אזרחות ישראלית – מדריך: בקשה וקבלת אזרחות ישראלית, כולל דרך נישואין לישראלי
קבלת אזרחות ישראלית היא אחד ההליכים המשפטיים המורכבים ביותר שמנהלת מדינת ישראל. למרות שהתנאים לקבלת אזרחות מוגדרים בחוק האזרחות, בפועל – הדרך אליה תלויה בשילוב של בסיס משפטי, הוכחת זיקה למדינה, עמידה בקריטריונים בירוקרטיים ושיקול דעת רחב של משרד הפנים.
יש כמה מסלולים מוגדרים בחוק – שבות, לידה, ישיבה בישראל, אימוץ, התאזרחות, הענקה מיוחדת – אך רוב האנשים שמבקשים אזרחות בישראל אינם נכנסים למסלול אוטומטי, אלא חייבים לעבור תהליך מדורג או בקשה פרטנית.
במקרים של בני זוג של ישראלים, ידועים בציבור, ילדי תושבים ותיקים, מבקשי התאזרחות שאינם יהודים או מי שמגישים בקשה הומניטרית – נדרשת בחינה פרטנית של מסמכים, ראיונות, הוכחות למרכז חיים/כנות קשר זוגי, התמודדות עם הערות של משרד הפנים ולעיתים גם עררים ועתירות. גם מסלול התאזרחות רגיל לפי סעיף 5 כולל תנאים ברורים אך מתבצע כולו תחת שיקול דעתו של משרד הפנים.
קבלת אזרחות ישראלית: רקע חוקי
מרבית אזרחי ישראל זכאים לאזרחות ישראלית עם לידתם על פי "עיקרון הדם", דהיינו: קשר דם לעם היהודי, ובכלל זה כל מי שנולד לאב בעל אזרחות ישראלית ו/או לאם בעלת אזרחות ישראלית – נחשב אזרח ישראלי מרגע לידתו, וזאת על פי חוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן "חוק האזרחות").
על השאלה איך מקבלים אזרחות ישראלית ומהם התנאים – עונה חוק האזרחות באופן מפורט תוך פירוט סייגים ותנאים מיוחדים לכל מקרה.
חוק האזרחות עבר מספר תיקוני חקיקה משמעותיים לאורך השנים, כאשר המרכזי שבהם הוא תיקון משנת 1980. תיקון זה נועד לצמצם מקרים של הענקת אזרחות לאנשים חסרי זיקה ממשית לישראל, וכן להסדיר את מעמדם של תושבים לא-יהודים שנולדו בארץ או התגוררו בה לפני ואחרי הקמת המדינה.
מהם הדרכים לקבל אזרחות בישראל ע"פ חוק האזרחות?
* אזרחות מכוח שבות (סעיף 2 לחוק האזרחות): כל העולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות. וביתר פירוט: מי שעלה לישראל או נולד בה לפני הקמת המדינה זכאי אוטומטית לקבל אזרחות – וזאת מיום הקמת המדינה. מי שעלה לישראל אחרי הקמת המדינה זכאי לקבל אזרחות – מיום עלייתו. מי שנולד בישראל אחרי הקמת המדינה זכאי לקבל אזרחות – מיום לידתו. כמו כן מי שקיבל תעודת עולה לפי סעיף 3 לחוק השבות זכאי לקבל אזרחות בישראל מיום מתן התעודה.
חוק האזרחות מסייג את הזכות מכוח שבות במספר סייגים פרוצדוראליים/פורמאליים. סעיף זה למעשה מקנה לכל יהודי או בעל זיקה יהודית שזכאי לעלות לישראל את הזכות לאזרחות בישראל.
בנוסף, שר הפנים רשאי להעניק אזרחות גם לפני עלייתו של יהודי לישראל, בתנאי שהביע את רצונו לעלות לארץ וזכאי לקבל אשרת עולה. כך למשל, במהלך שנות ה-70 וה-80, יהודי ברית המועצות לשעבר יכלו לקבל אזרחות ישראלית אף לפני עלייתם בפועל, על מנת להסדיר את מעמדם טרם הגעתם לארץ.
*אזרחות מכוח ישיבה בישראל (סעיף 3 לחוק האזרחות): אזרחים לא יהודים שישבו בארץ ישראל לפני הקמת המדינה זכאים לאזרחות, וזאת מיום הקמת המדינה, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בחוק. חשוב לציין כי בשנת 1980 נוסף תיקון לחוק, המרחיב את הזכאות לאזרחות גם עבור תושבים לא-יהודים או ילדיהם, שנרשמו במרשם התושבים בשנת 1980, אף אם לא היו רשומים בו בשנת 1952.
*אזרחות מכוח לידה: הסעיף כולל את כל מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים מכוח שבות/ישיבה בישראל/התאזרחות וכיוב'.
