אשרת עבודה בישראל – איך לקבל אישור עבודה לעובדים זרים

אישור עבודה לעובד זר – כיצד ניתן לקבל אשרת עבודה בישראל

לפי חוקי מדינת ישראל, כל עובד בישראל אשר אינו ישראלי מחויב בקבלת אשרת עבודה טרם תחילת העסקתו. הדרישה לקבלת היתר העסקה ואשרת עבודה מסוג ב'1 כוללת את כל סוגי העובדים, החל מהיום הראשון להעסקתם.

התהליך להוצאת אישור עבודה אשרה ב'1 -- אשרת עבודה בישראל

מדינת ישראל קובעת כי לעובדים זרים אין זכות להיכנס לישראל למטרת עבודה מבלי שיחזיק אשרת עבודה (ב'1). אשרה זו היא מטעם משרד הפנים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול.

עובד זר על פי החוק מוגדר כ"עובד שאינו אזרח או תושב של מדינת ישראל". אם עבד ללא אשרת עבודה יגורש מישראל. לפי החוק ניתן אף להטיל עליו קנסות ואפילו עונש מאסר. גם למעסיק צפויים עונשים, ביניהם יהיה מנוע מלהביא עובדים זרים נוספים לישראל. העבירה שעבר המעסיק תיחשב לפלילית.

הוצאת אשרת עבודה בישראל כוללת מספר שלבים:

  • על העובד לקבל המלצה מיחידת ההיתרים, לאחר שהשתכנעה שהעובד מומחה בתחומו וכי לא נמצא אזרח ישראלי שיכול למלא את אותו התפקיד.
  • יש להגיש בקשה למשרד הפנים להנפקת אשרת עבודה והזמנת העובד להיכנס לישראל עם אשרת עבודה. הזמנה זו נשלחת לקונסוליה הישראלי במקום מגוריו של העובד הזר.
  • בשלב הבא על העובד לפנות לקונסוליה הישראלית במקום מגוריו ולמסור את דרכונו, בו מונפקת לו אשרת עבודה בתוקף של שלושים יום כולל כניסה חד פעמית לישראל. בחלק מהקונסוליות עשוי להתבקש העובד להציג מסמכים תומכים נוספים, למשל תעודת יושר ובדיקות רפואיות.
  • בשלב האחרון ולאחר שהעובד הזר נכנס לישראל הוא יקבל אשרת עבודה לשנה שתונפק בדרכונו. הוא יכול לבקש גם אשרה לכניסות מרובות שתאפשר לו לצאת ולהיכנס מישראל.

אם אשרה ב'1 אינה בתוקף יהיה בעובד הזר מנוע מלהיכנס לישראל למטרות עבודה.

הטיפול בבקשה לקבלת אשרת עבודה הוא לרוב כשלושה חודשים ממועד הבקשה להיתר עבודה, כשמומלץ לבצע אותו בסיוע עורך דין מומחה. האשרות ניתנות לתקופה של שנה וניתן להאריך אותן עד לתקופה של ששים ושלושה חודשים (חמש שנים ושלושה חודשים) ובמקרים מיוחדים ניתן להאריך אותן אף מעבר לתקופה שנקבעה.

חשוב לזכור: נהלי רשות האוכלוסין קובעים כי אדם הנושא אשרה מסוג ב'2, המשמשת לתיירות או לביקור עסקי, לא יוכל להמיר אשרה זו באשרת עבודה ב'1 ויש להקפיד ולקבל אותה לפני הכניסה לישראל.

חשוב לדעת:

  1. קיימים עונשים כבדים על מעסיקים אשר מעסיקים עובדים זרים באורח לא חוקי:
  • על פי חוק הכניסה לישראל (1952) אדם הנכנס לישראל ללא אשרה, או אשר עובר על תנאי האשרה שניתנה לו, מבצע עבירה שעונשה שנת מאסר. כמו כן הוא עלול להיות מגורש מישראל.
  • על פי חוק העובדים הזרים -- העסקה בלתי חוקית -1991: מעסיק אשר העסיק עובד זר ללא אשרה בתוקף ישלם קנסות שמוגדרים בחוק הפלילי (1977) בסך 104,400 שקלים, ו- 5,200 שקלים נוספים בגין כל יום בו העובד עבד באופן בלתי חוקי.
  • היה והעבירה בוצעה על ידי חברה או תאגיד, ייתבע כל אדם שהיה אחראי לעבירה, אלא אם כן יוכח שהיא בוצעה ללא ידיעתו, או שניסה למנוע אותה.

