נישואי אל סלוודור / מקסיקו – ללא נוכחות בני הזוג

מבוא – נישואין אזרחיים בישראל

במדינת ישראל, האפשרות החוקית היחידה למיסוד קשר בין בני זוג באמצעות נישואים היא באמצעות נישואים דתיים, המבוצעים דרך מוסד הרבנות, ולפי כל כללי ההלכה האורתודוקסית. כפועל יוצא, רק בני זוג ששניהם יהודים יכולים להינשא במדינת ישראל, משום שההלכה לא מכירה בנישואין מעורבים – יהודי ונוצריה למשל.

יחד עם זאת, קיימת דרך נוספת להינשא באמצעות נישואין אזרחיים, אלא שנישואין אזרחיים ניתן לבצע רק מחוץ למדינת ישראל, עובדה המעוררת בעיות וקשיים רבים, החל מהצורך לנוכחות פיזית של שני בני הזוג וכלה בהוצאות רבות הנלוות לכך. כך לדוגמא, קיימים מקרים בהם בן הזוג לא יכול לעזוב את הארץ מחמת מחלה או מחמת העובדה שכאשר יעזוב את הארץ שוב לא יוכל לחזור אליה בנקל (אזרח זר).

אולם, קיימות מדינות בהם מתייתר הצורך של נוכחות פיזית של בני הזוג אף לא אחד מהם, עובדה המקלה ומפשטת מאוד את הליך הנישואין, כך לדוגמא: במדינת מקסיקו (להלן: "נישואי מקסיקו"), אין צורך בנוכחות בני הזוג באותה מדינה לשם עריכת טקס הנישואין ודי בנוכחות שליח מטעמם. במדינת אל סלוודור (להלן: "נישואי אל סלוודור"), אין צורך בנוכחות בני הזוג באותה מדינה לשם עריכת טקס הנישואין ודי בנוכחות שליח מטעמם.


    לייעוץ מקצועי מעו"ד דוד אנג'ל, העוסק בתחום בהצלחה מזה 20 שנה, התקשרו עכשיו ל- 072-2160056,
    או השאירו פרטים ונחזור אליכם:

    המסגרת הנורמטיבית

    נישואין באמצעות מיופי כח שונים מ"נישואין שגרתיים" בכך שאחד מבני הזוג או שניהם נעדרים מטקס הנישואין, ומיוצגים בו על ידי שלוח או מיופה כח, שלו מוענקת הרשות לפעול בשמו במסגרת טקס הנישואין[1]. בנישואין כאלה טמונה מורכבות רבה. מצד אחד, האפשרות לנהל טקס נישואין בארץ רחוקה באמצעות מיופי כח מאפשרת לאנשים שאינם יכולים להינשא במקום הימצאם, ומסיבות שונות גם אינם יכולים להגיע יחדיו לארץ אחרת כדי להינשא בה, למסד את זוגיותם בדרך חלופית, ולזכות במקום הימצאם לפחות לרישום הזוגיות.

    כך, למשל, אם אחד מבני הזוג נמצא במלחמה, או חולה על משכבו, ואינו מסוגל להגיע למקום הטקס, חלופת הנישואין באמצעות שלוח מאפשרת להגשים את מיסוד הקשר הזוגי. בישראל, נישואין בארץ אחרת באמצעות מיופי כח מאפשרים לבן זוג ישראלי נישואים לבן זוג זר, גם אם מעמדו של זה האחרון בישראל טרם הוסדר, ולכן יציאתו את הארץ לצורך נישואין אזרחיים כרוכה בסכנה כי לא יותר לו לשוב ולהיכנס אליה.

    מצד שני, נישואין באמצעות מיופי כח, ובמיוחד מיופי כח לשני בני הזוג הנעדרים מהטקס, עלולים לכרוך עימם חשש למעשי הערמה וחוסר הגינות. העדרם של בני הזוג מטקס הנישואין עלול לשמש כר פורה למניפולציות ולמעשי הערמה ותרמית, הן של בן זוג אחד כלפי רעהו, והן של בני הזוג כלפי הרשויות.

    נוכחותם הפיסית של שני בני זוג בטקס נישואיהם, הצהרת הסכמתם להינשא, וקבלתם ההדדית את עול "מצוות" הנישואין – כל אלה הם סממנים חיצוניים לנישואין, שחשיבותם חורגת מההקשר הטקסי בלבד. הם ביטוי לאמיתות הקשר הזוגי ולרצונם והסכמתם של בני הזוג להתאחד. שינוי המעמד החברתי הכרוך בנישואין בלא שבני הזוג לוקחים חלק פעיל בטקס המביא לשינוי זה אינו מהלך שגרתי שיש לעודדו. אין להוציא מכלל אפשרות כי מגרעותיו של הליך זה עולות על מעלותיו. עם זאת, תופעת הנישואין באמצעות מיופי כח אינה זרה למשפטן של מדינות העולם[2].

