המחזיקים באשרה מסוג א/4 לא רשאים לעבוד בישראל, למעט לנלווים הזכאים מתוקף חוק השבות. נלווים אלו יוכלו לקבל את הרשות לעבוד בישראל, בכפוף לאישור מיוחד ממשרד הפנים, ואשר יצוין בויזה.

ויזה א/5 (A/5) רשיון כללי לישיבה ארעית:  אשרה מבוקשת זו משמשת כרשיון כללי לישיבת ארעי. היא ניתנת גם לזרים אשר אינם זכאים לחוק השבות ואשר מצויים בתהליך לקראת קבלת אישור לתושבות קבע בישראל או לקראת קבלת אזרחות ישראלית, ברוב המקרים בעקבות נישואים לאזרח/אזרחית ישראלי/ת, או עקב טעמים הומניטריים. ויזה 5/א ניתנת, ברוב המקרים, לתקופה של שלוש שנים. ניתן להאריך אותה בכל פעם לתקופה של שנתיים נוספות, וללא הגבלה. המקבלים אשרה זו זכאים לקבל תעודת זהות זמנית. כמו כן הם רשאים לעבוד בישראל, ולאחר תקופת המתנה הקבועה בתקנות המוסד לביטוח לאומי, הם גם רשאים לקבל את כלל הזכויות ממוסד זה. ויזה 5/א מקנה הקלות במכס ולא מחייבת בגיוס לשירותי הביטחון. כמו כן, בעלי אשרה מסוג 5/א יכולים להצביע בבחירות לרשות המקומית בה הם תושבים (ורשומים בה), אולם אינם יכולים להשתתף בבחירות לכנסת.

יצוין כי בעלי אשרת שהייה זמנית מבין הסוגים שפורטו, למעט אשרה א/1, א/2 ו -- א/5, המעוניינים לצאת מישראל לביקור בחו"ל, ולשוב אליה, חייבים לפנות למשרד הפנים ולהצטייד מראש באשרת כניסה חוזרת, הנקראת 'אינטר ויזה'. אם לא תהיה בידם אשרת כניסה חוזרת זו, יפוג תוקף האשרה שבידם, מיד עם צאתם מישראל.

אשרות קבע לישיבת קבע בישראל:

תושב קבע הוא אדם אשר כתובתו קבועה בישראל והוא מופיע ברשימות מרשם האוכלוסין של משרד הפנים. תושבי קבע חייבים בכל בחובות של מדינת ישראל, כולל גיוס ושירות בצה"ל, תשלומי מיסים ועוד. הם זכאים לכלל הזכויות אותן מעניקה מדינת ישראל לתושביה, כולל חופש עיסוק, ביטוח בריאות, הצבעה בבחירות לרשות המקומית, ועוד.

הזכאים לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל בהינתן תנאים מסוימים הם: בני זוג הנשואים לאזרחים ישראלים, בני זוג של תושבי קבע בישראל, מי שזכאים למעמד תושב מטעמים הומניטריים מיוחדים, וכן מי שזכאים לאזרחות ישראלית אך אינם חפצים בה.

אזרחות ישראלית

מעמד הישיבה הגבוה ביותר בישראל הוא מעמד האזרחות. הוא מעניק למחזיקים בו את מלוא הזכויות והחובות, ומבטא את הקשר ההדוק ביותר הקיים בין אדם למדינה. אדם שקיבל אזרחות ישראלית הוא אזרח ישראלי לכל דבר ועניין, והוא זכאי לקבל את כל הזכויות, כולל החזקת דרכון ישראלי, זכות הצבעה בבחירות לכנסת וכדומה, ועליו למלא את כל החובות אשר חלות על אזרחי מדינת ישראל, כולל שירות צבאי או לאומי. אזרחות ישראלית ניתנת לצמיתות, למעט מקרים חריגים וקיצוניים בהם הושגה האזרחות במרמה, או האזרח בגד או סיכן את בטחון המדינה.


עולים לישראל לפי חוק השבות, המתייחס ליהודים ובני משפחתם, זכאים לקבל אזרחות ישראלית ואף להחזיק בשתי אזרחויות שונות. הם גם זכאים לקבלת סל קליטה והטבות נוספות ולקבל דמי ביטוח מהמוסד לביטוח לאומי, ללא תקופת המתנה.

קיימים מספר הבדלים בין תושב קבע לאזרח ישראלי, ביניהם: זכות ההצבעה בבחירות לכנסת שלא ניתנת לתושב קבע. כמו כן, תושב קבע שהשתקע במדינה אחרת לתקופה העולה על שבע שנים, ו/או קיבל מעמד של תושב, או אזרח, במדינה אחרת, יבוטל מעמד תושב הקבע שלו בישראל. תושב קבע אף אינו יכול לקבל דרכון ישראלי, אלא רק דרכון מעבר, אשר מגביל את כניסתו לחלק מהמדינות באופן חופשי, אלא רק במידה והגיש בקשה מיוחדת בשגרירות המדינה המדוברת. בנוסף לכך, ילדיהם של תושבי קבע אשר נולדו בישראל, לא זכאים לקבל את מעמד ההורים (תושבי קבע) באופן אוטומטי, למעט זכאי חוק השבות. במקרה כזה, ילד שנולד בישראל לזכאי חוק השבות, יהפוך באופן אוטומטי לאזרח ישראלי.

שירות משרדנו -- עורך דין ויזה לישראל לקיצור תהליכים

לסיכום, כניסה לישראל מותנית בקבלת אשרה/ויזה רלוונטית למטרות המבקש אותה. קיימות דקויות רבות והבדלים בין האשרות, וכדי למנוע עוגמת נפש, כתוצאה של חוסר הבנה או חסר ידע, חשוב ומומלץ להיוועץ בעורך דין ויזה לישראל, הבקיא בתקנות משרד הפנים ורשות ההגירה, מכיר את כל הניואנסים הקשורים לזכויות וחובות מבקש הויזה, יודע לטפל בכשלים שבדרך, ביורוקרטיים ואחרים, ומסייע בקיצור זמן ההמתנה לקבלת הויזה וטיפול בכל המסמכים הרלוונטיים לבקשה.

מזה 20 שנים, מייצג עורך דין דוד אנג'ל בנאמנות מבקשי ויזה רבים לישראל, מייעץ, מלווה ומייצג במידת הצורך בעלי אשרה המעוניינים לשנות את המעמד, או כל מי שנתקל בקשיים בתהליך הבקשה, הן מול משרד ופנים והן בערכאות שיפוטיות שונות -- ייעוץ מקצועי המבוסס על שנות ניסיון רבות, היכרות מעמיקה עם המערכת וליווי אישי ועם הצלחות מוכחות ומוניטין שנבנה בזכותן ובזכות איכות השירות במשרד.

אל תשאירו את קבלת הויזה ליד המזל והימנעו מעיכובים מיותרים. לקבלת מענה אישי וטיפול באשרה, צרו קשר עוד היום עם עו"ד דוד אנג'ל -- עורך דין ויזה לישראל.