תביעת אבהות – הכרה באבהות של אזרח זר ע"י בדיקת אבהות

כשילד נולד בחו"ל לאם זרה ולאב ישראלי עולות סוגיות רבות הנוגעות להסדרת מעמדו של הקטין. כיצד ניתן לעשות זאת ולהוכיח את אבהות האזרח הישראלי על הילד שנולד לאם זרה ואף מחוץ לישראל? להלן נסביר את הסוגיות, הפרצות והדרכים הנכונות לתביעת אבהות בדרך להסדרת מעמד לקטין.

מה צריך לעשות כדי לבדוק אבהות?

לפי חוק האזרחות  (תשי"ב, 1952) "ילד של אזרח ישראלי זכאי לאזרחות ישראלית מלידה". מסיבה זו דורש משרד הפנים הוכחה לאבהות האזרח הישראלי לפני שהוא מאפשר את רישום הקטין כבנו או ביתו של אזרח ישראלי. ובהתאם לחקיקה הדרך הבטוחה והאמינה ביותר להוכיח את אבהותו של האזרח הישראלי היא באמצעות בדיקת סיווג רקמות. יחד עם הנאמר, חוק מידע גנטי (התשס"א, 2000) אוסר על ביצוען של בדיקות גנטיות ללא צו מבית המשפט, גם אם כל הצדדים המעורבים מסכימים לביצוע הבדיקה.

כדי לקבל את הצו לביצוע הבדיקה יש להגיש בקשה לבדיקת אבהות. לרוב תידרש הסכמת שני ההורים. את הבקשה יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט זה הוא הסמכות לקבוע קשרי משפחה ולתת צו לביצוע בדיקת סיווג רקמות. בהתאם לתוצאות ייתן בית המשפט פסק דין שיקבע את האבהות.

בדיקת אבהות במסגרת תביעת אבהות

במקרים מסוימים עשוי משרד הפנים לבקש פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה, למשל כשהאם אזרחית ישראלית ודווקא האב הוא אזרח זר. הסיבה לבקשה מסוג זה היא להוכיח את כנות הקשר בין השניים ורישום האב הזר בתעודת הלידה של הילד הקטין.

כיצד מתבצעת בדיקת האבהות?

זוהי בדיקה קלה שמתבצעת באמצעות נטילת דגימת דם או רוק מהאב (קצת דומה לבדיקת קורונה), מהאם ומהילד הקטין. מתוך הדגימה נלקחת דגימת ה- DNA שנשלחת לאחד מבתי החולים בארץ. בהתאם לחוות דעתו של הרופא מבית החולים בו נמסרה הדגימה למעבדה לסיוג רקמות יינתן פסק דין שקובע את קשרי המשפחה בין הילד הקטין לבין הוריו.

במידה ונולד הילד לזוג מעורב, כלומר אם זרה ואב שהוא אזרח ישראלי ולפני שאושר להם ההליך המדורג, הם יידרשו להמציא פסק דין שקובע קשר משפחה בין הילד להורה הישראלי, זאת מאחר וילד, או ילדה של אזרח ישראלי זכאי למעמד זהה למעמד אביו בישראל.

גם זוגות נשואים המתגוררים בחו"ל ולא תיעדו את נישואיהם לפני לידת ילדם יידרשו לבצע את הבדיקה זאת למרות שהם גרים בחו"ל.

ההליך המשפטי מתבצע ברוב המקרים באמצעות הגשת בקשה עליה חתומים שני ההורים לבצע את הבדיקה. הבקשה מוגשת בבית המשפט לענייני משפחה. הבקשה היא למעשה פנייה המבקשת מבית המשפט להוציא צו אשר מורה על ביצוע בדיקת רקמות. עותק מן הבקשה יועבר ליועץ המשפטי לממשלה שבאפשרותו לדרוש מסמכים נוספים כמו הוכחות על ההיריון, דרכונים, אישורים רפואיים המאמתים את הלידה וכדומה. לאחר שיגיש היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו לבית המשפט יחליט בית המשפט אם להיענות לבקשה או לסרב לה. שיקול הדעת של בית המשפט יהיה מושפע מהבקשה עצמה ומתגובת היועץ המשפטי.