בשנת 1980 תוקן חוק האזרחות כך שעקרון הדם חל רק על הדור הראשון. משמעות התיקון היא שאדם שנולד מחוץ לישראל והוריו היו אזרחי ישראל לא יוכל להעביר את האזרחות לילדיו אם הם ייוולדו מחוץ לישראל.
*אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל (סעיף 4א): אדם שאיננו יהודי שנולד לאחר הקמת המדינה בישראל, ולא היתה לו מעולם שום אזרחות, זכאי לאזרחות ישראלית, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21 ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו (שר הפנים רשאי לסרב לבקשה אם המבקש הורשע בעברה נגד ביטחון המדינה, נידון למאסר וכיוב').
מדובר בבקשה למשרד הפנים הקרויה "הודעה על רצון לקבלת אזרחות לפי סעיף 4א לחוק השבות" ורשאים להגיש את הבקשה הנ"ל לאזרחות ישראלית בני משפחה של יהודים שנכנסו לארץ לפני ה-19 במארס 1970, וקיבלו רישיון לישיבת קבע, מי שהרישום שלהם במרשם האוכלוסין היה שונה מ-"יהודי", מי שלא רכשו אזרחות ישראלית בדרך של התאזרחות.
*אזרחות מכוח אימוץ (סעיף 4ב): ככלל, קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם אומץ לפי חוק אימוץ ילדים ואחד מהוריו היו אזרחים ישראליים, ולחילופין אימוץ מחוץ לישראל כשאביו או אימו המאמצים היו אזרחים ישראלים, בתנאי שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים.
*אזרחות מכוח התאזרחות (סעיף 5 לחוק האזרחות): זהו סעיף מרכזי המאפשר ללא-יהודי להפוך לאזרח ישראלי, בהתקיים מספר תנאים ובכפוף לשיקול דעת שר הפנים. נעמוד בהמשך בהרחבה על תנאי זה.
חשוב לציין כי גם אם המבקש עומד בכל התנאים להתאזרחות, לשר הפנים יש שיקול דעת רחב האם להעניק את האזרחות בפועל. במקרים מסוימים, אף אם התנאים מתקיימים, ניתן לסרב לבקשה על פי קריטריונים כמו סיכון ביטחוני, עבר פלילי חמור או היעדר כוונה אמיתית להשתקע בישראל.
*התאזרחות של בעל ואשה: בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) לחוק האזרחות או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות. נעמוד להלן בהרחבה על תנאי זה.
*אזרחות מכוח הענקה: דרך קבלת אזרחות זו שמורה לשר הפנים במקרים מיוחדים, בו אדם ו/או בני משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה (לעיתים מדובר בספורטאים או אנשים שתרמו רבות לישראל ו/או שישנו צורך משמעותי בשירותיהם).
דוגמאות למקרים שבהם ניתנה אזרחות מכוח הענקה כוללות ספורטאים מצטיינים ו/או שדרושים מאד לנבחרת הלאומית של ישראל (כגון שחקני כדורסל או כדורגל), קטינים שנולדו בישראל אך לא רכשו אזרחות בלידתם, וכן בני משפחה של חיילים ששירתו בצה"ל. אזרחות זו מוענקת לרוב במקרים שבהם למדינה יש אינטרס ציבורי משמעותי בהענקת המעמד.
יצוין כי אזרח בעל אזרחות ישראלית זכאי להיות בעל אזרחות זרה בנוסף (כפולה). קבלת אזרחות ישראלית איננה תלויה בויתור על האזרחות הקודמת. בעלי אזרחות ישראלית שהם גם בעלי אזרחות זרה הינם אזרחי ישראל לעניין כל החוקים במדינת ישראל.
ההבדל המרכזי בין מעמד האזרחות ולבין מעמד תושב הקבע טמון בזכויות שאינן מוקנות לתושב הקבע שהן: הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת והזכות לקבלת דרכון ישראלי. מלבד זכויות אלה, זכאי תושב הקבע לקבל, ככל אזרח ישראלי מן השורה, קצבאות ביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבת נכות וזקנה. הבדל נוסף קיים כאשר התושב משתקע במדינה אחרת, במידה והוא תושב מעמד זה פוקע וכי ילדי תושבים שנולדו בישראל לא יקבלו את מעמד הוריהם באופן אוטומטי, זאת בניגוד לאזרח[1]. מכאן ניתן להבין גם מדוע קבלת אזרחות ישראלית לתושב קבע הינה זכות נדרשת על ידי תושבים רבים, אשר אמנם נהנים מקביעותם בישראל, אולם היו מעוניינים להיחשב כאזרחים לכל דבר.
