הדרכים להשיג אשרת עבודה הומניטרית בישראל (סעיף 3א לחוק הכניסה לישראל)

חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 מסמיך את שר הפנים  לתת ויזות ורישיונות ישיבה בישראל, בהתאם לחוק, וגם לקבוע נהלים, המשלימים את הנושאים החסרים בחוק הכניסה לישראל, כשבפועל,  הסמכויות של שר הפנים מיושמות באמצעות מנכ"ל רשות האוכלוסין  וההגירה ("הרשות") והפקידים המוסמכים מטעם הרשות. בחוק זה קבועים גם  תנאי הכניסה והישיבה בישראל גם לעובדים זרים. לפניכם כל המסגרת החוקית והפסיקתית להשיג אשרת עבודה בישראל מטעמים הומניטריים:

מסגרת החוק:

עפ"י החוק – תקופת השהות בישראל למטרות עבודה לכל עובד זר –  קצובה ל- 3 שנים, ולשר הפנים יש סמכות להאריך את התקופה הזו לסך כולל של עד 5 שנים, שלאחריה יידרש העובד הזר להפסיק לעבוד ולצאת מישראל.

בגלל הביקוש שהלך וגבר עם הזמן לעובדים סיעודיים עבור מטופלים סיעודיים קשים, עד קשים ביותר ומורכבים – שינה המחוקק את החוק והכניס בו תיקונים, כך שיהלום את דרישות המציאות בתחומי הסיעוד הנדרשים, כשהתנאים לשהייה בארץ התארכו מעבר ל-5 שנים לעובדים עבור מטופלים סיעודיים קשים, והתארכו אף מעבר לכך לעובדים עבור המטופלים הסיעודיים הקשים ביותר.  אשרה כזו נקראת אשרת עבודה מטעמים הומניטריים או אשרה הומניטרית, עבור המקרים הסיעודיים הקשים, והקשים ביותר

סעיף 3א לחוק הכניסה לישראל  –  על סעיפיו השונים  קובע את התנאים בהם תוארך אשרת עובד זר בתחום הסיעודי מעבר ל-5 שנים ו-3 חודשים, כש- 3 החודשים מעבר לתקופה המקסימלית נועדו לצורך חיפוש אחר מטופל סיעודי העונה על הקריטריונים להארכת אשרה מטעמים הומניטריים.

סעיף (א) – קובע תנאים להארכת אשרת עבודה משנתיים – עד ל-5 שנים (סה"כ 5 ו-3 חודשים

סעיף (ב)  קובע כי אם העובד-הזר הוא בתחום הסיעודי –  שר-הפנים רשאי להאריך את אשרת העבודה שלו מעבר לחמש שנים, ועד שנה  בכל פעם, אם מתקיימים התנאים הבאים:

  1. הארכת האשרה היא לצורך המשך טיפול באותו מטופל סיעודי
  2. אם העובד הזר עבד אצל המטופל הספציפי הזה במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה.
  3. גורם מוסמך נתן חוות דעת שהפסקת הטיפול של העובד הזר לאותו מטופל – תפגע קשות במטופל. "גורם מוסמך" – הוא עובד סוציאלי בתפקיד בכיר בענף הסיעוד.

     סעיף (ב1), שהוסף לחוק בשנת 2018 קובע מקרים חריגים שבהם תינתן אשרה גם אם כל התנאים שבסעיף (ב) לא מתקיימים כנדרש, וגם תוחם בזמנים את המועד שהעובד/המטופל מטעמו יוכל להגיש בקשה לאשרה הומניטרית. הסעיף מאפשר לרשות להגשים את התכלית ההומניטרית העיקרית של הסעיף – מתן טיפול מיטבי במקרים סיעודיים המוגדרים כמקרים מורכבים, חריגים וקשים במיוחד – תוך מציאת האיזון בין השיקולים המרכזיים במתן אשרה הומניטרית, ותוך תקופת זמן קצרה שעומדת לרשות המטפל, להחליט אם לעזוב את ישראל  – או להישאר בה ולטפל במקרים הסיעודיים הקשים ביותר.