לאחר שניתן צו בית משפט תיערך הבדיקה באחד מבתי החולים בארץ. חוות הדעת הרפואית של מנהל המעבדה בהסתמך על תוצאות הבדיקה תועבר ישירות לבית המשפט ובהסתמך על התוצאות שהוגשו תוגש בקשה למתן פסק דין שקובע את הקשר המשפחתי בין האב לבין ילדו. אם נקבע שהאב הוא כן ילדו של הקטין ניתן יהיה לרשום את הילד כאזרח ישראלי במרשם האוכלוסין ולהגיש בקשה לקבלת דרכון ישראלי עבור הילד.

מהו נוהל חו"ל?

במקרה בו האזרח הישראלי נמצא בארץ ובנו או בתו הקטינים אשר נולדו בחו"ל שוהים מחוץ לישראל עם האם הזרה או במקרה בו גם האזרח הישראלי שוהה עמם בחו"ל, יגיש עורך דין מטעמם את התביעה בארץ בבית המשפט לענייני משפחה ובהתאם למקום המגורים הרשום של האב הישראלי. לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט היא תעבור לקבלת תגובה מהיועץ המשפטי לממשלה. לאחר תגובת המדינה יינתן צו לביצוע הבדיקה על ידי בית המשפט. במקרה בו האב הישראלי נמצא בארץ הוא יתן את דגימת הדם או הרוק בארץ. האם והקטין שנמצאים בחו"ל יזומנו בתיאום משרד החוץ למסור  בשגרירות או הקונסוליה את דגימת הרוק שלהם וממנה יופק ה – DNA. דגימת הרוק תועבר בדואר דיפלומטי היישר לבית החולים שיבא בתל השומר ושם תיערך בדיקת סיווג הרקמות במעבדה הרלוונטית. יצוין כי בדיקות המעבדה הן חסויות ומועברות ישירות מבית החולים לבית המשפט לאחר שמתקבלות התוצאות.

מה צריך לדעת לפני ביצוע הבדיקה?

ביום בו מתבצעת הבדיקה (דגימת דם או רוק) יש להביא תעודות מזהות כולל תעודת לידה של הקטין ואת צו בית המשפט שמורה על ביצוע הבדיקה. לקיחת דגימת הדם מהקטין מתבצעת על ידי רופא ילדים או אחות ממרפאת ילדים.

חשוב לדעת: קיימת אפשרות לביצוע בדיקת אבהות גם במהלך ההיריון. הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת מי השפיר המכילים את תאי העובר. האפשרויות הן: נטילת דגימה ממי השליה בשבוע העשירי להריון או ניקור והוצאת מי שפיר בשבוע השבעה עשר של ההריון. במקרים אלו יש לתאם מראש את הבדיקה על ידי רופא הנשים המטפל באשה מול המעבדה וכמובן, רק לאחר קבלת צו מבית המשפט.

בדיקת אבהות כולל בדיקת סוגי הדם, סממנים גנטיים וסיווג רקמות של הקטין, האם והאב. על סמך בדיקות אלו מאושרת או נשללת אבהות האב.

לאחר הבדיקה

אם הוכרה אבהות האב האזרח הישראלי ניתן יהיה לבצע רישום של הילד הקטין כבנו של אזרח ישראלי. לאחר מכן ניתן יהיה להגיש בקשה לקבלת דרכון ישראלי בשגרירות בחו"ל ובנוכחות ההורים והקטין, או בארץ.

חשוב לציין כי מתן מעמד לקטין לא מסדיר באופן אוטומטי את מעמד האם הזרה. במידה והאזרח הישראלי, האב, מעוניין להביא את בת זוגו לישראל, יהיה עליו לפעול בהתאם לנהלים הסדרת מעמד של בן או בת זוג זרים המבוססים על נישואיהם האזרחיים או על מערכת היחסים הזוגית ביניהם.

פסיקת דוגמא: בג"ץ  10533/04- ויס ואח' נגד שר הפנים וא' בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח

בשנת 2004 פנתה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בעתירה לשנות את נהלי משרד הפנים בכל הנוגע לביצוע בדיקה גנטית יקרה. האגודה דרשה שנהלי משרד הפנים ישתנו בכל הנוגע להכרה בילדים לאב ישראלי כאזרחים ישראלים. עד לאותה עתירה סירב משרד הפנים להכיר באזרחות ילדים שנולדו לאב ישראלי ולאם שאינה ישראלית והציב תנאי להכרה באבהות – ביצוע בדיקה גנטית מורכבת ויקרה. את פסק הדין נתנו נשיאת בית המשפט העליון דאז, בייניש ואיתה השופטות ארבל ופרוקצ'ה. קביעתן היתה: דרישה לבדיקה גנטית צריכה להיות רק מוצא אחרון.

בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח נכתב כי בעוד שככלל, רישום שם האב בתעודת הזהות של ילוד מתבסס על הצהרת ההורים, הרי כשנולד ילד שאחד מהוריו אינו ישראלי, המדיניות שונה. במקרה של לידת ילד לאם ישראלית ולאב לא-ישראלי, מונע משרד הפנים את רישומו של האזרח הזר כאביו של הילד. במצב זה, נפגעים הן הילד והן האב,  שנעדר יכולות משפטיות לפעול בשמו לטובתו של הילד. כך גם נפגעים האינטרסים החומריים של הילד, למשל במקרה של צורך בתביעת מזונות מן האב, בשאלות של ירושה וכיו"ב.

במקרה של ילד, אשר אביו אזרח ישראלי ואמו זרה, המצב גרוע אף יותר, משום שמשרד הפנים מונע לחלוטין את רישום הילד. אף שמדובר בילד שאמור להירשם כאזרח ישראלי, הוא אינו מקבל מספר זהות, ולמעשה אינו יכול לקבל את זכויותיו הבסיסיות ביותר, כגון ביטוח בריאות וזכויות סוציאליות  על פי מדיניות משרד הפנים, מתאפשר רישומם של ילדים אלה ואבותיהם רק על בסיס "הוכחות חותכות וחד משמעיות", שמשמעותן הלכה למעשה – פסק דין הצהרתי, המבוסס על בדיקת רקמות יקרה, שכרוכה גם בפגיעה בפרטיות.

בפסק הדין שניתן ביום 28.6.2011, קבעה השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה, כי אי האמון המובנה והגורף של משרד הפנים בהצהרת ההורות המשותפת של בני זוג שאחד מהם אינו ישראלי פוגע בכבודה של אוכלוסייה שלמה של בני זוג. עוד קבעה, כי משרד הפנים לא הביא בחשבון את אובדן הזמן והעלויות הכספיות הנכבדות הכרוכות בהוכחת ההורות. נפסק, כי לצורך רישום אבות שאינם ישראלים לילדים ישראלים, יש להסתפק ככלל בהצהרת ההורות של האם הישראלית והאב שאינו ישראלי.

במקרים של לידת ילד לאב ישראלי ולאם שאינה ישראלית, הכרה בהורות משמעה הקניית אזרחות לילד, ומשום כך משרד הפנים רשאי לבקש זולת הצהרת ההורים ראיות להוכחת הקשר הזוגי בין בני הזוג טרם הוריית הילד. ואולם, על משרד הפנים לגבש רשימה של המסמכים הדרושים, והוא אינו רשאי לדרוש הוכחת קיומו של תא משפחתי פורמלי, אלא ראיות לזוגיות בלבד.

עוד נפסק, כי רק אם לא נמצא כל בדל ראיה לקשר זוגי בין ההורים, יוכל משרד הפנים לדרוש – כאמצעי אחרון בלבד – הצגת פסק דין המצהיר על ההורות. בית המשפט מדגיש, כי ההחלטה האם לחייב את ההורים בבדיקה גנטית נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה בכל מקרה ומקרה.

בתגובה לפסיקת בג"ץ אמר עו"ד פלר כי "בג"ץ שם קץ למדיניות ארוכת שנים שפגעה בכבודן של משפחות, בהן אחד ההורים אינו ישראלי, השפילה אותן, ולא נתנה כל משקל לזכויותיהם של הילדים ולטובתם. לא יעלה על הדעת שהורים, שמכירים בהורותם המשותפת, יידרשו לשלם אלפי שקלים ולעבור בדיקה פולשנית רק כדי לזכות להכרה בהורותם."

יעוץ משפטי בענייני תביעות אבהות/בדיקות אבהות:

דוד אנג׳ל

 ליווי וייצוג של עו"ד מקצועי המתמחה במסגרת מעמד בני זוג שאינם אזרחי ישראל וילדיהם הקטינים הוא חשוב, משמעותי ועשוי, במקרים רבים, להבטיח את הסדרת מעמדם של הילודים הקטינים במהירות – ובהגינות.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מזמין אתכם להתרשם מסיפורי ההצלחה, מייצוג נאמן וחסר פשרות בבתי המשפט ובביה"ד לעררים וכן מליווי מקצועי המבוסס על 20 שנות מומחיות בתחום.