דרישות ונהלים לקבלת אשרת עבודה בישראל לזרים

רשות האוכלוסין מבצעת בדיקות תקופתיות במטרה לוודא ולהבטיח שהחברות המעסיקות פועלות בהתאם לחוק העסקת עובדים זרים בישראל. בנוסף לבדיקת ההעסקה באופן חוקי ובכפוף לאשרת עבודה ב'1, מתבצעת בדיקה שמוודאת שהזרים מקבלים את זכויותיהם, כמו ביטוח בריאות, מתן דיור הולם לעובדים ועוד.

אשרת העבודה הניתנת לעובדים היא אחת – ב'1, אולם לכל מקצוע יש מאפיינים ייחודיים לו, הקובעים את מסלול הבקשה, את אופי וסוג המסמכים הדרושים ואת משך ההליך עד לקבלת האשרה:

אשרת עבודה ב'1 למומחים אקדמיים ולתקופה של מעל 3 חודשים: קטגוריה זו כוללת תנאי מקדים להעסקת עובדים אקדמאים בלבד. על העובד להגיש תעודת השכלה גבוהה ממוסד אקדמי עם תואר רלוונטי, למשל רואה חשבון, מהנדס בכיר וכדומה. התהליך לקבלת אשרה זו כולל הגשת בקשה של המעסיק למשרד הפנים עם תיאור הפרויקט והצורך בעובד המומחה. לאחר מכן יש להגיש בקשה לקבלת אשרת כניסה לעובד. בקשה זו מוגשת במשרדי רשות האוכלוסין במשרד הפנים. במקביל מוגשת בקשה להנפקת אשרה בקונסוליה הישראלית במדינת המצא של המומחה. הקונסוליה מנפיקה אשרת עבודה ב'1 זמנית ולאחר הגעת המומחה לארץ מונפקת עבורו אשרת עבודה לכל תקופת ההעסקה שלו.

בדרך כלל יהיה היתר עבודה מסוג זה תקף למשך תקופה של עד שנה מיום אישור הבקשה. המעסיק יכול להגיש בקשה להארכת התוקף לתרופות נוספות ועד לתקופה מצטברת של ששים ושלושה חודשים. האשרה תקפה לכניסה חד פעמית לישראל ועל המעסיק לדאוג להנפקת אשרה שתקפה לכניסות רב פעמיות וקרויה 'אשרה רב פעמית'. באופן זה יוכל העובד לצאת ולהכנס מהארץ במהלך תקופת האשרה. תהליך הנפקת אשרה מסוג זה נמשך כשניים עד שלושה חודשים.

אשרת עבודה ב'1 למומחים שאינם אקדמיים ולתקופה של מעל 3 חודשים: נוהל מומחים זרים שדורש מומחיות במקצוע אך אינו דורש השכלה אקדמית כתנאי מקדים לקבלת האשרה דומה במהותו לנוהל קבלת אשרת עבודה למומחים אקדמיים. ההבדלים בין הנהלים הם:

  • בעת הגשת הבקשה להיתר העסקה במשרד הפנים יש לצרף אישור עו"ד ישראלי שמאשר כי חוזה העבודה תואם את הדין הישראלי.
  • משרד הפנים עשוי להתנות את מתן ההיתר בפתיחת חשבון בנק להעברת שכר בישראל ואף לדרוש הפקדת ערבות כספית.

בעניין זה ראו את המדריך המשפטי שכתבנו בעניין העסקת מומחה זר.

