הסדרת מעמד לבן זוג זר הסובל מאלימות בן הזוג הישראלי

רקע – הסדרת מעמד לבן זוג זר הסובל מאלימות בן הזוג הישראלי

נישואין בין זרים שאינם יהודים לבין ישראלים, הפכו לתופעה נפוצה בשני העשורים האחרונים, בין היתר, בעקבות כניסתם לישראל של מאות אלפי אזרחים זרים ממדינות שונות, קיים קושי של הסדרת מעמד של בן זוג זר, אשר נמצא ביחסים רומנטיים עם אזרח ישראלי, לבני הזוג ניתנת האפשרות לבחור באחת משתי האפשרויות: הראשונה, היא הצהרה על ידועים בציבור במשרד הפנים, תהליך זה צריך לעבור את האישורים המתאימים במשך כמה שנים, ויכול להוביל בעתיד למעמד של תושב קבע. אפשרות שנייה, היא נישואים אזרחיים מחוץ לישראל ולאחר כחמש שנים התחלה של תהליך קבלת האזרחות.

אלא שלעיתים באמצעו של התהליך, יחסיהם של בני הזוג עולים על שרטון ואף מלווים באלימות מצד הבעל, במקרים בהם הקשר הזוגי נותק כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי וההליך המדורג הופסק ע"י גירושין או פרידת בני הזוג. ניתן להגיש בקשה לקבלת מעמד, אשר תועבר לדיון בוועדה בינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים בכפוף לעמידה בתנאים.

המצב המשפטי הקיים

יסודה של המסגרת הנורמטיבית "מתן אזרחות ישראלית לבן זוג", מצוי בסעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, המאפשר לבן זוג של אזרח ישראלי להתאזרח, אף מבלי שהתקיימו התנאים הנדרשים למסלול ההתאזרחות הרגיל. לצורך יישומה של הוראה זו, קבע שר הפנים, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, הליך מדורג המעוגן בנוהל משרד הפנים[1].

לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

מכוח נוהל זה נבחנים על פני מספר שנים פרמטרים שונים המצדיקים הענקת אזרחות בסופו של תהליך, ובכללם יציבות וכנות הקשר, קיומו של מרכז חיים בישראל, והעדר מניעה ביטחונית או פלילית[2]. הרציונאל העומד מאחורי נוהל זה כרוך, בשמירתו של התא המשפחתי והקלה על מי שקשר את גורלו עם בן זוג ישראלי באופן שיבטיח כי לא יצטרך לבחור בין בן הזוג למגוריו בארץ[3]. מקום בו פוקע קשר הנישואין, פוקע ממילא אף רציונאל זה ועל כן, על-פי-רוב במצב זה נפסק ההליך המדורג ובן הזוג הזר מורחק מן הארץ[4].

יחד עם זאת, במסגרת שיקול דעתו של שר הפנים, נקבעו חריגים לכלל זה במקרים בהם פוקע קשר הנישואין בשל גירושין או פטירתו של בן הזוג הישראלי, ובהתקיים תנאים מסויימים המפורטים בנוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים. נוסף על כך, הוסדרו בנוהל נפרד מקרים בהם פקע הקשר בשל אלימות כלפי בן הזוג הזר, העומד במוקד מאמר זה.

הוראות נוהל נפרד זה,
 מפרטות בין היתר תנאי סף שבהתקיימם יועבר המקרה לדיון בפני הועדה לעניינים הומניטאריים. ועדה זו מוסמכת להמליץ על מתן מעמד לבן הזוג הזר לתקופה קצובה שבסופה יערך דיון מחודש לבחינת שינוי נסיבות, או תיבחן בקשת בן הזוג הזר למעמד קבע וזאת בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

הוראות הנוהל מבחינות בין מקרים של אלימות מצד בן הזוג הישראלי, מקום בו יש לבני הזוג ילדים, אז נקבעו תנאים מקלים יותר לשם הבאת המקרה לבחינת הועדה ההומניטארית, לבין מקרים בהם אין לבני הזוג ילדים, אז נדרש כי בן הזוג הזר עבר חלק גדול יותר מתקופת ההליך המדורג וכן מוחלפת הדרישה לקשר של בן הזוג הזר עם ילדיו בהוכחת זיקה ממשית לישראל, העולה על זיקת המבקש לארץ מוצאו. לשם הבהירות נביא את ההוראות הרלוונטיות של הנוהל במלואן:

    "מקרים בהם יש להעביר את התיק לוועדה בינמשרדית לעניינים הומניטאריים:
ד1. במקרה בו נותק קשר הנישואין, ובן הזוג טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי עובר לפקיעת הקשר הזוגי, ולבני הזוג ילדים משותפים, יועבר התיק לבחינת מטה מינהל האוכלוסין ולדיון בועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאים המפורטים להלן:
1. בן/בת הזוג היה נשוי בנישואים כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין וכן קיבל רשיון ישיבה בישראל מסוג א/5 במסגרת ההליך המדורג.
2. בן/בת הזוג עבר לפחות שנה מתקופת ההליך המדורג. לענין נוהל זה לא תידרש תקופה של שנתיים הנדרשת על פי נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג ישראלים (נוהל מס' 5.2.0017).
    3. בן/בת הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי עובר לפקיעת הקשר הזוגי, וטענתו הוכחה באחת מן הדרכים הבאות:

א. שהייה של חודש או יותר במקלט לנשים מוכות במסגרת הגנה וטיפול לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.
ב. בן/בת הזוג הזר הגיש תלונה במשטרה כנגד בן הזוג הישראלי בגין אלימות ונמצא כי יש ממש בתלונה זו.
ג.   בן/בת הזוג הזר קיבל צו הגנה מפני בן הזוג הישראלי מבית משפט לענייני משפחה, לאחר דיון במעמד שני הצדדים.
ד. אישור מטעם המחלקה לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות או מ"המרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה" במשרד הרווחה כי בן הזוג הזר מוכר ו/או מטופל על ידם בשל אלימות במשפחה מצד בן הזוג הישראלי.
4. לבני הזוג ילדים משותפים המצויים במשמורת בן הזוג הזר או שבן הזוג הזר מקיים אתם קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיהם וצרכיהם, וחוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד עובד ציבור קבעה כי עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילדים.
ד2. במקרה בו פקע קשר הנישואין, ובן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי עובר לפקיעת הקשר הזוגי ולבני הזוג אין ילדים משותפים, יועבר התיק לדיון בועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאים המפורטים להלן:
1. כאמור בסעיף ד.1.1.
2. בן/בת הזוג עבר מחצית מתקופת ההליך המדורג.

3. כאמור בסעיף ד.1 .3
4. בדיקת נסיבות הענין בכללותן הצביעה על זיקה ממשית וחזקה של המבקש למדינת ישראל יותר מזיקתו למדינה זרה (לענין זה יבדק, בין היתר, מקום מגוריהם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה)."

התקנתו של נוהל נפרד המסדיר את הטיפול במקרים בהם פקע קשר הנישואין בשל אלימות בן הזוג הישראלי, מלמד לדעתה של הש' ארבל[5] על התגבשות ההכרה בקיומו של אינטרס ציבורי לעודד קורבנות אלימות לעזוב את בעליהן המכים ולהתלונן כנגדם. כן מבטא הנוהל הכרה בכך שלאורו של אינטרס ציבורי זה יש מקום לאיזון שונה מהאיזון שנערך במקרים האחרים בהם פקע הקשר ומוסדרים בנוהל הכללי.

הנוהל משקף איזון בין האינטרס הציבורי בהגנה של בן הזוג הזר שנפל קורבן לאלימות לבין השיקול לפיו מתן מעמד בישראל נועד לאפשר את קיומו של התא המשפחתי.
 יחד עם זאת, מרגע שפוקע קשר הנישואין, ניתן לומר כי אין עוד מקום לרציונאל שימור התא המשפחתי ותחתיו נבחנים הן במסגרת הנוהל הכללי והן במסגרת הנוהל לבן זוג שסבל מאלימות, שיקולים שונים המצדיקים את המשך ההליך המדורג ובראשם סיבת פקיעת הקשר וזיקתו של מבקש המעמד לישראל[6].