הענקת אזרחות ישראלית לאזרח זר שנישא לישראלי (זוגות נשואים)
נישואין בין זרים שאינם יהודים לבין ישראלים, הפכו לתופעה נפוצה בשני העשורים האחרונים, בין היתר, בעקבות כניסתם לישראל של כמות משמעותית של אזרחים בעלי תושבות זרה ממדינות שונות בעולם.
ב-2 העשורים האחרונים נוספו עשרות אלפי אזרחים זרים מארצות אפריקה, שהסתתנו לישראל מגבול מצרים–ישראל (בתקופת טרום הקמת גדר ההפרדה בסיני) וזאת ממספר טעמים: מצב כלכלי רעוע ו/או ביטחון אישי נמוך במדינת האם ו/או תנאי מחייה קשים ו/או רצון להיקלט במדינה מערבית המאפשרת סיכויי פרנסה הולמים ותנאי מחייה מודרניים.
קיים קושי להסדיר מעמד של אזרחות לזר, אשר נמצא ביחסים רומנטיים עם אזרח ישראלי, לא משנה מהי מטרת שהותו, והאם הוא חוקי או לא.
לבני הזוג ניתנת האפשרות לבחור באחת משתי האפשרויות: הראשונה, היא הצהרה על ידועים בציבור במשרד הפנים, תהליך הדורש הצהרות וביסוס של הקשר, במיוחד אם הזר מוגדר כשוהה בלתי חוקי. תהליך זה צריך לעבור את האישורים המתאימים במשך כמה שנים, ויכול להוביל בעתיד למעמד של תושב קבע.
אפשרות שנייה, היא נישואים אזרחיים מחוץ לישראל ולאחר כחמש שנים התחלה של תהליך קבלת האזרחות, ראשית נתמקד באפשרות השנייה – נישואים לבן זוג זר, שהיא עדיפה יותר כיוון שהיא מאפשרת קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין לאזרחים לא יהודים בסופו של התהליך.
ההיסטוריה המשפטית של הליך קבלת אזרחות:
במשך שנים רבות פירש משרד הפנים את חוק השבות – תש"י-1950, כך שבן-הזוג הזר הלא יהודי, זכה – עם נישואיו לישראלי יהודי – במעמד של יהודי על-פי חוק השבות ובמעמד של עולה על-פי חוק האזרחות – תשי"ב-1952. אולם, בשנת 1995 שינה משרד הפנים את פרשנותו. על-פי הגישה החדשה, אותו בן-זוג שאינו יהודי – לא יבוא בגדרי חוק השבות, וממילא לא יזכה בזכויותיו של יהודי, לרבות לא לזכות לקבל אזרחות ישראלית.
בעתירה לבג"ץ[2] שהוגשה בשלהי שנות ה-90, תקפו העותרים – שרובם ככולם נישאו ב"נישואי תערובת" כאשר אחד מבני-הזוג יהודי והאחר אינו יהודי – את הגישה הפרשנית החדשה של משרד הפנים. כמו כן הם תקפו את מדיניות משרד הפנים שלפיה בן-הזוג הלא יהודי נדרש לעזוב את הארץ עד שמשרד הפנים יברר אם הנישואין הם נישואי אמת או נישואין פיקטיביים.
בית-המשפט העליון אישר את פרשנותו החדשה של משרד הפנים ופסק:
הוראת סעיף 4א לחוק השבות – המקנה זכויות של שבות לבני משפחה לא יהודים של יהודים – נועדה למשפחות של נישואי תערובת בקרב יהודי התפוצות, במגמה שלא להביא לפיצולן ובמטרה לעודד את עלייתן ארצה. בנקיטת גישה זו ביקש המחוקק להגשים על-ידי הקניית זכויות שבות לבן משפחתו של יהודי, גם בלא להכיר בו כיהודי.
אי לכך, זכות השיבה מוקנית אך ורק לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה. אך ליהודים אזרחי ישראל בין מלידה ובין לאחר שמימשו את זכות השיבה לפני נישואיהם – אין בכוחם להקנות את זכות השבות לבני-זוגם.
זר הנישא לישראלי אינו קונה בעצם נישואיו זכות להתאזרחות, ולשר הפנים יש סמכות להיעתר או שלא להיעתר לבקשת ההתאזרחות המוגשת לו בידי אותו בן-זוג זר.
מנגד פסק בג"ץ, כי מדיניות משרד הפנים לעניינם של זרים שנישאו לישראלים לגרשם עד שמשרד הפנים יברר אם הנישואין הם נישואי אמת או נישואין פיקטיביים, הינה מדיניות שאינה עומדת במבחן המידתיות ולכן היא פסולה ובטלה. עם זאת נפסק, כשבן הזוג הזר שוהה בארץ שלא בהיתר רשאי משרד הפנים להקפיד עם בני הזוג ולדרוש מהם מידת ראיה גבוהה מן הרגיל להוכחת כנות הנישואין.
מהו נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי?
נוהל טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי הוא המסגרת הרשמית שמכתיבה כיצד משרד הפנים בוחן, מאשר ומקדם בקשות למעמד קבוע ולבסוף לאזרחות. זהו הליך מדורג שמטרתו לוודא שהנישואין הם כנים, שמרכז החיים אכן בישראל, ושאין מניעה ביטחונית או פלילית.
התהליך נפתח בקביעת תור להגשת בקשה מסודרת בלשכת רשות האוכלוסין. בפגישה הראשונה מוגשים כלל המסמכים, ונערך ראיון לבדיקת כנות הקשר. אם השלב הראשוני מאושר, בן הזוג הזר מקבל לרוב אשרת ב/1 – רישיון עבודה זמני המאפשר לו להתחיל להשתלב בחיי היום-יום בישראל. בתקופה זו נמשך בירור מעמיק יותר לגבי החיים המשותפים.
לאחר מספר חודשי בחינה ואישור הכנות, משרד הפנים מעביר את בן הזוג לשלב הבא – אשרת א/5, מעמד של תושב ארעי. האשרה תקפה לשנה אחת בכל פעם, ויכולה להתחדש במשך כארבע שנים נוספות, כל עוד בני הזוג עומדים בדרישות ההליך: הצגת מסמכים עדכניים, הוכחת מגורים משותפים, עמידה בראיונות וניהול מרכז החיים בישראל.
בתום כארבע וחצי שנים של חיים משותפים במסגרת ההליך המדורג, ובהיעדר כל מניעה, רשאי בן הזוג הזר לעתור למעמד של תושב קבע או ישירות לקבלת אזרחות ישראלית רשמית – בהתאם לנתונים האישיים, אורך הקשר ומידת ההתאקלמות בישראל.
קבלת אזרחות ישראלית מכוח נישואין – הלכה למעשה
חוק האזרחות קובע כי אזרחות ישראלית נקנית, בין השאר, מכוח התאזרחות לפי סעיפים 5 עד 8 לחוק[3]. סעיף 5(א) לחוק האזרחות קובע התנאים שבהם יכול בגיר להגיש בקשת אזרחות ישראלית ולקבלה על-ידי התאזרחות. תנאי בקשה לאזרחות ישראלית מכוח התאזרחות הם:
5. (א) "התאזרחות בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה:
(2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו;
(3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע;
(4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה;
(5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית;
(6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי".
עדיין עומדת בתוקפה הוראת סעיף 5(ב) לחוק האזרחות החלה גם בהתאזרחות של בן-זוג, ולפיה נתונה שאלת ההתאזרחות לשיקול-דעתו של שר הפנים ("אם ראה זאת לנכון")[4]. שיקול-דעת זה רחב הוא, עם זאת אין הוא בלתי מוגבל[5]. על-פי סעיף 7 לחוק האזרחות מוסמך שר הפנים להעניק אזרחות לבן-זוגו של אזרח ישראל גם אם לא נתקיימו בו הדרישות הכלליות לעניין אזרחות המפורטות בסעיף 5(א) לחוק האמור (דרישות אשר מעטים עומדים בהם).
אזרחות ישראלית לבן זוג: פסיקה ונוהל משרד הפנים
כאמור, שיקול-דעתו של השר בעניין זה הוא רחב. כשם שרשאי הוא לוותר על קיום התנאים הקבועים בסעיף 5(א) כך רשאי הוא שלא לוותר על קיומם ולעמוד על קיום מקצתם.
עם זאת, במסגרת שיקול-דעתו, אין השר רשאי להתעלם מהוראת סעיף 7 שעל-פיה ניתן להקל על בני-זוג של אזרחים ישראלים שעה שמבקשים הם לזכות באזרחות ישראל, כפי שנקבע בבג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים[6] ואנו חוזרים ומצטטים אותה:
"הוראה זו מקילה על תהליך ההתאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי. ההקלה מתבטאת בכך שבן הזוג אינו צריך לקיים את התנאי הקבוע בסעיף 5(א) לחוק האזרחות. עם זאת, הוראת סעיף 7 לחוק האזרחות אינה מעניקה לבן הזוג של האזרח הישראלית אזרחות "אוטומטית" מכוח הנישואין.
עדיין עומדת בתוקפה הוראת סעיף 5(ב) לחוק האזרחות, החלה גם בהתאזרחות של בן זוג, לפיה נתונה שאלת ההתאזרחות לשיקול דעתו של שר הפנים ("אם ראה זאת לנכון")… שיקול דעת זה רחב הוא. עם זאת, אין הוא בלתי מוגבל. האם הופעל שיקול דעת זה כדין במקרה שלפנינו? ביסוד גישתו של שר הפנים מונחת התפיסה, כי מתן אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח מותנית, בין השאר, בקשר נישואין תקף ואמיתי… האם שיקול זה הוא כדין? לדעתי, התשובה היא בחיוב.
גישתו של חוק האזרחות, לפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן זוגו של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי, ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו". במסגרת שיקול דעתו הוציא שר הפנים את נוהל: "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי"[7].
על פי סעיף ה.12 לנוהל, "ההחלטה לאישור הבקשה וכניסת בני הזוג להליך המדורג תתקבל לאחר בדיקה מקיפה לרבות ראיון אישי, בהתאם לנוהלי הראיון, לגבי המרכיבים הבאים: א. כנות קשר הנישואים בין בני הזוג והמשך קיומו…". נוהלי הראיון קבועים בנוהל מס' 5.1.0013: "נוהל עריכת ראיונות".
על פי הנוהל, "הראיון יתנהל בדרך של שיחה אישית עם המרואיין, באמצעות שאלות ותשובות, ולמרואיין תינתן הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו… הראיון ייערך בשפה אותה דובר ומבין המרואיין".
עוד נקבע בנוהל כי "הראיון יירשם בשפה העברית… בתום הראיון יתבקש המרואיין לקרוא את תיעוד הראיון ולאשרו בחתימתו. מרואיין שאינו דובר השפה העברית או שאינו יודע לקרוא, יתורגם עבורו הראיון ולאחר מכן יתבקש לחתום עליו".
קבלת אזרחות עבור זוגות ידועים בציבור:
עבור אזרח זר שהוא ידוע בציבור של אזרח ישראלי קיים נוהל שונה במעט לעומת נוהל זוגות נשואים. כאן מתעקש משרד הפנים על בדיקה ארוכה יותר ומדוקדקת יותר מטבע הדברים (הנ"ל נכון גם עבור זוגות חד מיניים).
כנות ואמינות הקשר
באמצעות הליך מדורג של פרוטוקול חיים משותפים שמבצע משרד הפנים לקביעת מעמד בן זוגו של אזרח ישראלי, הוא יבצע הערכה קפדנית ביותר של מספר היבטים, כגון כנות ואמינות הקשר שנבחנת ע"י ביצוע ראיונות אישיים, הקמת שותפות בעלת בסיס איתן בארץ, יבחן את נושא מרכז החיים בישראל, וכן את היעדר רישום ביטחוני או פלילי המעיד על סיכון לביטחון המדינה ולשלום הציבור.
השלב הבא, במידה שהאזרח עמד בהליך הנ"ל, הינו קבלת אשרת עבודה מסוג ב/1, אשר תהא תקפה ל 12 חודשים. את האשרה ניתן להאריך מדי שנה במהלך 3 השנים הראשונות של הליך המדורג לחיים משותפים.
אשרת תושב ארעי (א5)
בתום 3 השנים הראשונות של ההליך, בהעדר מניעה משפטית ו/או מנהלית אחרת ולאחר עמידה בתנאים ודרישות משרד הפנים, יקבל האזרח הזר בן/בת זוג זר של האזרח הישראלי אשרת תושב ארעי מסוג א/5. האשרה תהא תקפה ל 12 חודשים וניתנת אף היא להארכה מדי שנה במהלך 4 השנים הבאות של ההליך.
תושבות קבע ואזרחות ישראלית
ככלל, בתום 7 וחצי שנים מתחילתו של הליך קבלת אזרחות של ידועים בציבור, האזרח הזר יוכל להגיש בקשה למתן מעמד של קבע בישראל. לאחר 3 שנים נוספות כתושב קבע בישראל, הוא יהיה זכאי להגיש בקשת אזרחות רשמית למשרד הפנים לקבלת האזרחות המיוחלת.
לצורך בדיקה מקצועית של מקרה פרטני והערכת היכולת שלכם לקבלת אזרחות עבור ידועים בציבור – אתם מוזמנים לימור עמנו קשר בהקדם.
מהן הבעיות השכיחות בנוגע לאיך לקבל אזרחות ישראלית כדין?
הבעיות המרכזיות בנוגע לקבלת אזרחות ישראלית כדין, נובעות משלושה מקורות עיקריים:
1) שיקול הדעת הרחב של משרד הפנים
2) דרישות ראייתיות מחמירות
3) הבדלים בין מסלולי ההתאזרחות.
בפועל, אנשים רבים מגלים שהתנאים החוקיים הם רק נקודת הפתיחה, בעוד שהיישום בשטח מורכב הרבה יותר. קשיים נפוצים כוללים עיכובים בתורים ובהחלטות, דרישות למסמכים שלא תמיד ניתן להשיג במהירות (או בכלל), בחינה תכופה של מרכז החיים בישראל, וכן בדיקות מעמיקות של כנות קשר – גם אצל זוגות נשואים כדין.
בנוסף, טעויות קטנות במסמכים, פערים בין הצהרות בריאיון, או ספק כלשהו מצד הפקיד על כוונת ההשתקעות בישראל – עלולים לעכב את ההליך חודשים ואף שנים.
קיימים אף מקרים שבהם הדין מאפשר התאזרחות אך המדיניות המנהלית מקשה בפועל, כמו מבקשי התאזרחות שאינם בני זוג ישראלים או מי שמגיע ממדינות שלהן קושי מוכר בהשגת מסמכים רשמיים. במקרים אחרים, סוגיות משפחתיות כמו בן זוג שאינו יכול להתגרש במדינת המוצא או ליקויים ברישום האישי – הופכות את הבקשה לאתגר משפטי של ממש.
בפועל, אם כן, מאחר ושיקול דעתו של שר הפנים רחב בעניין זה, לרוב משרד הפנים מערים קשיים בבקשה לאזרחות ישראלית ויוצר סחבת באמתלות שונות, כאשר לעיתים בני הזוג מתייאשים ומאבדים את רצונם לקבלת הזכות להתאזרחות/קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין אשר הינה על פי החוק.
קשיים אלו נועדו כדי למנוע מזרים להשתמש בנישואין בלבד כאמצעי לקבלת אזרחות, כך למשל במנהלת ההגירה בארה"ב[8] קיימים קשיים דומים, וזאת כדי למנוע מצב בו מתחזים לבני זוג יקבלו אזרחות.
כחלק מהבדיקות הקפדניות שנוהג לעשות משרד הפנים, אין משרד הפנים מייחס אלא חשיבות מעטה לתעודת הנישואין שבני-הזוג מציגים לפניו כראיה לנישואין, ולמותר לומר כי אין הוא מסתפק באותה תעודה. בתהליך קבלת אזרחות ישראלית, מזמן משרד הפנים את בני-הזוג לשיחה, ועורך דיונים נוספים מתוך מטרה לעמוד על אמיתות הנישואין ועל הימשכו של קשר הנישואין.
יודגש כי בטרם שיחה זו והבדיקה המעמיקה שנערכת במשרד הפנים – מומלץ ואף קריטי להיעזר בעורך דין לענייני משרד הפנים לצורך קבלת הנחיות מקצועיות ודגשים.
לכן, רק בהיווכח משרד הפנים לדעת כי הנישואין נישואי-אמת הם – ולו לכאורה – ובהיעדר מניעה ביטחונית או פלילית להמשך שהותו של בן-הזוג בארץ, רק אז תתחיל תקופת "ההליך המדורג".
משכה הכולל של תקופת המבחן המדורג הוא כחמש שנים (ולעיתים קרובות אף יותר מכך), ותחילתה – כאמור – ביום שבו נוכח משרד הפנים לדעת כי שניים שהציגו עצמם כבני-זוג אכן בני-זוג הם לנישואי-אמת.
דוגמאות מדגמיות למקרים בהם טיפלנו:
קשיים אלו בקבלת אזרחות ישראלית מצטרפים לבעיות אחרות שעולות בנסיבות מיוחדות אחרות, כך לדוגמא משרדנו טיפל במקרה בו בן הזוג הישראלי נשוי לאישה אחרת ואינו יכול להתגרש ממנה עקב מאבק משפטי בבימ"ש או בביד"ר.
כידוע, איש/ה יכולים לדחות את מועד הגירושין כפי רצונם. מה דינו של אדם שאינו יכול להתגרש, כיצד יינשא? האם משרד הפנים יאשר לו? לרוב מקרים מעין אלו מגיעים לפתחי ביהמ"ש.
מקרה נוסף בו טיפל משרדנו, כאשר בת הזוג הזרה הייתה נשואה במדינת אזרחותה לאחר, וזה אינו מעוניין ליתן לה גט למרות היותם פרודים שנים רבות.
בעיה זו שכיחה בעיקר במדינת הפיליפינים אשר נחשבת למדינה קתולית במהותה, ולא ניתן להתגרש כלל, כי אם לבטל את הנישואין, זאת בנוסף לעובדה כי תהליך זה ארוך וממושך אשר יכול להימשך מספר שנים בגלל סירוב אחד מבני הזוג, מה יהיה על בן הזוג השני? איך מקבלים אזרחות ישראלית במצב כזה?
מקרה נוסף שטיפל בו משרדנו עסק בבני זוג שבהם בן הזוג הזר נכנס לישראל כדין, אך במהלך השנים עבר מספר מעברים בין מעסיקים וכתוצאה מכך נוצר פער של כמה חודשים ללא אשרה בתוקף. לטענת בני הזוג, הפער נבע מהחלפת מעסיק שלא השלים בזמן את הליך החידוש, אך מבחינת משרד הפנים – הדבר הוגדר כהפרת תנאי השהייה.
במקרה כזה, הרשות נוטה לטעון שהמבקש שהה בישראל שלא כדין ועל כן אינו עומד בדרישות הבסיסיות להמשך ההליך המדורג. מצב זה עלול לעצור לחלוטין את התקדמות התהליך ולפגוע אנושות ביכולת להגיע לאזרחות. משרדנו התערב, אסף ראיות לגבי המסגרת התעסוקתית והתקשורת עם המעסיקים הקודמים, הראה שהתיקון המנהלי נבע מנסיבות שאינן בשליטת המבקש, ובסופו של דבר הצליח להסדיר את המשך ההליך ולהחזיר את בני הזוג למסלול מלא עד להשגת מעמד בישראל.
במצבים כגון אלה ועוד משרדנו מטפל ונחל ברבות השנים הצלחות מרובות, שחלקן אף הפכו לתקדימים משפטיים מנחים.
מומחיות משרד עו"ד דוד אנג'ל
כפי שהוסבר לעיל, מרבית מקרי נישואי זר לאזרח ישראלי באספקלריה של קבלת אזרחות הינם מורכבים, כאשר משרד הפנים, שהינו לרוב המחסום בפני אזרחים זרים, אינו מקל על החיים של המבקשים בעניין – בלשון עדינה.
מזה למעלה מ-25 שנים, משרד עו"ד דוד אנג'ל מייצג אזרחים/זוגות בהתנהלות מול משרד הפנים / מנהלת ההגירה וכן מופיע בהצלחה בכל הערכאות השיפוטיות לרבות עתירות לבית הדין לעררים ולבג"ץ.
משרד עורכי דין אזרחות ישראלית דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי הסדרת אזרחות ישראלית ובפרט אזרחות לבן זוג זר הנישא לישראלי. למשרדנו הצלחות כבירות בתחום, לרבות תקדימים שמשרדנו סייע ליצירתם.
עד היום ניהל משרדנו בהצלחה אלפי תיקים של ישראלים, שביקשו להסדיר את מעמדם של בני זוגם הזרים, הן במשרד הפנים והן בבתי המשפט. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בייצוג מול משרד הפנים והוא פועל בשיטתיות, מקצועיות ויצירתיות על מנת למצות עבור לקוחותיו את זכויות המעמד בישראל.
משרד עו"ד אזרחות ישראלית דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול בתהליך קבלת אזרחות ישראלית מתחילתו ועד סופו המוצלח, לרבות קבלת אזרחות דרך נישואים * במתן אשרת כניסה לישראל לבן/בת זוג שהוא אזרח זר שנישא לאזרח ישראלי * תדרוך והנחיה לפני דיונים/ראיונות/שימועים במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכי בקשה לאזרחות ישראלית * הכנת מסמכים לצורך מקסום הסיכויים לקבלת האשרה/אזרחות * ייצוג אישי והדוק מול משרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.
- אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל עת לקבלת ייעוץ או ייצוג משפטי מקצועי בתחום – אנו נשמח להיות לכם העוגן המקצועי בתחום, אותו אנו חיים ונושמים למעלה מ-25 שנים במסירות, הצלחה וצבירת ידע בעל ערך רב.
תשובות לשאלות נפוצות הנוגעות לאזרחות ישראלית:
האם גיור מזרז את תהליך קבלת האזרחות?
לא. גיור (התגיירות ליהדות) אינו מזרז את תהליך קבלת האזרחות הישראלית במסגרת ההליך המדורג לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים. למעשה, גיור פורמלי אינו יכול להתבצע בישראל לפני קבלת מעמד קבוע (תושבות קבע או אזרחות) והשלמת ההליך המדורג. ההליך המדורג מבוסס על כנות הקשר הזוגי ועל מרכז החיים בישראל, ולא על השתייכות דתית. לכן, גיור אינו רלוונטי לקיצור משך הזמן של ההליך או להקלתו.
האם נישואין לישראלי נותנים אזרחות אוטומטית?
לא. נישואין אינם מקנים אזרחות וגם לא תושבות. בן הזוג הזר חייב לעבור את ההליך המדורג, הכולל בחינה של כנות הקשר, קיום מרכז חיים משותף, היעדר מניעה ביטחונית ועמידה מלאה בדרישות משרד הפנים. רק לאחר מעבר מדורג של מספר שלבים – החל מאשרת ב/1, דרך אשרת א/5 ולאחריה תושבות קבע – ניתן בכלל להגיש בקשה להתאזרחות. גם אז אין זכות אוטומטית; ההחלטה מסורה לשיקול דעת רחב של שר הפנים.
מה קורה אם חסרים לי מסמכים או שיש בעיה עם המסמכים שהגשתי למשרד הפנים?
