הזמנת בני משפחה מחו"ל

הזמנת בני משפחה – מבוא

ככלל, על התייר המעוניין להיכנס לישראל, מוטלת החובה להגיש בקונסוליה הישראלית שבארץ מוצאו את הבקשה לאשרת כניסה כתייר ב/2. יחד עם זאת, במקרים חריגים יוכל בן המשפחה – המזמין הישראלי להגיש את הבקשה בלשכות למינהל האוכלוסין באזור מגוריו שבישראל. הבקשה תיבחן בכפוף לעמידה בתנאים. זר השוהה בישראל לא יוכל להזמין זרים אחרים. למשרד הפנים הסמכות לדרוש ערבות בנקאית כאשר מתעורר חשש להשתקעות בישראל, כך לדוגמא: שהות בלתי חוקית בעבר בישראל, הצהרה בבקשה שמעלה את החשד להשתקעות וכד', וזאת באישור מנהל הלשכה. גובה הערבות הבנקאית הנדרשת הינה 15,000 ₪ ולקטין נלווה 5,000 ₪, לפקודת משרד הפנים ובתוקף לשנה. במקרים חריגים תישקל העלאה או הורדה של סכום הערבות על פי המלצת מנהל הלשכה ובאישור מטה מנ"א[1].

החוק וסמכות שר הפנים

כאמור, ככלל על מגישי הבקשה לאשרת כניסה כתייר ב/ 2 להגיש בקשה בקונסוליה הישראלית בארץ מוצאם. במקרים חריגים יוכל המזמין הישראלי להגיש את הבקשה בלשכות למינהל האוכלוסין באזור מגוריו.מושכלות יסוד הם כי על-פי חוק הכניסה לישראל, מי שאינו אזרח ישראלי, ואינו בעל אשרת עולה, נזקק לאשרת כניסה לישראל ולרישיון ישיבה בארץ. שיקול-הדעת הנתון לשר הפנים בכל הקשור למתן היתרי כניסה ורשיונות ישיבה בישראל הוא רחב עד מאוד, והוא מבטא את אופייה הריבוני של המדינה, בקביעתה מי יבוא בשעריה, ולמי לא יותר להיכנס ולשבת בה[2].

סמכותו של שר הפנים ליתן רשיון ביקור לשלושה חדשים, על-פי סעיף 2 (א) (2) לחוק הכניסה לישראל[3], לפי סעיף 3, רשאי שר הפנים להאריך רישיון כזה עד לתקופה של שנתיים ימים. בעניין זה, כמו בשאר העניינים לפי חוק זה, שיקול-דעתו של השר (ושל מי שפועל על-פי העברת סמכויות מהשר) הוא מוחלט, כי סעיף 9 לחוק לתיקון סדרי המינהל (הנמקות)[4], קובע שחובת ההנמקה אינה חלה על החלטות לפי חוק הכניסה לישראל.

כוח בלתי-רגיל זה נובע כנראה מתוך כך שלדעת המחוקק אדם אשר אינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, אין לו זכות כנסה לארץ או זכות שהיה בה אלא ברשות, ואף כשהוא נכנס אליה או יושב בה כדין, רשאי שר הפנים בכל עת, לפי סעיפים 11 ו-13, לבטל את האשרה או רשיון הישיבה שניתן לו – גם זאת ללא מתן נימוקים[5].

בעולם הפרקטי, ככל שהמזמין הינו בן משפחה קרוב יותר של המוזמן, הדבר מהווה יתרון בבחינת הבקשה ע"י משרד הפנים לשם כך יש להעזר בקבלת הוכחות כי מדובר בקרבה משפחתית כגון: תקשורת בין המזמין למוזמן, תמונות משותפות וכדו'.

מומחיותנו

משרדנו יודע לטפל ולהתמודד עם כל הבעיות והמכשולים בכניסתם ושהייתם של תיירים בארץ,עם הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהלנו במשרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של תיירים שביקשו להיכנס לישראל למגוון סוגי מטרות. עו"ד משרד הפנים דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד עובדים זרים דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לזרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.

מידע מקצועי נוסף שעשוי לעניין אתכם:


[1] ע"פ נוהל משה"פ.
[2] בג"צ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113, 117 (1972); בג"צ 431/89 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505, 519-520 (1992); בג"צ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד מט(4) 661, 705 (1995).
[3] סעיף 2 (א) (2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
[4] סעיף 9 לחוק לתיקון סדרי המינהל (הנמקות), תשי"ט-1958,
[5] בג"ץ 482/71 לאוניה מאה קלרק, ו-7 אח' נ' שר הפנים, כז (1) 113