השיקול העומד ביסודו של הנוהל הוא עידוד נשים שנפלו קורבן לאלימות מצד בעליהן להתלונן על מעשיהם ולצאת ממערכת היחסים האלימה[7]. ההתפתחות המשפטית נעשית מתוך הכרה במאפייניהם הייחודיים של מקרי אלימות שכאלה, לאור הניגוד בין ציפייתה של האישה כי ביתה ישמש מבצרה, לבין נפילתה קורבן לפגיעה חריפה כל-כך בגופה, בכבודה ובביטחונה; בין אופיו הסגור והאינטימי של התא המשפחתי, לבין הפגיעה החמורה באשה שחברתנו מחוייבת בהגנתה[8].

לעניין זה
 ראוי להזכיר את דברי השופט א' רובינשטיין[9] שציין כי החסמים העומדים בדרכה של כל אישה מוכה ומונעים ממנה פעמים רבות להתלונן ולצאת ממערכת היחסים הפוגענית, מתעצמים מקום בו מדובר בבת זוג שאינה בת המקום והארץ. כלומר, נוהל זה נועד על מנת למנוע מצב בו יחששו נשים נפגעות אלימות להתלונן פן תאבדנה זכויותיהן להסדרת מעמדן בישראל[10]

לצד שיקול זה, ניצבים כאמור שיקולים אחרים, הכרוכים בין היתר בקיומה של ציפייה לגיטימית של בן הזוג הזר, לרוב בת הזוג הזרה, שהחלה בהליך הסדרת מעמדה[11]. ביטוי לשיקול זה ניתן למצוא ב"דרישת הוותק", קרי משך הזמן שחלף מאז החל ההליך המדורג טרם מקרה האלימות  מבן הזוג, המהווה תנאי סף לדיון בפני הוועדה ההומניטארית.

לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

שיקול הדעת של שר הפנים

שיקול הדעת שניתן לשר הפנים בישראל רחב מאד בענייני כניסה של זרים לישראל והשתקעות בה, ובמיוחד כשמדובר במתן "אשרה מטעמים הומניטאריים חריגים"[12]. זאת, בהתאם לעיקרון המקובל במדינות דמוקרטיות, לפיו קיים למדינה זכות להחליט בנושא כניסתם של זרים לתחומיה ואין לו לזר זכות להיכנס למדינה בה אין לו מעמד חוקי, כתייר או כתושב. עם זאת, שיקול דעת זה של שר הפנים נתון תמיד לביקורת שיפוטית של בית המשפט כשיקול דעתה של כל רשות שופטת במסגרת עילות הביקורת "הרגילות" שלו שחלות על הפעלת כל שיקול דעת מנהלי[13].

לאור כוחו היחסי המוגבר של שר הפנים כאמור, נדחות מרבית בקשות הסדרת המעמד המוגשות עקב כך. למרות שעל שר הפנים להפעיל, את שיקול דעתו בתום לב, על יסוד שיקולים ענייניים, בשוויון, במידתיות ובסבירות [14], בפועל במקרים רבים (מדי), הועדה הבינמשרדית מחליטה כי לא מתקיימים הקריטריונים ל"טעמים הומניטאריים מיוחדים", ותקיפה של החלטה הרת גורל זו מתבצעת אך ורק  באמצעות עורך דין.

אחד מהשיקולים המרכזיים בנוהל הזה הוא שיקול הזיקה לישראל ולארץ המוצא, שיכול מטבעו לתמוך במתן מעמד (כשזיקתה של בת הזוג הזרה לישראל גדולה יותר) או בשלילתו (כשזיקתה לארץ מוצאה גדולה יותר). כך, לדוגמה מי שנישאה לבן זוג ישראלי ועזבה בעקבות זאת את ילדיה, חבריה ומקום עבודתה בארץ הולדתה, אך נפרדה ממנו מספר שבועות לאחר נישואיה, ובטרם הספיקה להתערות בחברה הישראלית ולהכות בה שורש – כמי שנותרת במידה רבה "זרה", אף אם סיבת הפרידה נעוצה באלימותו של בן הזוג[15].

מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל – הסדרת מעמד

כאמור, מרבית סיפורי פרידת בת זוג זרה מבן זוג ישראלי עקב אלימות הינם בלתי פשוטים מבחינות רבות, כשלוועדה הבינמשרדית במשרד הפנים נטייה סמי-אוטמוטית לפסול בקשות ולהערים קשיים ביורוקרטיים ומהותיים באופן מכריע. אנו במשרד עורכי דוד אנג'ל בעלי ניסיון עצום במלאכת הייצוג מול הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, וכן בהופעות בכל הערכאות השיפוטיות, כולל עתירות לבג"ץ בעת הצורך. אנו מטפלים בבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת מעמד בנחישות, מקצועיות ובעזרת ניסיון שרכשנו במשך למעלה מ- 20 שנים בתחום. עניהלנו אלפי תיקים של הסדרת מעמד לבנות זוג זרות, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט.

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת במידה שנקלעתם לסיטואציה מאתגרת / החלטת סירוב מול משרד הפנים – אנו נשמח להיות העוגן שלכם.


[1] נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי (נוהל מס' 5.2.0008). בג"צ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, 785, 788, 791, 793 (1999) (להלן: פרשת סטמקה), בג"ץ 5091/07 בדולב נ' מדינת ישראלפסקה 10 לפסק-הדין (לא פורסם, ‏11.05.10) (להלן: "ענין בדולב").
[2] בג"צ 7139/02 עבאס-בצה נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 481, 488 (2003); ענין הלל, פסקאות 2, 7 לפסק-הדין; פרשת סטמקה, בעמ' 786)
[3] בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים פ"ד לח(4) 113, 117 (1984); עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן פסקה 16 לפסק-הדין (לא פורסם, 10.8.05)
[4] בג"ץ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים, פ"ד נו(6) 289, 293 (2002) (להלן: ענין דימיטרוב); בג"ץ 3103/05טיגילאורי נ' שר הפנים (לא פורסם, 5.3.09. להלן: "ענין טיגילאורי"); בג"ץ 4775/02 ניקלובה נ' שר הפנים (לא פורסם, 24.12.2002)
[5] השופטת ארבל בעע"מ 8611/08 פריהווט זוולדי נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2011)
[6] שם.
[7] ע"פ  1855/05 פרישקין נ' מדינת ישראל, פסקה 13 ואילך לפסק-דיני (לא פורסם, 24.3.08 ); ע"פ 11917/04נורדיצקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2005).
[8] נוסף על התייחסות המחוקק באופן נקודתי לסוגיה בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, ראו למשל בתחום הפלילי: ע"פ 2157/92 פדידה נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 81 (1993); ע"פ 6353/94 בוחבוט נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(3), 647 (1995), שבמידה רבה בעקבותיו תוקן חוק העונשין, תשל"ז-1977 והוסף לו סעיף 300א המתייחס לענישה מופחתת ברצח שבוצע בעקבות התעללות חמורה ומתמשכת מצד הנרצח; ע"פ 7832/00 יעקובוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 534 (2002); ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.10.07).
[9] ע"פ 7844/09 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 2.6.10).
[10] בג"ץ 6247/04 גורודצקי נ' שר הפנים (לא פורסם, 23.3.10)).
[11] עניין טיגילאורי.
[12] השוו: בג"צ 2629/03 איבשין נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2008) פסקה 8 לפסק דינה של השופטת א' חיות.
[13] עניין קנדל, עמ' 528
[14] בג"צ 3057/09 מוחתסב נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2009); בג"צ 6883/06 נאסר נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 2010) פסקה 6 להחלטתה של הנשיאה ד' ביניש; דפנה ברק-ארז, המשפט המנהלי כרך ב' בעמ' 619. עע"ם 9993/03חמדאן נ' ממשלת ישראל (פורסם בנבו, 2005) סעיף 9 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש; עניין אנקין, לעיל ה"ש 12, בעמ' 525-526.