רשות האוכלוסין מחמירה מאוד בכל הקשור לשלמות ותקינות המסמכים; חוסרים או שגיאות עלולים לעכב או אף לגרום לדחיית הבקשה. אם הגעתם לפגישה הראשונה ללא כל המסמכים, אל תבטלו את התור – לרוב ניתן לקבל ארכה של 45 יום להשלמתם. אם תזדקקו לזמן נוסף, לפעמים אפשר לקבל ארכה נוספת קצרה, אך במקרים שבהם ברור מראש שיידרש זמן רב יותר, עדיף לדחות את התור מראש.
מסמכים זרים (כמו תעודות לידה ונישואין) חייבים באימות אפוסטיל או אישור קונסולרי ובתרגום נוטריוני לעברית (במקרים מסוימים פטור מתרגום אם המסמך באנגלית). תהליך זה לעיתים מורכב וארוך במדינת המוצא. היעדר או שגיאות במסמכים מובילים לעיכובים ולסיכון משמעותי לדחיית הבקשה. במקרה של דחייה ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים. לכן, מומלץ מאוד לקבל ליווי מעורך דין המתמחה בתחום, שיסייע באיסוף, אימות ותרגום המסמכים, וילווה את התהליך כולו.
האם נדרשת ידיעת השפה העברית לקבלת אזרחות?
כן, אחד התנאים לקבלת אזרחות ישראלית בסיום ההליך המדורג הוא ידע מסוים בשפה העברית. דרישה זו מעוגנת בסעיף 5 לחוק האזרחות.
היקף הידע הנדרש אינו ברמה אקדמית גבוהה, אלא ידע בסיסי המאפשר השתלבות בחיי היום-יום בישראל. בדרך כלל, משרד הפנים בוחן את יכולת ההבנה והדיבור הבסיסית של המבקש במהלך הראיונות השונים. אם תנאי זה אינו מתקיים, בן/בת הזוג הזר/ה יכול/ה עדיין לקבל תושבות קבע, אך לא אזרחות מלאה.
כמה זמן נמשך ההליך המדורג עד אזרחות?
בדרך כלל כ-4.5 שנים עד אשרת קבע, ועוד כ-3 שנים כתושב קבע לפני שניתן להגיש בקשת אזרחות. בפועל, ההליך מתחיל בשישה חודשים של בדיקה מקדמית לצד אשרת עבודה מסוג ב/1, ממשיך בארבע שנות א/5 מתחדשות מדי שנה, ורק לאחר מכן ניתן לקבל תושבות קבע. תקופת הקבע עצמה נבחנת ברצף של כ-3 שנים כתנאי להגשת התאזרחות. כל שלב כרוך בבדיקות, ראיון ומעקב אחרי מרכז החיים.
האם אפשר לעקוף את ההליך המדורג באמצעות בקשה הומניטרית?
בקשה הומניטרית אינה מסלול מקוצר לאזרחות ואינה מחליפה את ההליך המדורג. הוועדה ההומניטרית עוסקת במקרים חריגים ומורכבים – בני זוג שלא יכולים לעמוד בדרישות פרוצדורליות, הורים לילדים ישראלים, אנשים במצבי סיכון או פגיעה מהותית. גם אם הבקשה מתקבלת, ברוב המקרים יינתן מעמד זמני, ולא אזרחות. קיצור משמעותי של הדרך לאזרחות כמעט שאינו קיים, אלא בנסיבות יוצאות דופן במיוחד.
מה קורה אם בקשת האזרחות נדחתה?
השלב הראשון הוא הגשת ערר פנימי למשרד הפנים. אם הערר נדחה, ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים – גוף שיפוטי עצמאי שבוחן את ההחלטה מחדש. במקרים חריגים ניתן לפנות לבג"ץ. הצלחה בעררים תלויה בעיקר בליקויים שנפלו בהחלטה, בקיומן של ראיות שלא נשמעו, או במקרים שבהם שיקול הדעת הופעל בצורה לא סבירה. ליווי משפטי מקצועי בשלב זה חיוני, משום שמדובר בהתמודדות עם נימוקים מורכבים ושיקול דעת מנהלי.
[2] בג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים, נג (2) 728 (1999).
[3] סעיף 1 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק האזרחות").
[4] ראו: בג"ץ 754/83 רנקין נ' שר הפנים, פ"ד לח(4) 113, (1984) בעמ' 117; בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728, (1999) בעמ' 765.
[5] בג"ץ 4156/01 מריו דימיטרוב נ' משרד הפנים, נו (6) 289 (2002).
[6] שם.
[7] וראו בג"ץ 7139/02 פריאל עבאס-בצה ו-22 אח' ואח' נ' שר הפנים פ"ד נז(3), 481
[8] ר': 8 U.S.C. § 1255(e)(3); emphasis added – M. C.
