שחרור עובדים זרים ממעצר

שחרור עובדים זרים ממעצר – מבוא

מעסיק ישראלי המבקש להעסיק בעִסקו עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושביה, נדרש לקבל היתר לכך מאת יחידת הסמך לעניין עובדים זרים שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. העובדים המגיעים לישראל – על-פי היתר לעובד זר שניתן ביד המעסיק – מקבלים רישיון לישב בה. שר הפנים – מכוח הסמכות הנתונה לו על-פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") – נוהג להתנות את רישיונות הישיבה הניתנים בידי עובדים זרים בתנאי כי העובד המגיע לישראל יועסק בידי המעסיק המסוים שהזמינו.

המעסיק אף מתחייב, מצדו, להבטיח את יציאתו של העובד מישראל בתום יחסי-העבודה. שמו של המעסיק מוטבע בדרכונו של העובד, וחל עליו איסור לעבוד אצל מעסיק אחר זולתו או לעבוד בעבודה נוספת. הפרת תנאים אלה שברישיון מוביל לפקיעתו, ולהפיכתו, כתוצאה, של העובד הזר לשוהה שלא כחוק הסדר זה מהווה הסדר כבילה למעסיק.

המסגרת הנורמטיבית

על סוגיית כניסתם של עובדים זרים לישראל לצורך תעסוקה חולשים חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") וחוק הכניסה לישראל. סעיף 1יג(א) לחוק עובדים זרים קובע כי העסקת עובד זר טעונה היתר בכתב מאת הממונה (עובד המדינה שמונה כמנהל היחידה הממשלתית שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס' 2327 מיום 30 ביולי 2002, היא יחידת הסמך לעניין הטיפול בעובדים זרים שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), וכי על היתרים להעסקה כאמור להינתן בשים-לב למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים[1].

על-פי חוק הכניסה לישראל, כניסתו לישראל של מי שאיננו אזרח ישראל תהיה על-פי אשרה, וישיבתו בישראל תהיה על-פי רישיון ישיבה[2]. שר הפנים – הוא השר המופקד על ביצועו של חוק הכניסה לישראל[3] – מוסמך ליתן אשרות ורישיונות כאמור[4]. כן מוסמך השר לקבוע בהם תנאים. סעיף 6 לחוק הכניסה לישראל – הוא הציר המרכזי עליו נסוב סוגיית עובדים זרים– מורה כך:

    שר הפנים רשאי –
(1) לקבוע תנאים למתן אשרה או רשיון ישיבה ולהארכה או החלפה של רשיון ישיבה, לרבות קביעת המצאת עירבון כספי, ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת תנאים כאמור, ודרכי מימושה או חילוטה של הערובה;
(2) לקבוע באשרה או ברשיון ישיבה תנאים שקיומם יהיה תנאי לתקפם של האשרה או של רשיון הישיבה.

כאמור, מכוח סמכותו הכללית להתנות בתנאים אשרות ורישיונות ישיבה, נוהג שר הפנים להתנות את האשרות והרישיונות (ובקיצור: הרישיון) הניתנים בידי עובדים זרים בעבודה עבור מעסיק ספציפי ששמו מוטבע ברישיון, באופן שהעובד מקבל הרישיון רשאי לעבוד עבור מעסיק זה בלבד. העובד אינו רשאי לקבל על עצמו עבודה נוספת, וככל שמבקש הוא לעזוב את מעסיקו – עליו לפנות ללשכת מנהל האוכלוסין בבקשה להחלפת מעסיק ותיקון הרישיון בהתאם.

המעסיק נדרש, מצדו, לחתום על כתב-התחייבות, ובו הוא מתחייב, בין השאר, שהעובד הזר יועסק רק בעבודה עבורה קיבל את ויזת העבודה בישראל וכי לא יועסק אצל מעסיק אחר, אלא באישור שר הפנים. המעסיק אף אחראי ליציאתו של העובד מישראל עם תום עבודתו אצלו[5]. הפרת התנאי בדבר עבודה עבור המעסיק ששמו נקוב ברישיון – כגון באמצעות התפטרות או מעבר לעבודה אצל מעסיק אחר – גוררת עמה את פקיעת תוקפו של רישיון הישיבה[6].

בקשות של עובדים להחלפת מעסיק ולתיקון הרישיון נשלטות בידי "נוהל מעבר ממעסיק למעסיק", שנקבע בידי משרד הפנים. לצורך השלמת התמונה יצוין, כי לנוהל מעבר ממעסיק למעסיק נלווה נוהל נוסף, הוא "נוהל שמיים סגורים", אשר נקבע על רקע החלטת הממשלה שלא להתיר עוד הגעתם של עובדים זרים נוספים לישראל. נוהל שמיים סגורים מאפשר, בנסיבות מסוימות, לעובדים שנעצרו בגין שהייה שלא כדין להשתחרר ממעצר ולקבל עבודה אצל מעסיק אחר, ככל שהם שוהים בישראל מיום 1 בינואר 2001 ואילך בלבד, וככל שלא "נטשו" את מעסיקיהם הקודמים (כלומר, עזבו את עבודתם מבלי שהודיעו על כך מראש או שקיבלו את אישור משרד הפנים לכך), וזאת במטרה למצוא "פתרון למעסיקים, שנוצר להם מחסור בעובדים, נוכח המדיניות החדשה".

התמחות משרד עו"ד דוד אנג'ל

משרד עו"ד דוד אנג'ל יודע לטפל ולהתמודד עם הבעיות השונות העולות תוך כדי העסקת עובדים זרים, למשרד עו"ד דוד אנג'ל הצלחות גדולות בתחום. עד היום ניהל משרד עו"ד דוד אנג'ל מאות תיקים של עובדים זרים שנעצרו או שהיו מועמדים לגירוש. משרד עו"ד דוד אנג'ל עוסק בתביעות מול משרד הפנים כבר למעלה מעשור והוא פועל על מנת למצות עבור לקוחותיו את אותן זכויות המוקנות להם על פי כל דין.

משרד עו"ד דוד אנג'ל מעניק ליווי צמוד וייצוג מול משרד הפנים: טיפול במתן אשרת כניסה לעובדים זרים לסוגיהן * תדרוך והנחיה לפני דיונים במשרד הפנים * תדרוך לפני תשאול במשרד הפנים * תדרוך להכנת מסמכים * הכנת מסמכים * ייצוג צמוד במשרד הפנים * פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות.

[1] סעיף 1יג(ב) לחוק עובדים זרים
[2] סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל
[3] סעיף 15(א) לחוק הכניסה לישראל
[4] סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל
[5] סעיף 5(ה) לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974, להלן: תקנות הכניסה לישראל
[6] תקנות 10(א)(4), 11(א)(4) לתקנות הכניסה לישראל