בראשית הסעיף נקבעו הקלות בתנאים להמשך שהייה בישראל כמטפל סיעודי למקרים הקשים –  שר-הפנים יכול להאריך את האשרה לעובד זר שסיים 63 חודשי עבודה וחיפוש בישראל, ולהעניק לו אותה – אם מתקיימים במקרה שבפניו שני התנאים הבאים:

  1. המטופל הוא בעל היתר להעסקת עובד זר בסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים. הכוונה: שמצבו של המטופל דורש טיפול סיעודי מורכב וחריג או שהטיפול המורכב והחריג קשור לנסיבות אישיות אחרות של המטופל.
  2. לא חלפו 90 ימים מסיום העסקתו החוקית האחרונה של העובד הזר שאת האשרה שלו מבקשים להאריך.

 

במידה והמקרה עונה על שני תנאים אלה, הרשות תבדוק אם מתקיימים יתר התנאים הקבועים בחוק שיפורטו בהמשך, המאפשרים לתת לו אשרת עבודה הומניטרית.

90 ימים ו"אמות המידה" שיש לשקול בהארכת המועד:

מועד ה-90 ימים הקבוע בחוק כמועד אחרון להגשת בקשה לאשרה הומניטרית:  למרות שנחקק רק ב-2018 – מועד ה-90 ימים גרר אחריו שורה ארוכה של מקרים  שהגיעו לבתי המשפט המנהליים, עד בית המשפט העליון, כיוון שהמועד הקבוע בחוק זימן מקרים רבים של דחייה על הסף מצד הרשות, של בקשות לאשרה הומניטרית שהוגשו גם באיחור קטן מהמועד הקבוע בחוק.

 

כך, מטופל צעיר במצב סיעודי קשה ומורכב מאד הגיש בקשה חודש וחצי לאחר תום תקופת ה-90 ימים של העובד. בקשתו נדחתה על הסף. בבע"מ 35002-03-19 פלוני נ' משרד הפנים קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו וקבע כי לשר הפנים יש סמכות חוקית מכוח תפקידו, להאריך את המועד הקבוע בחוק. הרשות ערערה בפני ביהמ"ש העליון בבר"מ 6612/19, והעליון דחה את הערעור וקבע כי הכרה בסמכות שר הפנים תקדם כראוי את התכלית ההומניטרית המהותית של החוק – מענה למטופלים סיעודיים מורכבים וקשים, אך קבע גם כי איחור ניכר בהגשת בקשה יוביל לדחייה.

כיום, נוהל מס' 5.3.0006 ונספח ד' לנוהל מסדירים את  אופן הגשת הבקשות לאשרה הומניטרית לפי ס' 3א (ב1), וקובעים את הארכת המועדים המוקנית למגישי בקשות שהוגשו מעבר למועד הקבוע בחוק, ואת "אמות המידה" שעל הרשות לשקול בבחינת  הארכת המועד לבקשות שהוגשו אף מעבר למועדים הקבועים בנוהל, בהתאם לפסיקת העליון.

יתר התנאים שעל העובד הסיעודי לעמוד בהם  לפי סעיף 3א (ב1)– כדי שהבקשה בעניינו תאושר;

  1. הוא עבד לפחות 24 חודשים רצופים אצל מטופל-סיעודי אחד. (אם במסגרת ה-24 חודשים העובד עבר בין מטופלים בשל פטירה או כניסה למוסד סיעודי קבוע – זה לא ייחשב כהפסקה)
  2. לפני הגשת הבקשה לאשרה הומניטרית – הוא סיים לעבוד בגלל פטירת המטופל שלו או בגלל כניסתו למוסד סיעודי קבוע.
  3. ביום הגשת הבקשה – עוד לא עברו 8 שנים מיום כניסתו לראשונה לישראל כעובד סיעודי.
  4. זו תהיה הפעם הראשונה ששר הפנים יתן לו אשרה הומניטרית. הערה: במידה ושר הפנים נתן לו בעבר אשרה הומניטרית לצורך טיפול בבן הזוג של המטופל שלו שגר עם המטופל באותו בית – עובדה זו לא תפריע לעובד לקבל אשרה הומניטרית בבקשה הנוכחית.
  5. הוועדה-המייעצת לשר הפנים המליצה על הארכת רישיון העובד ומתן אשרה הומניטרית.

נקודה חשובה לציון: במידה והוועדה המייעצת לשר (וועדה שהשר מחויב עפ"י חוק להקים)  המליצה שלא להאריך את הרישיון – הבקשה תידחה והעובד ייאלץ לצאת מישראל תוך 30 ימים.