    שאלת תקפותם המשפטית של נישואי בני זוג ישראליים עם זרים באמצעות שני מיופי כח באל-סלבדור, מבלי שאף אחד מבני הזוג היה נוכח בטקס, היא שאלה מורכבת, הן מהיבט הדין המחייב בישראל, והן מהיבט תקנת הציבור בישראל[3].

    יחד עם זאת, בכל הקשור לרישום מנהלי של הנישואין, אינו אמור להוות אף ראייה לכאורה לתוקפם של הנישואין על פי הדין המהותי. במישור הרישום המינהלי, פקיד הרישום חייב לרשום נישואין כאלה אם מוצגת לפניו תעודה ציבורית רשמית אמיתית, הניתנת מרשות מוסמכת, בצירוף הודעה מטעם מבקש הרישום על פי סעיף 19ג לחוק המרשם. וזאת, ככל שלא עולים בפניו פגמים המצביעים על אי-אמיתות מצגי העובדה המוצגים בפניו[4].

    בהקשר זה יש לציין, כי בשל אופיו המיוחד של הליך נישואין באמצעות יפויי כח בארץ זרה, הטומן בחובו חשש למעשי הערמה, נדרש פקיד הרישום לנהוג בזהירות מיוחדת בבדיקת ההודעות והתעודות הרשמיות המוצגות בפניו, כדי להבטיח את אמיתותן, ובמידת הצורך לדרוש ידיעות והצהרות נוספות מכח הסמכויות המוקנות לו, כדי לברר את הנכונות העובדתית של הפרטים שמבקשים לרושמם במרשם. במסגרת בדיקת נכונות הפרטים כאמור, ואמיתות התעודות הציבוריות שהוגשו לו בכלל זה, מוסמך פקיד הרישום לבדוק האם התעודות ניתנו על ידי גורם מוסמך במדינת הטקס, והאם הן מעידות על קיום טקס מוכר ונוהג באותה מדינה[5].

    ההליך הפרוצדוראלי

    מבחינה פרוצדוראלית על שני בני הזוג המעוניינים להינשא לחתום בישראל בפני עו"ד על יפוי כח נוטריוני, בצירוף כל המסמכים הרלבנטיים, ובכללם תעודות לידה ותעודות המעידות על מעמדם האישי. עורך הדין מעביר את כל המסמכים לאל-סלבדור, ובוחר שני מיופי כח, תושבי ואזרחי אל-סלבדור, שתפקיד כל אחד לייצג אחד מבני הזוג בטקס הנישואין.

    מיופי הכח מיצגים את בני הזוג בטקסי נישואין שנערכים באל-סלבדור בפני הגורם המוסמך לערוך טקס נישואין באל-סלבדור – מזכיר העיריה, או נוטריון מקומי. הם מצהירים בשם בני הזוג כי הם מעוניינים להינשא זה לזו ומבקשים לשנות את שם משפחתם, ומתחייבים בשם בני הזוג להסדר הרכושי הכרוך בנישואין, ולכל ההתחייבויות הנובעות ממעמד הנישואין.

    לאחר הטקס, מנסח עורך הטקס פרוטוקול "קדם נישואין", הנועד לאשר את קיומו של הטקס, הפרוטוקול מועבר לאחראי על מרשם המשפחה בעיר דלגדו שבאל סלבדור, אשר מעניק לכל אחד מהזוגות תעודת נישואין מטעם אל-סלבדור, עם הגיעם של תעודות הנישואין לישראל, הן יתורגמו בתרגום נוטריוני מספרדית לאנגלית. לאחר מכן, על בני הזוג להגיש בקשות לפקיד הרישום במשרד הפנים לצורך רישום נישואיהם.

    התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל

    משרד עו"ד דוד אנג'ל מחזיק בידע ובניסיון רב בתחום הנישואין האזרחיים, לרבות רישום נישואין אזרחיים באל סלבדור או במקסיקו במנהל האוכלוסין בישראל. המשרד מלווה ונותן יעוץ משפטי לאזרחי ותושבי מדינת ישראל אשר מבקשים להינשא לאזרחים זרים בנישואין אזרחיים מחוץ לגבולות ישראל, לרבות בטקסי נישואין הנערכים במדינת אל-סלבדור.

    משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי רישום הנישואין כנ"ל, לרבות הסדרת אזרחות ישראלית, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של ישראלים וזרים שביקשו להינשא בנישואין אזרחיים ללא נוכחות פיזית. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

    משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול ברישום נישואין אזרחיים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.


    [1] 52 (Am. Jur. 2d Marriage § 15 (2000.
    [2] בג"ץ  4916/04 נטליה זלסקי נ' שר הפנים, מר אברהם פורז (פורסם בנבו, 2011).
    [3] ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן, פ"ד מט (5) 387, 393 (1996)
    [4] בג"ץ  4916/04 נטליה זלסקי נ' שר הפנים, מר אברהם פורז (פורסם בנבו, 2011).
    [5] שם.

    מה מספרים הלקוחות שלנו