אשרת עבודה ב'1 לתקופה של עד 45 יום -- B1-SEA: בשנת 2015 פרסם משרד הפנים נוהל חדש של מסלול מהיר לקבלת אשרת עבודה בישראל. מסלול זה מאפשר הנפקת אשרת עבודה ב'1 בתוך מספר ימים בלבד והוא מיוחד לעובד זר שיגיע לעבוד בישראל לתקופה קצרה ומוגבלת בזמן אשר אינו עלולה על ארבעים וחמישה ימים בשנה קלנדרית. מסלול זה מתאים לחברות המספקות שירותים טכניים וכדומה, אשר זקוקות לפתרון מיידי לתיקון מערכות ופתרון בעיות מידיות. בסיוע עו"ד מבקש המעסיק לקבל אשרה זו במסלול מהיר, כאשר העו"ד מספק מסמכים ותצהירים אשר מוכיחים ומאשרים את התאמתו לתפקיד הנדרש. משך תהליך הבקשה ועד לקבלת אשרת העבודה הוא כשבוע ימים. ברגע בו התקבלה אשרת העבודה יכול העובד הזר להיכנס לישראל ולהתחיל מידית בעבודה ומבלי שיצטרך להמתין להנפקת האשרה בדרכונו באמצעות הקונסוליה הישראלית במדינת מוצאו. לאחר הגעתו לישראל עליו להעביר את דרכונו לעורך הדין של המעסיק שיטפל בהשלמת הליך קבלת אשרת העבודה במשרד הפנים ושבלעדיו לא תהיה עבודתו בישראל חוקית.

הליך מהיר זה יכול להתבצע בכפוף לתנאים מסוימים:

  • הנוהל מיועד רק לעובדים ממדינות הפטורות מאשרת כניסה לישראל כתיירים, למשל מדינות אירופה, ארה"ב וכדומה. מומחים ממדינות בהן אין פטור מכניסה לישראל כתיירים ללא ויזה מתאימה, לא יוכלו להגיש בקשה זו.
  • אשרה מסוג זה אינה ניתנת להארכה והיא מוגבלת לארבעים וחמישה יום בלבד. ניתן לפצל את הימים לנספר תקופות עד אשר יושלמו 45 ימים בשנה קלנדרית אולם בכל פעם יהיה צורך בהגשת בקשה חדשה.
  • הבקשה וקבלת האשרה כרוכה בתשלום אגרה שמשולמת בהתאם למספר ימי שהותו של העובד הזר.

אשרת עבודה ב'1 לעיתונאי זר: העסקת עיתונאים זרים בישראל ובאופן חוקי, דורשת כניסה שלהם לישראל עם ויזת תייר ורק אז להגיש בקשה לקבלת תעודת עיתונאי זמנית מלשכת העיתונות הממשלתית. יהיה להיכנס לישראל במסגרת אשרת תייר, להגיש בקשה לקבלת תעודת עיתונאי זמנית מאת לשכת העיתונות הממשלתית. התהליך מונה מספר שלבים:

  • כניסת העיתונאי הזר עם ויזת תייר (ב'2) לתקופה של שלושה חודשים.
  • הגשת בקשה ללשכת העיתונות הממשלתית לקבלת תעודת עיתונאי זמנית. הבקשה מוגשת על ידי סוכנות הידיעות של העיתונאי הזר. על הבקשה להיות חתומה ע"י העיתונאי וע"י סוכנות הידיעות.
  • לשכת העיתונות הממשלתית מנפיקה תעודת עיתונאי זמנית ומכינה מכתב המלצה לעיתונאי, אשר ממוען למשרד הפנים ואשר ישמש אותו במסגרת הבקשה לאשרת עבודה.
  • על העיתונאי לפנות למשרד הפנים והגיש בקשה לקבלת אשרת עבודה ב'1. באסמכתא לבקשתו תהיה מכתב ההמלצה שקיבל משלכת העיתונות הממשלתית.
  • לאחר כעשרה ימי עסקים יקבל העיתונאי את אשרת העבודה.

תהליך קבלת אשרת עבודה ב'1 לעיתונאי זר הוא יחסית קצר ולאחר כשבועיים עד שלושה מיום כניסתו לארץ יקבל את האשרה. עיתונאי זר רשאי לצרף אליו בני משפחה ואין הגבלת זמן על הארכת האשרה ב'1 שקיבל.

אשרת עבודה ב'1 לעובדי הייטק (B1-HIT): למשרד הפנים ישנן מספר תקנות הנוגעות להעסקת עובדים זרים בחברות הייטק וסייבר:

  • תהליך קבלת האשרה נוגע רק לעובדים זרים המגיעים ממדינות שפטורות מאשרת ביקור בישראל מוסדרת מראש (ב'2).
  • את הבקשה לאשרה ב'1 יש לבצע באופן מקוון באתר משרד הפנים.
  • אשרת העבודה היא לשנה בלבד, עם אפשרות להאריך אותה עד לתקופה כוללת של ששים ושלושה חודשים.
  • תהליך קבלת האשרה הוא כששה ימי עסקים.
  • החברה המבקשת להעסיק את העובד הזר צריכה להיות מוכרת כחברת הייטק.
  • כניסת העובד הזר לישראל בהליך זה מתאפשרת באופן מיידי לאחר אישור העסקתו וללא צורך בהליכים בקונסוליה הישראלית במקום מגוריו טרם הגיעו לארץ.
  • יומיים לאחר כניסתו לישראל תונפק בדרכון העובד הזר אשרת עבודה ב'1 במשרד הפנים.
  • אם שהה העובד בישראל בעבר יבחן משרד הפנים את תקינות השהיות הקודמות וכי עמד בכל הנהלים הנדרשים.
  • תהליך זה הינו מקוצר ולא דורש הצגת מסמכים מרובים, מצד המעסיק ומצד העובד.

אשרת עבודה ב'1 HIT בחברות הייטק מותנית באישור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאכן מדובר בחברה המוכרת כחברת הייטק, או סייבר. הבדיקה כוללת אישור הרשות לחדשנות שמאשרת שהחברה מוכרת כחברת מחקר ופיתוח לרישום למסחר בבורסה לני"ע בתל אביב, או מוכרת בשלוש השנים שקדמו לבקשה בתחום הטבות מס או מימון ומענק. במידה ומתקיים אחד מתנאים אלו תוגדר החברה כחברת הייטק על מנת לקבל אישור לקבלת אשרת עבודה ב'1 HIT לעובד זר.

במידה ולא מתקיים אחד מהתנאים הללו תבדוק רשות החדשנות את תחום הפעילות של החברה. היא תוכר כחברת הייטק במידה ובפעילותה משולבים אחד, או יותר, מהתחומים הבאים:

--    תכנות מחשבים או ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים אחרים

--    ייצור תרופות

--    מחקר מדעי ופיתוח

--   ייצור מחשבים או מכשור אלקטרוני או אופטי

--   ייצור כלי טיס או חלליות וציוד נלווה, או עיבוד נתונים ואחסון מידע

אם אחד מהקריטריונים הללו מתקיימים, תוכר החברה כחברת הייטק. גם אם הם לא מתקיימים ולפחות חמישה עשר אחוזים מעובדי החברה עוסקים במחק ופיתוח החברה תוכר כחברת הייטק על ידי הקשות לחדשנות. ליווי וייעוץ של עורך דין המתמחה בתחום אשרות עבודה להייטק, ואחרות, יכול לסייע בהערכה של הסיכוי לקבלת סיווג החברה לצורך קבלת האשרה.

אשרת עבודה ב'1 לבני זוג של עובדי הייטק זרים (B1-EAS):

אשרת עבודה זו מיועדת אך ורק לבני/בנות זוג של עובדים זרים המועסקים בישראל בחברת הייטק או סייבר (אשרת ב'1 HIT) ולתקופה שעולה על תשעים יום.

  • חברת ההייטק המעסיקה יכולה להגיש בקשה לאשרת ב'1 EAS לפרק זמן אשר מקביל למשך העסקת העובד הזר.
  • השארה היא מסוג ב'1- אשרת עבודה כללית- ומאפשרת לבני/בנות הזוג לעבוד בכל משרה ועבור כל מעסיק.
  • את הבקשה יש להגיש בלשכת משרד הפנים. נדרשת נוכחות אישית של העובד הזר ובן/ת הזוג.

הקפדה על ההוראות והנהלים של משרד הפנים בהתאם לחוק עובדים זרים ועמידה בחובות, הן של העובד והן של המעסיק תמנע עיכובים ועף עונשים וקנסות כבדים שעלולים לקבל העובד והמעסיק עקב אי עמידה בתנאים ואי ציות לחוק.

העסקת עובד זר סיעודי -- טיפול בקשישים/חולים

מי שמעוניין להעסיק עובד זר לטיפול בקשיש, יוכל להעסיקו אם הוא זה אינו שוהה בבית אבות, או שוהה בבית אבות שאינו מעניק טיפול סיעודי.
אישור עבודה לעובד זר שגויס לטיפול בקשיש, יינתן רק במידה וגילו של הקשיש עולה על גיל 67, ואם זו אישה , מעל גיל 64.
על תנאים נוספים לזכאות לקבלת עובד זר, אפשר להתעדכן -- במאמר בנושא זה באתרנו.
במשרד עורכי דין של דוד אנג'ל, מטפלים בהסדרת אישור עבודה לעובד זר, בהתאם לדרישות של משרד הפנים וההיתרים שקיבלו בני משפחתו של הקשיש מהביטוח הלאומי.

השגת אישור עבודה לעובד זר, הינו סוף התהליך שמאפשר לעובד הזר להיכנס לתחומי המדינה באופן חוקי. אך, עוד בטרם מתחילים בכל ההליך, מומלץ למשפחה לקבל את מירב הפרטים, ככל שניתן כמובן, על העובד שהם מבקשים לגייסו לעבודה.

גיוס של עובד זר, מתבצע על ידי חברות כוח אדם, שמתמחות בתחום, ואלה מאתרות עובדים זרים שמבקשים לעבוד מחוץ למדינתם, ומביעים רצון להגיע לעבודה בארץ.

ליווי מקצועי וקיצור תהליכי קבלת אשרת עבודה ב'1

קיימת סברה שרווחת אצל אזרחים רבים, שהדרך לקבל היתר לעובד זר, היא ארוכה ומפותלת.

אך לא תמיד זה כך. מי שמכין את כל המסמכים הנדרשים מראש, הולך לפי הספר, ולא מנסה לעקוף את המערכת, יכול לקבל תוך זמן קצר, או סביר לפחות, אשרת עבודה בישראל, עבור עוזר זר שהוא מעוניין להעסיקו.

אמנם, ישנם מספר שלבים הכרחיים , שכרוכים בביורוקרטיה רבה, בהשגת מסמכים ואישורים מגורמים שונים, ולעיתים התקשרות עם חברות כוח אדם ועם גורמים בחו"ל, אך אם מעבירים את הטיפול למשרד עורך דין עובדים זרים, מנוסה ומקצועי, הנושא יכול להסתיים ביעילות ותוך זמן קצר.

קבלת אשרת עבודה מסוג ב'1 עלולה להפוך למורכבת ומאתגרת, במיוחד כשהעובד ולעתים אף המעסיק עצמו אינם מודעים לתנאי הסף ולדרישות השונות שמעמיד משרד הפנים לצורך הנפקת האשרה. אי דיוק בהכנת המסמכים והגשתם עלול לפגוע בקבלת האשרה או לעכב את קבלתה.

ליווי של עורך דין מקצועי המתמחה בדיני אשרות עבודה לעובדים זרים הוא קריטי להתנהלות תקינה של הבקשה ועד לקבלתה, ובמיוחד כאשר מדובר בצורך להבאת עובד זר לארץ במהירות וללא עיכובים מיותרים. משרד עו"ד דוד אנג'ל, עם עשרים שנות נסיון והצלחות מוכחות, מעמיד לרשותכם את הנסיון, המקצוענות והליווי האישי בתהליך בקשת אשרת העבודה, וכן בייצוג אזרחים אשר מואשמים בהעסקת עובדים זרים שלא כחוק.