 

כלומר: המחוקק מסר את מירב הכוח, הסמכות ושיקול הדעת לדחות או לקבל בקשה לאשרה הומניטרית של עובדי סיעוד – לידי הוועדה המייעצת.

 

סעיף 3א (ב1) (1א) – הוסף גם הוא ב-2018 ומסמיך את שר הפנים לקבוע גם בניגוד להחלטת הוועדה המייעצת במקרים מסוימים. הסעיף הוסף מתוך צורך לתת מענה הומניטרי למקרים הסיעודיים הקשים ביותר  והמורכבים ביותר העונים על קריטריונים נוספים, קשים יותר מאלו המצוינים בסעיף 3א (ב1) ושזכו להכרה במצבם הקשה ע"י רשויות שלטון מוסמכות אחרות,  וכדי למלא את מטרת החוק גם במקרים קשים אלו– מסר המחוקק בסעיף זה לשר הפנים סמכות להתעלם מדרישות-החוק  מהעובד הזר שבסעיף (ב1) – ולהתרכז בנתוני המטופל, כך שבמידה והמטופל עומד באחד מהנתונים שבסעיף (1א) – השר רשאי לתת אשרה הומניטרית  גם אם העובד הזר לא עומד בתנאים הקבועים בסעיף 3א (ב1).

 

על המטופל הסיעודי לעמוד באחד מהתנאים הנוספים לפי סעיף (1א), והם:

 

  1. אם המטופל/ת הסיעודי/ת לא הגיע/ה לגיל פרישה חוקי ביום הגשת הבקשה. בסעיף זה "גיל פרישה" לפי חוק גיל פרישה הוא זהה לגבר ואשה = גיל 67 שנים.

 

  1. אם המטופל זכאי לשירותים-מיוחדים ונכותו המצטברת היא לפחות 188%.

 

  1. אם המטופל הוא נכה צה"ל או נפגע פעולות איבה והוכר כנכה סיעודי בדרגת נכות מיוחדת של 100% ("נכות-מיוחדת" – המזכה את המטופל בהטבות רבות ומיוחדות, מעבר לנכה 100% רגיל).

 

  1. ילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה עם דרגת נכות מצטברת של לפחות 188%.

 

הערה חשובה במקרה של ילד נכה ניתן להגיש בקשה לאשרה הומניטרית – אם עוד לא עברו 13 שנים מיום כניסתו של העובד הזר לראשונה לישראל, עפ"י חוק, ולא רק 8 שנים מיום כניסתו, כמו ביתר המקרים.

 

  1. מטופל סיעודי עקב פגיעה-בעבודה שהביטוח-הלאומי הכיר בו (פגיעה שנגרמה תוך כדי ועקב עבודתו, וגם בדרכו לעבודה ומהעבודה לביתו) + הוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת, בפעולות היום יום.

 

לסיכום סעיף (1א) מטופל-סיעודי במצב קשה ומורכב ביותר, אשר מבקש עובד זר סיעודי שאינו עומד בקריטריונים  הקבועים בסעיף 3א (ב1) (1), לשר-הפנים סמכות בכל זאת להעניק את האשרה ההומניטרית לעובד הזר המבוקש – אם המטופל הסיעודי עונה על קריטריון קשה נוסף  מבין הקריטריונים הקבועים בסעיף. כלומר; שאחד ממוסדות-המדינה המוסמכים לטפל בנכים/סיעודיים/מקרים רפואיים קשים ולקבוע דרגת נכותם – ביטוח לאומי, משרד הביטחון – גם הם הכירו במצבו, והעניקו למטופל דרגת נכות גבוהה מאד, ויתר שירותים מיוחדים השמורים רק למקרים הקשים ביותר.

 

סעיף (ג'): קובע שלא יינתנו הארכות לאשרות – למעט במקרים מסוימים: סעיף (ג) הוא סעיף מ- 2004 והוא המשך ישיר של סעיף (ב) שגם הוא מ-2004. סעיף (ג) מציין בתחילתו כלל החל לכאורה על כל העובדים הזרים; כי במידה ומכל סיבה שהיא יפקע רישיונו של העובד הזר , אזי לא תינתן לו אשרה מעבר ל-63 חודשים.

 

בהמשך הסעיף ישנה  הוראה לגבי עובדים סיעודיים; כדי לטפל  באותו מטופל סיעודי  מעבר ל-63 חודשים העובד צריך לעמוד בתנאים של סעיף (ב) ; חוות דעת מגורם מוסמך כי הפסקת הטיפול תגרום נזק למטופל הספציפי. הסעיף גם קובע כי תינתן הארכה לצורך טיפול במטופל הספציפי, כשלאחר סיום הטיפול בו האשרה לא תוארך.

 

אבל סעיף (ג1)  שנחקק ב-2017 הוסיף חריג לכלל  הקבוע בסעיף (ג'); הוא קובע  כי שר הפנים רשאי להאריך את האשרה לעובד זר העונה על סעיף (ג'), הארכה של עד שנה בכל פעם, אם מצא השר נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה לישראל מצד העובד הזר. לכאורה, הארכת אשרה לפי סעיף (ג1),  השר יכול להאריך, ללא הגבלת שנים.

כלומר: גם עובד סיעודי שטיפל במקרה סיעודי קשה מעבר ל-63 חודשים ומעבר למועדים בנוהל ולמעשה "פספס" את המועדים להגשת בקשה לאשרה הומניטרית יוכל להגיש בקשה לאשרה הומניטרית לפי סעיף (ג1).

 

סעיף (ג2)  מאפשר לשר-הפנים לקבוע בתקנות את מספר המעסיקים שעובדים זרים רשאים לעבור ביניהם. הסעיף בא למנוע מעובד זר לשהות במצב מתמיד של "חיפוש אחר מעסיק סיעודי" מאשר בעבודה עצמה. לרשות  סמכות לאשר לעובד/ים זר/ים לחרוג מהתקנות, בהתאם לנסיבות המקרה.

 

סעיף (ג3)  מאפשר לשר הפנים סמכות להגביל תחומים גיאוגרפיים שרק בהם יוכל עובד זר לעבוד בתחום העיסוק שנקבע ברישיון הישיבה שלו, וכן את סוגי הטיפולים הסיעודיים שרק בהם יוכלו עובדים זרים בתחום הסיעודי לטפל. המטרה היא לאפשר פיזור מאוזן של העסקת העובדים הזרים הסיעודיים בפריפריה, בדרום ובצפון, שבהם נוצר קושי בהעסקת עובדים זרים למקרים הסיעודיים הקשים ביותר בשל שיעור התפטרות גבוה.

לסיכום:

סעיף 3א בחוק הכניסה לישראל נחקק ותוקן מספר פעמים בשל הביקוש שהלך וגבר עם הזמן לעובדים סיעודיים עבור מקרים קשים עד קשים מאד ומורכבים. סעיף 3א (ב1) מ-2018 – מטרתו להדביק את דרישות המציאות, כשבתמורה לעבודה הקשה שנדרשת מעובד זר סיעודי המטפל במקרים הקשים ביותר – ניתנת לו אשרת עבודה מטעמים הומניטריים שבאמצעותה הוא יכול להמשיך לעבוד בישראל מעבר לזמן הקבוע בחוק, וככל שדרגת הסיעוד של המטופל היא קשה יותר – התנאים לקבלת אשרת עבודה מטעמים הומניטריים עשויים להיות קלים יותר, והאשרה – ארוכה יותר ואף מעבר ל-13 שנים כמצוין בסעיף 3א (ב1) (א1).

 

מומחיות משרדנו:

משרד עורך דין דוד אנג'ל חי ונושם את תחום אשרות העבודה בישראל לזרים, ולעובדים מומחים בפרט, לרבות ייצוג במשרד הפנים ובכל ערכאות השיפוט ברחבי הארץ. נושא זה, כפי שמתואר לעיל, עלול לטמון בחובו מורכבויות ממורכבויות שונות ולכן היעזרות בגורם מקצועי (עו"ד) – עשוי לייעל התהליכים ולהעלות משמעותית את סיכויי ההצלחה בו.

למשרדנו הצלחות מוכחות בהוצאת אשרות לזרים בישראל, כולל במקרים מורכבים. ליעוץ מקצועי, צרו איתנו קשר בכל עת.

 

מידע מקצועי נוסף שעשוי לעניין אתכם, בקליק: